מחירי הטיסות לאירופה צונחים - כמה תעלה לכם טיסה לברלין ולרומא?
מחירי הטיסות לארה"ב עדיין לא יורדים - מתי תהיה שם ירידה, וגם - חברות הלואו קוסט שחוזרות, לאן הן טסות ומה האפשרויות שלכם?
עכשיו כבר אפשר לקבוע - מחירי הטיסה צונחים. אחרי שנה וארבעה חודשים של מלחמה, חזרו בשבועות האחרונים חברות הלואו קוסט. עדיין לא באופן מלא, כשחברות התעופה בכלל חוזרות לכאן בהדרגה. המחירים בהתאמה יורדים ככה זה כשיש תחרות. במקביל גם הישראלים חזרו לטוס וזה כמובן מגביר את הרצון של החברות הזרות לחזור לכאן. הם רוצים להחזיר את ההכנסות והרווחים שנעלמו להן בשנה האחרונה.
הרווחים האלו נמצאים אצל אל על שהפכה להיות כמעט מונופול בקווים עיקריים. אל על גרפה רווחים מרשימים מאוד, היא תמשיך להרוויח הרבה, מעל הממוצע ברבעון הרביעי וגם בתחילת 2025. השאלה מה יקרה כשייכנסו לשוק החברות הגדולות וינגסו ברווחים של הקווים לארה"ב, תאילנד ונוספים, ועדיין - אל על ממוצבת להיות חברה רווחית גם בשנה "רגילה".
כשקוראים את הדיווחים של חברות הלואו-קוסט שחוזרות לנתב"ג מבינים שמדובר על חזרה יחסית מהירה עם עם מאות טיסות שבועיות ב-2025. אלו מספרים גדולים, זה כאמור יהיה מדורג, אבל זה כבר קורה וכבר היקף הטיסות עולה. זה מאפשר לישראלים לטוס במחירים מאוד נמוכים לעומת שנה שעברה וזה גם מגדיל את המגוון. אפשרויות רבות ויחסית זולות.
בין החברות החוזרות לשוק המקומי - ענקיות הלואו-קוסט האירופיות, כמו וויזאייר, ריינאייר ואיזיג'ט ולחפני שנציג לכם את המחירים שלהם, הנה כמה נתונים ותובנות:
- מתי מחירי הטיסות יתחילו לרדת ומה אפשר ללמוד מחזרתה של וויז אייר לטיסות לישראל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חזרה לשגרה: נתונים מעודכנים
לפי נתוני רשות שדות התעופה, בקיץ הקרוב צפויים לעבור בנתב"ג כ-1.8 מיליון נוסעים, עלייה משמעותית לעומת קיץ 2024. העלייה נובעת מחזרתן של חברות זרות שצמצמו פעילותן בשל המצב הביטחוני. השוק אמנם מתאושש, אך התחרות בין חברות התעופה צפויה להיות חדה מאי פעם.
הקאמבק הגדול של הלואו-קוסט
וויזאייר (Wizz Air): החברה ההונגרית חוזרת לפעילות מלאה בנתב"ג עם 110 טיסות שבועיות למעל 20 יעדים שונים, כולל לרנקה, ברלין, אתונה ובודפשט. החברה מציעה מבצעים מיוחדים, כולל 1,000 כרטיסים במחיר של 50 אירו בלבד לכיוון, וממשיכה להרחיב את הרשת שלה בישראל.
ריינאייר (Ryanair): החברה האירית מתכננת לחזור עם מעל 70 טיסות שבועיות ל-20 יעדים, כולל לונדון, רומא ומדריד. החזרה שלה צפויה להוזיל את מחירי הטיסות באופן משמעותי, עם מבצעים של פחות מ-100 דולר לטיסות הלוך ושוב.
- הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
- 200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
איזיג'ט (easyJet): החברה הבריטית תחזור עם 40 טיסות שבועיות לשבעה יעדים מרכזיים באירופה, כולל לונדון, מילאנו ואמסטרדם. היא מתכננת להרחיב בהדרגה את היצע הטיסות שלה במהלך 2025.
יעדים פופולריים - כמה זה יעלה?
