בלידר מריעים לכיל: שחררו המלצת קניה בפרמיה של 20%, תנאי השוק מטיבים

בלידר שוקי ההון מעריכים כי השינוי המבני בענף ועליית הביקושים יבואו לידי ביטוי במחיר המניה. מחיר היעד החדש עומד על 59 שקלים
לירוי פרי |

בעיצומו של המרוץ לרכישת פוטאש ומיד לאחר שסיפקה דו"חות חזקים, כיל זוכה היום לתשואות בלידר שוקי הון. בית ההשקעות העלה את מחיר היעד של כיל, בעיקר בגלל שהגידול בריכוזיות בענף עשוי להאיץ את העלייה הצפויה במחירי האשלג.

מחיר היעד שסיפקו היום בלידר עומד על 59 שקלים למניית כיל ומלווה בהמלצת 'קניה', זאת לעומת מחיר יעד קודם של 55 שקלים וכן ביחס למחירה הנוכחי שעומד על 49 שקלים. מדובר בפרמייה של 20% על מחיר השוק הנוכחי.

בלידר מציינים כי "הצעת הרכש במזומן של BHP לפוטאש מעידה על חסמי הכניסה גבוהים לתחום וכן משקפת עליית מחירים משמעותית במחיר האשלג". בנוסף, מעריכים בלידר כי השינוי המבני שצפוי בגזרה הבלארוסית, בין אורלקאלי וסילבניט, צפוי לתמוך במחירי האשלג.

ההערכות האחרונות מדברות על כך ש-BHP לא תמשיך את מסע הלחצים מצידה, אך בלידר מציינים בכל זאת כי "השתלטות של BHP על פוטאש לא תפגע במבנה האוליגופולי בענף אלא להיפך, תגדיל את הצורך של בעלי המניות החדשים למקסם רווחים, על מנת לצמצם את המינוף במאזניהן ולהחזיר את השקעה הכבדה שביצעו במזומן."

להערכת עוז לוי, אנליסט בלידר שוקי הון, עדכון התחזיות של BPC יבוא לידי ביטוי גם במחיר מניית כיל. לאחרונה עדכנה החברה את התחזית לביקושים לאשלג לכ-50 מיליון טון השנה וכ-55-60 מיליון טון בשנת 2011, לעומת תחזית קודמת של כ-45 מ' טון וכ-50 מ' טון, בהתאמה.

לוי סבור כי "לאור הגידול המהותי בתחזית לביקושים אשר נובע בעיקרו מסין, BPC מתכוונת להתחיל את המשא ומתן עם הסינים לכל המאוחר באוקטובר השנה ולהערכתנו, קיים סיכוי גבוה שהחוזים החדשים מול הסינים יצביעו על עלייה מהותית במחירי האשלג"

מנגד מציין לוי כי "אם ברלוסקאלי או פוטאש יירכשו על ידי הסינים או על ידי כל צרכן אשלג מהותי אחר, הדבר עלול להחליש את המבנה האוליגופולי בענף ולפגוע בעלייה הצפויה במחירי האשלג."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


צילום: ערן שחם, ראש בית הספר להייטק ולסייבר, באוניברסיטת בר-אילן: דוברות אוניברסיטת בר-אילןצילום: ערן שחם, ראש בית הספר להייטק ולסייבר, באוניברסיטת בר-אילן: דוברות אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן תשתף פעולה עם המכון האמריקאי ל-AI

שיתוף הפעולה עם USAII נועד לצמצם את הפער בכישורי AI, וישלב תוכניות הסמכה בינלאומיות של המכון בתוכניות הלימוד בבר-אילן, במטרה להכשיר את דור המנהיגים הבא לעידן הבינה המלאכותית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בר אילן

אוניברסיטת בר-אילן והמכון האמריקאי לבינה מלאכותית (USAII) מכריזים על שותפות אסטרטגית שמטרתה קידום החינוך, פיתוח כח האדם והממשל בתחום ה- AI

המכון האמריקאי לבינה מלאכותית (USAII), הינו מהמכונים המובילים בעולם של הסמכות בתחום הבינה המלאכותית. שיתוף הפעולה בין המכון לאוניברסיטת בר-אילן, יתמקד בהקניית ידע ומיומנויות לסטודנטים, אנשי מקצוע ומקבלי החלטות, כדי לאפשר להם להצליח בכלכלה המתפתחת במהירות שמונעת על ידי בינה מלאכותית. שילוב המצוינות האקדמית והמנהיגות המחקרית של אוניברסיטת בר-אילן עם תוכניות ההסמכה הגלובליות של USAII יסייע בגישור על הפער הקריטי בכישורי AI בין תעשיות ואזורים שונים בעולם.

ערן שחם, מנהל בית הספר להיי-טק ולסייבר, באוניברסיטת בר-אילן: "השותפות עם USAII מחזקת את מחויבותה של אוניברסיטת בר-אילן להכשרת הדור הבא של המנהיגים לאתגרים ולהזדמנויות שבעידן הבינה המלאכותית. יחד נעניק ללומדים כלים מעשיים, מסגרות אתיות ופרספקטיבה גלובלית בתחום הבינה המלאכותית. התכנים של המכון וההכנה לבחינת ההסמכה ישולבו כבר בקורס הקרוב של ביה"ס" .

במסגרת שיתוף הפעולה, אוניברסיטת בר-אילן תשלב בתוכניות האקדמיות והמקצועיות שלה את תוכניות ההסמכה המובילות של USAII , אשר נבנו כדי להעניק שילוב של כישורים טכניים ואסטרטגיים, כך שהבוגרים יהיו מוכנים לחדש ולהוביל בסביבות מונעות AI.

"עבור USAII זוהי זכות לשתף פעולה עם אוניברסיטת בר-אילן, מוסד עולמי מהמעלה הראשונה הנמצא בחזית המחקר והחדשנות" מציין מייק ספיית', סגן נשיא עולמי לצמיחה ושותפויות ב- USAII. "בעבודתנו המשותפת אנו לא רק מחזקים את תחום החינוך ב-AI בישראל, אלא גם תורמים לשיח הגלובלי על ממשל, אתיקה ויישום אחראי של בינה מלאכותית".