אנרגיה גרעינית (דאלי אי)
אנרגיה גרעינית (דאלי אי)

תוכנית הגרעין של ערב הסעודית ואיך זה קשור למחירי הנפט ולנורמליזציה?

ערב הסעודית רוצה תוכנית גרעין לשימושים אזרחיים, ארה"ב רוצה מחירי נפט נמוכים - האם תהיה עסקה והאם ישראל בפנים? וגם -  מחירי האנרגיה בירידה; האם זה יימשך?

אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה מחיר הנפט

הנפט נפל בשבועות האחרונים על רקע החשש ממיתון בעקבות מלחמת הסחר. המחיר לחבית כבר ירד מתחת ל-60 דולר, אך התאושש למעל 61 דולר - עדיין נמוך משמעותית מהרמה של לפני מספר חודשים. המחיר הנמוך הוא אינטרס מובהק של ממשל טראמפ. זה לא האינטרס של ערב הסעודית ועל הרקע הזה טס,  שר האנרגיה האמריקאי כריס רייט לערב הסעודית. הוא מצד אחד ממשיך עם הקו של הממשל ומציג את הרצון והתמיכה במחירי נפט נמוכים, מצד שני הוא מספק "מתנות" לערב הסעודית, כמו תוכנית גרעין משותפת. זה יהיה לשימושים אזרחיים, אבל זה יקדם את המדינה כמה שלבים טובים אם היא תרצה לפנות לתוכנית גרעין צבאית. ישראל כנראה מעודכנת, אבל זה כמובן לא האינטרס שלנו. האם כחלק מהתקרבות לנורמליזציה, ישראל תסכים? 

בכל מקרה, זה עדיין רחוק, ערב הסעודית הצהירה שעד שהמלחמה לא תיגמר ויימצא פתרון לעזה, היא לא תסכים לנורמליזציה,  בינתיים נראה שמה שהכי חשוב לממשל האמריקאי מול סעודיה זה להבטיח מחירים נמוכים.  

"מחירי האנרגיה צפויים להיות נמוכים יותר בשנים הקרובות בהשוואה לתקופת הממשל הקודם", אמר שר האנרגיה האמריקאי כריס רייט במהלך מסיבת עיתונאים בריאד, ערב הסעודית. הדברים נאמרו במסגרת ביקורו במזרח התיכון, שכלל פגישות עם בכירים בתחום האנרגיה, בהם שר האנרגיה הסעודי, הנסיך עבדולעזיז בן סלמאן. התחזית של רייט מגיעה על רקע ירידה נוכחית במחירי הנפט וחששות ממיתון כלכלי, לצד מדיניות ממשל טראמפ שמבקשת לעודד קידוחים והשקעות להגדלת היצע האנרגיה.

תחזית למחירי אנרגיה נמוכים יותר

רייט הביע ביטחון כי מדיניות ממשל טראמפ תוביל להוזלת מחירי האנרגיה. "במהלך ארבע השנים הקרובות, כמעט בוודאות נראה מחירי אנרגיה ממוצעים נמוכים יותר מאשר בארבע השנים האחרונות של הממשל הקודם," אמר, תוך שהוא נמנע מלנקוב ביעדים ספציפיים. הוא הסביר כי הפחתת חסמים להשקעות ובניית תשתיות תוזיל את עלויות האספקה, ובכך תאפשר מחירים נוחים יותר לצרכנים. 

ההצהרה מגיעה על רקע ירידה משמעותית במחיר הנפט הגולמי, שהגיע לרמה הנמוכה ביותר מאז משבר הקורונה. הירידה נובעת משילוב של גורמים, בראשם מלחמת הסחר וחשש ממיתון וגם הגדלת היקף ההפקה - ערב הסעודית ומדינות יצרניות נוספות התחייבו להגדיל את התפוקה. 

