ניתוח טכני: חברה לישראל - שעת מבחן

התיקון הקרוב יקבע את המשך הדרך
אייל גורביץ |

בתחילת יולי ניתחתי לאחרונה את מניית החברה לישראל. היה זה כאשר המניה נסחרה סביב מחיר של 4,460 שקלים למניה. השורה התחתונה הייתה שמתחילים להרגיש את המוכרים. ציינתי אז שהסבירות ולפיה צפויה המניה לשוב ולכבוש שיאים חדשים בקצר ובמהירות אליהם הורגלנו בעבר, הולכת ופוחתת. מאז, רשמה המניה ירידה והגיע לפני ימים מספר לשפל של 3,875 שקלים למניה. ומטבע הדברים רצוי לבחון את התנהלות המניה בשנית.

המגמה

אין עוררין על כך שהמגמה לטווח הבינוני ולטווח הקצר מוגדרות שתיהן כמגמות ירידה. יעידו על כך מבנה המחירים המורכב ברורות מנקודות שיא יורדות ונקודות שפל יורדות, שבירת רמות תמיכה שהמתינו בסבלנות במהלך הדרך וכמובן המומנטום השלילי שנבנה במהלך גל הירידות האחרון.

לפני ימים מספר, כאשר שפלה המניה למחיר של 3,875 שקלים, היא הגיעה לרמת תמיכה משמעותית. כפי שאפשר לראות על הגרף המצורף, הרצועה שבין 3,600 – 3,800 שקלים למניה משמשת כרצועת תמיכה וממנה, בעבר, החל גל עליות משמעותי. כלומר, המחירים הנוכחיים אמורים להתאפיין בריכוז גבוה של קונים שביכולתם לבלום את התדרדרות המניה ולייצר גל עליות.

התיקון

עתידה של המניה יקבע לפני אופי העליות וכאן יש לשים לב למספר מרכיבים:

1. מחזורי מסחר – מן הידועות הוא שמדובר בטנגו עתיק יומין. אין מגמת עלייה שיכולה להתמיד לאורך זמן ללא ליווי צמוד של מחזורי מסחר. ולכן, אם יתפתח תיקון טכני מהרמות הנוכחיות, יש לשים לב היטב למחזורים. ניסיון עליות שילווה בהיקפי פעילות דלים, יצביע על חולשה ועל ארעיותן של העליות ויוביל, בסופו של התהליך לגל ירידות נוסף. עליות שיתפתחו בליווי מחזורים גבוהים יאפשרו לבחון את עתידה של המניה באור חיובי.

2. רמות התנגדות וחיתוכים מקובלים – הדרך למעלה, אם תהיה כזאת, לא תהיה פשוטה כלל ועיקר. כל ניסיון התאוששות יחייב יכולת להתמודד עם בלוקים לא קטנים של היצע שפספסו את נקודת היציאה בגל הירידות האחרון ורק מחכים להזדמנות להיפרד מהמניה לשלום. אפשר למנות לא מעט רמות התנגדות אלא שזה לא עושה שכל אלא בלגאן. במקום זאת יש להגדיר את פוטנציאל העליות המקסימאלי של המניה. את אותה הרמה ששבירה מעלה תחייב בחינה חוזרת של כיוונה. וכאן אפשר לסמן ברורות את רמת 4,875 שקלים למניה לערך. רמה זו שואבת את עוצמתה ממספר מקורות :

א. היא מייצגת תיקון טכני מקובל לגל הירידות שהחל בשיא והסתיים בשפל שנקבע לפני ימים מספר.

ב. היא מייצגת רמת התנגדות בעלת ערך היסטורי, כפי שאפשר לראות על גבי הגרף.

ג. היא מייצגת את "פער המחירים" היורד שנפער ב-3 ליולי ומעיד על היצעים כבדים השוכנים סביב הרמה האמורה.

כלומר, כל ניסיון עליות שיכשל במעבר של רמה זו כלפי מעלה, ייפול בקטגוריה של תיקון טכני ויוביל לגל ירידות נוסף.

סיכום

החברה לישראל, אחת המניות שאפשר להתגאות בהן, מצויה בנקודת מבחן מעניינת. נקודה שממנה קיים סיכוי טוב לגל עליות. אם אכן יתפתח כזה, הוא יבחן לאורם של הפרמטרים בהם נקבתי בגוף הסקירה והוא זה שיקבע את עתידה.

* הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.