לידר שוקי הון בתגובה להודעת מכתשים אגן על גישושים לרכישה: מדובר באילוץ משפטי
בלידר שוקי הון ניסו לברר את פשר הודעתה של מכתשים אגן מיום חמישי, לפיה החברה נמצאת במגעים מקדימיים לרכישת חברה זרה, אך מעצם היות המגעים ראשוניים בלבד, לא ניתן לדעת כיצד יעלו. דיווח זה נראה מעט מוזר, הרי "די ברור, כי מכתשים אגן בוחנת כל הזמן הזדמנויות", כך לפי יואב בורגן מלידר.
ביום חמישי בערב, פרסמה מכתשים אגן דיווח, לפיו "החברה ממשיכה לשקול ביצוע רכישות נוספות, ולמען הזהירות בלבד, מעדכנת החברה בזאת, כי בהתאם ליעדיה האסטרטגים כפי שדווחו בעבר, בוחנת החברה מעת לעת שיתופי פעולה או רכישת חברות בתחום פעילותה".
עוד נמסר בדיווח כי החברה מנהלת לאחרונה מו"מ "לרכישת חברה זרה בתחום פעילותה, בהיקף משמעותי". בדיווח ציינה החברה כי לא ניתן להעריך את סיכוי התקדמות המגעים, מכיוון שהם ראשוניים בלבד.
יואב בורדן מלידר שוקי הון טוענים כי פשר הדיווח ועיתויו הנוכחי הוא אילוץ משפטי. לפי האנליסט, מכתשים אגן הייתה חייבת לפרסם הדיווח מחמת הגילוי הנאות, על מנת להאיץ את תוכנית הרכישה העצמית (buyback), בהיקף של עד 100 מיליון דולר, עליה דיווחה הנהלת החברה במרץ במסגרת דוחות השנתיים של 2007.
"לעניות דעתנו, החידוש היחיד כאן זה שבכוונת ההנהלה להאיץ את ה-buyback, ומעבר לכך אין כלום: די ברור, כי מכתשים אגן בוחנת כל הזמן הזדמנויות לרכישות ומיזוגים, ואין כרגע שום דבר קונקרטי מדי על הפרק".
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
