מדד מחירים אינפלציה נדלן
צילום: Pixabay, ביזפורטל

עדכון סל המחירים במדד: המשקל של הדיור ממשיך לעלות - המזון בירידה

הירידה של סעיף המזון עשויה לנבוע מירידה יחסית במחירי המזון, כמו גם משינויים בהתנהגות הצרכנים שעשויים לכלול מעבר לרכישות ממותגים זולים יותר או שימוש גובר בהנחות ובמבצעים

עוזי גרסטמן | (5)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום (שני) את עדכון סל מדד המחירים לצרכן ל-2025, שמשקף שינויים בהרכב ההוצאות של משקי הבית בישראל. מהנתונים עולה כי סעיף הדיור ממשיך לתפוס חלק משמעותי יותר בהוצאות משקי הבית, בעוד שהמשקל של סעיף המזון נמצא במגמת ירידה.


סעיף הדיור, שכאמור ממשיך להיות ההוצאה המשמעותית ביותר למשקי הבית בישראל, עלה במשקלו ל-26.8% מכלל סל ההוצאות, לעומת 26.0% בעדכון הקודם. עלייה זו נובעת בעיקר מהמשך העליות של מחירי השכירות והמשכנתאות בשנה החולפת, שמשפיעות ישירות על ההוצאה החודשית של הציבור הרחב.


גם סעיף התחבורה והתקשורת רשם עלייה, מ-17.5% ל-18.6% מסך ההוצאות. העלייה מוסברת בעיקר בצמיחה בשימוש באמצעי תחבורה פרטיים, בהוצאות על דלק ובתחום התקשורת – עלייה בתשלומים עבור שירותי סלולר, אינטרנט וטלוויזיה.


לעומת זאת, המשקל של סעיף המזון, כולל ירקות ופירות, ירד ל-17.9% מההוצאה הכוללת, לעומת 18.3% בסל הקודם. הירידה עשויה לנבוע מירידה יחסית במחירי המזון, כמו גם משינויים בהתנהגות הצרכנים שעשויים לכלול מעבר לרכישות ממותגים זולים יותר או שימוש גובר בהנחות ובמבצעים.


העדכון של המשקלים של הסעיפים השונים בסל המדד מתבצע אחת לשנתיים, בהתאם להמלצות של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), במטרה לשקף שינויים בדפוסי הצריכה של האוכלוסייה ולהפחית הטיות במדד. העדכון הנוכחי התבסס על סקר הוצאות משקי הבית לשנים 2022 ו-2023, שבחן את הרגלי הצריכה של כ-9,440 משקי בית המייצגים את כלל האוכלוסייה בישראל.


בשלב הראשון של חישוב המדד, נותחו הנתונים ונקבעו ההוצאות שנכללות בו, תוך סינון סעיפים שלא נחשבים צריכה שוטפת, כמו תרומות והימורים. לאחר מכן, בוצעה התאמה לשינויים שנרשמו במהלך 2023, כולל ההשלכות של מלחמת חרבות ברזל על הצריכה.


בהשוואה בין משקלות הסעיפים השונים בסל הנוכחי לזה של 2023, ניתן לראות שינויים בכמה תחומים מרכזיים:

  • בריאות – עלייה קלה במשקל הסעיף מ-60.1 ל-62.75 - מה שעשוי לשקף עלייה בצריכת שירותים רפואיים פרטיים וביטוחי בריאות.
  • חינוך, תרבות ובידור – ירידה מ-101.05 ל-93.38, ייתכן שבשל השפעת אירועי השנה החולפת על היקף הפעילות בתחומים האלה.
  • ריהוט וציוד לבית – ירידה ממשקל של 36.38 ל-32.11, ככל הנראה עקב ירידה בצריכה של מוצרים לבית בשל חוסר ודאות כלכלית.
  • הלבשה והנעלה – ירידה קלה מ-29.58 ל-26.62, ייתכן כי הדבר נובע ממגמות חסכוניות יותר בקרב הצרכנים.


קיראו עוד ב"בארץ"

שינויי המשקלות במדד המחירים לצרכן משפיעים על חישוב האינפלציה ועל המדיניות הכלכלית של המדינה. סעיף הדיור, שמהווה כעת נתח גדול יותר, צפוי להשליך על עדכוני המדד בעתיד, מכיוון שעליות המחירים בשוק הנדל"ן ימשיכו להשפיע על יוקר המחיה.


במקביל, משקלות חדשים יכולים להשפיע גם על חישובי תשלומים צמודי מדד, כמו שכר דירה, הצמדות לשכר ופנסיות. ההערכה היא שהעדכון החדש עשוי להבליט את ההשפעה של עליות מחירים בענפים כמו דיור ותחבורה, בעוד שירידות בענפי המזון והבידור עשויות לאזן חלקית את השפעתם.


בקרוב צפוי להתפרסם גם סקר שביעות הרצון של משקי הבית מהוצאותיהם, שיוכל לתת תמונה ברורה יותר לגבי השלכות השינויים בסל המדד על הציבור הרחב.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אלי 11/02/2025 02:03
    הגב לתגובה זו
    הסופרים התחילו לחלק מזון בחינם..זלזול כזה באינטלגנציה של הציבור אין אדם בישראל שלא עומד המום כל פעם מחדש בביקור בסופר אל מול גל ההתייקרויות והלמס ממשיכה בשקרים שלה.
  • 4.
    בדיוק כשהמזון עולה משקל המזון בסל יורדישראבלוף (ל"ת)
    עושה חשבון 10/02/2025 22:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כרגיל מה האזרח מרגיש ומה הלמס אומר (ל"ת)
    עולמות מקבילים 10/02/2025 20:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שקרים 10/02/2025 19:17
    הגב לתגובה זו
    שקרים רמאויות קומבינות והכל בחסות החוק התקשורת והחזירונים למינהם עד שתגיע המפלה הקשה.
  • 1.
    אנונימי 10/02/2025 16:00
    הגב לתגובה זו
    הכל עולה והמדד יורד. גנבים!!!
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.