הקשר בין מיתון למחיר הנפט הוא קשר ישיר - כאשר יש ירידה בצמיחה, צריכים פחות אנרגיה ואז הביקוש יורד ובהתאמה המחיר יורד. ירידה זו מעוררת דאגות במדינות יצרניות כמו ערב הסעודית, שזקוקה למחירים גבוהים יותר – בסביבות 80 דולר לחבית – כדי לממן את תוכנית השינוי הכלכלי שלה, אבל ממשל טראמפ נחוש להוריד מחירים. 

ממשל טראמפ מקדם מדיניות שצפויה להגדיל את היצע האנרגיה, לרבות דרך הקלות רגולטוריות והטבות מס לקידוחי נפט וגז. הכוונה של הממשל היא להפחית את התלות ביבוא ולחזק את תעשיית האנרגיה המקומית. מול ההיצע שגדל, יש כאמור ירידה בביקוש עקב החשש ממיתון, ולכן הצהרתו של רייט על מחירי אנרגיה נמוכים נשמעת הגיונית. 

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

שיתוף פעולה מחודש עם ערב הסעודית

היחסים בין ארה"ב לערב הסעודית בתחום האנרגיה לא תמיד היו חלקים. בתקופת ממשל ביידן, התגלעו מחלוקות כאשר וושינגטון ביקשה מריאד להגדיל את ייצור הנפט כדי לרסן את האינפלציה – בקשות שלא זכו למענה מלא. כעת, רייט מציג תמונה של התאמה מחודשת בין הצדדים. לדבריו, שתי המדינות חולקות מטרה משותפת להגדיל את הביקוש וההיצע לאנרגיה ברחבי העולם. 

"הנשיא טראמפ – וכך גם הממלכה – רוצים לראות יותר אנרגיה זמינה בשווקים," אמר רייט. אבל ממש לא בטוח שזה האינטרס של ערב הסעודית. השאלה מה היא יכולה ורוצה לעשות מול טראמפ, שככל הנראה יתעקש מאוד על הורדת מחירים. מול ביידן היא היתה חזקה יותר, הפעם נראה שהיא לא תצליח לוסת את המחירים כפי שציפתה.


מעבר לשוק הנפט, ארה"ב וערב הסעודית מקדמות שיתוף פעולה בתחום האנרגיה הגרעינית האזרחית. רייט הודיע כי הצדדים עובדים על הסכם ראשוני שצפוי להתקדם במהלך השנה הקרובה. ההסכם יכלול התחייבויות למניעת הפצת טכנולוגיות גרעיניות ובקרה קפדנית, בהתאם ל"הסכם 123" – מסגרת משפטית שמסדירה שיתוף פעולה גרעיני בין ארה"ב למדינות אחרות תוך שמירה על אינטרסים ביטחוניים.

ההסכם מגיע כחלק משאיפתה של ערב הסעודית לפתח תוכנית גרעינית אזרחית, שתפחית את התלות בנפט ותתמוך במעבר לאנרגיה בת קיימא. בעבר, הממלכה בחנה הצעות מחברות ממדינות כמו רוסיה, סין, צרפת ודרום קוריאה לבניית כורים גרעיניים. עם זאת, רייט הדגיש כי ארה"ב רואה כחיוני שהסעודים לא ישתפו פעולה עם סין בתחום זה, מחשש להעברת טכנולוגיות רגישות. לדבריו, עמדה זו משותפת לשתי המדינות.


השיחות על שיתוף פעולה גרעיני אינן חדשות. בתקופת ממשל ביידן, הועלו הצעות לקדם תוכנית גרעינית סעודית כחלק מחבילה רחבה שכללה הסכם הגנה, הרחבת הסחר, ואפשרות לנרמול יחסים עם ישראל. תוכנית זו נתקעה לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שבאה בעקבותיה, שהקפיאה את המגעים. כעת, ממשל טראמפ מחדש את המאמצים, תוך התמקדות באנרגיה כמנוף לחיזוק הברית האסטרטגית בין המדינות.

