אנרגיה גרעינית (דאלי אי)
אנרגיה גרעינית (דאלי אי)

תוכנית הגרעין של ערב הסעודית ואיך זה קשור למחירי הנפט ולנורמליזציה?

ערב הסעודית רוצה תוכנית גרעין לשימושים אזרחיים, ארה"ב רוצה מחירי נפט נמוכים - האם תהיה עסקה והאם ישראל בפנים? וגם -  מחירי האנרגיה בירידה; האם זה יימשך?

אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה מחיר הנפט

הנפט נפל בשבועות האחרונים על רקע החשש ממיתון בעקבות מלחמת הסחר. המחיר לחבית כבר ירד מתחת ל-60 דולר, אך התאושש למעל 61 דולר - עדיין נמוך משמעותית מהרמה של לפני מספר חודשים. המחיר הנמוך הוא אינטרס מובהק של ממשל טראמפ. זה לא האינטרס של ערב הסעודית ועל הרקע הזה טס,  שר האנרגיה האמריקאי כריס רייט לערב הסעודית. הוא מצד אחד ממשיך עם הקו של הממשל ומציג את הרצון והתמיכה במחירי נפט נמוכים, מצד שני הוא מספק "מתנות" לערב הסעודית, כמו תוכנית גרעין משותפת. זה יהיה לשימושים אזרחיים, אבל זה יקדם את המדינה כמה שלבים טובים אם היא תרצה לפנות לתוכנית גרעין צבאית. ישראל כנראה מעודכנת, אבל זה כמובן לא האינטרס שלנו. האם כחלק מהתקרבות לנורמליזציה, ישראל תסכים? 

בכל מקרה, זה עדיין רחוק, ערב הסעודית הצהירה שעד שהמלחמה לא תיגמר ויימצא פתרון לעזה, היא לא תסכים לנורמליזציה,  בינתיים נראה שמה שהכי חשוב לממשל האמריקאי מול סעודיה זה להבטיח מחירים נמוכים.  

"מחירי האנרגיה צפויים להיות נמוכים יותר בשנים הקרובות בהשוואה לתקופת הממשל הקודם", אמר שר האנרגיה האמריקאי כריס רייט במהלך מסיבת עיתונאים בריאד, ערב הסעודית. הדברים נאמרו במסגרת ביקורו במזרח התיכון, שכלל פגישות עם בכירים בתחום האנרגיה, בהם שר האנרגיה הסעודי, הנסיך עבדולעזיז בן סלמאן. התחזית של רייט מגיעה על רקע ירידה נוכחית במחירי הנפט וחששות ממיתון כלכלי, לצד מדיניות ממשל טראמפ שמבקשת לעודד קידוחים והשקעות להגדלת היצע האנרגיה.

תחזית למחירי אנרגיה נמוכים יותר

רייט הביע ביטחון כי מדיניות ממשל טראמפ תוביל להוזלת מחירי האנרגיה. "במהלך ארבע השנים הקרובות, כמעט בוודאות נראה מחירי אנרגיה ממוצעים נמוכים יותר מאשר בארבע השנים האחרונות של הממשל הקודם," אמר, תוך שהוא נמנע מלנקוב ביעדים ספציפיים. הוא הסביר כי הפחתת חסמים להשקעות ובניית תשתיות תוזיל את עלויות האספקה, ובכך תאפשר מחירים נוחים יותר לצרכנים. 

ההצהרה מגיעה על רקע ירידה משמעותית במחיר הנפט הגולמי, שהגיע לרמה הנמוכה ביותר מאז משבר הקורונה. הירידה נובעת משילוב של גורמים, בראשם מלחמת הסחר וחשש ממיתון וגם הגדלת היקף ההפקה - ערב הסעודית ומדינות יצרניות נוספות התחייבו להגדיל את התפוקה. 

