שיא בתמלוגים ממשאבי טבע - 2.37 מיליארד שקל
במהלך שנת 2024 רשמה המדינה הכנסות שיא מתמלוגים, בעיקר הודות לגידול של 11% בתמלוגים ממאגרי הגז הטבעי; כמה הכניסה המדינה ממאגר לוויתן ותמר?
בשנת 2024 נרשמו הכנסות שיא של כ-2.37 מיליארד שקל מהתמלוגים שקיבלה המדינה מאוצרות טבע (גז טבעי, מחצבים ואגרות), עליה של כ-8% ביחס לשנת 2023, כך עולה מדו"ח שמפרסם היום אגף תמלוגים, חשבונאות וכלכלה במינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והתשתיות.
על פי הדו"ח, עד כה, מאז תחילת הפקת הגז הטבעי בישראל, הכנסות המדינה המצטברות מגז טבעי מתקרבות כבר ל-30 מיליארד שקל, מתוכן, 14.9 מיליארד שקל מתמלוגים שנגבו על ידי המשרד, והיתרה מהיטל רווחי משאבי טבע ומס חברות הנגבים על ידי רשות המיסים. עיקר ההכנסות ב-2024 הינן מתמלוגי הגז הטבעי, שהסתכמו בכ-2.31 מיליארד שקל, גידול של כ-11% לעומת השנה קודמת. מתוכן, כ-1.37 מיליארד שקל (כ-59.2%) מקורן בייצוא של גז טבעי מאסדות "תמר" ו"לוויתן" וייצוא של נפט ממאגר "כריש". העלייה, כאמור, נבעה מגידול בהפקה של הגז הטבעי מהמאגרים בישראל ובעיקר בשל גידול בכמויות הגז הטבעי שנמכרו לייצוא.
מרבית ההכנסות מתמלוגי הגז הטבעי, כ-1.02 מיליארד שקל, מקורן ממאגר "לוויתן", בגין הפקה של כ-11.33 BCM גז טבעי, זאת לעומת הכנסות של כ-995 מיליון שקל מהפקה של כ-11.19 BCM בשנת 2023 - עלייה של כ-2.7% בהכנסות בהשוואה לשנה קודמת. מתוך אלה, סך ההכנסות מתמלוגי "לוויתן", שמקורן בייצוא, הסתכמו ב-894 מיליון שקל (כ-87.5% מסך ההכנסות). ההכנסות ממאגר "תמר" הסתכמו בכ-779 מיליון שקל בגין הפקה של כ-10.09BCM וכ-455 אלף חביות קונדנסט נלווה, זאת לעומת הכנסות של כ-695 מיליון שקל מהפקה של כ-9.17 BCM וכ-421 אלף חביות קונדנסט בשנת 2023 - עלייה של כ-12% בהכנסות בהשוואה לאשתקד. סך ההכנסות מתמלוגי מאגר "כריש" הסתכמו בכ-507 מיליון שקל, מתוכן כ-343 מיליון שקל (כ-67.7% מסך ההכנסות) שמקורן בהפקת גז טבעי למשק המקומי, ואילו שאר ההכנסות מקורן בייצוא נפט.
כמו כן, בשנה החולפת נגבו הכנסות מתמלוגי מחצבים בסך של כ-41.2 מיליון שקל (כ-30 מיליון שקל הכנסות שוטפות מתמלוגי הפוספטים, וכ-11.1 מיליון שקל הכנסות מהפרשי ביקורת בגין שנים קודמות), זאת לעומת כ-44.2 מיליון שקל שנרשמו בשנה קודמת. ההכנסות השוטפות מתמלוגי מחצבים ירדו, עקב ירידה במחיר הפוספטים שגררה ירידה בשווי המחצב הגולמי לטון. בתוך כך, בשנת 2024 התקיים הליך להגשת בקשות לרישיון חיפוש לסלע פוספוריט טבעי בשטחים המיועדים לכרייה בתחום השדות אורון, צין, רותם וחתרורים. במסגרת ההליך, גבה המשרד מהזוכה סך של כ-16 מיליון שקל בגין דמי חתימה. בנוסף, נרשמו הכנסות של כ-5.1 מיליון שקל מאגרות גז טבעי, נפט ומחצבים שנגבו במסגרת הליכי מתן הרישיונות השונים.
- ניגשה וזכתה במכרז על המחצבה ואחרי שנה וחצי מוכרת 50% לאורון
- בלוקצ'יין כריה: הבנקים "ישתדלו" לעזור לחברה לגייס הון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
