עדכון סל המחירים במדד: המשקל של הדיור ממשיך לעלות - המזון בירידה
הירידה של סעיף המזון עשויה לנבוע מירידה יחסית במחירי המזון, כמו גם משינויים בהתנהגות הצרכנים שעשויים לכלול מעבר לרכישות ממותגים זולים יותר או שימוש גובר בהנחות ובמבצעים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום (שני) את עדכון סל מדד המחירים לצרכן ל-2025, שמשקף שינויים בהרכב ההוצאות של משקי הבית בישראל. מהנתונים עולה כי סעיף הדיור ממשיך לתפוס חלק משמעותי יותר בהוצאות משקי הבית, בעוד שהמשקל של סעיף המזון נמצא במגמת ירידה.
סעיף הדיור, שכאמור ממשיך להיות ההוצאה המשמעותית ביותר למשקי הבית בישראל, עלה במשקלו ל-26.8% מכלל סל ההוצאות, לעומת 26.0% בעדכון הקודם. עלייה זו נובעת בעיקר מהמשך העליות של מחירי השכירות והמשכנתאות בשנה החולפת, שמשפיעות ישירות על ההוצאה החודשית של הציבור הרחב.
גם סעיף התחבורה והתקשורת רשם עלייה, מ-17.5% ל-18.6% מסך ההוצאות. העלייה מוסברת בעיקר בצמיחה בשימוש באמצעי תחבורה פרטיים, בהוצאות על דלק ובתחום התקשורת – עלייה בתשלומים עבור שירותי סלולר, אינטרנט וטלוויזיה.
לעומת זאת, המשקל של סעיף המזון, כולל ירקות ופירות, ירד ל-17.9% מההוצאה הכוללת, לעומת 18.3% בסל הקודם. הירידה עשויה לנבוע מירידה יחסית במחירי המזון, כמו גם משינויים בהתנהגות הצרכנים שעשויים לכלול מעבר לרכישות ממותגים זולים יותר או שימוש גובר בהנחות ובמבצעים.
- מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העדכון של המשקלים של הסעיפים השונים בסל המדד מתבצע אחת לשנתיים, בהתאם להמלצות של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), במטרה לשקף שינויים בדפוסי הצריכה של האוכלוסייה ולהפחית הטיות במדד. העדכון הנוכחי התבסס על סקר הוצאות משקי הבית לשנים 2022 ו-2023, שבחן את הרגלי הצריכה של כ-9,440 משקי בית המייצגים את כלל האוכלוסייה בישראל.
בשלב הראשון של חישוב המדד, נותחו הנתונים ונקבעו ההוצאות שנכללות בו, תוך סינון סעיפים שלא נחשבים צריכה שוטפת, כמו תרומות והימורים. לאחר מכן, בוצעה התאמה לשינויים שנרשמו במהלך 2023, כולל ההשלכות של מלחמת חרבות ברזל על הצריכה.
בהשוואה בין משקלות הסעיפים השונים בסל הנוכחי לזה של 2023, ניתן לראות שינויים בכמה תחומים מרכזיים:
- בריאות
– עלייה קלה במשקל הסעיף מ-60.1 ל-62.75 - מה שעשוי לשקף עלייה בצריכת שירותים רפואיים פרטיים וביטוחי בריאות.
- חינוך, תרבות ובידור – ירידה מ-101.05 ל-93.38, ייתכן שבשל השפעת אירועי השנה החולפת על היקף
הפעילות בתחומים האלה.
- ריהוט וציוד לבית – ירידה ממשקל של 36.38 ל-32.11, ככל הנראה עקב ירידה בצריכה של מוצרים לבית בשל חוסר ודאות כלכלית.
- הלבשה והנעלה –
ירידה קלה מ-29.58 ל-26.62, ייתכן כי הדבר נובע ממגמות חסכוניות יותר בקרב הצרכנים.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
שינויי המשקלות במדד המחירים לצרכן משפיעים על חישוב האינפלציה ועל המדיניות הכלכלית של המדינה. סעיף הדיור, שמהווה כעת נתח גדול יותר, צפוי להשליך על עדכוני המדד בעתיד, מכיוון שעליות המחירים בשוק הנדל"ן ימשיכו להשפיע על יוקר המחיה.
במקביל, משקלות חדשים יכולים להשפיע גם על חישובי תשלומים צמודי מדד, כמו שכר דירה, הצמדות לשכר ופנסיות. ההערכה היא שהעדכון החדש עשוי להבליט את ההשפעה של עליות מחירים בענפים כמו דיור ותחבורה, בעוד שירידות בענפי המזון והבידור עשויות לאזן חלקית את השפעתם.
בקרוב צפוי להתפרסם גם סקר שביעות הרצון של משקי הבית מהוצאותיהם, שיוכל לתת תמונה ברורה יותר לגבי השלכות השינויים בסל המדד על הציבור הרחב.
- 5.אלי 11/02/2025 02:03הגב לתגובה זוהסופרים התחילו לחלק מזון בחינם..זלזול כזה באינטלגנציה של הציבור אין אדם בישראל שלא עומד המום כל פעם מחדש בביקור בסופר אל מול גל ההתייקרויות והלמס ממשיכה בשקרים שלה.
- 4.בדיוק כשהמזון עולה משקל המזון בסל יורדישראבלוף (ל"ת)עושה חשבון 10/02/2025 22:13הגב לתגובה זו
- 3.כרגיל מה האזרח מרגיש ומה הלמס אומר (ל"ת)עולמות מקבילים 10/02/2025 20:34הגב לתגובה זו
- 2.שקרים 10/02/2025 19:17הגב לתגובה זושקרים רמאויות קומבינות והכל בחסות החוק התקשורת והחזירונים למינהם עד שתגיע המפלה הקשה.
- 1.אנונימי 10/02/2025 16:00הגב לתגובה זוהכל עולה והמדד יורד. גנבים!!!
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