הקשר בין מיתון למחיר הנפט הוא קשר ישיר - כאשר יש ירידה בצמיחה, צריכים פחות אנרגיה ואז הביקוש יורד ובהתאמה המחיר יורד. ירידה זו מעוררת דאגות במדינות יצרניות כמו ערב הסעודית, שזקוקה למחירים גבוהים יותר – בסביבות 80 דולר לחבית – כדי לממן את תוכנית השינוי הכלכלי שלה, אבל ממשל טראמפ נחוש להוריד מחירים. 

ממשל טראמפ מקדם מדיניות שצפויה להגדיל את היצע האנרגיה, לרבות דרך הקלות רגולטוריות והטבות מס לקידוחי נפט וגז. הכוונה של הממשל היא להפחית את התלות ביבוא ולחזק את תעשיית האנרגיה המקומית. מול ההיצע שגדל, יש כאמור ירידה בביקוש עקב החשש ממיתון, ולכן הצהרתו של רייט על מחירי אנרגיה נמוכים נשמעת הגיונית. 

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

שיתוף פעולה מחודש עם ערב הסעודית

היחסים בין ארה"ב לערב הסעודית בתחום האנרגיה לא תמיד היו חלקים. בתקופת ממשל ביידן, התגלעו מחלוקות כאשר וושינגטון ביקשה מריאד להגדיל את ייצור הנפט כדי לרסן את האינפלציה – בקשות שלא זכו למענה מלא. כעת, רייט מציג תמונה של התאמה מחודשת בין הצדדים. לדבריו, שתי המדינות חולקות מטרה משותפת להגדיל את הביקוש וההיצע לאנרגיה ברחבי העולם. 

"הנשיא טראמפ – וכך גם הממלכה – רוצים לראות יותר אנרגיה זמינה בשווקים," אמר רייט. אבל ממש לא בטוח שזה האינטרס של ערב הסעודית. השאלה מה היא יכולה ורוצה לעשות מול טראמפ, שככל הנראה יתעקש מאוד על הורדת מחירים. מול ביידן היא היתה חזקה יותר, הפעם נראה שהיא לא תצליח לוסת את המחירים כפי שציפתה.


מעבר לשוק הנפט, ארה"ב וערב הסעודית מקדמות שיתוף פעולה בתחום האנרגיה הגרעינית האזרחית. רייט הודיע כי הצדדים עובדים על הסכם ראשוני שצפוי להתקדם במהלך השנה הקרובה. ההסכם יכלול התחייבויות למניעת הפצת טכנולוגיות גרעיניות ובקרה קפדנית, בהתאם ל"הסכם 123" – מסגרת משפטית שמסדירה שיתוף פעולה גרעיני בין ארה"ב למדינות אחרות תוך שמירה על אינטרסים ביטחוניים.

ההסכם מגיע כחלק משאיפתה של ערב הסעודית לפתח תוכנית גרעינית אזרחית, שתפחית את התלות בנפט ותתמוך במעבר לאנרגיה בת קיימא. בעבר, הממלכה בחנה הצעות מחברות ממדינות כמו רוסיה, סין, צרפת ודרום קוריאה לבניית כורים גרעיניים. עם זאת, רייט הדגיש כי ארה"ב רואה כחיוני שהסעודים לא ישתפו פעולה עם סין בתחום זה, מחשש להעברת טכנולוגיות רגישות. לדבריו, עמדה זו משותפת לשתי המדינות.


השיחות על שיתוף פעולה גרעיני אינן חדשות. בתקופת ממשל ביידן, הועלו הצעות לקדם תוכנית גרעינית סעודית כחלק מחבילה רחבה שכללה הסכם הגנה, הרחבת הסחר, ואפשרות לנרמול יחסים עם ישראל. תוכנית זו נתקעה לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שבאה בעקבותיה, שהקפיאה את המגעים. כעת, ממשל טראמפ מחדש את המאמצים, תוך התמקדות באנרגיה כמנוף לחיזוק הברית האסטרטגית בין המדינות.

