מדד מחירים אינפלציה נדלן
צילום: Pixabay, ביזפורטל

עדכון סל המחירים במדד: המשקל של הדיור ממשיך לעלות - המזון בירידה

הירידה של סעיף המזון עשויה לנבוע מירידה יחסית במחירי המזון, כמו גם משינויים בהתנהגות הצרכנים שעשויים לכלול מעבר לרכישות ממותגים זולים יותר או שימוש גובר בהנחות ובמבצעים

עוזי גרסטמן | (5)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום (שני) את עדכון סל מדד המחירים לצרכן ל-2025, שמשקף שינויים בהרכב ההוצאות של משקי הבית בישראל. מהנתונים עולה כי סעיף הדיור ממשיך לתפוס חלק משמעותי יותר בהוצאות משקי הבית, בעוד שהמשקל של סעיף המזון נמצא במגמת ירידה.


סעיף הדיור, שכאמור ממשיך להיות ההוצאה המשמעותית ביותר למשקי הבית בישראל, עלה במשקלו ל-26.8% מכלל סל ההוצאות, לעומת 26.0% בעדכון הקודם. עלייה זו נובעת בעיקר מהמשך העליות של מחירי השכירות והמשכנתאות בשנה החולפת, שמשפיעות ישירות על ההוצאה החודשית של הציבור הרחב.


גם סעיף התחבורה והתקשורת רשם עלייה, מ-17.5% ל-18.6% מסך ההוצאות. העלייה מוסברת בעיקר בצמיחה בשימוש באמצעי תחבורה פרטיים, בהוצאות על דלק ובתחום התקשורת – עלייה בתשלומים עבור שירותי סלולר, אינטרנט וטלוויזיה.


לעומת זאת, המשקל של סעיף המזון, כולל ירקות ופירות, ירד ל-17.9% מההוצאה הכוללת, לעומת 18.3% בסל הקודם. הירידה עשויה לנבוע מירידה יחסית במחירי המזון, כמו גם משינויים בהתנהגות הצרכנים שעשויים לכלול מעבר לרכישות ממותגים זולים יותר או שימוש גובר בהנחות ובמבצעים.


העדכון של המשקלים של הסעיפים השונים בסל המדד מתבצע אחת לשנתיים, בהתאם להמלצות של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), במטרה לשקף שינויים בדפוסי הצריכה של האוכלוסייה ולהפחית הטיות במדד. העדכון הנוכחי התבסס על סקר הוצאות משקי הבית לשנים 2022 ו-2023, שבחן את הרגלי הצריכה של כ-9,440 משקי בית המייצגים את כלל האוכלוסייה בישראל.


בשלב הראשון של חישוב המדד, נותחו הנתונים ונקבעו ההוצאות שנכללות בו, תוך סינון סעיפים שלא נחשבים צריכה שוטפת, כמו תרומות והימורים. לאחר מכן, בוצעה התאמה לשינויים שנרשמו במהלך 2023, כולל ההשלכות של מלחמת חרבות ברזל על הצריכה.


בהשוואה בין משקלות הסעיפים השונים בסל הנוכחי לזה של 2023, ניתן לראות שינויים בכמה תחומים מרכזיים:

  • בריאות – עלייה קלה במשקל הסעיף מ-60.1 ל-62.75 - מה שעשוי לשקף עלייה בצריכת שירותים רפואיים פרטיים וביטוחי בריאות.
  • חינוך, תרבות ובידור – ירידה מ-101.05 ל-93.38, ייתכן שבשל השפעת אירועי השנה החולפת על היקף הפעילות בתחומים האלה.
  • ריהוט וציוד לבית – ירידה ממשקל של 36.38 ל-32.11, ככל הנראה עקב ירידה בצריכה של מוצרים לבית בשל חוסר ודאות כלכלית.
  • הלבשה והנעלה – ירידה קלה מ-29.58 ל-26.62, ייתכן כי הדבר נובע ממגמות חסכוניות יותר בקרב הצרכנים.


קיראו עוד ב"בארץ"

שינויי המשקלות במדד המחירים לצרכן משפיעים על חישוב האינפלציה ועל המדיניות הכלכלית של המדינה. סעיף הדיור, שמהווה כעת נתח גדול יותר, צפוי להשליך על עדכוני המדד בעתיד, מכיוון שעליות המחירים בשוק הנדל"ן ימשיכו להשפיע על יוקר המחיה.


במקביל, משקלות חדשים יכולים להשפיע גם על חישובי תשלומים צמודי מדד, כמו שכר דירה, הצמדות לשכר ופנסיות. ההערכה היא שהעדכון החדש עשוי להבליט את ההשפעה של עליות מחירים בענפים כמו דיור ותחבורה, בעוד שירידות בענפי המזון והבידור עשויות לאזן חלקית את השפעתם.


בקרוב צפוי להתפרסם גם סקר שביעות הרצון של משקי הבית מהוצאותיהם, שיוכל לתת תמונה ברורה יותר לגבי השלכות השינויים בסל המדד על הציבור הרחב.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אלי 11/02/2025 02:03
    הגב לתגובה זו
    הסופרים התחילו לחלק מזון בחינם..זלזול כזה באינטלגנציה של הציבור אין אדם בישראל שלא עומד המום כל פעם מחדש בביקור בסופר אל מול גל ההתייקרויות והלמס ממשיכה בשקרים שלה.
  • 4.
    בדיוק כשהמזון עולה משקל המזון בסל יורדישראבלוף (ל"ת)
    עושה חשבון 10/02/2025 22:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כרגיל מה האזרח מרגיש ומה הלמס אומר (ל"ת)
    עולמות מקבילים 10/02/2025 20:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שקרים 10/02/2025 19:17
    הגב לתגובה זו
    שקרים רמאויות קומבינות והכל בחסות החוק התקשורת והחזירונים למינהם עד שתגיע המפלה הקשה.
  • 1.
    אנונימי 10/02/2025 16:00
    הגב לתגובה זו
    הכל עולה והמדד יורד. גנבים!!!
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.