מדד מחירים אינפלציה נדלן
צילום: Pixabay, ביזפורטל

מדד המחירים לצרכן במרץ: מה תחזית הכלכלנים ואיך זה ישפיע על ההשקעות וההלוואות שלכם?

מה צפוי להיות המדד בשנה הקרובה, איך המכסים ישפיעו על המדד והאם תהיה הפחתת ריבית בקרוב? 

מחר יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ, והכלכלנים מצפים למדד לא נמוך - 0.4%-0.3%. מדובר על קצב שנתי של 3.4% שמוכיח שהאינפלציה עדיין כאן. החשש שעליית הדולר (שבינתיים התהפכה) ומלחמת הסחר תוביל לעליית מחירים נוספת, אם כי ישראל באופן יחסי בינתיים מחוץ למשחק. ההשפעה עלייה אמורה להיות נמוכה יחסית.


המדד במרץ הוא מעל התחזית שהיו לפני מספר חודשים, כשבסוף השנה הקודמת העריכו שאחרי ינואר גבוה במיוחד (בגלל עליית המע"מ והעלאת מסים), המדדים ירדו. זה קורה לאט משחשבו ובמקביל הנגיד גם מדגיש כי החששות מאינפלציה לא נעלמו ויותר מרומז שהוא לא עומד להוריד את הריבית בטווח הקרוב, על רקע החשש מאינפלציה גם בשל המכסים ובשל אי הוודאות בקשר למלחמה. 


עם זאת, הכלכלנים מצפים לירידת מדרגה באינפלציה בחודשים הקרובים כשב-12 החודשים הבאים הם מצפים ל-2.5%-2.3%. נמוך משמעותית מהקצב הנוכחי ולמעשה חזרה לטווח האינפלציה שהגדיר בנק ישראל כטווח הרצוי. ועל רקע הערכות אלו, גם בנק ישראל מעריך שבשנה הקרובה (12 החדשים הקרובים) הריבית תרד ב-0.5% ל-4%.  גם משהו.


על פי הכלכלנים המדד הגבוה במרץ יהיה בעיקר בשל סעיף הדיור וכן בסעיף החינוך והפנאי שעלו בשל התייקרות מחירי החופשות. כמו כן, הם מסבירים כי עליית הדולר (עד לפני שלושה ימים) מתורגמת לעליית מחירי היבוא. 


המכסים של טראמפ והתגובות של סין והזיג זגים של טראמפ מכניסים מימד של אי וודאות גם לשערי החליפין, גם לבורסות וגם למדדי המחירים לצרכן. מכסים בהגדרה מעלים את המחירים ואת מדד המחירים, אבל השאלה אם מדובר באירוע חד פעמי או אירוע מתמשך. רוב הכלכלנים מסבירים שזאת לא אינפלציה דביקה, כלומר כזו שמתמשכת ומעלה את המדד הכללי בכל חודש, אלא שזה אירוע חד פעמי - כמו התייקרות חד פעמית וממנה ואיילך המחירים יציבים. עם זאת, עצם אי הוודאות, מכניס את הפירמות למגננה ויוצר עיוותים בשווקים - חברות מזמינות פחות מבעבר, הן מחליטות לעצור השקעות, הן בודקות תחליפים לייבוא וליצוא סחורות. הן מחשבות מסלול מחדש ובזמן הזה הן בסוג של "הולד" שעוצר את השווקים.


זה מוביל להאטה כלכלית ואולי אפילו עד כדי מיתון וזאת עוד לפני שבפועל המכסים יושמו. השבועות האחרונים יכולים להיות טריגר להאטה כלכלית משמעותית שהמכסים רק יגבירו אותה. הבסיס להאטה הוא האי וודאות הכלכלית והעסקית ומשם זה גם יכול לחלחל להשפעות כלכליות רחבות יותר כמו צמצומים ואף פיטורים.


האטה ומיתון משפיעים כמובן על המחירים - הביקושים יורדים והמחירים אמורים לרדת. זה יכול להגיע גם אלינו. ולכן, חשוב להבהיר, התחזיות שניתנות על ידי הכלכלנים כעת הם נכונות לנקודת זמן הזו ומאוד תנודתיות בהתאם לפעולות של הממשלות המרכזיות בעולם - ארה"ב, סין, האיחוד האירופאי ועוד.

קיראו עוד ב"בארץ"


את החש מהאטה רואים גם במחירי האנרגיה - הנפט נפל מתחת ל-60 דולר והתאושש בימים האחרונים וחזר ל-61 דולר, ועדיין זו רמה נמוכה מאוד ביחס למחירי בתחילת השנה. הנפט אמור להיות נמוך בממשל טראמפ שרוצה להגדיל מאוד את היצע הנפט, גם עסקית-כלכלית וגם כדי להוריד את מחיר הנפט. במקביל הממשל גם מנסה לשכנע את ערב הסעודית להצטרף אליו בדרך הזו כשהוא מספק לה מתנות אחרות - תוכנית הגרעין של ערב הסעודית ואיך זה קשור למחירי הנפט ולנורמליזציה? 