ביקורו של רייט בריאד הוא חלק מסיור רחב במזרח התיכון, שנועד לבסס את מדיניות האנרגיה של הממשל החדש. הפגישות עם בכירים סעודים משקפות מחויבות לחזק את שיתוף הפעולה, תוך התמודדות עם אתגרים כמו תנודות בשוק הנפט והצורך במקורות אנרגיה מגוונים.


הנפט, הגרעין והנורמליזציה

התחזית של רייט למחירי אנרגיה נמוכים אינה מפתיעה בהתחשב במגמות הנוכחיות ובמדיניות הממשל. ראשית, מחירי הנפט כבר נמצאים בירידה משמעותית, מונעים על ידי חששות ממיתון כלכלי שמפחית את הביקוש. מדיניות התעריפים של טראמפ, שמטילה עלויות על יבוא ממדינות כמו סין, עלולה להאט עוד יותר את הצמיחה הכלכלית, מה שמגביר את הלחץ כלפי מטה על מחירי האנרגיה. שנית, הממשל מקדם באופן פעיל הגדלת היצע האנרגיה בארה"ב. הטבות מס והקלות רגולטוריות לקידוחי נפט וגז, שצפויות להיות מרכזיות במדיניות טראמפ, יעודדו חברות להגביר את הייצור המקומי. תוספת ההיצע הזו, בשילוב עם התחייבויות של מדינות כמו ערב הסעודית להגדיל את התפוקה, יוצרת תנאים שבהם המחירים נוטים להישאר נמוכים. 

יתרה מכך, המדיניות של טראמפ מתמקדת בהפחתת עלויות הייצור, מה שמגביר את היעילות ומפחית את המחירים לצרכנים. בעוד שחששות ממיתון עלולים להשפיע לרעה על הכלכלה הכוללת, הם תורמים בטווח הקצר לירידה בביקוש לאנרגיה, מה שמחזק את הסבירות לתחזית של רייט. במילים אחרות, השילוב של מדיניות ממשלתית תומכת, היצע גבוה וצמיחה כלכלית מאטה יוצר סביבה שבה מחירי האנרגיה צפויים להישאר בשליטה.


התחזית למחירי אנרגיה נמוכים יותר עשויה להביא להקלה משמעותית לצרכנים בארה"ב, שייהנו מעלויות נמוכות יותר לדלק, חשמל וחימום. מחירים נמוכים יכולים גם לרסן את האינפלציה ולתמוך בצמיחה במדינות שתלויות ביבוא אנרגיה, כמו מדינות באירופה ובאסיה.  אז סיכוי משמעותי שמחיר הנפט שינה כיוון והירידות האחרונות זה לא טרנד חולף. הפיצוי לערב הסעודית יהיה בתוכנית גרעין - האם זה טוב לישראל?

תוכנית גרעין אזרחית היא התקדמות ביכולות גרעיניות שבמקרים מסוימים מתורגמת לתוכנית גרעין צבאית. ז לא המקרה כאן, אבל האם אנחנו יכולים להיות בטוחים שעוד 5 שנים מהיום ערב הסעודי לא תעשה פנייה בתוכנית למטרות ביטחוניות? המחיר לישראל הוא כבד, וייתכן שהממשל מנסה לעשות כאן "תן וקח קלאסי", של ניתן לערב הסעודית גרעין אזרחי, ישראל תקבל סוג של נורמליזציה בהמשך, ארה"ב תקבל מחירי נפט נמוכים. 

מעבר לכך, ארה"ב תיקח על עצמה את התוכנית בערב הסעודית גם מבחינת בקרה ופיקוח כחלק מחיזוק הברית בין שתי המדינות. זה חשוב לארה"ב כחלק מהנסיונות להרחיק את סין מהמזרח התיכון. ערב הסעודית וסין גיששו בעבר על הקמת יכולות גרעין אזרחיות.



