מחירי הטיסות לאירופה צונחים - כמה תעלה לכם טיסה לברלין ולרומא?
מחירי הטיסות לארה"ב עדיין לא יורדים - מתי תהיה שם ירידה, וגם - חברות הלואו קוסט שחוזרות, לאן הן טסות ומה האפשרויות שלכם?
עכשיו כבר אפשר לקבוע - מחירי הטיסה צונחים. אחרי שנה וארבעה חודשים של מלחמה, חזרו בשבועות האחרונים חברות הלואו קוסט. עדיין לא באופן מלא, כשחברות התעופה בכלל חוזרות לכאן בהדרגה. המחירים בהתאמה יורדים ככה זה כשיש תחרות. במקביל גם הישראלים חזרו לטוס וזה כמובן מגביר את הרצון של החברות הזרות לחזור לכאן. הם רוצים להחזיר את ההכנסות והרווחים שנעלמו להן בשנה האחרונה.
הרווחים האלו נמצאים אצל אל על שהפכה להיות כמעט מונופול בקווים עיקריים. אל על גרפה רווחים מרשימים מאוד, היא תמשיך להרוויח הרבה, מעל הממוצע ברבעון הרביעי וגם בתחילת 2025. השאלה מה יקרה כשייכנסו לשוק החברות הגדולות וינגסו ברווחים של הקווים לארה"ב, תאילנד ונוספים, ועדיין - אל על ממוצבת להיות חברה רווחית גם בשנה "רגילה".
כשקוראים את הדיווחים של חברות הלואו-קוסט שחוזרות לנתב"ג מבינים שמדובר על חזרה יחסית מהירה עם עם מאות טיסות שבועיות ב-2025. אלו מספרים גדולים, זה כאמור יהיה מדורג, אבל זה כבר קורה וכבר היקף הטיסות עולה. זה מאפשר לישראלים לטוס במחירים מאוד נמוכים לעומת שנה שעברה וזה גם מגדיל את המגוון. אפשרויות רבות ויחסית זולות.
בין החברות החוזרות לשוק המקומי - ענקיות הלואו-קוסט האירופיות, כמו וויזאייר, ריינאייר ואיזיג'ט ולחפני שנציג לכם את המחירים שלהם, הנה כמה נתונים ותובנות:
- מתי מחירי הטיסות יתחילו לרדת ומה אפשר ללמוד מחזרתה של וויז אייר לטיסות לישראל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חזרה לשגרה: נתונים מעודכנים
לפי נתוני רשות שדות התעופה, בקיץ הקרוב צפויים לעבור בנתב"ג כ-1.8 מיליון נוסעים, עלייה משמעותית לעומת קיץ 2024. העלייה נובעת מחזרתן של חברות זרות שצמצמו פעילותן בשל המצב הביטחוני. השוק אמנם מתאושש, אך התחרות בין חברות התעופה צפויה להיות חדה מאי פעם.
הקאמבק הגדול של הלואו-קוסט
וויזאייר (Wizz Air): החברה ההונגרית חוזרת לפעילות מלאה בנתב"ג עם 110 טיסות שבועיות למעל 20 יעדים שונים, כולל לרנקה, ברלין, אתונה ובודפשט. החברה מציעה מבצעים מיוחדים, כולל 1,000 כרטיסים במחיר של 50 אירו בלבד לכיוון, וממשיכה להרחיב את הרשת שלה בישראל.
ריינאייר (Ryanair): החברה האירית מתכננת לחזור עם מעל 70 טיסות שבועיות ל-20 יעדים, כולל לונדון, רומא ומדריד. החזרה שלה צפויה להוזיל את מחירי הטיסות באופן משמעותי, עם מבצעים של פחות מ-100 דולר לטיסות הלוך ושוב.
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
איזיג'ט (easyJet): החברה הבריטית תחזור עם 40 טיסות שבועיות לשבעה יעדים מרכזיים באירופה, כולל לונדון, מילאנו ואמסטרדם. היא מתכננת להרחיב בהדרגה את היצע הטיסות שלה במהלך 2025.
יעדים פופולריים - כמה זה יעלה?
