בזכות השדרות: הקסם והמחדל שבשדרות רוטשילד
והפעם, לשם שינוי, מילות אהבה לשדרות הנפלאות של תל אביב.
הסטודיו שלי נמצא כ-5 דקות הליכה זריזה מהיפה בשדרות- הרי זו שדרת רוטשילד. אני עוברת שם בבוקר לעבודה. מוקדם מוקדם.. 7 כזה.. ופוגשת כלבים המוליכים את בעליהם ברצועה. נשים מחויטות וחמורות סבר מטופפות בנעלי התעמלות למשרדים.
ילדים מנומנמים נשרכים לבית ספר ובבתי הקפה מסביב יושבים אנשים עם קפה ועיתון. אפשר לחוש את הדופק של העיר המתעוררת. האור של הבוקר זולף דרך הפיקוסים מלאי ההוד ויש תחושה של אושר דק וציפייה ליום נהדר שכזה!
בבוקר המאוחר,במחוזות 10, כשאני קופצת לרחוב הרצל האגדי לבחור בדים ווילונות שוב אני עוברת דרך היפה שבשדרות. התפאורה התחלפה לחלוטין. את הספסלים ממלאים גמלאים מלווים במטפלים עם עיניים מלוכסנות הם מקובצים קבוצות קבוצות כמו עדת ציפורים. צוחקים בקולות רמים, מנופפים בידיים.
בתי הקפה גדושים באנשים בשדרה ומחוצה לה. לפעמים אני תוהה מה קורה כאן? אנשים לא עובדים?! תל-אביב, מתי שלא תלך ואיפה שלא תהיה תמיד יהיו פקקים ובתי הקפה תמיד יהיו מפוצצים.
בצהריים הבלגאן מתעצם השדרה פקוקה לחלוטין התנועה זוחלת אנשים ממלאים את השדרה כאילו מחלקים שם משהו בחינם. המסעדות גדושות וגועשות ובאוויר מתערבלת תחושת קדחתנות, עשייה ונמרצות גדולה.
אחר הצהריים, השדרה מתמלאת ברכות היא מוצפת בעגלות תינוקות שמובילות אותן אימהות אופנתיות וכלבים מעוצבים. אפשר לראות סבתות יפות יותר מטיילות עם הנכדים בנחת בין רסיסי האור והצל שנופלים מהעצים. בשבילי האופניים נעות נערות שמציגות לראווה חוטיני מרהיב עם ישבנים מחוטבים בעליל.
בתי הקפה מתמלאים באנשים שגרים כאן, זוגות צעירים, ילדים וחברים שעצרו לשתות משהו קר, יושבים, מדברים, מעשנים, מסתלבטים. כל כך הרבה נועם באוויר. סוג של שלווה בלב ההמולה הרועשת מסביב.
הערב יורד על השדרה ונדלקות מנורות המשוות לה מראה חגיגי ורומנטי. זה תמיד גורם לי להרגיש באירופה. יש לי תמיד תחושה שמשהו נהדר הולך לקרות הערב.
השדרה בלילה שייכת לאוהבים הם גודשים את הספסלים בפוזות הלקוחות
מהקאמה -סוטרה. אפשר לראות אותם הולכים חבוקים, ירך נושקת לירך. מה זה עושה חשק להתאהב.
אז מתוקף היותי פולניה גמורה לא נסיים את המאמר הזה בלי איזה שפילק'ה קטנה. המחדל הגדול של השדרות האלה שהן משתרעות במקביל לים ולא בניצב לו. לכן העיר תל אביב פקוקה וחסומה ואת האוויר שעומד אפשר לחתוך בסכין. התכנון האורבני הראשוני של העיר לוקה בחסר. מי שתכנן אותה כנראה לא הפנים שהעיר הזאת יושבת לחופו של ים. מן הראוי היה שהשדרות הרחבות יהיו בניצב לים ועל ידי כך להביא את הבריזה הברוכה לעיר אבל מה יש לנו במקום? לחוף עצמו יורדים רחובות צרים ודקיקים כגון רחוב גאולה, טרומפלדור וכד' ולא רק זה, גם דחפו בקצה של כל רחוב מלון בגובה של איזה אלף קומות כדי שיסתום את העיר כמו שצריך וכולנו פה נתעלף מחום ביולי אוגוסט.
טוב, על תכנון לקוי דיברנו? על אופטימיות דיברנו? אז מה נשאר? רק אהבה.
*ברברה ברזין היא מעצבת פנים ואדריכלית, הייתה שופטת בתכנית 'הבלוק'
- 1.גם משוררת (ל"ת)שושנה 25/04/2014 13:43הגב לתגובה זו
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