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ערב הסעודית מפוצצת בנפט וממש לא זקוקה לגרעין אזרחי. זה כיסוי הכי מגוחך שיש לגרעין צבאי. (ל"ת)
    אנונימי 14/04/2025 14:51
    הגב לתגובה זו
מייק ווירז שברון
צילום: שברון

לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור

שברון צופה ירידה במחירי הנפט ב-2026, עלייה בגז בטווח הקרוב וירידה בהמשך בשל עודפי היצע מהמפרץ והמזרח התיכון

רן קידר |
נושאים בכתבה שברון גז טבעי


חברת שברון ששותפה במאגרי הגז לוויתן ותמר, מעריכה כי שוק האנרגיה העולמי נכנס לתקופה של שינויים עמוקים, בעיקר על רקע הגידול הצפוי בהיצע מצד מדינות אופ"ק ובעלות בריתן. לדברי מנכ"ל החברה, מייק וורת', בראיון לבלומברג, מחירי הנפט צפויים להיות תחת לחץ משמעותי בשנה הבאה, כאשר ספקיות נפט גדולות שביצעו קיצוצי תפוקה בשנים האחרונות צפויות להזרים מחדש לשוק כמויות ניכרות של נפט, בעיקר ערב הסעודית ואיחוד האמירויות.



הביקוש לגז טבעי צפוי להישאר לדבריו יציב ואף לגדול בצורה ליניארית, זאת בין היתר בשל הצורך של מדינות רבות לגוון את מקורות האנרגיה שלהן ולצמצם תלות בפחם ובנפט מזהמים. אולם, לקראת סוף העשור, צפוי שיבשילו מיזמים חדשים באזור המפרץ, לרבות פרויקטים משמעותיים בקטר, ערב הסעודית והאיחוד האמירויות, וגם פרויקטים במזרח התיכון וכתוצאה מכך ההיצע יעלה על הביקוש, "לפחות באופן זמני". זה עלול להוביל לגישתו לירידה במחירי הגז הטבעי וירידה במחירי ה־LNG (גז שהופך לנוזל ומועבר ממקום למקום).

שוק הגז הטבעי וה-LNG הפך בשנים האחרונות לאחד המרכזיים והמשפיעים ביותר בתחום האנרגיה העולמית, בעיקר על רקע המעבר מדלקים מזהמים יותר כמו פחם ונפט לפתרונות נקיים יחסית.



גז טבעי הוא דלק פוסילי שמצוי מתחת לפני הקרקע, וכולל בעיקר מתאן. עם זאת, הוא עדיף על פחם ונפט מבחינת פליטות וזיהום. הבעיה המרכזית בגז היא השינוע: כיוון שהוא גז, קשה להוביל אותו למרחקים. לכן במדינות כמו ארצות הברית, רוסיה, קטר ואוסטרליה פותחו מתקנים להפיכתו לנוזל, וכך בעצם נוצר ה-LNG שמאפשר שינוע ימי במכליות מיוחדות, ולאחר מכן הפיכתו של הנוזל חזרה לגז במדינת היעד.

שוק ה־LNG הפך בשנים האחרונות לאסטרטגי במיוחד. מדינות כמו יפן, הודו, סין ומדינות רבות באירופה מסתמכות על יבוא גז טבעי כדי לענות על צורכי האנרגיה שלהן. המשבר בין רוסיה לאוקראינה, גרם לאירופה להאיץ את המעבר לייבוא LNG מארצות הברית וממדינות המפרץ.

אבישי עובדיה
צילום: משה בנימין
רווח והסבר

מניות הנפט והגז הן מניות השנה – האם הן עדיין אטרקטיביות?

