שיא בתמלוגים ממשאבי טבע - 2.37 מיליארד שקל
במהלך שנת 2024 רשמה המדינה הכנסות שיא מתמלוגים, בעיקר הודות לגידול של 11% בתמלוגים ממאגרי הגז הטבעי; כמה הכניסה המדינה ממאגר לוויתן ותמר?
בשנת 2024 נרשמו הכנסות שיא של כ-2.37 מיליארד שקל מהתמלוגים שקיבלה המדינה מאוצרות טבע (גז טבעי, מחצבים ואגרות), עליה של כ-8% ביחס לשנת 2023, כך עולה מדו"ח שמפרסם היום אגף תמלוגים, חשבונאות וכלכלה במינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והתשתיות.
על פי הדו"ח, עד כה, מאז תחילת הפקת הגז הטבעי בישראל, הכנסות המדינה המצטברות מגז טבעי מתקרבות כבר ל-30 מיליארד שקל, מתוכן, 14.9 מיליארד שקל מתמלוגים שנגבו על ידי המשרד, והיתרה מהיטל רווחי משאבי טבע ומס חברות הנגבים על ידי רשות המיסים. עיקר ההכנסות ב-2024 הינן מתמלוגי הגז הטבעי, שהסתכמו בכ-2.31 מיליארד שקל, גידול של כ-11% לעומת השנה קודמת. מתוכן, כ-1.37 מיליארד שקל (כ-59.2%) מקורן בייצוא של גז טבעי מאסדות "תמר" ו"לוויתן" וייצוא של נפט ממאגר "כריש". העלייה, כאמור, נבעה מגידול בהפקה של הגז הטבעי מהמאגרים בישראל ובעיקר בשל גידול בכמויות הגז הטבעי שנמכרו לייצוא.
מרבית ההכנסות מתמלוגי הגז הטבעי, כ-1.02 מיליארד שקל, מקורן ממאגר "לוויתן", בגין הפקה של כ-11.33 BCM גז טבעי, זאת לעומת הכנסות של כ-995 מיליון שקל מהפקה של כ-11.19 BCM בשנת 2023 - עלייה של כ-2.7% בהכנסות בהשוואה לשנה קודמת. מתוך אלה, סך ההכנסות מתמלוגי "לוויתן", שמקורן בייצוא, הסתכמו ב-894 מיליון שקל (כ-87.5% מסך ההכנסות). ההכנסות ממאגר "תמר" הסתכמו בכ-779 מיליון שקל בגין הפקה של כ-10.09BCM וכ-455 אלף חביות קונדנסט נלווה, זאת לעומת הכנסות של כ-695 מיליון שקל מהפקה של כ-9.17 BCM וכ-421 אלף חביות קונדנסט בשנת 2023 - עלייה של כ-12% בהכנסות בהשוואה לאשתקד. סך ההכנסות מתמלוגי מאגר "כריש" הסתכמו בכ-507 מיליון שקל, מתוכן כ-343 מיליון שקל (כ-67.7% מסך ההכנסות) שמקורן בהפקת גז טבעי למשק המקומי, ואילו שאר ההכנסות מקורן בייצוא נפט.
כמו כן, בשנה החולפת נגבו הכנסות מתמלוגי מחצבים בסך של כ-41.2 מיליון שקל (כ-30 מיליון שקל הכנסות שוטפות מתמלוגי הפוספטים, וכ-11.1 מיליון שקל הכנסות מהפרשי ביקורת בגין שנים קודמות), זאת לעומת כ-44.2 מיליון שקל שנרשמו בשנה קודמת. ההכנסות השוטפות מתמלוגי מחצבים ירדו, עקב ירידה במחיר הפוספטים שגררה ירידה בשווי המחצב הגולמי לטון. בתוך כך, בשנת 2024 התקיים הליך להגשת בקשות לרישיון חיפוש לסלע פוספוריט טבעי בשטחים המיועדים לכרייה בתחום השדות אורון, צין, רותם וחתרורים. במסגרת ההליך, גבה המשרד מהזוכה סך של כ-16 מיליון שקל בגין דמי חתימה. בנוסף, נרשמו הכנסות של כ-5.1 מיליון שקל מאגרות גז טבעי, נפט ומחצבים שנגבו במסגרת הליכי מתן הרישיונות השונים.
- ניגשה וזכתה במכרז על המחצבה ואחרי שנה וחצי מוכרת 50% לאורון
- בלוקצ'יין כריה: הבנקים "ישתדלו" לעזור לחברה לגייס הון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