לונדון: החזרה של איזיג'ט וריינאייר צפויה להוזיל את מחירי הטיסות ללונדון בעשרות אחוזים. ניתן למצוא טיסות הלוך ושוב בפחות מ-150 דולר.
ברלין: וויזאייר וריינאייר מציעות טיסות ישירות במחירים שנעים סביב 80-100 דולר לכיוון. ברלין הופכת לאחד היעדים החמים בקיץ הקרוב.
מדריד: עם חזרת ריינאייר, המחירים ליעד זה צנחו דרמטית, עם מבצעים מיוחדים של כרטיסים החל מ-90 דולר בלבד.
אמסטרדם: איזיג'ט מציעה טיסות ישירות במחירים של כ-120 דולר לכיוון, עם לוח טיסות גמיש ונוח.
רומא: ריינאייר מחדשת את פעילותה לרומא עם מחירים שמתחילים מ-85 דולר בלבד לכיוון.
אתונה: וויזאייר וישראייר מתחרות על הקווים ליוון עם מחירים שמתחילים ב-70 דולר לכיוון.
היעדים לארה"ב: המחירים עדיין לא יורדים
חברת דלתא תשוב להפעיל טיסות לישראל ב-1 באפריל, ויונייטד איירליינס תחזור לפעול בארץ ב-15 במרץ. עם זאת, מחירי הטיסות לניו יורק נותרו גבוהים: כ-1,200-1,500 דולר נחשב למחיר סביר כיום. ארקיע, שהשיקה קו חדש לניו יורק, מציעה טיסות במחיר של 1,200 דולר במרץ, אך המחיר מזנק ל-1,700 דולר באפריל.
אל על מציעה מחירי גג לצפון אמריקה, עם תקרת מחיר של 1,595 דולר. יונייטד מציעה טיסות לניו יורק במרץ במחיר של 1,400 דולר ובאפריל בטווח של 1,450–1,650 דולר. המחירים הגבוהים נשמרים בשל הביקוש הגבוה והיצע מצומצם של טיסות.
ההשלכות הגיאופוליטיות
היעדרותן של חברות טורקיות כמו טורקיש איירליינס ופגסוס פתחה פתח לחברות מהמפרץ. פליי דובאי צפויה להפעיל כמעט 60 טיסות שבועיות, איתיחאד בין 20 ל-25 טיסות, ואתיופיאן עם 20 טיסות שבועיות. הן מציעות טיסות המשך נוחות דרך דובאי, אבו דאבי ואדיס אבבה.
- 3.וויזאייר לא טסה לברלין מהארץ (ל"ת)אנונימי 11/02/2025 22:40הגב לתגובה זו
- 2.יאללה ברינדיזיום אני מגיע (ל"ת)המוזיז 11/02/2025 11:36הגב לתגובה זו
- 1.אם יש אפשרות לא אלעל לא לשכוח ששדדו אותנו בזמן מלחמה (ל"ת)אנונימי 11/02/2025 11:05הגב לתגובה זו
- דודו 12/02/2025 09:27הגב לתגובה זולא ייאמן איזה כפויי טובה יש פה. רק החברות הישראליות טסו ואתה עוד מתלונן פעם הבאה צא לחול בשחייה.
- אנונימי 13/02/2025 17:35אל על קיבלה ביטוח עס 6000000000$ ועוד החינם על חשבון משלם המיסים הישראליבזמן שהגריינמייזר גברת היהלומים ובראשם מר קלקלה סירבו לבטח את החברות הזרות גם בתשלום.
- הבעיה שאל על לא פעלה מתוך ציונות ודאגה לטיסות באותם מחירים אלה ניצלה את המצב כדי לעשוק את האזרחים!! (ל"ת)אזרח ישר 12/02/2025 11:04
- אנונימי 11/02/2025 15:53הגב לתגובה זולכל חברות התעופה יש אלגוריתם שמעלה את המחיר בהתאם לביקוש. תנסה לקבוע מהיום למחר טיסה בלואוקוסט והוא כנראה יעלה הרבה יותר מאלעל. זה חלק מהאלגוריתם. רק ששם אתה מקבל את זה
- בהחלט. (ל"ת)אנונימי 11/02/2025 11:35הגב לתגובה זו
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
