משרד הפנים יסייע: יחודשו מרכזי הערים באר שבע, ירוחם, חיפה וכרמיאל
במענה לקול קורא שפרסם מינהל התכנון במשרד הפנים, בשיתוף המינהל לשלטון מקומי, הגישו 18 ערים מכל רחבי הארץ הצעות לתכניות פעולה לחידוש מתחמי מסחר במרכזיהן. ועדת היגוי מקצועית בחרה את 4 ההצעות שיזכו לסיוע מקצועי ותקציבי של משרד הפנים.
לאור ההיענות, פועל משרד הפנים להרחבת המסגרת התקציבית לצורך תמיכה וליווי בתכניות פעולה עירוניות נוספות.
במסגרת היוזמה, הוגדר בכל עיר "מתחם שיפור עירוני", שבו תקום מסגרת ארגונית משותפת לרשות המקומית עם בעלי הנכסים והסוחרים במתחם לצורך הפיכתו למרכז עסקים תוסס ואטרקטיבי המושך קהל ומעלה את מחזורי העסקים ואת ערכי הנכסים.
"מרכזי הערים, ואזורי המסחר והבילוי בתוכם, סובלים מזה שנים בגלל התחרות הקשה עם מרכזים חוץ עירוניים. הידרדרותם של מרכזי המסחר העירוניים היא, ללא ספק, תורם עיקרי לירידת קרנן של הערים בכלל ולקושי הרב בחידושן ובמשיכת אוכלוסיות מגוונות לתוכן" נמסר ממשרד הפנים.
למרות המצב התחרותי הקשה, קיימת בכל העולם וגם בחלק מערי ישראל חזרה אל המרכזים הותיקים. "רחובות רבים משנים את פניהם והציבור מצביע ברגליו וחוזר אל הרחוב העירוני, השדרה העירונית ועמו פורחים מחדש גם העסקים והמגורים שמסביבם", נמסר ממשרד הפנים. "רוב מרכזי הערים נהנים עדיין מנגישות טובה, בעיקר בתחבורה ציבורית ובודאי ברגל ובאופניים. ערים לא מעטות גילו את הפוטנציאל שבחידוש מרכזי הערים ואת הסכנות הקיימות בהידרדרותם ופועלות בהצלחה לא מבוטלת לחידושם ולשיפורם".
מגמות אלה תואמות את מדיניות התכנון הארצית, שנקבעה במסגרת תמ"א 35, אשר "רואה בחידוש העירוני יעד ראשי ותנאי הכרחי לתפקודה הכלכלי והחברתי של ישראל בעשורים הבאים, ומבוססת על ניסיון בינלאומי מוכח בערים רבות בעולם".
יוזמת משרד הפנים כוללת: לקיחת אחריות משותפת ומחייבת של העירייה, בעלי הנכסים ובעלי העסקים על המתחם ופיתוחו תוך הקמת ארגון משותף לניהולו. וכן, יצירת שיפורים שניתן לממשם בטווח הקצר, כמו שיפור רמת הניקיון והאבטחה, מיתוג מחדש ושיווק משותף, אירועים לצעירים ולמבוגרים והקפדה על תמהיל עסקים היוצר תמיכה הדדית ובונה מחדש את תדמית המתחם. בשלב שני יוכל הארגון לטפל גם בשיפור נגישות והסדרי חניה, בשיפורי תשתיות ואף בשיפוצים של המבנים שבמתחם ועוד.
18 ערים מכל רחבי הארץ הגישו הצעותיהן במענה לקול קורא. מתוכן נבחרו, בשלב זה, 4 הצעות שיזכו בסיוע ממשלתי למימון הכנת תכנית פעולה מפורטת. בהתאם לתכניות שתתגבשנה יבחרו מבין הצעות אלה ההצעות שיקודמו לשלב ב' ויזכו בסיוע תקציבי למימושן. לצורך מימוש תכניות הפעולה ישקיע משרד הפנים במתחם שהוגדר סכום המותאם לסכום שיושקע על ידי הרשות המקומית ועל ידי הסוחרים ובעלי הנכסים.
ארבע ההצעות הזוכות הינן:
באר שבע - תכנית פעולה לחידוש מתחם בעיר העתיקה בהתבסס על מאפייניה הייחודיים של העיר העתיקה ובשיתוף הדוק עם הסוחרים במתחם.
ירוחם - חידוש ופיתוח המרכז המסחרי ורחוב בורנשטיין, בהתאם לתפיסה שפיתחה תכנית המתאר המקומית החדשה לירוחם ותוך מחויבות עמוקה ושיתוף פעולה של העירייה, בעלי העסקים הנכסים וארגוני חברה אזרחית הפועלים בעיר.
כרמיאל - תכנית הפעולה כוללת תפיסה מגובשת ואינטגרטיבית לחידוש המרכז האזרחי הישן ופיתוחו בשילוב קניון "כיכר העיר" הסמוך.
