נמל תעופה
צילום: L.Filipe C.Sousa on Unsplash

מחירי הטיסות לאירופה צונחים - כמה תעלה לכם טיסה לברלין ולרומא?

מחירי הטיסות לארה"ב עדיין לא יורדים - מתי תהיה שם ירידה, וגם - חברות הלואו קוסט שחוזרות, לאן הן טסות ומה האפשרויות שלכם?

חיים בן הקון | (8)

עכשיו כבר אפשר לקבוע - מחירי הטיסה צונחים. אחרי שנה וארבעה חודשים של מלחמה, חזרו בשבועות האחרונים חברות הלואו קוסט. עדיין לא באופן מלא, כשחברות התעופה בכלל חוזרות לכאן בהדרגה. המחירים בהתאמה יורדים ככה זה כשיש תחרות. במקביל גם הישראלים חזרו לטוס וזה כמובן מגביר את הרצון של החברות הזרות לחזור לכאן. הם רוצים להחזיר את ההכנסות והרווחים שנעלמו להן בשנה האחרונה. 

הרווחים האלו נמצאים אצל אל על שהפכה להיות כמעט מונופול בקווים עיקריים. אל על גרפה רווחים מרשימים מאוד, היא תמשיך להרוויח הרבה, מעל הממוצע ברבעון הרביעי וגם בתחילת 2025. השאלה מה יקרה כשייכנסו לשוק החברות הגדולות וינגסו ברווחים של הקווים לארה"ב, תאילנד ונוספים, ועדיין - אל על ממוצבת להיות חברה רווחית גם בשנה "רגילה". 

כשקוראים את הדיווחים של חברות הלואו-קוסט שחוזרות לנתב"ג מבינים שמדובר על חזרה יחסית מהירה עם עם מאות טיסות שבועיות ב-2025. אלו מספרים גדולים, זה כאמור יהיה מדורג, אבל זה כבר קורה וכבר היקף הטיסות עולה. זה מאפשר לישראלים לטוס במחירים מאוד נמוכים לעומת שנה שעברה וזה גם מגדיל את המגוון. אפשרויות רבות ויחסית זולות. 


בין החברות החוזרות לשוק המקומי - ענקיות הלואו-קוסט האירופיות, כמו וויזאייר, ריינאייר ואיזיג'ט ולחפני שנציג לכם את המחירים שלהם, הנה כמה נתונים ותובנות:

חזרה לשגרה: נתונים מעודכנים

לפי נתוני רשות שדות התעופה, בקיץ הקרוב צפויים לעבור בנתב"ג כ-1.8 מיליון נוסעים, עלייה משמעותית לעומת קיץ 2024. העלייה נובעת מחזרתן של חברות זרות שצמצמו פעילותן בשל המצב הביטחוני. השוק אמנם מתאושש, אך התחרות בין חברות התעופה צפויה להיות חדה מאי פעם.

הקאמבק הגדול של הלואו-קוסט

וויזאייר (Wizz Air): החברה ההונגרית חוזרת לפעילות מלאה בנתב"ג עם 110 טיסות שבועיות למעל 20 יעדים שונים, כולל לרנקה, ברלין, אתונה ובודפשט. החברה מציעה מבצעים מיוחדים, כולל 1,000 כרטיסים במחיר של 50 אירו בלבד לכיוון, וממשיכה להרחיב את הרשת שלה בישראל.

ריינאייר (Ryanair): החברה האירית מתכננת לחזור עם מעל 70 טיסות שבועיות ל-20 יעדים, כולל לונדון, רומא ומדריד. החזרה שלה צפויה להוזיל את מחירי הטיסות באופן משמעותי, עם מבצעים של פחות מ-100 דולר לטיסות הלוך ושוב.

קיראו עוד ב"בארץ"

איזיג'ט (easyJet): החברה הבריטית תחזור עם 40 טיסות שבועיות לשבעה יעדים מרכזיים באירופה, כולל לונדון, מילאנו ואמסטרדם. היא מתכננת להרחיב בהדרגה את היצע הטיסות שלה במהלך 2025.

יעדים פופולריים  - כמה זה יעלה?


