מדד מחירים אינפלציה נדלן
צילום: Pixabay, ביזפורטל

מדד המחירים לצרכן במרץ: מה תחזית הכלכלנים ואיך זה ישפיע על ההשקעות וההלוואות שלכם?

מה צפוי להיות המדד בשנה הקרובה, איך המכסים ישפיעו על המדד והאם תהיה הפחתת ריבית בקרוב? 

מחר יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ, והכלכלנים מצפים למדד לא נמוך - 0.4%-0.3%. מדובר על קצב שנתי של 3.4% שמוכיח שהאינפלציה עדיין כאן. החשש שעליית הדולר (שבינתיים התהפכה) ומלחמת הסחר תוביל לעליית מחירים נוספת, אם כי ישראל באופן יחסי בינתיים מחוץ למשחק. ההשפעה עלייה אמורה להיות נמוכה יחסית.


המדד במרץ הוא מעל התחזית שהיו לפני מספר חודשים, כשבסוף השנה הקודמת העריכו שאחרי ינואר גבוה במיוחד (בגלל עליית המע"מ והעלאת מסים), המדדים ירדו. זה קורה לאט משחשבו ובמקביל הנגיד גם מדגיש כי החששות מאינפלציה לא נעלמו ויותר מרומז שהוא לא עומד להוריד את הריבית בטווח הקרוב, על רקע החשש מאינפלציה גם בשל המכסים ובשל אי הוודאות בקשר למלחמה. 


עם זאת, הכלכלנים מצפים לירידת מדרגה באינפלציה בחודשים הקרובים כשב-12 החודשים הבאים הם מצפים ל-2.5%-2.3%. נמוך משמעותית מהקצב הנוכחי ולמעשה חזרה לטווח האינפלציה שהגדיר בנק ישראל כטווח הרצוי. ועל רקע הערכות אלו, גם בנק ישראל מעריך שבשנה הקרובה (12 החדשים הקרובים) הריבית תרד ב-0.5% ל-4%.  גם משהו.


על פי הכלכלנים המדד הגבוה במרץ יהיה בעיקר בשל סעיף הדיור וכן בסעיף החינוך והפנאי שעלו בשל התייקרות מחירי החופשות. כמו כן, הם מסבירים כי עליית הדולר (עד לפני שלושה ימים) מתורגמת לעליית מחירי היבוא. 


המכסים של טראמפ והתגובות של סין והזיג זגים של טראמפ מכניסים מימד של אי וודאות גם לשערי החליפין, גם לבורסות וגם למדדי המחירים לצרכן. מכסים בהגדרה מעלים את המחירים ואת מדד המחירים, אבל השאלה אם מדובר באירוע חד פעמי או אירוע מתמשך. רוב הכלכלנים מסבירים שזאת לא אינפלציה דביקה, כלומר כזו שמתמשכת ומעלה את המדד הכללי בכל חודש, אלא שזה אירוע חד פעמי - כמו התייקרות חד פעמית וממנה ואיילך המחירים יציבים. עם זאת, עצם אי הוודאות, מכניס את הפירמות למגננה ויוצר עיוותים בשווקים - חברות מזמינות פחות מבעבר, הן מחליטות לעצור השקעות, הן בודקות תחליפים לייבוא וליצוא סחורות. הן מחשבות מסלול מחדש ובזמן הזה הן בסוג של "הולד" שעוצר את השווקים.


זה מוביל להאטה כלכלית ואולי אפילו עד כדי מיתון וזאת עוד לפני שבפועל המכסים יושמו. השבועות האחרונים יכולים להיות טריגר להאטה כלכלית משמעותית שהמכסים רק יגבירו אותה. הבסיס להאטה הוא האי וודאות הכלכלית והעסקית ומשם זה גם יכול לחלחל להשפעות כלכליות רחבות יותר כמו צמצומים ואף פיטורים.


האטה ומיתון משפיעים כמובן על המחירים - הביקושים יורדים והמחירים אמורים לרדת. זה יכול להגיע גם אלינו. ולכן, חשוב להבהיר, התחזיות שניתנות על ידי הכלכלנים כעת הם נכונות לנקודת זמן הזו ומאוד תנודתיות בהתאם לפעולות של הממשלות המרכזיות בעולם - ארה"ב, סין, האיחוד האירופאי ועוד.

קיראו עוד ב"בארץ"


את החש מהאטה רואים גם במחירי האנרגיה - הנפט נפל מתחת ל-60 דולר והתאושש בימים האחרונים וחזר ל-61 דולר, ועדיין זו רמה נמוכה מאוד ביחס למחירי בתחילת השנה. הנפט אמור להיות נמוך בממשל טראמפ שרוצה להגדיל מאוד את היצע הנפט, גם עסקית-כלכלית וגם כדי להוריד את מחיר הנפט. במקביל הממשל גם מנסה לשכנע את ערב הסעודית להצטרף אליו בדרך הזו כשהוא מספק לה מתנות אחרות - תוכנית הגרעין של ערב הסעודית ואיך זה קשור למחירי הנפט ולנורמליזציה? 


