זעזועים בשוקי אירופה: קשיי פירעון חמורים לאג"ח של Carlyle
המניות באירופה נסוגות מטה לאחר שקבוצת Carlyle, קרן המחזיקה באג"ח משכנתאות הודיעה כי היא תכריז על יתר חובותיה כחדלים פירעון. הדולר מצידו ממשיך להיחלש למול המטבעות העיקריים בהם האירו והין. השוק צופה רווחים נמוכים מצד הבנקים ויצרניות הרכבים.
פירמת המשכנתאות הגדולה בבריטניה ובנק Commonwealth האוסטרלי מובילים את הירידות בקרב הבנקים. החששות להפסדי נוספים הנובעים ממשבר המשכנתאות מתגברים. טויוטה ו- Bayerische Motoren Werke, המספקות רבע מתוצרתן לאמריקה, נופלות לצד חולשתו של הדולר שכרגע רושם רמות שפל של 12 שנה מול הין.
מדד ה- MSCI העולמי מאבד 0.6% לרמה של 1,421 נקודות. המדד המייצג את 23 השווקים המפותחים רשם זינוק של יומיים, לאחר שהפדרל ריזרב הזרים 200 מיליון דולר למערכת הפיננסית. החוזים על מדד ה- Standard & Poor's 500משילים 1.2%.
קרן Carlyle, קיבלה בקשות בסכום של 400 מיליון דולר לפדיון מוקדם של האגרות שהיא הנפיקה (המינוח באנגלית: margin call), הספירה החל מאז ה-5 במארס. ב-12 למארס החברה דיווחה על מחיקות של כ-16.6 מיליארד דולר של חוב, והצפי כרגע הוא ששאר חובות החברה יוכרזו בקרוב כאבודים.
אינדקס ה- Stoxx מאבד 1.6% לאחר שביומיים האחרונים ננעל בעליות חדות. הדקס הגרמני צונח 2.4% לרמה של 6,441 נקודות. מדד הקאק40 משיל 2.3% לרמה של 4,588 הנקודות. הפוטסי בלונדון מאבד 1.9% לרמה של 5,666 הנקודות.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
