נתוני המאקרו החזירו את החששות ממיתון לוול סטריט; הנאסד"ק איבד 1.2%
המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר בירידות שערים, לאחר שפתחו את יום המסחר בצד הירוק. המשקיעים התרכזו היום בנתוני המאקרו, בניהם אינדקטור המדדים המובילים שהיה בהתאם לתחזיות האנליסטים - הצביע על ירידה של 0.1%. מנגד, ההפתעה הגמורה מגיעה דווקא מסקר ה'פד' לאיזור פילדלפיה, שרשם את הרמה הנמוכה ביותר מאז פברואר 2001.
ענקיות הנפט, Exxon Mobil ו-Chevron נחלשו וסייעו למחוק עלייה של 76 נקודות מוקדם יותר במדד הדאו ג'ונס. כמו כן, מניותיה של Target נלחצו אף הן מטה לאחר שהאנליסטים בסיטיגרופ הורו למשקיעים למכור ממניות החברה.
אמש, ננעלו הבורסות בעליות למרות חדשות מדאיגות מצד הפדרל ריזרב. ה'פד' חתך את תחזית הצמיחה ל-2008 והעלה את תחזית האינפלציה. צעד זה, אגב, ננקט גם היום בידי האיחוד האירופי, מה שמעלה חששות לסטגפלציה כלכלית (האטה בצמיחה המשולבת עם אינפלציה). בינתיים, נראה כי המשקיעים אינם חוששים ממצב זה, שכן הם מעדיפים לפרש את דברי ה'פד' כראייה נוספת להורדת הריבית בחודש הבא. ואם בריבית עסקינן, הרי שה'פד' אותת אתמול כי בכוונתו לשמור על הרמה הנמוכה של הריבית עד אשר תתאושש הכלכלה, ולאחר מכן הריבית תעלה כדי לרסן את האינפלציה.
בבורסות באסיה ובאירופה רשמו היום עליות שערים על רקע רווחים איתנים מצד חברות מובילות. "אנו מוצאים ביטחונות בדוחות הכספיים, ונראה כי חברות רבות אינן מושפעות מנזקי משבר האשראי", אמר מנהל ההשקעות אלכסנדר איאטרידה מ-Richelieu Finance.
מדדים
הנאסד"ק סגר בירידה של 1.17% לרמה של 2,299 נקודות. מדד הדאו ג'ונס איבד 1.2% לרמה של 12,280 הנקודות. ואילו מדד ה-S&P500 השיל 1.3% לרמה של 1,342 נקודות.
מאקרו
נתון התביעות השבועיות לדמי אבטלה רשם ירידה של 9,000 דורשים עבור השבוע של 16 בפברואר, אך הרמה של 349,000 דורשים מרמזת על תנאים רופפים בשוק התעסוקה אמריקני. הממוצע הארבע שבועי הוא למעשה הכותרת הגדולה ביותר מהדוח הזה - הממוצע הארבע שבועי עומד על 360,500 תביעות. זו גם הרמה הגבוהה ביותר מאז סופת ההוריקן קטרינה ב-2005.
אינדקס האינדקטורים המובילים ירד בחודש ינואר ב-0.1%, בהשראת הנפילה בשווקי המניות.
סקר ה'פד' למדינת פילדלפיה הצביע על הניגוד החריף ביותר מאז פברואר 2001, התקופה שלך המיתון האחרון, כאשר המדדים להזמנות החדשות הצביעו על היחלשות הביקושים והמשלוחים. האינדקס של הפדרל ריזרב לפילדפיה נפל לרמה של (24-) לעומת (20.9-) בחודש ינואר, כך הודיע הבנק היום. קריאות מתחת ל-0 מצביעות על הצטמקות בפעילות. בשנת 2007, היה הממוצע השנתי של האינדקס 5.1 נקודות.
אמריקניות במרכז
מניית research in motion, (סימול בנאסד"ק:RIMM) הודיעה היום טרם פתיחת המסחר כי היא צופה תוספת מנויים מהלך הרבעון הרביעי של השנה הפיסקלית, שתנוע בין 15% ל-20%. התחזית הנוכחית משקפת עלייה לעומת ההערכות המוקדמות של ההנהלה לגידול של 1.82 מיליון במספר הלקוחות. כמו כן החברה הדגישה שההאטה המאפיינת את העונה הנוכחית לא התרחשה השנה.
סקטור מבטחות האג"ח חזר היום למרכז העניינים אחרי ש-MBIA (סימול: MBI) דחתה תוכנית שהוגשה ע"י מנהל קרן הגידור ביל אקמן לחלק את מבטחות האג"ח הנאבקות על קיומן. MBIA מסרה כי התוכנית בעיקר מתוכננת לתמרץ את הימורי השורט של אקמן כנגד עצמו ו-Ambac Financial
בחדשות המיזוגים והרכישות, חברת ChoicePoint (סימול: CPS) הסכימה להימכר לקבוצת הפרסום Reed Elsevier עבור 4.1 מיליארד דולר, הכוללים 600 מיליון דולר חובות. עסקת ה-50 דולר למניה משקפת פרמיום של 49% על מחיר הסגירה של המניה אמש.
בין החברות שרשומות ביומן המדווחות היום, חברת Safeway (סימול: SWY), צפויה לדווח על רווח של 68 סנט למניה ו-J.C. Penney (סימול: JCP) צפויה לדווח על 1.74 דולר למניה.
ענקית התוכנות, סיסקו (סימול: CSCO) קיבלה היום העלאת המלצה ל-"קנייה" מ-"החזק" מצד סיטיגרופ.
ישראליות במרכז
חברת גילת חו"ל פרסמה היום את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2007. מהדוחות עולה, כי החברה רשמה הכנסות שיא של 72.7 מיליון דולר ברבעון הרביעי, עלייה של 11%, בהשוואה להכנסות של 65.4 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2006. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח של 14 סנט למניה, עלייה של 34% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. האנליסטים צפו, כי החברה תדווח על רווח נקי של 13 סנט למניה לצד צמיחה של 12% בהכנסות ל-73.59 מיליון דולר.
באותו הזמן דיווחה גם איתוראן חו"ל על עלייה של 25% בההכנסות הרבעון הרביעי ל-36.1 מיליון דולר ובכך עקפה את ממוצע תחזיות האנליסטים להכנסות של 32.98 מיליון דולר. החברה הודיעה, כי תחלק דיווידנד של 30 מיליון דולר, 1.34 דולר למניה.
מניות גיוון חו"ל ואלרון חו"ל ריכזו עניין לאחר שהראשונה דיווחה אמש לאחר הסגירה, כי הצליחה לרשום עלייה של 24.8% בהכנסות הגלובליות ל-34.2 מיליון דולר ברבעון הרביעי, זאת בהשוואה ל-27.5 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2006. החברה גם העלתה את התחזיות ל-2008.
חברת טבע ערכהו כנס משקיעים בניו-יורק ומציגה את התוכנית האסטרטגית שלה לשנים הקרובות. החברה מספקת תחזיות בעיקר ל-2012 וצופה הכנסות של 20 מיליארד דולר ושיעור רווח נקי של 20%, כלומר 4 מיליארד דולר. אם נתייחס לכך שקונצנזוס של 21 אנליסטים צופה לטבע הכנסות של 10.46 מיליארד דולר ב-2008, נבין שטבע מכוונת להכפלת ההכנסות.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