למדד הגבוה יחסית הצפוי במרץ יש השלכות על הכסף שלכם - הלוואות צמודות יתייקרו, השקעות צמודות ירוויחו. בזמן אינפלציה השקעות בנכסים צמודים למדד נותנים לכם תשואה טובה ומבטיחים אתכם מפני זינוק באינפלציה. אבל חשוב להבהיר שהשוק במקרים מסוימים ורבים מגלם זאת - כלומר אם אתם רוצים לקנות אג"ח מדדי כדי ליהנות מהצמדה כי האינפלציה גבוהה, אז צפוי שלצד הריבית שהוא מספק, התשואה תהיה קרובה לאג"ח שקלי. כלומר, הציפיות של המדד כבר גלומות במחירים ומה שישפיע על הכיוון הוא גודל ההפתעה ביחס להערכה הקודמת. 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    כלכלן 15/04/2025 23:46
    הגב לתגובה זו
    האיש מביא רק נזק
  • 9.
    אנונימי 15/04/2025 09:23
    הגב לתגובה זו
    התייקרויות מכל עבר. השפעת העלאת המעמ החשמל הארנונה המים עליית הדולר והתמשכות המלחמה הובלה שינוע וכו ואפקט הגל השני של ייקור המחירים אשר טרם חילחל. ובחודש אפריל ישפיע על המדד הבא עליית שכר המינימום ל 6247.67 שח ועימו עוד גל התייקרויות במשק.
  • 8.
    מחר המדד יעלה ב0.30.6 אחוז (ל"ת)
    אנונימי 14/04/2025 18:41
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    נריה 14/04/2025 18:17
    הגב לתגובה זו
    לסלק את נתניהו הכושל או לחילופין להתקין לאיש החולה קוצב טורבועל מנת שיתחיל להניע את גלגלי הכלכלה.
  • יסכה 14/04/2025 21:09
    הגב לתגובה זו
    חדל האישים
  • 6.
    אנונימי 14/04/2025 13:24
    הגב לתגובה זו
    אינפלציה מוגדרת כעליה פרמננטית במחיריםהמעמ שעלה באחוז לרוחב כל המוצרים והשירותים במשק ולכן השפעתו על המדד נירחבתהוא חד פעמי ובנק ישראל צריך לנטרל אותולצורך ההחלטה על הורדת הריבית
  • ועוד איך זה אינפלציה 14/04/2025 14:58
    הגב לתגובה זו
    ואם מישהו מעלה את המעמ אז הוא מעלה את כל המחירים בהפרש שבין שיעור המעמ הקודם למעמ החדש. כלומר אינפלציה. מה לא מובן בזה
  • 5.
    אנונימי 14/04/2025 12:58
    הגב לתגובה זו
    שנת 24 הייתה מבחינתי שנת שיא ביוקר המחיהמרמת המלפפון עד חומרי הניקויאבל מבחינתם כלום הסל התייקר אולי ב5 אחוזבדיחהובכלל עם מחירי הדיור העולים חחח שכן שלי מסכן כבר הוריד כמעט 300 אלף זבוב לא הגיע לראות את הנכסאמר לי חבל שלא מכרתי לפני שנתיים שכבר הציעו לו את הסכום שירד אליו עכשיו ועדיין לא קונים כרגע
  • 4.
    אנונימי 14/04/2025 12:57
    הגב לתגובה זו
    שוב תחזית לחוד הדיווח שלהם לחוד. המניפולציות שלהם ימשיכו לשבור שיאים. רק לסבר חצי שנה אחורה מדד דיפלציוני. לא מדד ממותן דפלציוני מחירים ירדו זה מה שהם פרסמו.
  • 3.
    אנונימי 14/04/2025 12:11
    הגב לתגובה זו
    המזון והשתייה קפץ. והכל יקר. המדד צריך לקפוץ
  • 2.
    מינוס חצי אחוז!!!!!...זה מהונדס. (ל"ת)
    הירון 14/04/2025 11:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סטטיסטיקאי 14/04/2025 11:17
    הגב לתגובה זו
    האם ללמס תהיה מעט מודעות ומספיק אינטרסים להמשיך לשקר על מחירי הדירות היורדיםהאם גם החודש הם ימשיכו עם קו הרמאות של עליות בנדלן למרות שכולם כולל הגופים המקצועיים האוצר ובנק ישראל אפילו שגם הם אינטרסנטים לעליות אמרו מפורשות שהלמס משקרים כבר חודשים כאילו הנדלן עדיין עולה... האם הם ימשיכו לשקר גם מחר
  • זו שאלה טובה אבל שאינה שייכת לכתבה זו (ל"ת)
    אנונימי 14/04/2025 12:44
    הגב לתגובה זו
  • כל מילה בסלע (ל"ת)
    אנונימי 14/04/2025 12:35
    הגב לתגובה זו
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.