תעשייה אווירית, רפאל, אלביט מערכות - מי קיבלה יותר פרסים?

פרס ביטחון ישראל הוענק בבית הנשיא במעמד נשיא המדינה, שר הביטחון, הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון, לצוותים של משרד הביטחון, צה"ל, המוסד, השב"כ והתעשיות הביטחוניות על פרויקטים טכנולוגיים פורצי דרך שהשפיעו באופן משמעותי על הלחימה במלחמת ׳חרבות ברזל׳.

בין הפרויקטים הזוכים: נגמ"ש האיתן, יכולות ייחודיות שהובילו לחיסולו של נסראללה, מטוסי המשימה "שביט", "עיטם" ו"אורון".

נגמ"ש האיתן: הפרס הוענק למנהלת המרכבה והרק"מ (מנת''ק) ולמנהל הרכש הביטחוני (מנה"ר) במשרד הביטחון, למחלקת אמל"ח ולבית הספר לניוד מבצעי בזרוע היבשה, לחיל הרפואה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ולחטיבת הנח"ל, על פיתוח ויצור "האיתן", רק"ם גלגלי 8X8 מותאם מבצעית לצרכי לוחמי החי"ר ומאפשר הפעלה במתארי לחימה רוויי איומים באופן שלא היה עד כה. נגמ"ש "האיתן" ביצע את טבילת האש הראשונה שלו בהצלחה במהלך מלחמת 'חרבות ברזל', לקח חלק משמעותי בתמרון היבשתי, אפשר את הצלתם של מאות לוחמים פצועים והשתתף בחילוצם של חטופים מעזה. "האיתן" מפיתוח משרד הביטחון משלב טכנולוגיה מתקדמת ופורצת דרך והוא תוצאה של עבודה ושיתוף פעולה ארוך שנים בפיתוח, ייצור והטמעה של משרד הביטחון, צה"ל והתעשיות הביטחוניות.

• 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
• התעשייה האווירית: הצבר צמח ל-26.5 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מטוסי המשימה "שביט", "עיטם" ו"אורון": הפרס הוענק למנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית  (מפא״ת) במשרד הביטחון, לתעשייה האווירית, לזרוע האוויר, לזרוע הים ולאגף המודיעין בצה"ל על פיתוח והפעלה של מטוסי המשימה "שביט", "עיטם" ו"אורון" המהווים מערך מבצעי בעל תרומה משמעותית וייחודית לביטחון המדינה. המערך מבוסס על טכנולוגיות מתקדמות המקנות יכולות שליטה, בקרה ומודיעין בכל זירות הלחימה. חשיבות המערך התחדדה במהלך המלחמה, בהגנת שמי המדינה, שימור העליונות המודיעינית וכחלק מהזרוע הארוכה של מדינת ישראל. פיתוח המערך משקף חדשנות, יצירתיות, תעוזה ויוזמה טכנולוגית לאורך שנים רבות לצד שיתוף פעולה יוצא דופן בין משרד הביטחון, צה"ל והתעשייה האווירית.

• כ-70 אלף ישראל עזבו אשתקד את המדינה - איך זה משפיע על הכלכלה?
• הרפורמה בענף קבלני השיפוצים נכנסת לתוקף
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

פרס הוענק לשירות הביטחון הכללי על פיתוח מערכת מתוצרת היחידה הטכנולוגית של הארגון, בשילוב יחידות נוספות מקהיליית המודיעין והתעשייה הביטחונית. המערכת מהווה מענה טכנולוגי יוצא דופן, ובהפעלת היחידה המבצעית של השב"כ ופעילות טכנולוגית מודיעינית של אמ"ן, מאפשרת נגישות ליעדי עומק ותשתיות אויב. בזכות המערכת הושג במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' מודיעין יקר ערך, שתרם להצלחות משמעותיות.

פרס הוענק למערך המבצעים המיוחדים באגף המודיעין, למנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון, לזרוע האוויר, לתעשייה האווירית ולחברת רפאל על פיתוח טכנולוגי - מבצעי כמענה לבעיה מבצעית המהווה איום אסטרטגי לביטחונה של מדינת ישראל. במהלך המלחמה הפרויקט הביא להישגים מבצעיים מרשימים באופן שהגן בצורה ישירה על חיי אזרחים ומנע הישג משמעותי לאויב.

פרס הוענק למוסד, לאגף המודיעין בצה"ל, למנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון, לזרוע האוויר, לחברת רפאל ולחברת אלביט מערכות על ביצוע ומימוש יכולות ייחודיות אשר הובילו לחיסולו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, ולפגיעה אנושה בארגון הטרור במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' זאת באמצעות טכנולוגיות פורצות דרך, יצירתיות ונחישות.

פרס הוענק לחברת אלביט מערכות, ליחידת המו"פ במפא"ת, למחלקת אמל"ח בזרוע היבשה, לחט"ל באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, למנת"ק במשרד הביטחון, ולמרכז למחקר גרעיני על פיתוח מערכת מתקדמת פורצת דרך ובעלת הישג טכנולוגי ברמה העולמית. הפיתוח משקף יצירתיות החל מהצבת חזון מאתגר ועד למימושו.

