נאום ברננקי שלח את וול סטריט לנעילה שלילית: וריפון קרסה 18%
המשקיעים בוול סטריט לקחו פסק זמן מהעליות החדות שנרשמו ביומיים האחרונים ושלחו את המדדים ליום של מימושים קלים. הסוחרים עיכלו את נאומו הקשה של נגיד הפדרל ריזרב, מוקדם יותר היום. ברננקי למעשה הודה באפשרות שהכלכלה האמריקנית נכנסה למיתון. מנגד, דוח התעסוקה לסקטור הפרטי הציג תוצאות מעודדות וחיזק את הסנטימנט.
בנאומו של נגיד הפדרל ריזרב, בן ברננקי, מול הוועדה הכלכלית המשותפת של הקונגרס, ציין הנגיד כי מצבה של הכלכלה האמריקנית הורע מאז חודש ינואר, וכתוצאה מכך לא ניתן לשלול את האפשרות שארה"ב נכנסה למיתון.
"לא נראה כי התוצר המקומי הגולמי ברבעון הראשון של שנת 2008 צפוי לצמוח בהרבה, אם בכלל. יתרה על כך, יתכן ואף והנתון יציג הצטמקות", כך אמר היום ברננקי בנאומו על מצבה של הכלכלה האמריקנית
"לדעתנו, הופעתו של ברננקי היום אל מול הקונגרס היא החשובה ביותר מאז הוא נבחר לכהן בתפקידו", כך אמר הרם בנדורז, כלכלן ב-HVB.
ברוח הימים האחרונים וטרום דוח נתוני התעסוקה ביום שישי הקרוב, היקף המשרות בסקטור הפרטי בחודש מרץ צמח אופן מפתיע ב-8,000 משרות, כך דיווחה היום לשכת התעסוקה האמריקנית. על פי דוח אחר היום, הנערך על ידי חברת Gray & Christmas, צויין כי שיעור הפיטורים המתוכננים לחודש מרץ צנח ב-26%.
קרן המטבע הבינלאומית (IMF) פרסמה היום את הערכתה כי המשק האמריקאי יראה צמיחה של מחצית האחוז בלבד עבור 2008, בעוד התחזית עבור צמיחת המשק האירופי עומדת על האטה של 1.3%. ה-IMF קיצץ בינואר את תחזיותיו עבור הצמיחה בארה"ב ב-2008 ל-1.5%.
לאחר שאתמול הודיעה ענקית הפיננסים, ליהמן ברדרס, על הנפקת 4 מיליון מניות מועדפות לצורך גיוס הון בהיקף של 4 מיליארד דולר. בראיון ל-CNBC, אמר מנכ"ל הכספים של ליהמן כי החברה נאנסה למהלך זה בעקבות התחזקות השמועות כי ליהמן ברדרס עומדת בפני אותה בעיית נזילות, אשר גרמה לקריסתה של בר סטרנס.
אתמול, המדדים המובילים בוול סטריט ננעלו בעליות שערים חדות, לאחר שהודעתם של ליהמן ברדרס על גיוס הון בהיקף של 4 מיליארד דולר מהנפקת מניות, ושל UBS כי ינסה לגייס הון המשוער ב-15.1 מיליארד דולר, הפיחו רוח של תקווה במשקיעים.
מדדים מובילים: מדד הנאסד"ק ננעל בירידה של 0.06% לרמה של 2,361 נקודות. מדד הדאו ג'ונס ננעל בירידה של 0.36% לרמה של 12,609 נקודות.
מאקרו
הכלכלה האמריקנית הוסיפה בחודש מארס 8,000 משרות חדשות, על פי סקר ה-ADP של הסקטור הפרטי בלבד.
הזמנות המפעלים נפלו ב-1.3% בפברואר, מעט טוב יותר מההערכות הראשוניות לירידה של 1.7%. קונסנזוס התחזיות הצביע על ירידה של 0.6% בלבד.
נפט
החוזים על הנפט זינקו ביותר מ-4 דולר היום, והתקרבו שוב לרמות של 105 דולר לחבית, זאת לאחר שמוקדם יותר נפלו מתחת לרמה של 100 דולר לחבית ברקע לנתון המלאים. הדולר נחלש מול האירו וסיפק תמיכה לסחורות המתומחרות במונחי השטר הירוק.
החוזה על הנפט לחודש מאי זינק ב-3.85 דולר, או 3.8% ונעצר ברמה של 104.83 דולר לחבית במסחר בבורסת ניו יורק. שאר החוזים העתידיים נעו גם כן מעלה. החוזים על הנפט עברו במהלך המסחר לירידות של 1 דולר, מיד עם פרסום נתון המלאים.
אמריקניות בפוקוס
פייזר (סימול: PFE) הודיעה כי הפסיקה את ניסויי שלב III בטיפול סרטן העור טרמלימומב על רקע תוצאות ביניים מאכזבות בהשוואה לכימותרפיה.
סטאנדרט ופור'ס הודיעה כי העלתה את דירוגי האשראי והאג"ח הבלתי מבוטחות של אמדוקס (סימול: DOX) ל-'BBB' מ-'BBB-'.
בחזית הדוחות הפיננסים, ריסרץ' אין מושן (סימול: RIMM), יצרנית בלאקברי, צפויה לדווח על רווח של 70 סנט למניה עבור הרבעון הרביעי. מיקרון טכנולוג'י (סימול: MU) צפויה על פי התחזיות לפרסם רווח של 1.65 דולר למניה עבור הרבעון הרביעי. מונסאנטו (סימול: MON) צפויה לדווח על רווח של 1.67 דולר למניה עבור הרבעון השני. קאר-מקס (סימול: KMX) תדווח ככל הנראה על רווח של 17 סנט למניה ברבעון הרביעי.
חברת אימוקור (סימול: BLUD) דיווחה לאחר המסחר אמש רווח של 19.3 מיליון דולר, או 27 סנט למניה, עלייה לעומת רווח של 15 מיליון דולר, או 21 סנט למניה ברבעון השלישי אשתקד.
אאון (סימול: AON) הודיעה כי השלימה את מכירת 'חברות הביטוח המשולבות של אמריקה' לקבוצת אייס עבור סכום של 2.56 מיליארד דולר, ואת מכירת סטרלינג לייף לחברת מוניך עבור 352 מיליון דולר.
ישראליות מעבר לים
חברת אלווריון חו"ל, המובילה העולמית בתקשורת ה-winmax הודיעה היום (ד') על חתימת חוזה גדול עם חברת digicel, מתפעלת הטלפונים הסלולריים הגדולה ביותר באיים הקאריביים.
וריפון חו"ל (סימול: PAY) הודיעה כי ועדת הביקורת השלימה את חקירתה העצמאית לגבי התיקונים החשבונאים בדו"חות הכספיים ותתקן את הדו"חות עבור שלושת הרבעונים הראשונים ב-2007 בהתאם לממצאים אלו: כמות המלאים תופחת ב-13.3 מיליון דולר, 23.9 מיליון דולר ו-40.6 מיליון דולר בהשוואה לדיווחים המקוריים עבור הרבעון הראשון, השני והשלישי של 2007.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.