האומנם נבואה המגשימה את עצמה?
אחת מן הטענות הלגיטימיות מתמקדת בהנחה כי הגישה הטכנית היא בבחינת נבואה המגשימה את עצמה. טענה לגיטימית ומקובלת אם כי לדעתי בלתי רלוונטית.
הניתוח הטכני, בתצורה הבסיסית שלו, אמור להיות סובייקטיבי באופיו ולעיתים רחוקות יהיו שני טכנאים תמימי דעה באשר לתבנית אותה הם חוקרים. מובן שקיימים כלי עזר נוספים שמטרתם לאשר או לסתור את הנחתו הראשונית של הטכנאי, אך עדיין הניתוח נשאר ומוגדר כסובייקטיבי כך שלא כולם רואים הכל עין בעין.
בסופו של דבר מדובר בשוק של אי וודאות. גם אם כך היה הדבר וכולנו היינו תמימי דעים באשר לכיוון שיוטו של השוק, הרי שאנשים מטבעם שונים זה מזה בגישתם לשוק, בטקטיקות שלהם ובדרך בה הם פועלים. חלק יפתחו פוזיציה בשלב מוקדם ככל האפשר כאשר רב הנסתר על הגלוי, ולו רק כדי לסחוט עוד כמה אחוזים זעומים אם וכאשר יחל השוק מהלך משמעותי. אחרים, יחכו לאיתות טכני מובהק כי אכן מגמה חדשה נולדה ואילו הזהירים באופים ימתינו בסבלנות עד לשלב בו יתרחש תיקון טכני הנוגד את כיוונה של המגמה הראשית.
נחשוב לרגע על תבנית "הראש והכתפיים" אשר בדרך כלל מצביעה על היפוך מגמה. תבנית זו טומנת בחובה שפע של טקטיקות עבור טכנאי השוק. קבוצות משקיעים שונות יפתחו פוזיציות באזורים שונים על פני התבנית. הקבוצה האגרסיבית תחל במסע רכישות עם התהוותה של הכתף הימנית. הקבוצה המתונה תנסה להשתתף עם האיתות על השלמתה של התבנית ותחילתה של מגמה חדשה, והזהירים יותר ימתינו לקראת סיומו של התיקון הראשון שלאחר הפריצה.
סביר להניח כי לו הייתה מתרחשת סיטואציה בה היה ברור לכל כי פעולה משותפת גורמת לעיוות השוק, הרי שכתוצאה מכך היו השחקנים עורכים כיוונונים עדינים לכלים שלהם כדי לקבל את האות לפתיחת פוזיציה בנקודות ייחודיות. מה גם שחשוב לזכור שהגרפים אינם גורמים לשוק "דובי" או "שוורי". מגמות אלו מופיעות ונשמרות אך ורק כאשר הן מונעות ומקבלות צידוק על ידי חוקי הביקוש וההיצע הכלכליים.
הטענה כי השיטה הטכנית היא בבחינת נבואה המגשימה את עצמה היא טענה מתחכמת משום שכדי שכלי כלשהו יהפוך להיות בבחינת נבואה המגשימה את עצמה, עליו להיות טוב דיו כדי לשכנע את כולם שכך הוא. השאלה המרכזית שכל אחד חייב לשאול את עצמו האם גישה זו עובדת עבורו. אם כן מה טוב. אנא המשך והתעלם מכל השאר. אם לא. נטוש וחפש משהו אחר.
תיאורית ההליכה המקרית
ביקורת נוספת הראויה למלוא ההתייחסות היא "תיאורית ההליכה המקרית" אשר פותחה וטופחה בקהילייה האקדמית, גורסת כי תנודת המחירים היא בלתי תלויה וכי מחירי העבר אינם אינדיקטור אמין לחיזוי מחירי העתיד. במילים אחרות, תנודת המחירים היא אקראית ובלתי ניתנת לניבוי. למרות שאין עוררין על כך שאכן קיימת מידת מה של אקראיות בתנודת המחירים, הרי שיהיה זה בלתי מציאותי להניח כי כל תנודת המחירים היא כזו. הויכוח האקדמי האם נעים המחירים במגמות הינה בעלת חשיבות מזערית לדידו של הטכנאי המוצא עצמו חשוף בצריח אל מול שוק "דובי" או "שוורי".
מושגים אלו, המשמשים תדיר פרשנים ומנתחי שווקים למיניהם, סותרים את הנחותיה של "תיאורית ההליכה המקרית" שכן לו כל תנודת המחירים הייתה רנדומלית במהותה, לא היה מקום בלקסיקון השוקי למינוחים שכגון אלה. אם עדיין מכרסם בך הספק, מבט חטוף בגרפים שונים הלקוחים אקראית מכל בורסה או מכל שוק שהוא, יבהיר לך את נוכחותן החזקה של המגמות השונות.