ביקורו של רייט בריאד הוא חלק מסיור רחב במזרח התיכון, שנועד לבסס את מדיניות האנרגיה של הממשל החדש. הפגישות עם בכירים סעודים משקפות מחויבות לחזק את שיתוף הפעולה, תוך התמודדות עם אתגרים כמו תנודות בשוק הנפט והצורך במקורות אנרגיה מגוונים.


הנפט, הגרעין והנורמליזציה

התחזית של רייט למחירי אנרגיה נמוכים אינה מפתיעה בהתחשב במגמות הנוכחיות ובמדיניות הממשל. ראשית, מחירי הנפט כבר נמצאים בירידה משמעותית, מונעים על ידי חששות ממיתון כלכלי שמפחית את הביקוש. מדיניות התעריפים של טראמפ, שמטילה עלויות על יבוא ממדינות כמו סין, עלולה להאט עוד יותר את הצמיחה הכלכלית, מה שמגביר את הלחץ כלפי מטה על מחירי האנרגיה. שנית, הממשל מקדם באופן פעיל הגדלת היצע האנרגיה בארה"ב. הטבות מס והקלות רגולטוריות לקידוחי נפט וגז, שצפויות להיות מרכזיות במדיניות טראמפ, יעודדו חברות להגביר את הייצור המקומי. תוספת ההיצע הזו, בשילוב עם התחייבויות של מדינות כמו ערב הסעודית להגדיל את התפוקה, יוצרת תנאים שבהם המחירים נוטים להישאר נמוכים. 

יתרה מכך, המדיניות של טראמפ מתמקדת בהפחתת עלויות הייצור, מה שמגביר את היעילות ומפחית את המחירים לצרכנים. בעוד שחששות ממיתון עלולים להשפיע לרעה על הכלכלה הכוללת, הם תורמים בטווח הקצר לירידה בביקוש לאנרגיה, מה שמחזק את הסבירות לתחזית של רייט. במילים אחרות, השילוב של מדיניות ממשלתית תומכת, היצע גבוה וצמיחה כלכלית מאטה יוצר סביבה שבה מחירי האנרגיה צפויים להישאר בשליטה.


התחזית למחירי אנרגיה נמוכים יותר עשויה להביא להקלה משמעותית לצרכנים בארה"ב, שייהנו מעלויות נמוכות יותר לדלק, חשמל וחימום. מחירים נמוכים יכולים גם לרסן את האינפלציה ולתמוך בצמיחה במדינות שתלויות ביבוא אנרגיה, כמו מדינות באירופה ובאסיה.  אז סיכוי משמעותי שמחיר הנפט שינה כיוון והירידות האחרונות זה לא טרנד חולף. הפיצוי לערב הסעודית יהיה בתוכנית גרעין - האם זה טוב לישראל?

תוכנית גרעין אזרחית היא התקדמות ביכולות גרעיניות שבמקרים מסוימים מתורגמת לתוכנית גרעין צבאית. ז לא המקרה כאן, אבל האם אנחנו יכולים להיות בטוחים שעוד 5 שנים מהיום ערב הסעודי לא תעשה פנייה בתוכנית למטרות ביטחוניות? המחיר לישראל הוא כבד, וייתכן שהממשל מנסה לעשות כאן "תן וקח קלאסי", של ניתן לערב הסעודית גרעין אזרחי, ישראל תקבל סוג של נורמליזציה בהמשך, ארה"ב תקבל מחירי נפט נמוכים. 

מעבר לכך, ארה"ב תיקח על עצמה את התוכנית בערב הסעודית גם מבחינת בקרה ופיקוח כחלק מחיזוק הברית בין שתי המדינות. זה חשוב לארה"ב כחלק מהנסיונות להרחיק את סין מהמזרח התיכון. ערב הסעודית וסין גיששו בעבר על הקמת יכולות גרעין אזרחיות.



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ערב הסעודית מפוצצת בנפט וממש לא זקוקה לגרעין אזרחי. זה כיסוי הכי מגוחך שיש לגרעין צבאי. (ל"ת)
    אנונימי 14/04/2025 14:51
    הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.