"המסחר בחוזים עתידיים הפך להיות אורגיה של ספקולציות"
הזינוק במחירי הנפט והסחורות בשנים האחרונות הגביר את כעסם של הצרכנים, אשר נאלצים לשלם יותר עבור הדלק ומפנים אמצע מאשימה כלפי הסוחרים בשוק החוזים העתידיים. הטענה הרווחת היא כי הספקולנטים מנסים לגרוף רווחים מעסקאות על החוזים העתידיים, ולכן מרימים את מחיר הנפט. המשקיעים, מצד שני, לא נשארים חייבים ומגיבים לביקורת הציבורית באומרם: "אל תאשימו אותנו".
הסוחרים בשוק טוענים כי אין הם אחראים לזינוק בנפט, שכן הביקושים גדולים וההיצע הדוק בגלל המצב הרעוע של מלאי הנפט. לטענתם, הנתונים הכלכליים בשוק הם שהביאו לזינוק בנפט, ולא מומנטום המסחר.
אנדרו ספרן, ראש מחלקת מסחר בסחורות בבית ההשקעות סיטיגרופ, אומר כי "הסוחרים לא ממש ספקולנטים. הם פשוט מחפשים השקעות אלטרנטיביות".
מחיר הנפט נגע לפני מספר שבועות ב-100 דולר לחבית, והוצאות הצרכנים על דלקים וחשמל רק עולות. הביקורת הציבורית בארה"ב כנגד הסוחרים בשוק החוזים העתידיים התגברה ב-2007, כאשר הנפט הכפיל את מחירו מ-50 דולר ל-100 דולר לחבית.
"זו ספקולציה טהורה", מאשים האנליסט פיידל גלט מבית ההשקעות אופנהיימר, אשר מדגיש כי המצב היום זהה לחלוטין למצב באותה תקופה אשתקד, כך שאין שום סיבה לזינוק בנפט. "דבר לא השתנה", מבהיר גלט.
קבוצות להגנת הצרכן בארה"ב טוענות כי המסחר בחוזים העתידיים, בו לוקחות חלק קרנות גידור, בנקים וסוחרי נפט אחרים, אחראי לניפוח מלאכותי של מחירי הזהב השחור. מחזורי המסחר הגדלים בשוק ממחישים את הטענה, והסוגיה הפכה לאקוטית עד שהקונגרס בעצמו נאלץ לקיים דיון בנושא.
"שוק החוזים העתידיים בסחורות הפך להיות אורגיה של ספקולציות, קרנבל של חמדנות", התבטא בחריפות חבר הקונגרס קארל לווין מהמפלגה הדמוקרטית. "אני לא רואה שום הצדקה לכך שהנפט ייסחר ב-100 דולר לחבית".

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
