כוס קפה (רשתות)מחירי הקפה בישראל ולמה זה כל כך יקר?
כמה עולה כוס קפה בבית, כמה עולה בחוץ, והאם יש הבדלים בין קניית קפה בתל אביב לפריפריה?
קפה קפה
הוא לא סתם משקה בישראל – הוא טקס, חלק מהשגרה וסמל תרבותי. זאת הסיבה העיקרית שהוא כל כך יקר. אנחנו לא סתם שותים רפה, אנחנו יושבים, משרתים אותנו, הקפה זה הבילוי ובשביל זה משלמים אקסטרה. אבלך האם האקסטרה הזאת הגיונית? כמה ולה לנו קפה בחוץ, והאם יש הבדל בין תל אביב לפריפריה? סקרנו את המחירים בבתי קפה פופולריים, חישבנו את עלות ההכנה בבית, ניתחנו מדוע הקפה כל כך יקר בחוץ ותהינו למה אנשים ממשיכים לשלם את
המחירים האלה. הנה
התמונה המלאה.
מחירי קפה בבתי קפה פופולריים: תל אביב מול הפריפריה
בארומה,
רשת הקפה הגדולה בישראל, קפה קטן
(אספרסו) עולה 12 ש"ח בתל אביב ו-10 ש"ח בערים כמו קריית שמונה או באר שבע – הבדל של 2 ש"ח שמורגש גם בקפוצ'ינו (18 ש"ח בת"א, 16 ש"ח בפריפריה). בקופיקס, שמתגאה במחירים נמוכים, המחיר אחיד בכל הארץ – 6 ש"ח לקפה קטן ו-10 ש"ח לקפוצ'ינו,
מה שהופך אותה לאופציה
זולה בכל מקום. בקפה ג'ו, רשת הפרימיום, קפה קטן עולה 14 ש"ח בתל אביב ו-12 ש"ח בעפולה, בעוד קפוצ'ינו מגיע ל-20 ש"ח ו-18 ש"ח בהתאמה. ברשת קפה-קפה, המחירים נעים בין 13 ש"ח בפריפריה (כמו אשדוד) ל-15 ש"ח בתל אביב לקפה קטן, ו-18-22 ש"ח לקפוצ'ינו.
ההבדל בין
המרכז לפריפריה נע בין 1-3 ש"ח, תלוי ברשת ובמיקום, והוא משקף בעיקר את הפער בעלויות התפעול בין הערים.
עלות הכנת קפה בבית: זול ומפתיע
להכין
קפה בבית עולה שבריר
מהמחיר בחוץ, והאיכות יכולה להיות דומה ואף טובה יותר. קפסולה למכונת נספרסו, למשל, עולה כ-2.5 ש"ח בממוצע (חבילה של 10 ב-25 ש"ח), ופולי קפה איכותיים (250 גרם ב-30 ש"ח) מספיקים לכ-25 כוסות – כ-1.2 ש"ח לכוס עם מטחנה ומכונה פשוטה. אם מוסיפים
חלב (ליטר ב-2 ש"ח, כ-0.5
ש"ח ל-200 מ"ל לקפוצ'ינו), העלות הכוללת היא 1.7-3 ש"ח לכוס, תלוי בסוג הקפה. השקעה ראשונית במכונה נעה בין 300 ש"ח (מכונת קפסולות בסיסית) ל-1,000 ש"ח (מכונה מקצועית יותר), אבל היא מחזירה את עצמה תוך חודשים. אפילו קפה נמס פשוט (כ-0.5
ש"ח לכוס) עם חלב הוא אופציה
זולה שרבים משתמשים בה.
למה הקפה כל כך יקר בחוץ?
מחירי
הקפה בבתי הקפה מושפעים ממספר גורמים שמעבר לחומרי
הגלם. בתל אביב, שכירות גבוהה במרכז העיר (עשרות אלפי שקלים לחודש לחנות קטנה) ותחרות על מיקום מבוקש מעלות את המחיר. בפריפריה, השכירות נמוכה יותר (לפעמים פחות ממחצית), אבל הרשתות שומרות על תמחור גבוה לרווחיות ולשמירה
על מיתוג אחיד. שכר העובדים (כ-40 ש"ח
לשעה כולל תנאים סוציאליים), מיסים (מע"מ, ארנונה) ועלויות תפעול כמו חשמל ומים מוסיפים לעלות. יבוא פולי קפה – שמחירם העולמי עלה ב-20% ב-2024 עקב בצורת בברזיל – ותלות בשרשרת אספקה בינלאומית מגדילים את ההוצאה ל-1-2 ש"ח לכוס
מבחינת חומרים, אבל העלות האמיתית
היא התשתית שמסביב.
- 10 טיפים להתנהלות צרכנית נבונה שיחסכו לכם הרבה כסף
- מחירי הקפה חוזרים לעלות: גל החום בברזיל הזניק את הערביקה ל-3.88 דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למה אנשים קונים בחוץ?
למרות
העלות הגבוהה – 6-22 ש"ח לכוס לעומת 1.7-3 ש"ח בבית – ישראלים ממשיכים לשתות קפה בחוץ מסיבות שחורגות מהמשקה עצמו. בית קפה הוא מקום מפגש חברתי, הפסקה מהעבודה או מהבית, ולפעמים סמל סטטוס – לשבת בארומה או בקפה ג'ו נתפס כחלק מאורח החיים המודרני. הנוחות היא
גורם מרכזי:
לא צריך לטחון, להקציף או לנקות כלים, והקפה מוכן תוך דקות. התושבים גם מעריכים את האיכות הנתפסת – בריסטה מקצועי עם מכונה יקרה נותן תחושה של משהו שקשה לשחזר בבית, למרות שמכונות ביתיות משתפרות. לבסוף, יש את ההרגל התרבותי – בישראל, קפה בחוץ הוא
חלק מהשגרה, כמו
פגישה עם חבר או הפסקת צהריים, ורבים מוכנים לשלם על החוויה הזו.
- 5.אנונימי 09/07/2025 20:38הגב לתגובה זוקילו פולי קפה 80 שח מספיק ל 250 כוסות קפה.קילו סוכר 5 שח עלות אפסית כמעטליטר חלב 7 שח זה מספיק ל 10 כוסות קפהסהכ עבור כוס אחת המחיר הוא 1.1 שח מקסימום
- 4.הפסקתי לשתות קפה מחוץ לביתיוקר חזירי (ל"ת)יקר מאד בחוץ 16/03/2025 18:25הגב לתגובה זו
- 3.יוסיפון 14/03/2025 11:43הגב לתגובה זובאיטליה קפה הפוך 2 יורו ובאיכות פרימיום. גם שם יש עלויות אבל הם לא חזירים
- 2.קשקש 14/03/2025 09:39הגב לתגובה זובמקרה והלקוח יושב במקום אולי יש הצדקה ל10 שח לכוס קפה אבל במקרה והלקוח לוקח את הקפה זה לא אמור לעלות יותר מ8 שח כי זה כפית קפה כוס חד פעמית סוכר וחלב העלות לא מגיעה ל1 שח אז להרוויח 800% זה מעל ומעבר
- 1.אנונימי 14/03/2025 06:28הגב לתגובה זוסיבה נוספת העתקת תרבות המזון בחוץ כמו בחול.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
