האומנם נבואה המגשימה את עצמה?
אחת מן הטענות הלגיטימיות מתמקדת בהנחה כי הגישה הטכנית היא בבחינת נבואה המגשימה את עצמה. טענה לגיטימית ומקובלת אם כי לדעתי בלתי רלוונטית.
הניתוח הטכני, בתצורה הבסיסית שלו, אמור להיות סובייקטיבי באופיו ולעיתים רחוקות יהיו שני טכנאים תמימי דעה באשר לתבנית אותה הם חוקרים. מובן שקיימים כלי עזר נוספים שמטרתם לאשר או לסתור את הנחתו הראשונית של הטכנאי, אך עדיין הניתוח נשאר ומוגדר כסובייקטיבי כך שלא כולם רואים הכל עין בעין.
בסופו של דבר מדובר בשוק של אי וודאות. גם אם כך היה הדבר וכולנו היינו תמימי דעים באשר לכיוון שיוטו של השוק, הרי שאנשים מטבעם שונים זה מזה בגישתם לשוק, בטקטיקות שלהם ובדרך בה הם פועלים. חלק יפתחו פוזיציה בשלב מוקדם ככל האפשר כאשר רב הנסתר על הגלוי, ולו רק כדי לסחוט עוד כמה אחוזים זעומים אם וכאשר יחל השוק מהלך משמעותי. אחרים, יחכו לאיתות טכני מובהק כי אכן מגמה חדשה נולדה ואילו הזהירים באופים ימתינו בסבלנות עד לשלב בו יתרחש תיקון טכני הנוגד את כיוונה של המגמה הראשית.
נחשוב לרגע על תבנית "הראש והכתפיים" אשר בדרך כלל מצביעה על היפוך מגמה. תבנית זו טומנת בחובה שפע של טקטיקות עבור טכנאי השוק. קבוצות משקיעים שונות יפתחו פוזיציות באזורים שונים על פני התבנית. הקבוצה האגרסיבית תחל במסע רכישות עם התהוותה של הכתף הימנית. הקבוצה המתונה תנסה להשתתף עם האיתות על השלמתה של התבנית ותחילתה של מגמה חדשה, והזהירים יותר ימתינו לקראת סיומו של התיקון הראשון שלאחר הפריצה.
סביר להניח כי לו הייתה מתרחשת סיטואציה בה היה ברור לכל כי פעולה משותפת גורמת לעיוות השוק, הרי שכתוצאה מכך היו השחקנים עורכים כיוונונים עדינים לכלים שלהם כדי לקבל את האות לפתיחת פוזיציה בנקודות ייחודיות. מה גם שחשוב לזכור שהגרפים אינם גורמים לשוק "דובי" או "שוורי". מגמות אלו מופיעות ונשמרות אך ורק כאשר הן מונעות ומקבלות צידוק על ידי חוקי הביקוש וההיצע הכלכליים.
הטענה כי השיטה הטכנית היא בבחינת נבואה המגשימה את עצמה היא טענה מתחכמת משום שכדי שכלי כלשהו יהפוך להיות בבחינת נבואה המגשימה את עצמה, עליו להיות טוב דיו כדי לשכנע את כולם שכך הוא. השאלה המרכזית שכל אחד חייב לשאול את עצמו האם גישה זו עובדת עבורו. אם כן מה טוב. אנא המשך והתעלם מכל השאר. אם לא. נטוש וחפש משהו אחר.
תיאורית ההליכה המקרית
ביקורת נוספת הראויה למלוא ההתייחסות היא "תיאורית ההליכה המקרית" אשר פותחה וטופחה בקהילייה האקדמית, גורסת כי תנודת המחירים היא בלתי תלויה וכי מחירי העבר אינם אינדיקטור אמין לחיזוי מחירי העתיד. במילים אחרות, תנודת המחירים היא אקראית ובלתי ניתנת לניבוי. למרות שאין עוררין על כך שאכן קיימת מידת מה של אקראיות בתנודת המחירים, הרי שיהיה זה בלתי מציאותי להניח כי כל תנודת המחירים היא כזו. הויכוח האקדמי האם נעים המחירים במגמות הינה בעלת חשיבות מזערית לדידו של הטכנאי המוצא עצמו חשוף בצריח אל מול שוק "דובי" או "שוורי".
מושגים אלו, המשמשים תדיר פרשנים ומנתחי שווקים למיניהם, סותרים את הנחותיה של "תיאורית ההליכה המקרית" שכן לו כל תנודת המחירים הייתה רנדומלית במהותה, לא היה מקום בלקסיקון השוקי למינוחים שכגון אלה. אם עדיין מכרסם בך הספק, מבט חטוף בגרפים שונים הלקוחים אקראית מכל בורסה או מכל שוק שהוא, יבהיר לך את נוכחותן החזקה של המגמות השונות.
כנגד טענותיה של תיאורית ההליכה המקרית עולה השאלה לגבי אורך חייהן והרווחיות העודפת שמעניקות למשתמשיהן מערכות ממוחשבות עוקבות מגמה שכל מטרתן לזהות ולאותת בשלבים מאוד מסוימים ובעלי סיכון נמוך במגמות שוק למטרת רכיבה עליהן. למרות התחושה ששתי גישות אלו סותרות האחת את רעותה, ונמצאות בקונפליקט מתמיד, מעניין לגלות כי השיטה הטכנית ו"תיאורית השוק היעיל" עליה מתבססת תיאורית ההליכה המקרית, נושקות אחת לשנייה בהנחת היסוד שלהן הגורסת כי השוק מגלם את כל האינפורמציה. האקדמיה טוענת כי אין אפשרות להפיק רווח עודף על השוק כתוצאה משימוש באינפורמציה זו שכן היא מגולמת במהירות לתוך המחירים, הנחה זהה להפליא לזו של הגישה הטכנית.
בסיכומו של דבר, כל תהליך נתון יראה רנדומלי ובעל יכולת ניבוי אפסית לאלה שאינם מבינים את הכללים. פלט של אלקטרוקרדיוגרמה, יראה להדיוט כתנודות מקריות חסרות כל משמעות. בידיו של מומחה, מקבל הפלט משמעות שונה לחלוטין. ראוי לציין כי אלמנט האקראיות הולך וקטן ככל שהניסיון בקריאת גרפים הולך וגדל ויכולת הניתוח משתפרת.
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
