רגע לפני

נוחי דנקנר מלך ישראל * בלוגים ישראלים באנגלית, מי פילל * אברהם שלונסקי בראיון נדיר * ונוהלי עבודה לחג, למתנתקים לרגע מהסיר
דבורית שרגל |

7 ימים

נוחי דנקנר מדבר (לסבר פלוצקר), כך ההבטחה הענקית בשער ידיעות. את זה אני מוכרחה לקרוא, שהרי נוחי הוא גדול הסרבנים פה. לא בכדי הוענק לו שער 7 ימים. אז לפני הכותרות, לפני הכל, אני מדלגת ישירות לאלוף הארץ בעסקים למרחקים ארוכים.

הכלכלונים בטח אוכלים תלב, אבל ידיעות זכה בהגמוניה.

תיקון, 15:21: דנקנר, שנבחר לאיש השנה של גלובס בסוף 2009, נתן ראיון נרחב שם.

ובמילים אחרות: אף אחד לא אוכל את הלב.

דנקנר, וזה לא חדש, מצטייר כמלאך. עשיר, חכם, יפה, טוב לב, נבון, עוזר לזולת, מפוקח, מתון, נאור.

הייתכן? יש אדם כזה שאלוהים נישק כל חלקה טובה שלו?

הראיון של פלוצקר, ייאמר, די מעריץ. נו מה, עד שדנקנר מתראיין.

כמה היילייטים (לטעמי, יש מי שיראו אחרים) -

הון ושלטון אה, יש דבר כזה, אבל לא ממש בישראל. "לי אישית הנושא זר. כמעט שאין לי מגע עם 'השלטון'. אני לא מתקשר לשרים".

הבה נרד כעשרים שורות למטה:

"נתניהו הוא ידיד טוב שלי כבר הרבה שנים".

(כמה שורות קודם הוא מסביר שהתלבט קודם לבחירות זמן רב בין ציפי לבני לבין נתניהו, ובחר בשני).

ולא, הוא כלל לא מאוכזב מנתניהו.

הביקור של ד"ר יובל שטייניץ, שר האוצר, במשרדי אי.די.בי?

לגיטימי אף הכרחי:

"זה מה שצפוי לעשות שר אוצר טוב:... לבקר מפעלים ועסקים. להתרענן, להתעדכן, להתחבר לארץ ישראל היצרנית".

האם יש לו יותר מדי כוח בישראל, תוהה המראיין, ודנקנר עונה:

"לא, חד משמעית לא. ישנם בארץ עשרות אנשים עם כוח רב משלי. אתה, אגב, אחד מהם".

ריכוזיות? פחחח.

"בישראל אין שום בעיית ריכוזיות. הנושא, שאפילו לא הוגדר כראוי, הפך לאג'נדה פופוליסטית. יש לה כמה נושאי דגל שגם אתה מכיר אותם, ביניהם גופי תקשורת. האחרים נסחפים ונגררים".

מוסף הארץ

שער כרומו, 154 עמודים, נושא: "דברים שמשמחים אותנו" ממישל וולבק ועד קוקה קולה.

אני צריכה לבדוק מה עניינים, אבל השער שמח.

שי לחג

יגאל שתיים שלח לי את זה מזמןמזמןמזמן ומצאתי במהלך הניקיון השנתי במייל:

ראיון נדיר עם אברהם שלונסקי, שגם קורא שני שירים.

ממש ממש ממש לא להחמיץ. אקטואליה במיטבה, כולל דעתו על המחשב האלקטרוני.

ושימו לב למראיינים. חבל על הזמן שחבל.

מוזמנים לשלוח שי לחג לשאר הימים, לשובב לב ונפש.

בלוגלנד

קבלו את מיזם הבלוגים החדש, שנמצא בהרצה כבר כמה שבועות ולא רציתי להפריע לו להתמודד עם הבאגים:

+972

כמה בלוגרים ישראלים כותבי אנגלית, שהתאחדו לפלטפורמה אחת, מה שיבטיח את חשיפתם ברחבי העולם.

הכותבים: יובל בן עמי, ליסה גולדמן, דימי ריידר, נועם שיזף, ג'וזף דנה, עמי קאופמן, דידי רמז ודליה שיינדלין.

בהצלחה.

מה שטוב ל-AP לא טוב לברנע ולליבסקינד.

זרוע ארכיונית למעריב

העיתון מציע שירות חדש: הזמנת כתבות בסמס. נניח קראתם משהו בעיתון, ואתם נורא רוצים לשמור אותו, אבל הוא לא מופיע בנרג', ו/או אין לכם כישורי גיגול ו/או ידע במילות מפתח ו/או זיכרון בכלל?

שלחו את הבקשה בסמס, לפי הפורמט המוצע, וקבלו אותה למייל בפדף.

תחילה השירות יהיה בחינם, ואח"כ בכסף - 3 שקלים לעד ארבעה עמודים (ואם הכתבה ארוכה יותר?)

אלא שזה פיתוח פרינט/רשת כה מוזר, שבאמת קשה לי לברך על המוגמר.

על מנת להשתמש בשירות, צריך אדם לשבת מול הכתבה בזמן נתון, ולסמס את פרטיה מיד. תוך הבנה שירצה לקרוא אותה שוב או להשתמש בה בעתיד או לשלוח לחבריו.

אם זה לא יקרה במיידי, זה לא יקרה. בהסתמך על עצלות קוראי העיתונים, או למעשה עצלות האנושות בכלל, השירות מצריך פעולה מאוד אקטיבית, כולל להזין את המייל, שכרוך בלעבור לאנגלית (במכשירים רבים זה ניג'וס מהתחת) ואחר כך לחזור לעברית, כדי לכתוב את פרטי הכתבה (נכון שהזנת המייל חד פעמית). מדובר בפעולה מורכבת (יחסית) לסימוס.

בקיצור, אני לא צופה לשירות עתיד מזהיר, ואוכל את שלל מקלדותיי ועכברי אם אתבדה.

לפני פיזור

נוהלי עבודה בחג: מדי יום אעלה פוסט קצר יחסית, עם חלק מהדברים שאקרא בעיתוני החגסו"ש, כדי שלא יהיו ימים ריקים (לפנינו רביעי וחמשוש).

לכן השתדלו נא שוב, למרות שקשה, להימנע מה"איך לא", אבל לגמרי אפשר להציע מה לקרוא בהמשך, ואפילו, אם ישעמם למישהו, לכתוב על כך בהרחבה.

ברכת שנ"ט בפוסט הלילי. פה.

תנחומים למי שיבלו היום בפקקים. עד חצות זה יעבור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותא"ע הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות -0.01%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.