"המסחר בחוזים עתידיים הפך להיות אורגיה של ספקולציות"
הזינוק במחירי הנפט והסחורות בשנים האחרונות הגביר את כעסם של הצרכנים, אשר נאלצים לשלם יותר עבור הדלק ומפנים אמצע מאשימה כלפי הסוחרים בשוק החוזים העתידיים. הטענה הרווחת היא כי הספקולנטים מנסים לגרוף רווחים מעסקאות על החוזים העתידיים, ולכן מרימים את מחיר הנפט. המשקיעים, מצד שני, לא נשארים חייבים ומגיבים לביקורת הציבורית באומרם: "אל תאשימו אותנו".
הסוחרים בשוק טוענים כי אין הם אחראים לזינוק בנפט, שכן הביקושים גדולים וההיצע הדוק בגלל המצב הרעוע של מלאי הנפט. לטענתם, הנתונים הכלכליים בשוק הם שהביאו לזינוק בנפט, ולא מומנטום המסחר.
אנדרו ספרן, ראש מחלקת מסחר בסחורות בבית ההשקעות סיטיגרופ, אומר כי "הסוחרים לא ממש ספקולנטים. הם פשוט מחפשים השקעות אלטרנטיביות".
מחיר הנפט נגע לפני מספר שבועות ב-100 דולר לחבית, והוצאות הצרכנים על דלקים וחשמל רק עולות. הביקורת הציבורית בארה"ב כנגד הסוחרים בשוק החוזים העתידיים התגברה ב-2007, כאשר הנפט הכפיל את מחירו מ-50 דולר ל-100 דולר לחבית.
"זו ספקולציה טהורה", מאשים האנליסט פיידל גלט מבית ההשקעות אופנהיימר, אשר מדגיש כי המצב היום זהה לחלוטין למצב באותה תקופה אשתקד, כך שאין שום סיבה לזינוק בנפט. "דבר לא השתנה", מבהיר גלט.
קבוצות להגנת הצרכן בארה"ב טוענות כי המסחר בחוזים העתידיים, בו לוקחות חלק קרנות גידור, בנקים וסוחרי נפט אחרים, אחראי לניפוח מלאכותי של מחירי הזהב השחור. מחזורי המסחר הגדלים בשוק ממחישים את הטענה, והסוגיה הפכה לאקוטית עד שהקונגרס בעצמו נאלץ לקיים דיון בנושא.
"שוק החוזים העתידיים בסחורות הפך להיות אורגיה של ספקולציות, קרנבל של חמדנות", התבטא בחריפות חבר הקונגרס קארל לווין מהמפלגה הדמוקרטית. "אני לא רואה שום הצדקה לכך שהנפט ייסחר ב-100 דולר לחבית".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
