דודי וויסמן שותק אבל 2.5 מיליון שקל ידברו במקומו

הייתם מאמינים? זה נראה כאילו למרות מה שכולם חשבו, דודי וויסמן לא מתכוון לוותר לחרדים בקלות. הוא בעצמו לא נותן תשובות אבל 2.5 מיליון שקל על קמפיין פרסום בהחלט מסבירים את עמדתו
משה בנימין |

כל מי שניסה להבין היכן בדיוק עומד דודי וויסמן בסיטואציה שהתפתחה בעקבות חרם הרבנים ולאן נושבת הרוח, מקבל את התשובות דווקא בקמפיין יחסי הציבור והפרסום של קבוצת דור אלון. כך באופן קלאסי מתקבלת תמונת טיפול במשבר על-ידי יועצי תקשורת המסבירים את עמדת וויסמן שלא לוותר למרות שהוא עצמו לא נדרש לעמוד בחזית האירועים.

חרם הרבנים במגזר החרדי כנגד רשת שפע שוק ועסקיו של דודי וויסמן, עקב פתיחת סניפי AM-PM בשבת, נפתח בקול תרועה רמה ולמרות שהוא כבר לא בכותרות, הוא עדיין רחוק מלהסתיים.

החרם שצדדים רבים הוחלפו בו עם רבנים וחצרות שיוצאים ונכנסים שמר על שקט תקשורתי מאופק וסבלני דווקא מהאיש שנמצא במוקד ההתרחשות – הבעלים של קבוצת דור אלון המחזיקה תחתיה את מגה, AM-PM ושפע שוק.

ישקר כל מי שיגיד שהוא לא חשב שעוד לפני פסח דודי וויסמן ירד מהעץ עליו הוא טיפס ויתפשר עם החרדים, כלומר יוותר על הכל, יסגור את סניפי AM-PM בשבת והם בתמורה יחזרו לסניפיו. אבל לוויסמן יש מסתבר תוכניות אחרות.

בשביל רגעים כאלו משלמים למשרדי יחסי ציבור

אז דודי מחליט, לבד או בעצת יועצי התקשורת שלו, לנקוט במהלך של דום שתיקה. ללא תגובות, ללא הודעות לעיתונות (עד הקמפיין) וללא תקיפה ישירה של מארגני החרם. הכל טוב ויפה אך בכל זאת מישהו צריך לשים את האצבע בסכר שנפרץ ולמתן את הסערה סביב הקבוצה.

קודם מטפטפים ואז בוחרים משפט מנצח

פה נכנס משרד הפרסום ויחסי הציבור לתמונה (שטרית מדיה גרופ) – זה התחיל בטפטוף קל של "מי לדעתכם המרוויח הגדול מהחרם?" או במילים אחרות חפשו את האינטרס אצל המתחרה – שופרסל, ללא כל ספק המרוויחה העיקרית מהחרם אך לגמרי לא בטוח ולא מוכח שאכן החרם תודלק על-ידי אנשי שופרסל – הם מצידם מכחישים בכל תוקף. בכל אופן זוהי פעילות תקשורתית שמחליפה יציאה ברורה של וויסמן לתקשורת אבל די מסבירה את עמדתו בנושא.

המהלך הבא שמסביר את האג'נדה התקיפה של וויסמן באופן עקיף הוא השקעה של כ-2.5 מיליון שקל בקמפיין שילוט חוצות תחת הסלוגן "דור אלון – היום יותר מתמיד" מלווה בבאנרים ענקיים ב- YNET תחת אותו סלוגן כדי לפנות למאסה ובה גם מוסברת עמדת החברה במכתב פנייה לכלל הלקוחות.

בגדול - ימים יגידו האם העובדה שוויסמן לא סגר את סניפי השבת מיד עם בקשת החרדים והאם המו"מ שנגרר בעצם פועל לרעתו, אבל מה שכן רואים בבירור הוא מקרה קלאסי בו בעל נכס משאיר את הבמה למשרד הפרסום כדי שיסביר אג'נדה ועמדה באמצעי תקשורת המוניים – כך למעשה וויסמן נמצא עם רגל אחת בפנים ורגל אחת בחוץ.

מקרה כזה הוא גם שעת מבחן עבור הקו התקשורתי בו בחרו יועצי התקשורת – מה שיותר מעניין הוא למעשה המשקל שלהם בהחלטה אם לסגור את הסניפים או להשאירם פתוחים והאם איומי "אחרית הימים" של הציבור החרדי על עסקיו של וויסמן הוצגו בפניו כפקטור על-ידי יועציו ונלקחו בחשבון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.