ניתוח טכני: חברה לישראל - שעת מבחן
בתחילת יולי ניתחתי לאחרונה את מניית החברה לישראל. היה זה כאשר המניה נסחרה סביב מחיר של 4,460 שקלים למניה. השורה התחתונה הייתה שמתחילים להרגיש את המוכרים. ציינתי אז שהסבירות ולפיה צפויה המניה לשוב ולכבוש שיאים חדשים בקצר ובמהירות אליהם הורגלנו בעבר, הולכת ופוחתת. מאז, רשמה המניה ירידה והגיע לפני ימים מספר לשפל של 3,875 שקלים למניה. ומטבע הדברים רצוי לבחון את התנהלות המניה בשנית.
המגמה
אין עוררין על כך שהמגמה לטווח הבינוני ולטווח הקצר מוגדרות שתיהן כמגמות ירידה. יעידו על כך מבנה המחירים המורכב ברורות מנקודות שיא יורדות ונקודות שפל יורדות, שבירת רמות תמיכה שהמתינו בסבלנות במהלך הדרך וכמובן המומנטום השלילי שנבנה במהלך גל הירידות האחרון.
לפני ימים מספר, כאשר שפלה המניה למחיר של 3,875 שקלים, היא הגיעה לרמת תמיכה משמעותית. כפי שאפשר לראות על הגרף המצורף, הרצועה שבין 3,600 – 3,800 שקלים למניה משמשת כרצועת תמיכה וממנה, בעבר, החל גל עליות משמעותי. כלומר, המחירים הנוכחיים אמורים להתאפיין בריכוז גבוה של קונים שביכולתם לבלום את התדרדרות המניה ולייצר גל עליות.
התיקון
עתידה של המניה יקבע לפני אופי העליות וכאן יש לשים לב למספר מרכיבים:
1. מחזורי מסחר – מן הידועות הוא שמדובר בטנגו עתיק יומין. אין מגמת עלייה שיכולה להתמיד לאורך זמן ללא ליווי צמוד של מחזורי מסחר. ולכן, אם יתפתח תיקון טכני מהרמות הנוכחיות, יש לשים לב היטב למחזורים. ניסיון עליות שילווה בהיקפי פעילות דלים, יצביע על חולשה ועל ארעיותן של העליות ויוביל, בסופו של התהליך לגל ירידות נוסף. עליות שיתפתחו בליווי מחזורים גבוהים יאפשרו לבחון את עתידה של המניה באור חיובי.
2. רמות התנגדות וחיתוכים מקובלים – הדרך למעלה, אם תהיה כזאת, לא תהיה פשוטה כלל ועיקר. כל ניסיון התאוששות יחייב יכולת להתמודד עם בלוקים לא קטנים של היצע שפספסו את נקודת היציאה בגל הירידות האחרון ורק מחכים להזדמנות להיפרד מהמניה לשלום. אפשר למנות לא מעט רמות התנגדות אלא שזה לא עושה שכל אלא בלגאן. במקום זאת יש להגדיר את פוטנציאל העליות המקסימאלי של המניה. את אותה הרמה ששבירה מעלה תחייב בחינה חוזרת של כיוונה. וכאן אפשר לסמן ברורות את רמת 4,875 שקלים למניה לערך. רמה זו שואבת את עוצמתה ממספר מקורות :
א. היא מייצגת תיקון טכני מקובל לגל הירידות שהחל בשיא והסתיים בשפל שנקבע לפני ימים מספר.
ב. היא מייצגת רמת התנגדות בעלת ערך היסטורי, כפי שאפשר לראות על גבי הגרף.
ג. היא מייצגת את "פער המחירים" היורד שנפער ב-3 ליולי ומעיד על היצעים כבדים השוכנים סביב הרמה האמורה.
כלומר, כל ניסיון עליות שיכשל במעבר של רמה זו כלפי מעלה, ייפול בקטגוריה של תיקון טכני ויוביל לגל ירידות נוסף.
סיכום
החברה לישראל, אחת המניות שאפשר להתגאות בהן, מצויה בנקודת מבחן מעניינת. נקודה שממנה קיים סיכוי טוב לגל עליות. אם אכן יתפתח כזה, הוא יבחן לאורם של הפרמטרים בהם נקבתי בגוף הסקירה והוא זה שיקבע את עתידה.
* הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
