דודי וויסמן שותק אבל 2.5 מיליון שקל ידברו במקומו
כל מי שניסה להבין היכן בדיוק עומד דודי וויסמן בסיטואציה שהתפתחה בעקבות חרם הרבנים ולאן נושבת הרוח, מקבל את התשובות דווקא בקמפיין יחסי הציבור והפרסום של קבוצת דור אלון. כך באופן קלאסי מתקבלת תמונת טיפול במשבר על-ידי יועצי תקשורת המסבירים את עמדת וויסמן שלא לוותר למרות שהוא עצמו לא נדרש לעמוד בחזית האירועים.
חרם הרבנים במגזר החרדי כנגד רשת שפע שוק ועסקיו של דודי וויסמן, עקב פתיחת סניפי AM-PM בשבת, נפתח בקול תרועה רמה ולמרות שהוא כבר לא בכותרות, הוא עדיין רחוק מלהסתיים.
החרם שצדדים רבים הוחלפו בו עם רבנים וחצרות שיוצאים ונכנסים שמר על שקט תקשורתי מאופק וסבלני דווקא מהאיש שנמצא במוקד ההתרחשות – הבעלים של קבוצת דור אלון המחזיקה תחתיה את מגה, AM-PM ושפע שוק.
ישקר כל מי שיגיד שהוא לא חשב שעוד לפני פסח דודי וויסמן ירד מהעץ עליו הוא טיפס ויתפשר עם החרדים, כלומר יוותר על הכל, יסגור את סניפי AM-PM בשבת והם בתמורה יחזרו לסניפיו. אבל לוויסמן יש מסתבר תוכניות אחרות.
בשביל רגעים כאלו משלמים למשרדי יחסי ציבור
אז דודי מחליט, לבד או בעצת יועצי התקשורת שלו, לנקוט במהלך של דום שתיקה. ללא תגובות, ללא הודעות לעיתונות (עד הקמפיין) וללא תקיפה ישירה של מארגני החרם. הכל טוב ויפה אך בכל זאת מישהו צריך לשים את האצבע בסכר שנפרץ ולמתן את הסערה סביב הקבוצה.
קודם מטפטפים ואז בוחרים משפט מנצח
פה נכנס משרד הפרסום ויחסי הציבור לתמונה (שטרית מדיה גרופ) – זה התחיל בטפטוף קל של "מי לדעתכם המרוויח הגדול מהחרם?" או במילים אחרות חפשו את האינטרס אצל המתחרה – שופרסל, ללא כל ספק המרוויחה העיקרית מהחרם אך לגמרי לא בטוח ולא מוכח שאכן החרם תודלק על-ידי אנשי שופרסל – הם מצידם מכחישים בכל תוקף. בכל אופן זוהי פעילות תקשורתית שמחליפה יציאה ברורה של וויסמן לתקשורת אבל די מסבירה את עמדתו בנושא.
המהלך הבא שמסביר את האג'נדה התקיפה של וויסמן באופן עקיף הוא השקעה של כ-2.5 מיליון שקל בקמפיין שילוט חוצות תחת הסלוגן "דור אלון – היום יותר מתמיד" מלווה בבאנרים ענקיים ב- YNET תחת אותו סלוגן כדי לפנות למאסה ובה גם מוסברת עמדת החברה במכתב פנייה לכלל הלקוחות.
בגדול - ימים יגידו האם העובדה שוויסמן לא סגר את סניפי השבת מיד עם בקשת החרדים והאם המו"מ שנגרר בעצם פועל לרעתו, אבל מה שכן רואים בבירור הוא מקרה קלאסי בו בעל נכס משאיר את הבמה למשרד הפרסום כדי שיסביר אג'נדה ועמדה באמצעי תקשורת המוניים – כך למעשה וויסמן נמצא עם רגל אחת בפנים ורגל אחת בחוץ.
מקרה כזה הוא גם שעת מבחן עבור הקו התקשורתי בו בחרו יועצי התקשורת – מה שיותר מעניין הוא למעשה המשקל שלהם בהחלטה אם לסגור את הסניפים או להשאירם פתוחים והאם איומי "אחרית הימים" של הציבור החרדי על עסקיו של וויסמן הוצגו בפניו כפקטור על-ידי יועציו ונלקחו בחשבון.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
