דודי וויסמן שותק אבל 2.5 מיליון שקל ידברו במקומו
כל מי שניסה להבין היכן בדיוק עומד דודי וויסמן בסיטואציה שהתפתחה בעקבות חרם הרבנים ולאן נושבת הרוח, מקבל את התשובות דווקא בקמפיין יחסי הציבור והפרסום של קבוצת דור אלון. כך באופן קלאסי מתקבלת תמונת טיפול במשבר על-ידי יועצי תקשורת המסבירים את עמדת וויסמן שלא לוותר למרות שהוא עצמו לא נדרש לעמוד בחזית האירועים.
חרם הרבנים במגזר החרדי כנגד רשת שפע שוק ועסקיו של דודי וויסמן, עקב פתיחת סניפי AM-PM בשבת, נפתח בקול תרועה רמה ולמרות שהוא כבר לא בכותרות, הוא עדיין רחוק מלהסתיים.
החרם שצדדים רבים הוחלפו בו עם רבנים וחצרות שיוצאים ונכנסים שמר על שקט תקשורתי מאופק וסבלני דווקא מהאיש שנמצא במוקד ההתרחשות – הבעלים של קבוצת דור אלון המחזיקה תחתיה את מגה, AM-PM ושפע שוק.
ישקר כל מי שיגיד שהוא לא חשב שעוד לפני פסח דודי וויסמן ירד מהעץ עליו הוא טיפס ויתפשר עם החרדים, כלומר יוותר על הכל, יסגור את סניפי AM-PM בשבת והם בתמורה יחזרו לסניפיו. אבל לוויסמן יש מסתבר תוכניות אחרות.
בשביל רגעים כאלו משלמים למשרדי יחסי ציבור
אז דודי מחליט, לבד או בעצת יועצי התקשורת שלו, לנקוט במהלך של דום שתיקה. ללא תגובות, ללא הודעות לעיתונות (עד הקמפיין) וללא תקיפה ישירה של מארגני החרם. הכל טוב ויפה אך בכל זאת מישהו צריך לשים את האצבע בסכר שנפרץ ולמתן את הסערה סביב הקבוצה.
קודם מטפטפים ואז בוחרים משפט מנצח
פה נכנס משרד הפרסום ויחסי הציבור לתמונה (שטרית מדיה גרופ) – זה התחיל בטפטוף קל של "מי לדעתכם המרוויח הגדול מהחרם?" או במילים אחרות חפשו את האינטרס אצל המתחרה – שופרסל, ללא כל ספק המרוויחה העיקרית מהחרם אך לגמרי לא בטוח ולא מוכח שאכן החרם תודלק על-ידי אנשי שופרסל – הם מצידם מכחישים בכל תוקף. בכל אופן זוהי פעילות תקשורתית שמחליפה יציאה ברורה של וויסמן לתקשורת אבל די מסבירה את עמדתו בנושא.
המהלך הבא שמסביר את האג'נדה התקיפה של וויסמן באופן עקיף הוא השקעה של כ-2.5 מיליון שקל בקמפיין שילוט חוצות תחת הסלוגן "דור אלון – היום יותר מתמיד" מלווה בבאנרים ענקיים ב- YNET תחת אותו סלוגן כדי לפנות למאסה ובה גם מוסברת עמדת החברה במכתב פנייה לכלל הלקוחות.
בגדול - ימים יגידו האם העובדה שוויסמן לא סגר את סניפי השבת מיד עם בקשת החרדים והאם המו"מ שנגרר בעצם פועל לרעתו, אבל מה שכן רואים בבירור הוא מקרה קלאסי בו בעל נכס משאיר את הבמה למשרד הפרסום כדי שיסביר אג'נדה ועמדה באמצעי תקשורת המוניים – כך למעשה וויסמן נמצא עם רגל אחת בפנים ורגל אחת בחוץ.
מקרה כזה הוא גם שעת מבחן עבור הקו התקשורתי בו בחרו יועצי התקשורת – מה שיותר מעניין הוא למעשה המשקל שלהם בהחלטה אם לסגור את הסניפים או להשאירם פתוחים והאם איומי "אחרית הימים" של הציבור החרדי על עסקיו של וויסמן הוצגו בפניו כפקטור על-ידי יועציו ונלקחו בחשבון.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיע שיבחן אג"ח של המטרו יצטרך להמר לא רק על היכולת של המדינה לעמוד בהתחייבויותיה, אלא גם על הרלוונטיות של הפרויקט בעוד 20 או 30 שנה. זהו הימור לא טריוויאלי, במיוחד כאשר חלופות תחבורתיות גמישות וזולות יותר עשויות להתפתח בקצב מהיר.