מה התשואה האפקטיבית שגלומה בישראמקו ורציו והאם נאוויטס היא מציאה?
אבישי עובדיה |
מניות הנפט והגז היו הכוכבות של 2022 בבורסה המקומית. הן מככבות עם עליות מרשימות בשעה שהמדדים נפלו. זה גם בגלל העלייה במחירי הנפט והגז בעולם על רקע המלחמה באוקראינה, אבל זה בעיקר בשל ההפנמה שהסיכון בהן מוגבל – יש חוזים, יש הכנסות שיודעים לחזות אותן לשנים הבאות, יש הוצאות שגם הן יחסית ניתנות להערכה סבירה. יש אפסייד במידה וקצב הזרימה במאגרים יעלה, או אם ימכרו לאירופה במחירים גבוהים; ויש בעצם נכס שבדומה לכל נכס מניב, ניתן להעריך אותו יחסית בפשטות. השאלה הגדולה בהערכה כזו היא מה הציפיות של המשקיעים. זה הבסיס לשיעור ההיוון של התזרימים העתידים מהנכס. ככל שהמשקיע סבור שהסיכון גדול יותר הוא בעצם ידרוש תשואה גבוהה יותר וכך הוא יהיה מוכן לשלם מחיר נוכחי נמוך יותר. בהפוך, ניתן לגזור ממחיר השוק את התשואה הצפויה. אין בטוח, אין תשואה וודאית, המציאות עולה על כל דמיון, יכול להיות שמחר בבוקר, תהיה תקלה חריפה-נדירה והמאגר יושבת, יכול להיות שמחר בבוקר, מדינה מאירופה תקנה 50% מהמאגר בפרמיה ענקית במסגרת הסכם ענק להביא את הגז הישראלי (והמצרי) לאירופה. ועדיין יש את הסביר. אז סביר שהמאגרים – תמר ולוויתן, ימשיכו לספק את הסחורה, בקצב שהן מדווחות עליו, בלי שינויים לרעה. אגב, דווקא שינויים לטובה היו לרבות העלאת קצב ההפקה ונתונים על גודל מאגר גדול ממה שציפו. לוויתן הוא החדש מבין השניים ואצלו מתמחרים סיכון גדול יותר, תמר הוותיק מתומחר בסיכון נמוך יותר. כשמסתכלים על התמחור בשוק, מגלים שישראמקו שמחזיקה בתמר נסחרת בתשואה אפקטיבית שמרנית של  8%-9% ואולי קצת יותר, רציו שמחזיקה בלוויתן נסחרת בתשואה של 12%-13% ויותר. זה לא התשואה של 50% שהן סיפקו בשנה האחרונה, אבל זה לא רע. יש סיכונים, יש גם סיכויים – בתמר הולכים להגדיל את הקצב תוך שנים בודדות, זה אומר שקצב ההכנסות יגדל. ובכלל – האפסייד הגדול יכול להיות מול אירופה. ישראל ומצרים יחד עם אירופה מגבשות דרך לייצא את הגז מכאן לאירופאים.   ישראמקו ורציו הן "שחקניות טהורות" על המאגרים. יש שורה ארוכה של שחקניות גז ונפט, בשיעורי החזקה שונים במאגר, בזכויות שונות (כמו תמלוגי על) ובמינוף שונה וגם הן כמובן נהנו השנה מגאות בבורסה ובדוחות וצפויות ליהנות בהמשך. יש כאלו מורכבות ומגוונות יותר למשל קבוצת דלק שמחזיקה גם באיתקה. יש אחרות ממונפות יותר ולכן גם מספקות תשואה אפקטיבית גבוהה יותר, למשל תמר פטרוליום ויש כאלו שבכלל לא פעילות כאן – יש קטנות יחסית כמו מודיעין ויש אחת שמתיימרת להית ענקית – נאוויטס. מדובר בשותפות של גדעון תדמור שיש לו זכויות רבות במציאת הגז מול חופי ישראל. הוא החליט בשלב מסוים לעזוב את השיתוף פעולה עם יצחק תשובה ולפעול בחו"ל.   