נאום ברננקי שלח את וול סטריט לנעילה שלילית: וריפון קרסה 18%
המשקיעים בוול סטריט לקחו פסק זמן מהעליות החדות שנרשמו ביומיים האחרונים ושלחו את המדדים ליום של מימושים קלים. הסוחרים עיכלו את נאומו הקשה של נגיד הפדרל ריזרב, מוקדם יותר היום. ברננקי למעשה הודה באפשרות שהכלכלה האמריקנית נכנסה למיתון. מנגד, דוח התעסוקה לסקטור הפרטי הציג תוצאות מעודדות וחיזק את הסנטימנט.
בנאומו של נגיד הפדרל ריזרב, בן ברננקי, מול הוועדה הכלכלית המשותפת של הקונגרס, ציין הנגיד כי מצבה של הכלכלה האמריקנית הורע מאז חודש ינואר, וכתוצאה מכך לא ניתן לשלול את האפשרות שארה"ב נכנסה למיתון.
"לא נראה כי התוצר המקומי הגולמי ברבעון הראשון של שנת 2008 צפוי לצמוח בהרבה, אם בכלל. יתרה על כך, יתכן ואף והנתון יציג הצטמקות", כך אמר היום ברננקי בנאומו על מצבה של הכלכלה האמריקנית
"לדעתנו, הופעתו של ברננקי היום אל מול הקונגרס היא החשובה ביותר מאז הוא נבחר לכהן בתפקידו", כך אמר הרם בנדורז, כלכלן ב-HVB.
ברוח הימים האחרונים וטרום דוח נתוני התעסוקה ביום שישי הקרוב, היקף המשרות בסקטור הפרטי בחודש מרץ צמח אופן מפתיע ב-8,000 משרות, כך דיווחה היום לשכת התעסוקה האמריקנית. על פי דוח אחר היום, הנערך על ידי חברת Gray & Christmas, צויין כי שיעור הפיטורים המתוכננים לחודש מרץ צנח ב-26%.
קרן המטבע הבינלאומית (IMF) פרסמה היום את הערכתה כי המשק האמריקאי יראה צמיחה של מחצית האחוז בלבד עבור 2008, בעוד התחזית עבור צמיחת המשק האירופי עומדת על האטה של 1.3%. ה-IMF קיצץ בינואר את תחזיותיו עבור הצמיחה בארה"ב ב-2008 ל-1.5%.
לאחר שאתמול הודיעה ענקית הפיננסים, ליהמן ברדרס, על הנפקת 4 מיליון מניות מועדפות לצורך גיוס הון בהיקף של 4 מיליארד דולר. בראיון ל-CNBC, אמר מנכ"ל הכספים של ליהמן כי החברה נאנסה למהלך זה בעקבות התחזקות השמועות כי ליהמן ברדרס עומדת בפני אותה בעיית נזילות, אשר גרמה לקריסתה של בר סטרנס.
אתמול, המדדים המובילים בוול סטריט ננעלו בעליות שערים חדות, לאחר שהודעתם של ליהמן ברדרס על גיוס הון בהיקף של 4 מיליארד דולר מהנפקת מניות, ושל UBS כי ינסה לגייס הון המשוער ב-15.1 מיליארד דולר, הפיחו רוח של תקווה במשקיעים.
מדדים מובילים: מדד הנאסד"ק ננעל בירידה של 0.06% לרמה של 2,361 נקודות. מדד הדאו ג'ונס ננעל בירידה של 0.36% לרמה של 12,609 נקודות.
מאקרו
הכלכלה האמריקנית הוסיפה בחודש מארס 8,000 משרות חדשות, על פי סקר ה-ADP של הסקטור הפרטי בלבד.
הזמנות המפעלים נפלו ב-1.3% בפברואר, מעט טוב יותר מההערכות הראשוניות לירידה של 1.7%. קונסנזוס התחזיות הצביע על ירידה של 0.6% בלבד.
נפט
החוזים על הנפט זינקו ביותר מ-4 דולר היום, והתקרבו שוב לרמות של 105 דולר לחבית, זאת לאחר שמוקדם יותר נפלו מתחת לרמה של 100 דולר לחבית ברקע לנתון המלאים. הדולר נחלש מול האירו וסיפק תמיכה לסחורות המתומחרות במונחי השטר הירוק.
החוזה על הנפט לחודש מאי זינק ב-3.85 דולר, או 3.8% ונעצר ברמה של 104.83 דולר לחבית במסחר בבורסת ניו יורק. שאר החוזים העתידיים נעו גם כן מעלה. החוזים על הנפט עברו במהלך המסחר לירידות של 1 דולר, מיד עם פרסום נתון המלאים.
אמריקניות בפוקוס
פייזר (סימול: PFE) הודיעה כי הפסיקה את ניסויי שלב III בטיפול סרטן העור טרמלימומב על רקע תוצאות ביניים מאכזבות בהשוואה לכימותרפיה.
סטאנדרט ופור'ס הודיעה כי העלתה את דירוגי האשראי והאג"ח הבלתי מבוטחות של אמדוקס (סימול: DOX) ל-'BBB' מ-'BBB-'.
בחזית הדוחות הפיננסים, ריסרץ' אין מושן (סימול: RIMM), יצרנית בלאקברי, צפויה לדווח על רווח של 70 סנט למניה עבור הרבעון הרביעי. מיקרון טכנולוג'י (סימול: MU) צפויה על פי התחזיות לפרסם רווח של 1.65 דולר למניה עבור הרבעון הרביעי. מונסאנטו (סימול: MON) צפויה לדווח על רווח של 1.67 דולר למניה עבור הרבעון השני. קאר-מקס (סימול: KMX) תדווח ככל הנראה על רווח של 17 סנט למניה ברבעון הרביעי.
חברת אימוקור (סימול: BLUD) דיווחה לאחר המסחר אמש רווח של 19.3 מיליון דולר, או 27 סנט למניה, עלייה לעומת רווח של 15 מיליון דולר, או 21 סנט למניה ברבעון השלישי אשתקד.
אאון (סימול: AON) הודיעה כי השלימה את מכירת 'חברות הביטוח המשולבות של אמריקה' לקבוצת אייס עבור סכום של 2.56 מיליארד דולר, ואת מכירת סטרלינג לייף לחברת מוניך עבור 352 מיליון דולר.
ישראליות מעבר לים
חברת אלווריון חו"ל, המובילה העולמית בתקשורת ה-winmax הודיעה היום (ד') על חתימת חוזה גדול עם חברת digicel, מתפעלת הטלפונים הסלולריים הגדולה ביותר באיים הקאריביים.
וריפון חו"ל (סימול: PAY) הודיעה כי ועדת הביקורת השלימה את חקירתה העצמאית לגבי התיקונים החשבונאים בדו"חות הכספיים ותתקן את הדו"חות עבור שלושת הרבעונים הראשונים ב-2007 בהתאם לממצאים אלו: כמות המלאים תופחת ב-13.3 מיליון דולר, 23.9 מיליון דולר ו-40.6 מיליון דולר בהשוואה לדיווחים המקוריים עבור הרבעון הראשון, השני והשלישי של 2007.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
