ניתוח טכני: חברה לישראל - שעת מבחן

התיקון הקרוב יקבע את המשך הדרך
אייל גורביץ |

בתחילת יולי ניתחתי לאחרונה את מניית החברה לישראל. היה זה כאשר המניה נסחרה סביב מחיר של 4,460 שקלים למניה. השורה התחתונה הייתה שמתחילים להרגיש את המוכרים. ציינתי אז שהסבירות ולפיה צפויה המניה לשוב ולכבוש שיאים חדשים בקצר ובמהירות אליהם הורגלנו בעבר, הולכת ופוחתת. מאז, רשמה המניה ירידה והגיע לפני ימים מספר לשפל של 3,875 שקלים למניה. ומטבע הדברים רצוי לבחון את התנהלות המניה בשנית.

המגמה

אין עוררין על כך שהמגמה לטווח הבינוני ולטווח הקצר מוגדרות שתיהן כמגמות ירידה. יעידו על כך מבנה המחירים המורכב ברורות מנקודות שיא יורדות ונקודות שפל יורדות, שבירת רמות תמיכה שהמתינו בסבלנות במהלך הדרך וכמובן המומנטום השלילי שנבנה במהלך גל הירידות האחרון.

לפני ימים מספר, כאשר שפלה המניה למחיר של 3,875 שקלים, היא הגיעה לרמת תמיכה משמעותית. כפי שאפשר לראות על הגרף המצורף, הרצועה שבין 3,600 – 3,800 שקלים למניה משמשת כרצועת תמיכה וממנה, בעבר, החל גל עליות משמעותי. כלומר, המחירים הנוכחיים אמורים להתאפיין בריכוז גבוה של קונים שביכולתם לבלום את התדרדרות המניה ולייצר גל עליות.

התיקון

עתידה של המניה יקבע לפני אופי העליות וכאן יש לשים לב למספר מרכיבים:

1. מחזורי מסחר – מן הידועות הוא שמדובר בטנגו עתיק יומין. אין מגמת עלייה שיכולה להתמיד לאורך זמן ללא ליווי צמוד של מחזורי מסחר. ולכן, אם יתפתח תיקון טכני מהרמות הנוכחיות, יש לשים לב היטב למחזורים. ניסיון עליות שילווה בהיקפי פעילות דלים, יצביע על חולשה ועל ארעיותן של העליות ויוביל, בסופו של התהליך לגל ירידות נוסף. עליות שיתפתחו בליווי מחזורים גבוהים יאפשרו לבחון את עתידה של המניה באור חיובי.

2. רמות התנגדות וחיתוכים מקובלים – הדרך למעלה, אם תהיה כזאת, לא תהיה פשוטה כלל ועיקר. כל ניסיון התאוששות יחייב יכולת להתמודד עם בלוקים לא קטנים של היצע שפספסו את נקודת היציאה בגל הירידות האחרון ורק מחכים להזדמנות להיפרד מהמניה לשלום. אפשר למנות לא מעט רמות התנגדות אלא שזה לא עושה שכל אלא בלגאן. במקום זאת יש להגדיר את פוטנציאל העליות המקסימאלי של המניה. את אותה הרמה ששבירה מעלה תחייב בחינה חוזרת של כיוונה. וכאן אפשר לסמן ברורות את רמת 4,875 שקלים למניה לערך. רמה זו שואבת את עוצמתה ממספר מקורות :

א. היא מייצגת תיקון טכני מקובל לגל הירידות שהחל בשיא והסתיים בשפל שנקבע לפני ימים מספר.

ב. היא מייצגת רמת התנגדות בעלת ערך היסטורי, כפי שאפשר לראות על גבי הגרף.

ג. היא מייצגת את "פער המחירים" היורד שנפער ב-3 ליולי ומעיד על היצעים כבדים השוכנים סביב הרמה האמורה.

כלומר, כל ניסיון עליות שיכשל במעבר של רמה זו כלפי מעלה, ייפול בקטגוריה של תיקון טכני ויוביל לגל ירידות נוסף.

סיכום

החברה לישראל, אחת המניות שאפשר להתגאות בהן, מצויה בנקודת מבחן מעניינת. נקודה שממנה קיים סיכוי טוב לגל עליות. אם אכן יתפתח כזה, הוא יבחן לאורם של הפרמטרים בהם נקבתי בגוף הסקירה והוא זה שיקבע את עתידה.

* הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.