נמל תעופה
צילום: L.Filipe C.Sousa on Unsplash

מחירי הטיסות לאירופה צונחים - כמה תעלה לכם טיסה לברלין ולרומא?

מחירי הטיסות לארה"ב עדיין לא יורדים - מתי תהיה שם ירידה, וגם - חברות הלואו קוסט שחוזרות, לאן הן טסות ומה האפשרויות שלכם?

חיים בן הקון | (8)

עכשיו כבר אפשר לקבוע - מחירי הטיסה צונחים. אחרי שנה וארבעה חודשים של מלחמה, חזרו בשבועות האחרונים חברות הלואו קוסט. עדיין לא באופן מלא, כשחברות התעופה בכלל חוזרות לכאן בהדרגה. המחירים בהתאמה יורדים ככה זה כשיש תחרות. במקביל גם הישראלים חזרו לטוס וזה כמובן מגביר את הרצון של החברות הזרות לחזור לכאן. הם רוצים להחזיר את ההכנסות והרווחים שנעלמו להן בשנה האחרונה. 

הרווחים האלו נמצאים אצל אל על שהפכה להיות כמעט מונופול בקווים עיקריים. אל על גרפה רווחים מרשימים מאוד, היא תמשיך להרוויח הרבה, מעל הממוצע ברבעון הרביעי וגם בתחילת 2025. השאלה מה יקרה כשייכנסו לשוק החברות הגדולות וינגסו ברווחים של הקווים לארה"ב, תאילנד ונוספים, ועדיין - אל על ממוצבת להיות חברה רווחית גם בשנה "רגילה". 

כשקוראים את הדיווחים של חברות הלואו-קוסט שחוזרות לנתב"ג מבינים שמדובר על חזרה יחסית מהירה עם עם מאות טיסות שבועיות ב-2025. אלו מספרים גדולים, זה כאמור יהיה מדורג, אבל זה כבר קורה וכבר היקף הטיסות עולה. זה מאפשר לישראלים לטוס במחירים מאוד נמוכים לעומת שנה שעברה וזה גם מגדיל את המגוון. אפשרויות רבות ויחסית זולות. 


בין החברות החוזרות לשוק המקומי - ענקיות הלואו-קוסט האירופיות, כמו וויזאייר, ריינאייר ואיזיג'ט ולחפני שנציג לכם את המחירים שלהם, הנה כמה נתונים ותובנות:

חזרה לשגרה: נתונים מעודכנים

לפי נתוני רשות שדות התעופה, בקיץ הקרוב צפויים לעבור בנתב"ג כ-1.8 מיליון נוסעים, עלייה משמעותית לעומת קיץ 2024. העלייה נובעת מחזרתן של חברות זרות שצמצמו פעילותן בשל המצב הביטחוני. השוק אמנם מתאושש, אך התחרות בין חברות התעופה צפויה להיות חדה מאי פעם.

הקאמבק הגדול של הלואו-קוסט

וויזאייר (Wizz Air): החברה ההונגרית חוזרת לפעילות מלאה בנתב"ג עם 110 טיסות שבועיות למעל 20 יעדים שונים, כולל לרנקה, ברלין, אתונה ובודפשט. החברה מציעה מבצעים מיוחדים, כולל 1,000 כרטיסים במחיר של 50 אירו בלבד לכיוון, וממשיכה להרחיב את הרשת שלה בישראל.

ריינאייר (Ryanair): החברה האירית מתכננת לחזור עם מעל 70 טיסות שבועיות ל-20 יעדים, כולל לונדון, רומא ומדריד. החזרה שלה צפויה להוזיל את מחירי הטיסות באופן משמעותי, עם מבצעים של פחות מ-100 דולר לטיסות הלוך ושוב.

קיראו עוד ב"בארץ"

איזיג'ט (easyJet): החברה הבריטית תחזור עם 40 טיסות שבועיות לשבעה יעדים מרכזיים באירופה, כולל לונדון, מילאנו ואמסטרדם. היא מתכננת להרחיב בהדרגה את היצע הטיסות שלה במהלך 2025.

יעדים פופולריים  - כמה זה יעלה?


