המאבק ביוקר המחיה: האוצר מקדם תחרות בשוק הפיקדונות והאשראי
במסגרת המאבק ביוקר המחיה, האוצר מקדם רפורמה בשוק הפיקדונות והאשראי; סמוטריץ': "נהפוך כל אבן כדי לייצר תחרות אמיתית"
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נפגש עם הנהלת חברת MAX במסגרת סדרת מפגשים עם חברות האשראי, על רקע עבודת הוועדה המשותפת עם בנק ישראל לפתיחת התחרות בשוק הפיקדונות. הפגישות נועדו לבחון דרכים להגברת התחרות בין חברות האשראי לבנקים ולהוביל להוזלת מחירי האשראי לצרכנים.
במשרד האוצר מדגישים את החשיבות של יצירת נזילות פיננסית עבור חברות האשראי, צעד שלטענתם יאפשר להן להתחרות באופן משמעותי יותר מול הבנקים הגדולים. סמוטריץ' הציב את הגברת התחרות, הורדת מחירי האשראי ופתיחת שוק הפיקדונות כיעדים מרכזיים במאבק ביוקר המחיה.
"ועדת הפיקדונות מתקדמת בקצב טוב ובשיתוף פעולה עם בנק ישראל", אמר סמוטריץ' לאחר הפגישה. "אנחנו מתקדמים בהסכמות שיביאו בשורה אמיתית לציבור". השר הוסיף כי חברות האשראי נהנות מאמון ציבורי רחב ויש להן אינטרס מובהק לספק לאזרחים מידע ושקיפות, כחלק מהרצון שלהן להיכנס לשוק הפיקדונות.
לדברי גורמים במשרד האוצר, הוועדה המשותפת עם בנק ישראל תפעל ליצירת מנגנונים שיאפשרו נזילות לחברות האשראי, מהלך שאמור להגביר את התחרות בענף הפיננסי. "התקדמות בוועדה תאפשר לאזרחי ישראל ליהנות משוק בנקאי פתוח יותר, עם גישה לפיקדונות ואשראי בתנאים טובים יותר", הדגיש השר.
- הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
- משרד האנרגיה 'יש לקבוע מדיניות ארוכת טווח למיסוי רכב חשמלי'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפגישה עם הנהלת MAX נדונו אפשרויות שונות לשיתוף פעולה והסרת חסמים רגולטוריים שיאפשרו לחברות האשראי להתחרות באופן שוויוני יותר מול המערכת הבנקאית. "אנחנו נהפוך כל אבן כדי לייצר תחרות אמיתית ולחזק את המאבק ביוקר המחיה", הצהיר סמוטריץ'. "הפגישה הבוקר היא עוד אבן דרך חשובה במסלול הזה, למען אזרחי ישראל".
האם התחרות של חברות כרטיסי האשראי מול הבנקים עולה מדרגה? באוצר רוצים שתחשבו שכן, אבל הדרך עוד ארוכה. למרות ההצהרות האופטימיות,פערי הכוחות בין הבנקים הגדולים לחברות האשראי עדיין משמעותיים, ונדרשים שינויים מבניים עמוקים יותר בשוק כדי ליצור תחרות אמיתית.
- 1.אנטולי 02/04/2025 21:31הגב לתגובה זוחייבים לשקם את כלכלת ישראל
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