מי זאת נאוויטס? נאוויטס נסחרת במחיר של 17.8 שקל למניה, המבטא שווי של 1.6 מיליארד שקל. השותפות פועלת בקידוחי נפט בצפון אמריקה ומחזיקה בתגליות קיימות המכילות כ-728 מיליון חביות - 49% מהזכויות בפרויקט שננדואה שיחל בהפקה בסוף שנת 2024, ב-65% מנכס הנפט Sea Lion וב-7.5% מהזכויות בפרויקט בקסקין במפרץ מקסיקו שפועל כבר מ-2019. לשותפות יש גם מאגרים יבשתיים, אבל הסיפור הגדול שלה הוא - קידוח שננדואה.  תדמור רכש את הקידוח כשמחירי הנפט היו נמוכים במסגרת פירוק של המחזיקות בקידוח ב-1.8 מיליון דולר. השוק מעריך את זה כיום במאות (על פי נתוני הבורסה), בשותפות מעריכים את זה במיליארדים. בעלי שליטה, מנכ"לים כמעט תמיד יעריכו את החברה-פעילות שלהם ביותר ממה שמתומחר כעת בשוק. זה טבעי. לא תמיד הם טועים, וגם אם מכניסים הנחות שמרניות, ולוקחים את הדברים בעירבון מוגבל, מקבלים במקרה הזה שנאוויטס נסחרת נמוך בהינתן הפוטנציאל שלה. בשותפות סבורים שהיא שווה פי 4-5, עשיתי סבב בין קרנות גידור ומנהלי השקעות, הם שמרנים יותר ובכל זאת טוענים שהיא שווה הרבה יותר מהשווי הנוכחי.  ועדיין נותרתי סקפטי, אז הלכתי לדוחות, לתחזיות ולרשימת הסיכונים, מתוכם אחד בולט. נתחיל בדוחות. הדוחות מרשימים. הכנסות של 98 מיליון דולר בתשעה חודשים ורווח נקי של 49 מיליון דולר. עם זאת, קצב ההכנסות והרווחים ירד ברבעון השלישי - הכנסות של 26.5 מיליון דולר,  EBITDA של 16 מיליון דולר ורווח נקי של 6.3 מיליון דולר. התוצאות של החברה מושפעות כמובן ממחירי הנפט, אבל בעיקר מהמשך פיתוח המאגרים. נאוויטס צופה לגדול פי 10 בשנים הקרובות.  ברבעון השלישי, נאוויטס הפיקה 410 אלף חביות נפט. חלקה של נאוויטס בהפקה מפרויקט בקסקין (7.5%) עמד על כ-206 אלף חביות נפט, לעומת היקף של 189 אלף חביות ברבעון המקביל. חלקה של נאוויטס בהפקה משדות הנפט היבשתיים דנברי ונצ'ס ברבעון השלישי עמד על כ-204 אלף חביות, זאת לעומת 222 אלף חביות ברבעון המקביל. הירידה נובעת מאחר ובחודש יולי השנה התקיים מועד החזר ההוצאות של הקידוחים האופקיים, אותם נשאה וביצעה נאוויטס, כאשר החל ממועד זה זכאית נאוויטס לתקבולים מהקידוחים האופקיים כפי חלקה המקורי בזכויות הפרויקט (50%). המחיר הממוצע של חבית נפט WTI  ברבעון השלישי של שנת 2022 עמד על כ-91.8 דולר, עלייה של כ-30% לעומת מחיר של כ-70.6 דולר ברבעון בשלישי של 2021. נאוויטס עכנה במקביל לפרסום הדוחות כי השלימה השקעה של כ 40% מתקציב עבודות הפיתוח של פרויקט שננדואה (388 מיליון חביות). בינתיים זה כבר הגיע ל-50%.  