"המסחר בחוזים עתידיים הפך להיות אורגיה של ספקולציות"

כך מאשימים בקונגרס את הסוחרים בשוק בדיון מיוחד בעקבות נסיקת הנפט, ומוסיפים: "זהו קרנבל של חמדנות"
עדי בן ישראל |

הזינוק במחירי הנפט והסחורות בשנים האחרונות הגביר את כעסם של הצרכנים, אשר נאלצים לשלם יותר עבור הדלק ומפנים אמצע מאשימה כלפי הסוחרים בשוק החוזים העתידיים. הטענה הרווחת היא כי הספקולנטים מנסים לגרוף רווחים מעסקאות על החוזים העתידיים, ולכן מרימים את מחיר הנפט. המשקיעים, מצד שני, לא נשארים חייבים ומגיבים לביקורת הציבורית באומרם: "אל תאשימו אותנו".

הסוחרים בשוק טוענים כי אין הם אחראים לזינוק בנפט, שכן הביקושים גדולים וההיצע הדוק בגלל המצב הרעוע של מלאי הנפט. לטענתם, הנתונים הכלכליים בשוק הם שהביאו לזינוק בנפט, ולא מומנטום המסחר.

אנדרו ספרן, ראש מחלקת מסחר בסחורות בבית ההשקעות סיטיגרופ, אומר כי "הסוחרים לא ממש ספקולנטים. הם פשוט מחפשים השקעות אלטרנטיביות".

מחיר הנפט נגע לפני מספר שבועות ב-100 דולר לחבית, והוצאות הצרכנים על דלקים וחשמל רק עולות. הביקורת הציבורית בארה"ב כנגד הסוחרים בשוק החוזים העתידיים התגברה ב-2007, כאשר הנפט הכפיל את מחירו מ-50 דולר ל-100 דולר לחבית.

"זו ספקולציה טהורה", מאשים האנליסט פיידל גלט מבית ההשקעות אופנהיימר, אשר מדגיש כי המצב היום זהה לחלוטין למצב באותה תקופה אשתקד, כך שאין שום סיבה לזינוק בנפט. "דבר לא השתנה", מבהיר גלט.

קבוצות להגנת הצרכן בארה"ב טוענות כי המסחר בחוזים העתידיים, בו לוקחות חלק קרנות גידור, בנקים וסוחרי נפט אחרים, אחראי לניפוח מלאכותי של מחירי הזהב השחור. מחזורי המסחר הגדלים בשוק ממחישים את הטענה, והסוגיה הפכה לאקוטית עד שהקונגרס בעצמו נאלץ לקיים דיון בנושא.

"שוק החוזים העתידיים בסחורות הפך להיות אורגיה של ספקולציות, קרנבל של חמדנות", התבטא בחריפות חבר הקונגרס קארל לווין מהמפלגה הדמוקרטית. "אני לא רואה שום הצדקה לכך שהנפט ייסחר ב-100 דולר לחבית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.