שיא בתמלוגים ממשאבי טבע - 2.37 מיליארד שקל
במהלך שנת 2024 רשמה המדינה הכנסות שיא מתמלוגים, בעיקר הודות לגידול של 11% בתמלוגים ממאגרי הגז הטבעי; כמה הכניסה המדינה ממאגר לוויתן ותמר?
בשנת 2024 נרשמו הכנסות שיא של כ-2.37 מיליארד שקל מהתמלוגים שקיבלה המדינה מאוצרות טבע (גז טבעי, מחצבים ואגרות), עליה של כ-8% ביחס לשנת 2023, כך עולה מדו"ח שמפרסם היום אגף תמלוגים, חשבונאות וכלכלה במינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והתשתיות.
על פי הדו"ח, עד כה, מאז תחילת הפקת הגז הטבעי בישראל, הכנסות המדינה המצטברות מגז טבעי מתקרבות כבר ל-30 מיליארד שקל, מתוכן, 14.9 מיליארד שקל מתמלוגים שנגבו על ידי המשרד, והיתרה מהיטל רווחי משאבי טבע ומס חברות הנגבים על ידי רשות המיסים. עיקר ההכנסות ב-2024 הינן מתמלוגי הגז הטבעי, שהסתכמו בכ-2.31 מיליארד שקל, גידול של כ-11% לעומת השנה קודמת. מתוכן, כ-1.37 מיליארד שקל (כ-59.2%) מקורן בייצוא של גז טבעי מאסדות "תמר" ו"לוויתן" וייצוא של נפט ממאגר "כריש". העלייה, כאמור, נבעה מגידול בהפקה של הגז הטבעי מהמאגרים בישראל ובעיקר בשל גידול בכמויות הגז הטבעי שנמכרו לייצוא.
מרבית ההכנסות מתמלוגי הגז הטבעי, כ-1.02 מיליארד שקל, מקורן ממאגר "לוויתן", בגין הפקה של כ-11.33 BCM גז טבעי, זאת לעומת הכנסות של כ-995 מיליון שקל מהפקה של כ-11.19 BCM בשנת 2023 - עלייה של כ-2.7% בהכנסות בהשוואה לשנה קודמת. מתוך אלה, סך ההכנסות מתמלוגי "לוויתן", שמקורן בייצוא, הסתכמו ב-894 מיליון שקל (כ-87.5% מסך ההכנסות). ההכנסות ממאגר "תמר" הסתכמו בכ-779 מיליון שקל בגין הפקה של כ-10.09BCM וכ-455 אלף חביות קונדנסט נלווה, זאת לעומת הכנסות של כ-695 מיליון שקל מהפקה של כ-9.17 BCM וכ-421 אלף חביות קונדנסט בשנת 2023 - עלייה של כ-12% בהכנסות בהשוואה לאשתקד. סך ההכנסות מתמלוגי מאגר "כריש" הסתכמו בכ-507 מיליון שקל, מתוכן כ-343 מיליון שקל (כ-67.7% מסך ההכנסות) שמקורן בהפקת גז טבעי למשק המקומי, ואילו שאר ההכנסות מקורן בייצוא נפט.
כמו כן, בשנה החולפת נגבו הכנסות מתמלוגי מחצבים בסך של כ-41.2 מיליון שקל (כ-30 מיליון שקל הכנסות שוטפות מתמלוגי הפוספטים, וכ-11.1 מיליון שקל הכנסות מהפרשי ביקורת בגין שנים קודמות), זאת לעומת כ-44.2 מיליון שקל שנרשמו בשנה קודמת. ההכנסות השוטפות מתמלוגי מחצבים ירדו, עקב ירידה במחיר הפוספטים שגררה ירידה בשווי המחצב הגולמי לטון. בתוך כך, בשנת 2024 התקיים הליך להגשת בקשות לרישיון חיפוש לסלע פוספוריט טבעי בשטחים המיועדים לכרייה בתחום השדות אורון, צין, רותם וחתרורים. במסגרת ההליך, גבה המשרד מהזוכה סך של כ-16 מיליון שקל בגין דמי חתימה. בנוסף, נרשמו הכנסות של כ-5.1 מיליון שקל מאגרות גז טבעי, נפט ומחצבים שנגבו במסגרת הליכי מתן הרישיונות השונים.
- ניגשה וזכתה במכרז על המחצבה ואחרי שנה וחצי מוכרת 50% לאורון
- בלוקצ'יין כריה: הבנקים "ישתדלו" לעזור לחברה לגייס הון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוק10 המגדלים הגבוהים בעולם
בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120
כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.
1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות
הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.
המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,
תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.
- בנייה לגובה בירושלים? לא כל כך מהר
- 1,654 דירות חדשות ייבנו בבת ים. כמה הן יעלו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מגדל one world trade tower קרדיט: גרוק10 המגדלים הגבוהים בעולם
בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120
כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.
1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות
הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.
המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,
תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.
- בנייה לגובה בירושלים? לא כל כך מהר
- 1,654 דירות חדשות ייבנו בבת ים. כמה הן יעלו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

