האומנם נבואה המגשימה את עצמה?
אחת מן הטענות הלגיטימיות מתמקדת בהנחה כי הגישה הטכנית היא בבחינת נבואה המגשימה את עצמה. טענה לגיטימית ומקובלת אם כי לדעתי בלתי רלוונטית.
הניתוח הטכני, בתצורה הבסיסית שלו, אמור להיות סובייקטיבי באופיו ולעיתים רחוקות יהיו שני טכנאים תמימי דעה באשר לתבנית אותה הם חוקרים. מובן שקיימים כלי עזר נוספים שמטרתם לאשר או לסתור את הנחתו הראשונית של הטכנאי, אך עדיין הניתוח נשאר ומוגדר כסובייקטיבי כך שלא כולם רואים הכל עין בעין.
בסופו של דבר מדובר בשוק של אי וודאות. גם אם כך היה הדבר וכולנו היינו תמימי דעים באשר לכיוון שיוטו של השוק, הרי שאנשים מטבעם שונים זה מזה בגישתם לשוק, בטקטיקות שלהם ובדרך בה הם פועלים. חלק יפתחו פוזיציה בשלב מוקדם ככל האפשר כאשר רב הנסתר על הגלוי, ולו רק כדי לסחוט עוד כמה אחוזים זעומים אם וכאשר יחל השוק מהלך משמעותי. אחרים, יחכו לאיתות טכני מובהק כי אכן מגמה חדשה נולדה ואילו הזהירים באופים ימתינו בסבלנות עד לשלב בו יתרחש תיקון טכני הנוגד את כיוונה של המגמה הראשית.
נחשוב לרגע על תבנית "הראש והכתפיים" אשר בדרך כלל מצביעה על היפוך מגמה. תבנית זו טומנת בחובה שפע של טקטיקות עבור טכנאי השוק. קבוצות משקיעים שונות יפתחו פוזיציות באזורים שונים על פני התבנית. הקבוצה האגרסיבית תחל במסע רכישות עם התהוותה של הכתף הימנית. הקבוצה המתונה תנסה להשתתף עם האיתות על השלמתה של התבנית ותחילתה של מגמה חדשה, והזהירים יותר ימתינו לקראת סיומו של התיקון הראשון שלאחר הפריצה.
סביר להניח כי לו הייתה מתרחשת סיטואציה בה היה ברור לכל כי פעולה משותפת גורמת לעיוות השוק, הרי שכתוצאה מכך היו השחקנים עורכים כיוונונים עדינים לכלים שלהם כדי לקבל את האות לפתיחת פוזיציה בנקודות ייחודיות. מה גם שחשוב לזכור שהגרפים אינם גורמים לשוק "דובי" או "שוורי". מגמות אלו מופיעות ונשמרות אך ורק כאשר הן מונעות ומקבלות צידוק על ידי חוקי הביקוש וההיצע הכלכליים.
הטענה כי השיטה הטכנית היא בבחינת נבואה המגשימה את עצמה היא טענה מתחכמת משום שכדי שכלי כלשהו יהפוך להיות בבחינת נבואה המגשימה את עצמה, עליו להיות טוב דיו כדי לשכנע את כולם שכך הוא. השאלה המרכזית שכל אחד חייב לשאול את עצמו האם גישה זו עובדת עבורו. אם כן מה טוב. אנא המשך והתעלם מכל השאר. אם לא. נטוש וחפש משהו אחר.
תיאורית ההליכה המקרית
ביקורת נוספת הראויה למלוא ההתייחסות היא "תיאורית ההליכה המקרית" אשר פותחה וטופחה בקהילייה האקדמית, גורסת כי תנודת המחירים היא בלתי תלויה וכי מחירי העבר אינם אינדיקטור אמין לחיזוי מחירי העתיד. במילים אחרות, תנודת המחירים היא אקראית ובלתי ניתנת לניבוי. למרות שאין עוררין על כך שאכן קיימת מידת מה של אקראיות בתנודת המחירים, הרי שיהיה זה בלתי מציאותי להניח כי כל תנודת המחירים היא כזו. הויכוח האקדמי האם נעים המחירים במגמות הינה בעלת חשיבות מזערית לדידו של הטכנאי המוצא עצמו חשוף בצריח אל מול שוק "דובי" או "שוורי".
מושגים אלו, המשמשים תדיר פרשנים ומנתחי שווקים למיניהם, סותרים את הנחותיה של "תיאורית ההליכה המקרית" שכן לו כל תנודת המחירים הייתה רנדומלית במהותה, לא היה מקום בלקסיקון השוקי למינוחים שכגון אלה. אם עדיין מכרסם בך הספק, מבט חטוף בגרפים שונים הלקוחים אקראית מכל בורסה או מכל שוק שהוא, יבהיר לך את נוכחותן החזקה של המגמות השונות.
כנגד טענותיה של תיאורית ההליכה המקרית עולה השאלה לגבי אורך חייהן והרווחיות העודפת שמעניקות למשתמשיהן מערכות ממוחשבות עוקבות מגמה שכל מטרתן לזהות ולאותת בשלבים מאוד מסוימים ובעלי סיכון נמוך במגמות שוק למטרת רכיבה עליהן. למרות התחושה ששתי גישות אלו סותרות האחת את רעותה, ונמצאות בקונפליקט מתמיד, מעניין לגלות כי השיטה הטכנית ו"תיאורית השוק היעיל" עליה מתבססת תיאורית ההליכה המקרית, נושקות אחת לשנייה בהנחת היסוד שלהן הגורסת כי השוק מגלם את כל האינפורמציה. האקדמיה טוענת כי אין אפשרות להפיק רווח עודף על השוק כתוצאה משימוש באינפורמציה זו שכן היא מגולמת במהירות לתוך המחירים, הנחה זהה להפליא לזו של הגישה הטכנית.
בסיכומו של דבר, כל תהליך נתון יראה רנדומלי ובעל יכולת ניבוי אפסית לאלה שאינם מבינים את הכללים. פלט של אלקטרוקרדיוגרמה, יראה להדיוט כתנודות מקריות חסרות כל משמעות. בידיו של מומחה, מקבל הפלט משמעות שונה לחלוטין. ראוי לציין כי אלמנט האקראיות הולך וקטן ככל שהניסיון בקריאת גרפים הולך וגדל ויכולת הניתוח משתפרת.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
