ניתוח טכני: חברה לישראל - שעת מבחן
בתחילת יולי ניתחתי לאחרונה את מניית החברה לישראל. היה זה כאשר המניה נסחרה סביב מחיר של 4,460 שקלים למניה. השורה התחתונה הייתה שמתחילים להרגיש את המוכרים. ציינתי אז שהסבירות ולפיה צפויה המניה לשוב ולכבוש שיאים חדשים בקצר ובמהירות אליהם הורגלנו בעבר, הולכת ופוחתת. מאז, רשמה המניה ירידה והגיע לפני ימים מספר לשפל של 3,875 שקלים למניה. ומטבע הדברים רצוי לבחון את התנהלות המניה בשנית.
המגמה
אין עוררין על כך שהמגמה לטווח הבינוני ולטווח הקצר מוגדרות שתיהן כמגמות ירידה. יעידו על כך מבנה המחירים המורכב ברורות מנקודות שיא יורדות ונקודות שפל יורדות, שבירת רמות תמיכה שהמתינו בסבלנות במהלך הדרך וכמובן המומנטום השלילי שנבנה במהלך גל הירידות האחרון.
לפני ימים מספר, כאשר שפלה המניה למחיר של 3,875 שקלים, היא הגיעה לרמת תמיכה משמעותית. כפי שאפשר לראות על הגרף המצורף, הרצועה שבין 3,600 – 3,800 שקלים למניה משמשת כרצועת תמיכה וממנה, בעבר, החל גל עליות משמעותי. כלומר, המחירים הנוכחיים אמורים להתאפיין בריכוז גבוה של קונים שביכולתם לבלום את התדרדרות המניה ולייצר גל עליות.
התיקון
עתידה של המניה יקבע לפני אופי העליות וכאן יש לשים לב למספר מרכיבים:
1. מחזורי מסחר – מן הידועות הוא שמדובר בטנגו עתיק יומין. אין מגמת עלייה שיכולה להתמיד לאורך זמן ללא ליווי צמוד של מחזורי מסחר. ולכן, אם יתפתח תיקון טכני מהרמות הנוכחיות, יש לשים לב היטב למחזורים. ניסיון עליות שילווה בהיקפי פעילות דלים, יצביע על חולשה ועל ארעיותן של העליות ויוביל, בסופו של התהליך לגל ירידות נוסף. עליות שיתפתחו בליווי מחזורים גבוהים יאפשרו לבחון את עתידה של המניה באור חיובי.
2. רמות התנגדות וחיתוכים מקובלים – הדרך למעלה, אם תהיה כזאת, לא תהיה פשוטה כלל ועיקר. כל ניסיון התאוששות יחייב יכולת להתמודד עם בלוקים לא קטנים של היצע שפספסו את נקודת היציאה בגל הירידות האחרון ורק מחכים להזדמנות להיפרד מהמניה לשלום. אפשר למנות לא מעט רמות התנגדות אלא שזה לא עושה שכל אלא בלגאן. במקום זאת יש להגדיר את פוטנציאל העליות המקסימאלי של המניה. את אותה הרמה ששבירה מעלה תחייב בחינה חוזרת של כיוונה. וכאן אפשר לסמן ברורות את רמת 4,875 שקלים למניה לערך. רמה זו שואבת את עוצמתה ממספר מקורות :
א. היא מייצגת תיקון טכני מקובל לגל הירידות שהחל בשיא והסתיים בשפל שנקבע לפני ימים מספר.
ב. היא מייצגת רמת התנגדות בעלת ערך היסטורי, כפי שאפשר לראות על גבי הגרף.
ג. היא מייצגת את "פער המחירים" היורד שנפער ב-3 ליולי ומעיד על היצעים כבדים השוכנים סביב הרמה האמורה.
כלומר, כל ניסיון עליות שיכשל במעבר של רמה זו כלפי מעלה, ייפול בקטגוריה של תיקון טכני ויוביל לגל ירידות נוסף.
סיכום
החברה לישראל, אחת המניות שאפשר להתגאות בהן, מצויה בנקודת מבחן מעניינת. נקודה שממנה קיים סיכוי טוב לגל עליות. אם אכן יתפתח כזה, הוא יבחן לאורם של הפרמטרים בהם נקבתי בגוף הסקירה והוא זה שיקבע את עתידה.
* הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