חיפה - חידוש אזור לב הדר הכרמל בתכנית מגוונת השמה דגש על פיתוח מאפייניו הרב תרבותיים של האזור ומתן דגש לשימור המורשת הבנויה ככלי חשוב בפיתוח וקידום האזור.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

רוצים לדעת כמה האינפלציה האמיתית במדינה? תסתכלו על הנתון הזה
הישראלים לא פרייארים וזה מה שמוביל לזינוק של פי 3 ביבוא האישי לישראל - מ-20 מיליון לכ-60 מיליון חבילות או מכמיליארד שקל לכ-2.5 מיליארד תוך 4 שנים בלבד - מי אשם בזה והאם צריכים להעלות את הפטור ממס על יבוא אישי?
זה לא חדש שהישראלים לא פרייארים. זה אולי התכונה שהכי מאפיינת אותנו (וגם מאחדת אותנו). כשהמחירים במכולת גבוהים בכ-52% מאירופה אתם לא באמת יכולים להזמין מילקי מברלין אבל אם מדובר בסווטשירט או נעל מותג - המסלול די פשוט ונהיה הרבה
יותר נגיש בשנים האחרונות. והדוח של המבקר מאשש את זה. היקף היבוא האישי זינק בצורה חסרת תקדים וזה כנראה המדד האמיתי ליוקר המחיה כאן. כי כשישראלי מרגיש שעושים עליו סיבוב, הוא לא מקבל את זה בשקט. הוא עושה השוואת מחירים, נכנס לאתרים בחו"ל ומזמין. זה הדרך שלנוו
לומר למערכת אם אתם לא תורידו מחירים, נעשה את זה לבד.
קשה להפנות אצבע לגורם אחד שאשם בזה. היבואנים לפחות חלקם, לא באמת האחראים הישירים לזינוקים במחירים. השקל החזק אמנם נותן להם כוח קנייה גבוה בחו"ל, אבל כשהם מנסים להביא סחורה לארץ הם נתקלים בשרשרת בירוקרטית מתישה, באישורים כפולים, ובבדיקות שתוקעות את הסחורה בנמל. ולכן הם חייבים לתרגם את זה לתג מחיר. המדינה מצידה מדברת על רפורמות חלקן כבר יושמו, אחרות תקועות אבל כנראה שזה עדיין לא מספיק. משרד התעשייה פרסם השבוע שרפורמת ״מה שטוב לאירופה״ - שווה לישראל: עד 12% ירידה במחירים - מאמינים לזה? בכל מקרה הנתונים על היבוא בפועל כנראה משקפים הרבה יותר את התמונה בשטח.
דוח מבקר המדינה חושף: חלה עלייה משמעותית בהיקף היבוא האישי לישראל בין 2020 ל-2024. אם ב-2020 יובאו לישראל כ-20 מיליון חבילות ביבוא אישי בהיקף של 1.14 מיליארד שקלים, 4 שנים לאחר מכן היבוא האישי קפץ לכ-60 מיליון חבילות ובהיקף של 2.4 מיליארד שקלים, זאת כאשר מרבית החבילות הן בעלות של עד 75 דולר ופטורות מתשלום מס. מדובר בקפיצה של כמעט פי שלושה בכמות החבילות ובכפל ומעלה בהיקף הכספי.
הדוח מעריך כי כל תושב במדינה מזמין בממוצע כ-6 חבילות בשנה מחו"ל, מגמה המשקפת שינוי בהרגלי הצריכה, אלא גם את המיאוס מהמחירים שלא מפסיקים לטפס בישראל והפער הבלתי נתפס מהמחירים בחו"ל. העלייה הדרמטית מתרכזת בעיקר בחבילות בעלות ערך נמוך יחסית, אלה שנהנות מפטור מלא ממיסים. חבילות אלו ששוויין עד 75 דולר קפצו מכ־16.7 מיליון יחידות ב־2020 לכ־52.8 מיליון יחידות ב־2024, כלומר גידול של למעלה מ-200%. הגידול הזה משתקף גם בסכום הכולל של חבילות אלה, שזינק מכ־330 מיליון דולר לכ־1.16 מיליארד דולר, גידול של כ־250%.
- המבקר: ליקויים בניהול של מידע מסווג במחשבים של משרד ראש הממשלה
- מקרון מנסה להציל את כלכלת צרפת מקריסה ומקבל מחאה ברחובות. וחברות דירוג האשראי? נגדו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מלמדים כי הישראלים נמשכים לחבילות בעלות ערך נמוך שזוכות לפטור ממיסים, כאשר קיימת עלייה משמעותית בקטגוריה הזו. לאור הפערים המדהימים שהציג מבקר המדינה בדוח בין מחירי סחורה בישראל לעומת המחירים ביבוא אישי אפשר גם להבין למה הגידול המשמעותי: מעיל גשם לגברים של חברת Colombia שבישראל עולה 510 שקלים, ביבוא אישי עולה 221 שקלים, פער של כ-130%. נעלי ניו באלאנס הנמכרות בישראל בכ-499 שקלים ביבוא אישי עולות 267 שקלים. משחק "בית הבובות של גבי" לילדים עולה בחנות צעצועים בישראל 433 שקלים וביבוא אישי 264 שקלים בלבד. אלו הן דוגמאות בולטות לתופעה כללית שבה מוצרי צריכה בישראל יקרים בעשרות ולעיתים מאות אחוזים לעומת מחירם בחו"ל.