לונדון: החזרה של איזיג'ט וריינאייר צפויה להוזיל את מחירי הטיסות ללונדון בעשרות אחוזים. ניתן למצוא טיסות הלוך ושוב בפחות מ-150 דולר.

ברלין: וויזאייר וריינאייר מציעות טיסות ישירות במחירים שנעים סביב 80-100 דולר לכיוון. ברלין הופכת לאחד היעדים החמים בקיץ הקרוב.

מדריד: עם חזרת ריינאייר, המחירים ליעד זה צנחו דרמטית, עם מבצעים מיוחדים של כרטיסים החל מ-90 דולר בלבד.

אמסטרדם: איזיג'ט מציעה טיסות ישירות במחירים של כ-120 דולר לכיוון, עם לוח טיסות גמיש ונוח.

רומא: ריינאייר מחדשת את פעילותה לרומא עם מחירים שמתחילים מ-85 דולר בלבד לכיוון.

אתונה: וויזאייר וישראייר מתחרות על הקווים ליוון עם מחירים שמתחילים ב-70 דולר לכיוון.

היעדים לארה"ב: המחירים עדיין לא יורדים

חברת דלתא תשוב להפעיל טיסות לישראל ב-1 באפריל, ויונייטד איירליינס תחזור לפעול בארץ ב-15 במרץ. עם זאת, מחירי הטיסות לניו יורק נותרו גבוהים: כ-1,200-1,500 דולר נחשב למחיר סביר כיום. ארקיע, שהשיקה קו חדש לניו יורק, מציעה טיסות במחיר של 1,200 דולר במרץ, אך המחיר מזנק ל-1,700 דולר באפריל.

אל על מציעה מחירי גג לצפון אמריקה, עם תקרת מחיר של 1,595 דולר. יונייטד מציעה טיסות לניו יורק במרץ במחיר של 1,400 דולר ובאפריל בטווח של 1,450–1,650 דולר. המחירים הגבוהים נשמרים בשל הביקוש הגבוה והיצע מצומצם של טיסות.

ההשלכות הגיאופוליטיות

היעדרותן של חברות טורקיות כמו טורקיש איירליינס ופגסוס פתחה פתח לחברות מהמפרץ. פליי דובאי צפויה להפעיל כמעט 60 טיסות שבועיות, איתיחאד בין 20 ל-25 טיסות, ואתיופיאן עם 20 טיסות שבועיות. הן מציעות טיסות המשך נוחות דרך דובאי, אבו דאבי ואדיס אבבה.



תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    וויזאייר לא טסה לברלין מהארץ (ל"ת)
    אנונימי 11/02/2025 22:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יאללה ברינדיזיום אני מגיע (ל"ת)
    המוזיז 11/02/2025 11:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אם יש אפשרות לא אלעל לא לשכוח ששדדו אותנו בזמן מלחמה (ל"ת)
    אנונימי 11/02/2025 11:05
    הגב לתגובה זו
  • דודו 12/02/2025 09:27
    הגב לתגובה זו
    לא ייאמן איזה כפויי טובה יש פה. רק החברות הישראליות טסו ואתה עוד מתלונן פעם הבאה צא לחול בשחייה.
  • אנונימי 13/02/2025 17:35
    אל על קיבלה ביטוח עס 6000000000$ ועוד החינם על חשבון משלם המיסים הישראליבזמן שהגריינמייזר גברת היהלומים ובראשם מר קלקלה סירבו לבטח את החברות הזרות גם בתשלום.
  • הבעיה שאל על לא פעלה מתוך ציונות ודאגה לטיסות באותם מחירים אלה ניצלה את המצב כדי לעשוק את האזרחים!! (ל"ת)
    אזרח ישר 12/02/2025 11:04
  • אנונימי 11/02/2025 15:53
    הגב לתגובה זו
    לכל חברות התעופה יש אלגוריתם שמעלה את המחיר בהתאם לביקוש. תנסה לקבוע מהיום למחר טיסה בלואוקוסט והוא כנראה יעלה הרבה יותר מאלעל. זה חלק מהאלגוריתם. רק ששם אתה מקבל את זה
  • בהחלט. (ל"ת)
    אנונימי 11/02/2025 11:35
    הגב לתגובה זו
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.