דודי וויסמן שותק אבל 2.5 מיליון שקל ידברו במקומו

הייתם מאמינים? זה נראה כאילו למרות מה שכולם חשבו, דודי וויסמן לא מתכוון לוותר לחרדים בקלות. הוא בעצמו לא נותן תשובות אבל 2.5 מיליון שקל על קמפיין פרסום בהחלט מסבירים את עמדתו
משה בנימין |

כל מי שניסה להבין היכן בדיוק עומד דודי וויסמן בסיטואציה שהתפתחה בעקבות חרם הרבנים ולאן נושבת הרוח, מקבל את התשובות דווקא בקמפיין יחסי הציבור והפרסום של קבוצת דור אלון. כך באופן קלאסי מתקבלת תמונת טיפול במשבר על-ידי יועצי תקשורת המסבירים את עמדת וויסמן שלא לוותר למרות שהוא עצמו לא נדרש לעמוד בחזית האירועים.

חרם הרבנים במגזר החרדי כנגד רשת שפע שוק ועסקיו של דודי וויסמן, עקב פתיחת סניפי AM-PM בשבת, נפתח בקול תרועה רמה ולמרות שהוא כבר לא בכותרות, הוא עדיין רחוק מלהסתיים.

החרם שצדדים רבים הוחלפו בו עם רבנים וחצרות שיוצאים ונכנסים שמר על שקט תקשורתי מאופק וסבלני דווקא מהאיש שנמצא במוקד ההתרחשות – הבעלים של קבוצת דור אלון המחזיקה תחתיה את מגה, AM-PM ושפע שוק.

ישקר כל מי שיגיד שהוא לא חשב שעוד לפני פסח דודי וויסמן ירד מהעץ עליו הוא טיפס ויתפשר עם החרדים, כלומר יוותר על הכל, יסגור את סניפי AM-PM בשבת והם בתמורה יחזרו לסניפיו. אבל לוויסמן יש מסתבר תוכניות אחרות.

בשביל רגעים כאלו משלמים למשרדי יחסי ציבור

אז דודי מחליט, לבד או בעצת יועצי התקשורת שלו, לנקוט במהלך של דום שתיקה. ללא תגובות, ללא הודעות לעיתונות (עד הקמפיין) וללא תקיפה ישירה של מארגני החרם. הכל טוב ויפה אך בכל זאת מישהו צריך לשים את האצבע בסכר שנפרץ ולמתן את הסערה סביב הקבוצה.

קודם מטפטפים ואז בוחרים משפט מנצח

פה נכנס משרד הפרסום ויחסי הציבור לתמונה (שטרית מדיה גרופ) – זה התחיל בטפטוף קל של "מי לדעתכם המרוויח הגדול מהחרם?" או במילים אחרות חפשו את האינטרס אצל המתחרה – שופרסל, ללא כל ספק המרוויחה העיקרית מהחרם אך לגמרי לא בטוח ולא מוכח שאכן החרם תודלק על-ידי אנשי שופרסל – הם מצידם מכחישים בכל תוקף. בכל אופן זוהי פעילות תקשורתית שמחליפה יציאה ברורה של וויסמן לתקשורת אבל די מסבירה את עמדתו בנושא.

המהלך הבא שמסביר את האג'נדה התקיפה של וויסמן באופן עקיף הוא השקעה של כ-2.5 מיליון שקל בקמפיין שילוט חוצות תחת הסלוגן "דור אלון – היום יותר מתמיד" מלווה בבאנרים ענקיים ב- YNET תחת אותו סלוגן כדי לפנות למאסה ובה גם מוסברת עמדת החברה במכתב פנייה לכלל הלקוחות.

בגדול - ימים יגידו האם העובדה שוויסמן לא סגר את סניפי השבת מיד עם בקשת החרדים והאם המו"מ שנגרר בעצם פועל לרעתו, אבל מה שכן רואים בבירור הוא מקרה קלאסי בו בעל נכס משאיר את הבמה למשרד הפרסום כדי שיסביר אג'נדה ועמדה באמצעי תקשורת המוניים – כך למעשה וויסמן נמצא עם רגל אחת בפנים ורגל אחת בחוץ.

מקרה כזה הוא גם שעת מבחן עבור הקו התקשורתי בו בחרו יועצי התקשורת – מה שיותר מעניין הוא למעשה המשקל שלהם בהחלטה אם לסגור את הסניפים או להשאירם פתוחים והאם איומי "אחרית הימים" של הציבור החרדי על עסקיו של וויסמן הוצגו בפניו כפקטור על-ידי יועציו ונלקחו בחשבון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".