הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום (שני) את עדכון סל מדד המחירים לצרכן ל-2025, שמשקף שינויים בהרכב ההוצאות של משקי הבית בישראל. מהנתונים עולה כי סעיף הדיור ממשיך לתפוס חלק משמעותי יותר בהוצאות משקי הבית, בעוד שהמשקל של סעיף המזון נמצא במגמת ירידה.

סעיף הדיור, שכאמור ממשיך להיות ההוצאה המשמעותית ביותר למשקי הבית בישראל, עלה במשקלו ל-26.8% מכלל סל ההוצאות, לעומת 26.0% בעדכון הקודם. עלייה זו נובעת בעיקר מהמשך העליות של מחירי השכירות והמשכנתאות בשנה החולפת, שמשפיעות ישירות על ההוצאה החודשית של הציבור הרחב.

גם סעיף התחבורה והתקשורת רשם עלייה, מ-17.5% ל-18.6% מסך ההוצאות. העלייה מוסברת בעיקר בצמיחה בשימוש באמצעי תחבורה פרטיים, בהוצאות על דלק ובתחום התקשורת – עלייה בתשלומים עבור שירותי סלולר, אינטרנט וטלוויזיה.

לעומת זאת, המשקל של סעיף המזון, כולל ירקות ופירות, ירד ל-17.9% מההוצאה הכוללת, לעומת 18.3% בסל הקודם. הירידה עשויה לנבוע מירידה יחסית במחירי המזון, כמו גם משינויים בהתנהגות הצרכנים שעשויים לכלול מעבר לרכישות ממותגים זולים יותר או שימוש גובר בהנחות ובמבצעים.

• מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
• מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העדכון של המשקלים של הסעיפים השונים בסל המדד מתבצע אחת לשנתיים, בהתאם להמלצות של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), במטרה לשקף שינויים בדפוסי הצריכה של האוכלוסייה ולהפחית הטיות במדד. העדכון הנוכחי התבסס על סקר הוצאות משקי הבית לשנים 2022 ו-2023, שבחן את הרגלי הצריכה של כ-9,440 משקי בית המייצגים את כלל האוכלוסייה בישראל.

בשלב הראשון של חישוב המדד, נותחו הנתונים ונקבעו ההוצאות שנכללות בו, תוך סינון סעיפים שלא נחשבים צריכה שוטפת, כמו תרומות והימורים. לאחר מכן, בוצעה התאמה לשינויים שנרשמו במהלך 2023, כולל ההשלכות של מלחמת חרבות ברזל על הצריכה.

בהשוואה בין משקלות הסעיפים השונים בסל הנוכחי לזה של 2023, ניתן לראות שינויים בכמה תחומים מרכזיים:

• בריאות – עלייה קלה במשקל הסעיף מ-60.1 ל-62.75 - מה שעשוי לשקף עלייה בצריכת שירותים רפואיים פרטיים וביטוחי בריאות.
  
• חינוך, תרבות ובידור – ירידה מ-101.05 ל-93.38, ייתכן שבשל השפעת אירועי השנה החולפת על היקף הפעילות בתחומים האלה.
  
• ריהוט וציוד לבית – ירידה ממשקל של 36.38 ל-32.11, ככל הנראה עקב ירידה בצריכה של מוצרים לבית בשל חוסר ודאות כלכלית.
  
• הלבשה והנעלה – ירידה קלה מ-29.58 ל-26.62, ייתכן כי הדבר נובע ממגמות חסכוניות יותר בקרב הצרכנים.
  

• ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
• האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר , המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

שינויי המשקלות במדד המחירים לצרכן משפיעים על חישוב האינפלציה ועל המדיניות הכלכלית של המדינה. סעיף הדיור, שמהווה כעת נתח גדול יותר, צפוי להשליך על עדכוני המדד בעתיד, מכיוון שעליות המחירים בשוק הנדל"ן ימשיכו להשפיע על יוקר המחיה.

במקביל, משקלות חדשים יכולים להשפיע גם על חישובי תשלומים צמודי מדד, כמו שכר דירה, הצמדות לשכר ופנסיות. ההערכה היא שהעדכון החדש עשוי להבליט את ההשפעה של עליות מחירים בענפים כמו דיור ותחבורה, בעוד שירידות בענפי המזון והבידור עשויות לאזן חלקית את השפעתם.

בקרוב צפוי להתפרסם גם סקר שביעות הרצון של משקי הבית מהוצאותיהם, שיוכל לתת תמונה ברורה יותר לגבי השלכות השינויים בסל המדד על הציבור הרחב.