בנוסף הוענקה תעודת הוקרה מיוחדת לחיל הרפואה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל, לשירותי הדם במד"א ולכנף כוחות האוויר והמיוחדים בזרוע האוויר על פרויקט "דם מלא לטיפול בפצועים". במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' נעשה לראשונה בעולם שימוש בדם מלא במקום בפלזמה וכך ניצלו חייהם של פצועים רבים. השימוש בדם מלא נחשב לאתגר בעולם המערבי בעיקר עקב המורכבות לשנע ולטפל בו.

נשיא המדינה, יצחק הרצוג: ״ב-1951 אמר דוד בן-גוריון: כי "מהותה של בעיית ביטחוננו - היא בעצם קיומנו. עלינו יש ערעור - לא על פרט זה או אחר של מדיניותנו הפנימית או החיצונית, אלא על עצם היותנו. אסור לנו להתעלם מהעובדה המרה, כי יריבינו חותרים גם תחת עצמאותנו הממלכתית וגם תחת קיומנו הפיזי בכללו. סכנת מלחמה בישראל היא סכנה לכל איש ואשה בישראל ולכל יהודי ויהודי בעולם" - אנחנו רואים זאת גם היום.

"בהקשרים הללו, אני מבקש להזכיר גם את המהלכים המדיניים הנדרשים. אין ספק שבמערכה הזאת התקבלו החלטות ביטחוניות אמיצות וחשובות, על ידי הדרג המדיני – אשר נושא בסמכות וביצוען על ידי הדרגים המבצעים. כעת אנו נדרשים למחשבה מעמיקה, אופרטיבית ולא פחות חשוב: אמיצה – בנוגע ליום שאחרי ולמהלך המדיני שישלים את המהלך הצבאי.

"המלחמה הזאת, שמה בקדמת הבמה את חשיבות תפיסת הביטחון שלנו: לפעול ללא הרף להשגת יתרון איכותי על פני אויבינו - לכם, היושבות ויושבים כאן היום, יש חלק עצום בעליונות הזו, ובשם העם כולו, בשם המדינה כולה, אני מצדיע לכם ומודה לכם על כך״.

שר הביטחון, ישראל כ״ץ: "אנחנו מתכנסים כאן הבוקר בזמן שעשרות אלפי חיילי מילואים עזבו בית, משפחה ועבודה והתייצבו שוב לקריאה הלאומית – החזרת כל החטופים והכרעת החמאס. המחזה הזה, של עם שלם שמתלכד למען מטרה אחת, הוא ההוכחה החזקה ביותר: עם ישראל מאוחד כאגרוף פלדה נגד כל איום. וזוהי גם משמעותו של הטקס היום. כל אחד מהפרויקטים הביא איתו תרומה מכרעת להישגי המערכה האחרונה. בזכותכם הצליחה מדינת ישראל להגיע להישגים חסרי תקדים בעזה, ביהודה ושומרון, בלבנון, בסוריה, בתימן וכמובן נגד משטר האייתולות באיראן במבצע "עם כלביא" להסרת איום קיומי על מדינתנו. אם רק היו יודעים אזרחי ישראל באילו יכולות מדובר, ועד כמה הן מוכיחות, שוב, שלפעמים המציאות עולה על כל דמיון, הם היו בוודאי נמלאים בגאווה אין-סופית. הזוכים האמיתיים אינם רק אתם. הזוכים האמיתיים הם אזרחיות ואזרחי ישראל הנהנים ממענה ביטחוני מתקדם ועוצמתי יותר, למול אתגרינו השונים. פעלתם מתוך הבנה רחבה של מורכבות האתגרים ומתוך הכרת הצורך לפעול ביצירתיות ובמקצועיות. הפרס הזה הוא גם תזכורת לאחריות הכבדה שמונחת על כתפינו: להמשיך לחדש, להמשיך לפתח, להמשיך לחשוב קדימה – כדי להבטיח שגם מחר, גם בעוד עשור, וגם בעוד 50 שנה תעמוד מדינת ישראל בחזית ותבטיח את ביטחונה. תודה לכם".

בראש ועדת הפרס עמד אלוף (מיל') מאיר כליפי ולצידו אלוף (מיל') איציק תורג'מן, נציג אקדמיה ומזכיר הוועדה, אשר וגנר.

על הענקת פרס ביטחון ישראל החליט ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון, דוד בן גוריון ז״ל, שרצה להעניק ביטוי לתרומת אנשי המחקר והפיתוח לביטחון מדינת ישראל. הפרס נקרא על שמו של אליהו גולומב ז"ל, המפקד הבלתי מוכתר של ארגון 'ההגנה'. בין הפרויקטים שזכו בפרס ביטחון ישראל בעבר, ניתן לציין את העוזי, הגליל, מטוס הכפיר, טיל הגבריאל, טנק מרכבה סימן 3, מערכות ההגנה מפני טילים - 'חץ', 'כיפת ברזל', ׳קלע דוד׳, מערכת 'מעיל רוח' להגנה אקטיבית על טנקים ונגמ"שים מפני ירי טילי נ"ט, מערכת צי"ד, פרויקט גילוי המנהרות, הפריצה לארכיון הגרעין האיראני, לווייני התצפית ׳אופק׳ ועוד.