סה"כ עלות הפיתוח (100%) היא כ-1.8 מיליארד דולר. המאגר עתיד להחל בהפקה בסוף שנת 2024. ההפקה משננדואה צפויה לתרום כ-39 אלף חביות נפט ביום וההכנסות של נאוויטס בשנת ההפקה המלאה הראשונה של המאגר עתידות לזנק לכ-1.3 מיליארד דולר, בהנחת מחיר של 66 דולר לחבית. אלו כמובן הערכות הנהלת השותפות. אז מה יש לנו? יש לנו שותפות רווחית שבמקביל מרימה את פרויקט הדגל שלה ועוד שנתיים כבר תתחיל להפיק ממנו נפט. המימון לפרויקט סגור. כשהקידוח יתחיל לעבוד, קצב ההכנסות ממנו יגיע ל-1.3 מיליארד דולר. עם ההכנסות האחרות, כבר נקבל נאוויטס במכירות של 1.5 מיליארד דולר - יותר מפי 10 מהקצב הנוכחי. טוב, אבל זה עדיין לא הרווח - הכנסות זה יפה, אבל לא הולכים עם הכנסות למכולת, השאלה כמה ישאר בשורה התחתונה? במקרה של המאגרים של נאוויטס לרבות שננדואה, עלות ההפקה היא מתחת ל-20 דולר. אז במחירים של 66 דולר, מדובר על רווח מרשים - מעל 900 מיליון דולר בשנה הראשונה, זה 3 מיליארד שקל, זה הרבה יותר מהשווי שלה, אבל צריך כמובן לזכור שיש לה חובות.   אז נעבור לשלב הבא - נוריד את החוב, וגם ניקח מחיר נפט של 45-50 דולר, שזה מאוד שמרני לעומת המחירים כיום (70-80 דולר) ונראה לאן זה לוקח אותנו. התוצאה לא רעה - לפחות כפול מהשווי הנוכחי. מתי זה יקרה? אם המאגר יתחיל להפיק עוד שנתיים, אז בערך עוד 3 שנים.  הרגישות למחיר הנפט ענקית. מחירים נוכחיים יביאו את השווי  להרבה יותר מכפול. אבל, ירידה דרמטית בנפט, יכולה אפילו לאפס את שווי החברה. זה הסיכון הגדול של נאוויטס - מחיר הנפט.  סיכון נוסף, אבל לא בטוח שגדול הוא תקלות בקידוח. זה קידוח במים עמוקים, הוא מסוכן מהבחינה שמקדח יכול להיתקע, עולה להחליף אותו, זה מעכב את הקידוח. בסוף מגיעים למאגר ומפיקים נפט, אבל הדרך יכולה להיות מורכבת. בינתיים הם באמצע הדרך, כנראה שככל שמעמיקים זה קשה ומסוכן יותר.  אז קחו בחשבון שזה יכול להתעכב, קחו בחשבון שזה יעלה עוד כמה עשרות מיליוני דולרים, אפילו יותר. עדיין זה לא סיכון שלא גלום במחיר הנוכחי. וסיכון אחר - שלעולם יימאס מהר יותר ממה שחושבים מהנפט. הנפט מזהם, הנפט יפסיק להיות מקור אנרגיה מרכזי בעוד עשרות שנים, אבל בינתיים, למרות הנזקים שהוא מייצר, הוא לא ייעלם ויש קידוחים גדולים ברחבי העולם במימון של עשרות רבות של מיליארדים מבנקים, בתי השקעות ועוד. ועדיין - קחו בחשבון סיכונים מצד הרגולטור. בואו נתפרע, מס עודף משמעותי על הפקה ושימוש בנפט. כל הסיכונים האפשריים האלו פוגעים בתמחור הנוכחי. קחו בחשבון גם צורך לגייס כסף (למרות שזה לא צפוי, ההיפך השותפות מייצרת מזומנים). קחו את כל הסיכונים האלו ואולי תבינו מדוע המניה מדוכאת למרות התחזיות.  והנה התחזיות של החברה עצמה כתלות במחירי הנפט. מדובר על רווח תזרימי ללא פחת, וללא הוצאות מימון ומיסים. בשמרנות קחו חצי מהרווחים המפורטים כאן ותזכרו שבמחירי הנפט הנוכחיים מקבלים שווי שותפות שהוא פי 4-5 (בעוד שלוש שנים) וגם במספרים של 45-50 דולר מקבלים ערך כפול. אז יש סיכוי, רק אל תשכחו את הסיכונים: