מדד מחירים אינפלציה נדלן
צילום: Pixabay, ביזפורטל

עדכון סל המחירים במדד: המשקל של הדיור ממשיך לעלות - המזון בירידה

הירידה של סעיף המזון עשויה לנבוע מירידה יחסית במחירי המזון, כמו גם משינויים בהתנהגות הצרכנים שעשויים לכלול מעבר לרכישות ממותגים זולים יותר או שימוש גובר בהנחות ובמבצעים

עוזי גרסטמן | (5)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום (שני) את עדכון סל מדד המחירים לצרכן ל-2025, שמשקף שינויים בהרכב ההוצאות של משקי הבית בישראל. מהנתונים עולה כי סעיף הדיור ממשיך לתפוס חלק משמעותי יותר בהוצאות משקי הבית, בעוד שהמשקל של סעיף המזון נמצא במגמת ירידה.


סעיף הדיור, שכאמור ממשיך להיות ההוצאה המשמעותית ביותר למשקי הבית בישראל, עלה במשקלו ל-26.8% מכלל סל ההוצאות, לעומת 26.0% בעדכון הקודם. עלייה זו נובעת בעיקר מהמשך העליות של מחירי השכירות והמשכנתאות בשנה החולפת, שמשפיעות ישירות על ההוצאה החודשית של הציבור הרחב.


גם סעיף התחבורה והתקשורת רשם עלייה, מ-17.5% ל-18.6% מסך ההוצאות. העלייה מוסברת בעיקר בצמיחה בשימוש באמצעי תחבורה פרטיים, בהוצאות על דלק ובתחום התקשורת – עלייה בתשלומים עבור שירותי סלולר, אינטרנט וטלוויזיה.


לעומת זאת, המשקל של סעיף המזון, כולל ירקות ופירות, ירד ל-17.9% מההוצאה הכוללת, לעומת 18.3% בסל הקודם. הירידה עשויה לנבוע מירידה יחסית במחירי המזון, כמו גם משינויים בהתנהגות הצרכנים שעשויים לכלול מעבר לרכישות ממותגים זולים יותר או שימוש גובר בהנחות ובמבצעים.


העדכון של המשקלים של הסעיפים השונים בסל המדד מתבצע אחת לשנתיים, בהתאם להמלצות של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), במטרה לשקף שינויים בדפוסי הצריכה של האוכלוסייה ולהפחית הטיות במדד. העדכון הנוכחי התבסס על סקר הוצאות משקי הבית לשנים 2022 ו-2023, שבחן את הרגלי הצריכה של כ-9,440 משקי בית המייצגים את כלל האוכלוסייה בישראל.


בשלב הראשון של חישוב המדד, נותחו הנתונים ונקבעו ההוצאות שנכללות בו, תוך סינון סעיפים שלא נחשבים צריכה שוטפת, כמו תרומות והימורים. לאחר מכן, בוצעה התאמה לשינויים שנרשמו במהלך 2023, כולל ההשלכות של מלחמת חרבות ברזל על הצריכה.


בהשוואה בין משקלות הסעיפים השונים בסל הנוכחי לזה של 2023, ניתן לראות שינויים בכמה תחומים מרכזיים:

  • בריאות – עלייה קלה במשקל הסעיף מ-60.1 ל-62.75 - מה שעשוי לשקף עלייה בצריכת שירותים רפואיים פרטיים וביטוחי בריאות.
  • חינוך, תרבות ובידור – ירידה מ-101.05 ל-93.38, ייתכן שבשל השפעת אירועי השנה החולפת על היקף הפעילות בתחומים האלה.
  • ריהוט וציוד לבית – ירידה ממשקל של 36.38 ל-32.11, ככל הנראה עקב ירידה בצריכה של מוצרים לבית בשל חוסר ודאות כלכלית.
  • הלבשה והנעלה – ירידה קלה מ-29.58 ל-26.62, ייתכן כי הדבר נובע ממגמות חסכוניות יותר בקרב הצרכנים.


קיראו עוד ב"בארץ"

שינויי המשקלות במדד המחירים לצרכן משפיעים על חישוב האינפלציה ועל המדיניות הכלכלית של המדינה. סעיף הדיור, שמהווה כעת נתח גדול יותר, צפוי להשליך על עדכוני המדד בעתיד, מכיוון שעליות המחירים בשוק הנדל"ן ימשיכו להשפיע על יוקר המחיה.


במקביל, משקלות חדשים יכולים להשפיע גם על חישובי תשלומים צמודי מדד, כמו שכר דירה, הצמדות לשכר ופנסיות. ההערכה היא שהעדכון החדש עשוי להבליט את ההשפעה של עליות מחירים בענפים כמו דיור ותחבורה, בעוד שירידות בענפי המזון והבידור עשויות לאזן חלקית את השפעתם.


בקרוב צפוי להתפרסם גם סקר שביעות הרצון של משקי הבית מהוצאותיהם, שיוכל לתת תמונה ברורה יותר לגבי השלכות השינויים בסל המדד על הציבור הרחב.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אלי 11/02/2025 02:03
    הגב לתגובה זו
    הסופרים התחילו לחלק מזון בחינם..זלזול כזה באינטלגנציה של הציבור אין אדם בישראל שלא עומד המום כל פעם מחדש בביקור בסופר אל מול גל ההתייקרויות והלמס ממשיכה בשקרים שלה.
  • 4.
    בדיוק כשהמזון עולה משקל המזון בסל יורדישראבלוף (ל"ת)
    עושה חשבון 10/02/2025 22:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כרגיל מה האזרח מרגיש ומה הלמס אומר (ל"ת)
    עולמות מקבילים 10/02/2025 20:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שקרים 10/02/2025 19:17
    הגב לתגובה זו
    שקרים רמאויות קומבינות והכל בחסות החוק התקשורת והחזירונים למינהם עד שתגיע המפלה הקשה.
  • 1.
    אנונימי 10/02/2025 16:00
    הגב לתגובה זו
    הכל עולה והמדד יורד. גנבים!!!
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".