לונדון: החזרה של איזיג'ט וריינאייר צפויה להוזיל את מחירי הטיסות ללונדון בעשרות אחוזים. ניתן למצוא טיסות הלוך ושוב בפחות מ-150 דולר.
ברלין: וויזאייר וריינאייר מציעות טיסות ישירות במחירים שנעים סביב 80-100 דולר לכיוון. ברלין הופכת לאחד היעדים החמים בקיץ הקרוב.
מדריד: עם חזרת ריינאייר, המחירים ליעד זה צנחו דרמטית, עם מבצעים מיוחדים של כרטיסים החל מ-90 דולר בלבד.
אמסטרדם: איזיג'ט מציעה טיסות ישירות במחירים של כ-120 דולר לכיוון, עם לוח טיסות גמיש ונוח.
רומא: ריינאייר מחדשת את פעילותה לרומא עם מחירים שמתחילים מ-85 דולר בלבד לכיוון.
אתונה: וויזאייר וישראייר מתחרות על הקווים ליוון עם מחירים שמתחילים ב-70 דולר לכיוון.
היעדים לארה"ב: המחירים עדיין לא יורדים
חברת דלתא תשוב להפעיל טיסות לישראל ב-1 באפריל, ויונייטד איירליינס תחזור לפעול בארץ ב-15 במרץ. עם זאת, מחירי הטיסות לניו יורק נותרו גבוהים: כ-1,200-1,500 דולר נחשב למחיר סביר כיום. ארקיע, שהשיקה קו חדש לניו יורק, מציעה טיסות במחיר של 1,200 דולר במרץ, אך המחיר מזנק ל-1,700 דולר באפריל.
אל על מציעה מחירי גג לצפון אמריקה, עם תקרת מחיר של 1,595 דולר. יונייטד מציעה טיסות לניו יורק במרץ במחיר של 1,400 דולר ובאפריל בטווח של 1,450–1,650 דולר. המחירים הגבוהים נשמרים בשל הביקוש הגבוה והיצע מצומצם של טיסות.
ההשלכות הגיאופוליטיות
היעדרותן של חברות טורקיות כמו טורקיש איירליינס ופגסוס פתחה פתח לחברות מהמפרץ. פליי דובאי צפויה להפעיל כמעט 60 טיסות שבועיות, איתיחאד בין 20 ל-25 טיסות, ואתיופיאן עם 20 טיסות שבועיות. הן מציעות טיסות המשך נוחות דרך דובאי, אבו דאבי ואדיס אבבה.
- 3.וויזאייר לא טסה לברלין מהארץ (ל"ת)אנונימי 11/02/2025 22:40הגב לתגובה זו
- 2.יאללה ברינדיזיום אני מגיע (ל"ת)המוזיז 11/02/2025 11:36הגב לתגובה זו
- 1.אם יש אפשרות לא אלעל לא לשכוח ששדדו אותנו בזמן מלחמה (ל"ת)אנונימי 11/02/2025 11:05הגב לתגובה זו
- דודו 12/02/2025 09:27הגב לתגובה זולא ייאמן איזה כפויי טובה יש פה. רק החברות הישראליות טסו ואתה עוד מתלונן פעם הבאה צא לחול בשחייה.
- אנונימי 13/02/2025 17:35אל על קיבלה ביטוח עס 6000000000$ ועוד החינם על חשבון משלם המיסים הישראליבזמן שהגריינמייזר גברת היהלומים ובראשם מר קלקלה סירבו לבטח את החברות הזרות גם בתשלום.
- הבעיה שאל על לא פעלה מתוך ציונות ודאגה לטיסות באותם מחירים אלה ניצלה את המצב כדי לעשוק את האזרחים!! (ל"ת)אזרח ישר 12/02/2025 11:04
- אנונימי 11/02/2025 15:53הגב לתגובה זולכל חברות התעופה יש אלגוריתם שמעלה את המחיר בהתאם לביקוש. תנסה לקבוע מהיום למחר טיסה בלואוקוסט והוא כנראה יעלה הרבה יותר מאלעל. זה חלק מהאלגוריתם. רק ששם אתה מקבל את זה
- בהחלט. (ל"ת)אנונימי 11/02/2025 11:35הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