למדד הגבוה יחסית הצפוי במרץ יש השלכות על הכסף שלכם - הלוואות צמודות יתייקרו, השקעות צמודות ירוויחו. בזמן אינפלציה השקעות בנכסים צמודים למדד נותנים לכם תשואה טובה ומבטיחים אתכם מפני זינוק באינפלציה. אבל חשוב להבהיר שהשוק במקרים מסוימים ורבים מגלם זאת - כלומר אם אתם רוצים לקנות אג"ח מדדי כדי ליהנות מהצמדה כי האינפלציה גבוהה, אז צפוי שלצד הריבית שהוא מספק, התשואה תהיה קרובה לאג"ח שקלי. כלומר, הציפיות של המדד כבר גלומות במחירים ומה שישפיע על הכיוון הוא גודל ההפתעה ביחס להערכה הקודמת. 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    כלכלן 15/04/2025 23:46
    הגב לתגובה זו
    האיש מביא רק נזק
  • 9.
    אנונימי 15/04/2025 09:23
    הגב לתגובה זו
    התייקרויות מכל עבר. השפעת העלאת המעמ החשמל הארנונה המים עליית הדולר והתמשכות המלחמה הובלה שינוע וכו ואפקט הגל השני של ייקור המחירים אשר טרם חילחל. ובחודש אפריל ישפיע על המדד הבא עליית שכר המינימום ל 6247.67 שח ועימו עוד גל התייקרויות במשק.
  • 8.
    מחר המדד יעלה ב0.30.6 אחוז (ל"ת)
    אנונימי 14/04/2025 18:41
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    נריה 14/04/2025 18:17
    הגב לתגובה זו
    לסלק את נתניהו הכושל או לחילופין להתקין לאיש החולה קוצב טורבועל מנת שיתחיל להניע את גלגלי הכלכלה.
  • יסכה 14/04/2025 21:09
    הגב לתגובה זו
    חדל האישים
  • 6.
    אנונימי 14/04/2025 13:24
    הגב לתגובה זו
    אינפלציה מוגדרת כעליה פרמננטית במחיריםהמעמ שעלה באחוז לרוחב כל המוצרים והשירותים במשק ולכן השפעתו על המדד נירחבתהוא חד פעמי ובנק ישראל צריך לנטרל אותולצורך ההחלטה על הורדת הריבית
  • ועוד איך זה אינפלציה 14/04/2025 14:58
    הגב לתגובה זו
    ואם מישהו מעלה את המעמ אז הוא מעלה את כל המחירים בהפרש שבין שיעור המעמ הקודם למעמ החדש. כלומר אינפלציה. מה לא מובן בזה
  • 5.
    אנונימי 14/04/2025 12:58
    הגב לתגובה זו
    שנת 24 הייתה מבחינתי שנת שיא ביוקר המחיהמרמת המלפפון עד חומרי הניקויאבל מבחינתם כלום הסל התייקר אולי ב5 אחוזבדיחהובכלל עם מחירי הדיור העולים חחח שכן שלי מסכן כבר הוריד כמעט 300 אלף זבוב לא הגיע לראות את הנכסאמר לי חבל שלא מכרתי לפני שנתיים שכבר הציעו לו את הסכום שירד אליו עכשיו ועדיין לא קונים כרגע
  • 4.
    אנונימי 14/04/2025 12:57
    הגב לתגובה זו
    שוב תחזית לחוד הדיווח שלהם לחוד. המניפולציות שלהם ימשיכו לשבור שיאים. רק לסבר חצי שנה אחורה מדד דיפלציוני. לא מדד ממותן דפלציוני מחירים ירדו זה מה שהם פרסמו.
  • 3.
    אנונימי 14/04/2025 12:11
    הגב לתגובה זו
    המזון והשתייה קפץ. והכל יקר. המדד צריך לקפוץ
  • 2.
    מינוס חצי אחוז!!!!!...זה מהונדס. (ל"ת)
    הירון 14/04/2025 11:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סטטיסטיקאי 14/04/2025 11:17
    הגב לתגובה זו
    האם ללמס תהיה מעט מודעות ומספיק אינטרסים להמשיך לשקר על מחירי הדירות היורדיםהאם גם החודש הם ימשיכו עם קו הרמאות של עליות בנדלן למרות שכולם כולל הגופים המקצועיים האוצר ובנק ישראל אפילו שגם הם אינטרסנטים לעליות אמרו מפורשות שהלמס משקרים כבר חודשים כאילו הנדלן עדיין עולה... האם הם ימשיכו לשקר גם מחר
  • זו שאלה טובה אבל שאינה שייכת לכתבה זו (ל"ת)
    אנונימי 14/04/2025 12:44
    הגב לתגובה זו
  • כל מילה בסלע (ל"ת)
    אנונימי 14/04/2025 12:35
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".