ניתוח טכני: חברה לישראל - שעת מבחן

התיקון הקרוב יקבע את המשך הדרך
אייל גורביץ |

בתחילת יולי ניתחתי לאחרונה את מניית החברה לישראל. היה זה כאשר המניה נסחרה סביב מחיר של 4,460 שקלים למניה. השורה התחתונה הייתה שמתחילים להרגיש את המוכרים. ציינתי אז שהסבירות ולפיה צפויה המניה לשוב ולכבוש שיאים חדשים בקצר ובמהירות אליהם הורגלנו בעבר, הולכת ופוחתת. מאז, רשמה המניה ירידה והגיע לפני ימים מספר לשפל של 3,875 שקלים למניה. ומטבע הדברים רצוי לבחון את התנהלות המניה בשנית.

המגמה

אין עוררין על כך שהמגמה לטווח הבינוני ולטווח הקצר מוגדרות שתיהן כמגמות ירידה. יעידו על כך מבנה המחירים המורכב ברורות מנקודות שיא יורדות ונקודות שפל יורדות, שבירת רמות תמיכה שהמתינו בסבלנות במהלך הדרך וכמובן המומנטום השלילי שנבנה במהלך גל הירידות האחרון.

לפני ימים מספר, כאשר שפלה המניה למחיר של 3,875 שקלים, היא הגיעה לרמת תמיכה משמעותית. כפי שאפשר לראות על הגרף המצורף, הרצועה שבין 3,600 – 3,800 שקלים למניה משמשת כרצועת תמיכה וממנה, בעבר, החל גל עליות משמעותי. כלומר, המחירים הנוכחיים אמורים להתאפיין בריכוז גבוה של קונים שביכולתם לבלום את התדרדרות המניה ולייצר גל עליות.

התיקון

עתידה של המניה יקבע לפני אופי העליות וכאן יש לשים לב למספר מרכיבים:

1. מחזורי מסחר – מן הידועות הוא שמדובר בטנגו עתיק יומין. אין מגמת עלייה שיכולה להתמיד לאורך זמן ללא ליווי צמוד של מחזורי מסחר. ולכן, אם יתפתח תיקון טכני מהרמות הנוכחיות, יש לשים לב היטב למחזורים. ניסיון עליות שילווה בהיקפי פעילות דלים, יצביע על חולשה ועל ארעיותן של העליות ויוביל, בסופו של התהליך לגל ירידות נוסף. עליות שיתפתחו בליווי מחזורים גבוהים יאפשרו לבחון את עתידה של המניה באור חיובי.

2. רמות התנגדות וחיתוכים מקובלים – הדרך למעלה, אם תהיה כזאת, לא תהיה פשוטה כלל ועיקר. כל ניסיון התאוששות יחייב יכולת להתמודד עם בלוקים לא קטנים של היצע שפספסו את נקודת היציאה בגל הירידות האחרון ורק מחכים להזדמנות להיפרד מהמניה לשלום. אפשר למנות לא מעט רמות התנגדות אלא שזה לא עושה שכל אלא בלגאן. במקום זאת יש להגדיר את פוטנציאל העליות המקסימאלי של המניה. את אותה הרמה ששבירה מעלה תחייב בחינה חוזרת של כיוונה. וכאן אפשר לסמן ברורות את רמת 4,875 שקלים למניה לערך. רמה זו שואבת את עוצמתה ממספר מקורות :

א. היא מייצגת תיקון טכני מקובל לגל הירידות שהחל בשיא והסתיים בשפל שנקבע לפני ימים מספר.

ב. היא מייצגת רמת התנגדות בעלת ערך היסטורי, כפי שאפשר לראות על גבי הגרף.

ג. היא מייצגת את "פער המחירים" היורד שנפער ב-3 ליולי ומעיד על היצעים כבדים השוכנים סביב הרמה האמורה.

כלומר, כל ניסיון עליות שיכשל במעבר של רמה זו כלפי מעלה, ייפול בקטגוריה של תיקון טכני ויוביל לגל ירידות נוסף.

סיכום

החברה לישראל, אחת המניות שאפשר להתגאות בהן, מצויה בנקודת מבחן מעניינת. נקודה שממנה קיים סיכוי טוב לגל עליות. אם אכן יתפתח כזה, הוא יבחן לאורם של הפרמטרים בהם נקבתי בגוף הסקירה והוא זה שיקבע את עתידה.

* הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.