המהדורה המוגבלת של לאומי-קארד - POP UP ב-4 מיליון שקל

חברת כרטיסי האשראי פותחת חנות ענק בנמל ת"א לשבועיים וחצי בה יימכרו מוצרים ייחודיים במהדורות מוגבלות
משה בנימין |

חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד חוצה את הקווים מהפיננסים לקמעונאות ומשיקה חנות Pop-Up בהשקעה של 4 מיליון שקל בה יוצגו מוצרים יחודיים במהדורות מוגבלות (Special Edition) ע"י עשר הרשתות הארציות השותפות בתוכנית הנאמנות של לאומי קארד.

המהלך השיווקי המעניין בו יוצאת לאומי קארד יתקיים בחודש מאי ויקרא "לאומי קארד Store". החנות תפתח בהשקעה של 2 מיליון שקל, תהיה פתוחה לשבועיים וחצי ותמוקם בנמל ת"א.

במקביל תצא החברה עם מסע פרסום בהיקף 2 מיליון שקל לצד פעילות ברשת: פתיחת כרטיס ברשת החברתית Facebook אשר ילווה את פעילות החנות, ויעדכן בדבר המוצרים וההנחות השונות . מועדי פתיחת החנות 6/5/08 – 24/5/08

חנויות Pop-Up הינן חנויות מותג שצצות בהתראה קצרה לתקופת זמן מוגבלת של ימים עד שבועות במיקום אסטרטגי. בישראל זו תהיה הפעם הראשונה בה חברה מתחום הפיננסים, שמוצריה כמעט ואינם מוחשיים, פותחת חנות Pop-Up מתוך מטרה ליצור עם קהל לקוחותיה ולקוחות פוטנציאליים מגע בלתי אמצעי במגרש משחקים חדש ובלתי צפוי.

ורדית גונדטר, סמנכ"ל השיווק של לאומי קארד: "לאומי קארד עשתה בשנים האחרונות מאמצים גדולים להעניק ללקוחותיה ערך מוסף במסגרת השימוש באמצעי התשלום שלנו, יחד עם זאת, המפגשים הישירים עם לקוחותינו היו מועטים ושוחחנו עמם בעיקר דרך אתר האינטרנט, הטלפון והדואר".

"כמו כל מותג שרוצה להתקרב עוד יותר אל לקוחותיו, אנו רואים בחנות ה-Pop Up הזדמנות להפגיש אותם עם החברה, תחת אותם ערכים, אך באופן בלתי אמצעי ובמסגרת חוויה שונה מזו שאנו מציעים ביומיום".

הרשתות שייטלו חלק ב"לאומי קארד Store", הן פוקס, סטימצקי, ספורט ורטהיימר, אופטיקנה, גלי, סולוג, ללין, איסתא, ישרוטל וקפה ג'ו. כל אחת מהרשתות תקבל שטח תצוגה בתוך המתחם המעוצב של החנות בו היא תציג לצד המוצר הייחודי גם שורה ממגוון מוצריה הקיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.