המאבק ביוקר המחיה: האוצר מקדם תחרות בשוק הפיקדונות והאשראי
במסגרת המאבק ביוקר המחיה, האוצר מקדם רפורמה בשוק הפיקדונות והאשראי; סמוטריץ': "נהפוך כל אבן כדי לייצר תחרות אמיתית"
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נפגש עם הנהלת חברת MAX במסגרת סדרת מפגשים עם חברות האשראי, על רקע עבודת הוועדה המשותפת עם בנק ישראל לפתיחת התחרות בשוק הפיקדונות. הפגישות נועדו לבחון דרכים להגברת התחרות בין חברות האשראי לבנקים ולהוביל להוזלת מחירי האשראי לצרכנים.
במשרד האוצר מדגישים את החשיבות של יצירת נזילות פיננסית עבור חברות האשראי, צעד שלטענתם יאפשר להן להתחרות באופן משמעותי יותר מול הבנקים הגדולים. סמוטריץ' הציב את הגברת התחרות, הורדת מחירי האשראי ופתיחת שוק הפיקדונות כיעדים מרכזיים במאבק ביוקר המחיה.
"ועדת הפיקדונות מתקדמת בקצב טוב ובשיתוף פעולה עם בנק ישראל", אמר סמוטריץ' לאחר הפגישה. "אנחנו מתקדמים בהסכמות שיביאו בשורה אמיתית לציבור". השר הוסיף כי חברות האשראי נהנות מאמון ציבורי רחב ויש להן אינטרס מובהק לספק לאזרחים מידע ושקיפות, כחלק מהרצון שלהן להיכנס לשוק הפיקדונות.
לדברי גורמים במשרד האוצר, הוועדה המשותפת עם בנק ישראל תפעל ליצירת מנגנונים שיאפשרו נזילות לחברות האשראי, מהלך שאמור להגביר את התחרות בענף הפיננסי. "התקדמות בוועדה תאפשר לאזרחי ישראל ליהנות משוק בנקאי פתוח יותר, עם גישה לפיקדונות ואשראי בתנאים טובים יותר", הדגיש השר.
- מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר
- הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפגישה עם הנהלת MAX נדונו אפשרויות שונות לשיתוף פעולה והסרת חסמים רגולטוריים שיאפשרו לחברות האשראי להתחרות באופן שוויוני יותר מול המערכת הבנקאית. "אנחנו נהפוך כל אבן כדי לייצר תחרות אמיתית ולחזק את המאבק ביוקר המחיה", הצהיר סמוטריץ'. "הפגישה הבוקר היא עוד אבן דרך חשובה במסלול הזה, למען אזרחי ישראל".
האם התחרות של חברות כרטיסי האשראי מול הבנקים עולה מדרגה? באוצר רוצים שתחשבו שכן, אבל הדרך עוד ארוכה. למרות ההצהרות האופטימיות,פערי הכוחות בין הבנקים הגדולים לחברות האשראי עדיין משמעותיים, ונדרשים שינויים מבניים עמוקים יותר בשוק כדי ליצור תחרות אמיתית.
- 1.אנטולי 02/04/2025 21:31הגב לתגובה זוחייבים לשקם את כלכלת ישראל
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