כנגד טענותיה של תיאורית ההליכה המקרית עולה השאלה לגבי אורך חייהן והרווחיות העודפת שמעניקות למשתמשיהן מערכות ממוחשבות עוקבות מגמה שכל מטרתן לזהות ולאותת בשלבים מאוד מסוימים ובעלי סיכון נמוך במגמות שוק למטרת רכיבה עליהן. למרות התחושה ששתי גישות אלו סותרות האחת את רעותה, ונמצאות בקונפליקט מתמיד, מעניין לגלות כי השיטה הטכנית ו"תיאורית השוק היעיל" עליה מתבססת תיאורית ההליכה המקרית, נושקות אחת לשנייה בהנחת היסוד שלהן הגורסת כי השוק מגלם את כל האינפורמציה. האקדמיה טוענת כי אין אפשרות להפיק רווח עודף על השוק כתוצאה משימוש באינפורמציה זו שכן היא מגולמת במהירות לתוך המחירים, הנחה זהה להפליא לזו של הגישה הטכנית.
בסיכומו של דבר, כל תהליך נתון יראה רנדומלי ובעל יכולת ניבוי אפסית לאלה שאינם מבינים את הכללים. פלט של אלקטרוקרדיוגרמה, יראה להדיוט כתנודות מקריות חסרות כל משמעות. בידיו של מומחה, מקבל הפלט משמעות שונה לחלוטין. ראוי לציין כי אלמנט האקראיות הולך וקטן ככל שהניסיון בקריאת גרפים הולך וגדל ויכולת הניתוח משתפרת.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
גרמניה מרחיבה את עסקת חץ 3: היקף הרכש מישראל חצה את רף 6.7 מיליארד הדולר
הבונדסטאג אישר תוספת של 3.1 מיליארד דולר לעסקה, שתכלול האצת ייצור מיירטים ושילוב המערכת בתפיסת ההגנה האווירית האזורית של גרמניה ושל אירופה
הבונדסטאג הגרמני אישר את הרחבת עסקת הרכש של מערכת ההגנה האווירית הישראלית ״חץ 3״, צעד שמגדיל את היקף ההתקשרות בין גרמניה לישראל בכ־3.1 מיליארד דולר נוספים. עם ההרחבה, היקפה הכולל של העסקה חצה את רף 6.7 מיליארד הדולר.
העסקה המקורית בין המדינות נחתמה לפני כשנתיים והוערכה בכ־3.6 מיליארד דולר. האישור הנוכחי משלים אותה ומעגן את רכישת המערכת כחלק מרכזי מתוכנית ההגנה האווירית של גרמניה, על רקע שינויי עומק בתפיסת הביטחון האירופית והחרפת האיומים במזרח היבשת. לפי משרד הביטחון, הרחבת ההסכם כוללת הגדלה משמעותית של קצב הייצור של מיירטי ומשגרי ״חץ 3״, שיסופקו לגרמניה בשנים הקרובות. המהלך נועד להבטיח זמינות גבוהה של מיירטים ולחזק את שכבת ההגנה העליונה של המערך הגרמני, המתבססת על יירוט מחוץ לאטמוספרה.
מערכת ״חץ 3״ מפותחת ומיוצרת בשיתוף פעולה בין מנהלת ״חומה״ במפא״ת שבמשרד הביטחון, הסוכנות האמריקנית להגנה מטילים (MDA) והתעשייה האווירית, המשמשת כקבלן הראשי. מדובר בפרויקט משותף ארוך־שנים, שנחשב לאחד מעמודי התווך של שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לארה״ב. במהלך השנה האחרונה זכתה המערכת לחשיפה מבצעית רחבה, לאחר שנעשה בה שימוש נרחב במלחמה, עם עשרות יירוטים מוצלחים. ניסיון זה תרם, לפי גורמים בענף, לחיזוק האמון מצד הלקוחות הזרים ולביסוס מעמדה של המערכת בשוק הבינלאומי.
חלק מאסטרטגיה רחבה
בגרמניה רואים בעסקה חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של הגנה אזורית, ולא רק לאומית. המערכת מיועדת להשתלב ביוזמת ״מגן שמיים אירופי״, שמבקשת להקים שכבת הגנה משותפת למדינות נוספות ביבשת, לנוכח החשש מהסלמה נוספת בזירה הרוסית־אוקראינית.
- 3.6 מליארד אירו: ישראל מוכרת את ״חץ 3״ לגרמנים
- מערכת ה-THAAD החלה לפעול בישראל; מה המשמעות הכספית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד הביטחון בישראל מדגישים כי העסקה משתלבת במדיניות להרחבת הייצוא הביטחוני, שנועדה גם לתמוך בצרכי צה״ל. ההכנסות מההסכם צפויות לאפשר האצה של תוכניות הצטיידות ופיתוח, לצד חיזוק בסיס הייצור המקומי של התעשיות הביטחוניות. הרחבת העסקה עם גרמניה מצטרפת לשורת חוזים גדולים שנחתמו בשנים האחרונות על ידי חברות ישראליות, ובהן גם עסקאות של אלביט מערכות והתעשייה האווירית. המגמה משקפת ביקוש גובר למערכות הגנה אווירית מתקדמות, בעיקר מצד מדינות אירופה.
