האומנם נבואה המגשימה את עצמה?
אחת מן הטענות הלגיטימיות מתמקדת בהנחה כי הגישה הטכנית היא בבחינת נבואה המגשימה את עצמה. טענה לגיטימית ומקובלת אם כי לדעתי בלתי רלוונטית.
הניתוח הטכני, בתצורה הבסיסית שלו, אמור להיות סובייקטיבי באופיו ולעיתים רחוקות יהיו שני טכנאים תמימי דעה באשר לתבנית אותה הם חוקרים. מובן שקיימים כלי עזר נוספים שמטרתם לאשר או לסתור את הנחתו הראשונית של הטכנאי, אך עדיין הניתוח נשאר ומוגדר כסובייקטיבי כך שלא כולם רואים הכל עין בעין.
בסופו של דבר מדובר בשוק של אי וודאות. גם אם כך היה הדבר וכולנו היינו תמימי דעים באשר לכיוון שיוטו של השוק, הרי שאנשים מטבעם שונים זה מזה בגישתם לשוק, בטקטיקות שלהם ובדרך בה הם פועלים. חלק יפתחו פוזיציה בשלב מוקדם ככל האפשר כאשר רב הנסתר על הגלוי, ולו רק כדי לסחוט עוד כמה אחוזים זעומים אם וכאשר יחל השוק מהלך משמעותי. אחרים, יחכו לאיתות טכני מובהק כי אכן מגמה חדשה נולדה ואילו הזהירים באופים ימתינו בסבלנות עד לשלב בו יתרחש תיקון טכני הנוגד את כיוונה של המגמה הראשית.
נחשוב לרגע על תבנית "הראש והכתפיים" אשר בדרך כלל מצביעה על היפוך מגמה. תבנית זו טומנת בחובה שפע של טקטיקות עבור טכנאי השוק. קבוצות משקיעים שונות יפתחו פוזיציות באזורים שונים על פני התבנית. הקבוצה האגרסיבית תחל במסע רכישות עם התהוותה של הכתף הימנית. הקבוצה המתונה תנסה להשתתף עם האיתות על השלמתה של התבנית ותחילתה של מגמה חדשה, והזהירים יותר ימתינו לקראת סיומו של התיקון הראשון שלאחר הפריצה.
סביר להניח כי לו הייתה מתרחשת סיטואציה בה היה ברור לכל כי פעולה משותפת גורמת לעיוות השוק, הרי שכתוצאה מכך היו השחקנים עורכים כיוונונים עדינים לכלים שלהם כדי לקבל את האות לפתיחת פוזיציה בנקודות ייחודיות. מה גם שחשוב לזכור שהגרפים אינם גורמים לשוק "דובי" או "שוורי". מגמות אלו מופיעות ונשמרות אך ורק כאשר הן מונעות ומקבלות צידוק על ידי חוקי הביקוש וההיצע הכלכליים.
הטענה כי השיטה הטכנית היא בבחינת נבואה המגשימה את עצמה היא טענה מתחכמת משום שכדי שכלי כלשהו יהפוך להיות בבחינת נבואה המגשימה את עצמה, עליו להיות טוב דיו כדי לשכנע את כולם שכך הוא. השאלה המרכזית שכל אחד חייב לשאול את עצמו האם גישה זו עובדת עבורו. אם כן מה טוב. אנא המשך והתעלם מכל השאר. אם לא. נטוש וחפש משהו אחר.
תיאורית ההליכה המקרית
ביקורת נוספת הראויה למלוא ההתייחסות היא "תיאורית ההליכה המקרית" אשר פותחה וטופחה בקהילייה האקדמית, גורסת כי תנודת המחירים היא בלתי תלויה וכי מחירי העבר אינם אינדיקטור אמין לחיזוי מחירי העתיד. במילים אחרות, תנודת המחירים היא אקראית ובלתי ניתנת לניבוי. למרות שאין עוררין על כך שאכן קיימת מידת מה של אקראיות בתנודת המחירים, הרי שיהיה זה בלתי מציאותי להניח כי כל תנודת המחירים היא כזו. הויכוח האקדמי האם נעים המחירים במגמות הינה בעלת חשיבות מזערית לדידו של הטכנאי המוצא עצמו חשוף בצריח אל מול שוק "דובי" או "שוורי".
מושגים אלו, המשמשים תדיר פרשנים ומנתחי שווקים למיניהם, סותרים את הנחותיה של "תיאורית ההליכה המקרית" שכן לו כל תנודת המחירים הייתה רנדומלית במהותה, לא היה מקום בלקסיקון השוקי למינוחים שכגון אלה. אם עדיין מכרסם בך הספק, מבט חטוף בגרפים שונים הלקוחים אקראית מכל בורסה או מכל שוק שהוא, יבהיר לך את נוכחותן החזקה של המגמות השונות.
כנגד טענותיה של תיאורית ההליכה המקרית עולה השאלה לגבי אורך חייהן והרווחיות העודפת שמעניקות למשתמשיהן מערכות ממוחשבות עוקבות מגמה שכל מטרתן לזהות ולאותת בשלבים מאוד מסוימים ובעלי סיכון נמוך במגמות שוק למטרת רכיבה עליהן. למרות התחושה ששתי גישות אלו סותרות האחת את רעותה, ונמצאות בקונפליקט מתמיד, מעניין לגלות כי השיטה הטכנית ו"תיאורית השוק היעיל" עליה מתבססת תיאורית ההליכה המקרית, נושקות אחת לשנייה בהנחת היסוד שלהן הגורסת כי השוק מגלם את כל האינפורמציה. האקדמיה טוענת כי אין אפשרות להפיק רווח עודף על השוק כתוצאה משימוש באינפורמציה זו שכן היא מגולמת במהירות לתוך המחירים, הנחה זהה להפליא לזו של הגישה הטכנית.
בסיכומו של דבר, כל תהליך נתון יראה רנדומלי ובעל יכולת ניבוי אפסית לאלה שאינם מבינים את הכללים. פלט של אלקטרוקרדיוגרמה, יראה להדיוט כתנודות מקריות חסרות כל משמעות. בידיו של מומחה, מקבל הפלט משמעות שונה לחלוטין. ראוי לציין כי אלמנט האקראיות הולך וקטן ככל שהניסיון בקריאת גרפים הולך וגדל ויכולת הניתוח משתפרת.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