לונדון: החזרה של איזיג'ט וריינאייר צפויה להוזיל את מחירי הטיסות ללונדון בעשרות אחוזים. ניתן למצוא טיסות הלוך ושוב בפחות מ-150 דולר.

ברלין: וויזאייר וריינאייר מציעות טיסות ישירות במחירים שנעים סביב 80-100 דולר לכיוון. ברלין הופכת לאחד היעדים החמים בקיץ הקרוב.

מדריד: עם חזרת ריינאייר, המחירים ליעד זה צנחו דרמטית, עם מבצעים מיוחדים של כרטיסים החל מ-90 דולר בלבד.

אמסטרדם: איזיג'ט מציעה טיסות ישירות במחירים של כ-120 דולר לכיוון, עם לוח טיסות גמיש ונוח.

רומא: ריינאייר מחדשת את פעילותה לרומא עם מחירים שמתחילים מ-85 דולר בלבד לכיוון.

אתונה: וויזאייר וישראייר מתחרות על הקווים ליוון עם מחירים שמתחילים ב-70 דולר לכיוון.

היעדים לארה"ב: המחירים עדיין לא יורדים

חברת דלתא תשוב להפעיל טיסות לישראל ב-1 באפריל, ויונייטד איירליינס תחזור לפעול בארץ ב-15 במרץ. עם זאת, מחירי הטיסות לניו יורק נותרו גבוהים: כ-1,200-1,500 דולר נחשב למחיר סביר כיום. ארקיע, שהשיקה קו חדש לניו יורק, מציעה טיסות במחיר של 1,200 דולר במרץ, אך המחיר מזנק ל-1,700 דולר באפריל.

אל על מציעה מחירי גג לצפון אמריקה, עם תקרת מחיר של 1,595 דולר. יונייטד מציעה טיסות לניו יורק במרץ במחיר של 1,400 דולר ובאפריל בטווח של 1,450–1,650 דולר. המחירים הגבוהים נשמרים בשל הביקוש הגבוה והיצע מצומצם של טיסות.

ההשלכות הגיאופוליטיות

היעדרותן של חברות טורקיות כמו טורקיש איירליינס ופגסוס פתחה פתח לחברות מהמפרץ. פליי דובאי צפויה להפעיל כמעט 60 טיסות שבועיות, איתיחאד בין 20 ל-25 טיסות, ואתיופיאן עם 20 טיסות שבועיות. הן מציעות טיסות המשך נוחות דרך דובאי, אבו דאבי ואדיס אבבה.



תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    וויזאייר לא טסה לברלין מהארץ (ל"ת)
    אנונימי 11/02/2025 22:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יאללה ברינדיזיום אני מגיע (ל"ת)
    המוזיז 11/02/2025 11:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אם יש אפשרות לא אלעל לא לשכוח ששדדו אותנו בזמן מלחמה (ל"ת)
    אנונימי 11/02/2025 11:05
    הגב לתגובה זו
  • דודו 12/02/2025 09:27
    הגב לתגובה זו
    לא ייאמן איזה כפויי טובה יש פה. רק החברות הישראליות טסו ואתה עוד מתלונן פעם הבאה צא לחול בשחייה.
  • אנונימי 13/02/2025 17:35
    אל על קיבלה ביטוח עס 6000000000$ ועוד החינם על חשבון משלם המיסים הישראליבזמן שהגריינמייזר גברת היהלומים ובראשם מר קלקלה סירבו לבטח את החברות הזרות גם בתשלום.
  • הבעיה שאל על לא פעלה מתוך ציונות ודאגה לטיסות באותם מחירים אלה ניצלה את המצב כדי לעשוק את האזרחים!! (ל"ת)
    אזרח ישר 12/02/2025 11:04
  • אנונימי 11/02/2025 15:53
    הגב לתגובה זו
    לכל חברות התעופה יש אלגוריתם שמעלה את המחיר בהתאם לביקוש. תנסה לקבוע מהיום למחר טיסה בלואוקוסט והוא כנראה יעלה הרבה יותר מאלעל. זה חלק מהאלגוריתם. רק ששם אתה מקבל את זה
  • בהחלט. (ל"ת)
    אנונימי 11/02/2025 11:35
    הגב לתגובה זו
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.