ה"אלופה" מסבכת את "הוט": מין ואלימות לילדים בני 8?

המועצה הוציאה ל"הוט" מכתב הפרה בעקבות התכנים. גם הסרטים המצוירים על הכוונת - "זה לא רק מיקי מאוס ופופאי"
משה בנימין |

יגאל לוי מ"מ יו"ר המועצה, הוציא היום מכתב הפרה ל"הוט" בשל שידור פרקים של "האלופה" אשר על אף שכללו ביטויי אלימות ומין, סווגו לצפייה מגיל 8 ומעלה. במקביל הודיעה מועצת הכבלים והלוויין שהיא בוחנת רפורמה בסימון וסיווג של שידורים, למניעת פגיעה בילדים ונוער.

כיום מסווגים השידורים בארץ לפי התאמתם לשלוש קבוצות גיל בלבד: מגיל 8ומעלה, מגיל 14 ומעלה ומגיל 18 ומעלה. בכוונת המועצה להמליץ לשר התקשורת על עדכון רמות הסיווג, באופן שתהיה התאמה בין התכנים, לבין גיל הצופים.

לגבי המצוירים הורה היום לוי להקפיד על סיווגם בערוץ הילדים, בהתאם לביטויי האלימות בהם. לוי: "טועה מי שחושב שסרטים מצויירים, זה מיקי מאוס ופופאי. סרטים אלה עשויים לכלול כיום, ביטויי אלימות שאינם נופלים מהסרטים הרגילים".

יגאל לוי, מ"מ יו"ר המועצה: "רמות הסיווג הקיימות, הינן רחבות מדי ולא מספקות אבחנה לגבי השוני ביכולות התפיסה ועיבוד המידע של ילדים ובני נוער בגילאים השונים. חוסר התאמה בין רמות הסיווג, לבין תכני השידור, עשוי אף לגרום לחוסר אמון של ההורים במערכת הסיווג, ולהתייחסות אליה כבלתי רלבנטית".

בחו"ל מקפידים יותר על רמות הסיווג מאשר בארץ

במסגרת בחינת כללי הסימון והסיווג של משדרים, ביצעה המועצה בדיקה השוואתית של כללי הסימון והסיווג במספר מדינות, כגון: ארצות הברית, קנדה, בריטניה, הולנד וצרפת. ממצאי הבדיקה העלו, כי בעולם נהוג לקבוע רמות סיווג רבות יותר, מהקיים בארץ.

כמו כן, במדינות שונות מקובל לקבוע "סיווג תיאורי", אשר מלווה את ה"סיווג הגילאי", כגון: "קיימים ביטויי אלימות", "נעשה שימוש בשפה בוטה", "קיימים ביטויים מיניים" וכו'. לעיתים אף מצורף לשידורים ציור המתריע מפני תוכן בלתי ראוי, כגון: אגרוף מתאר אלימות; עקרב מתאר אימה; ומזרק מתאר שימוש בסמים ואלכוהול.

לוי הדגיש, כי בהתאם לכללים ולמדיניות המועצה, במידה ושידור מסוים חייב בסימון בשל תוכן מכמה רמות, הוא יסומן על פי רמת הסיווג המחמירה, וזאת במטרה להגן על הצופים הצעירים; אי לכך גם לגורמים המשדרים בארץ, יש עניין בעדכון רמות הסיווג, אחרת תימנע צפייה במשדר מסויים מקבוצת גיל שיכולה לצפות בו, ובכך יאבדו קהלי יעד.

לוי לא רואה את ה"אלופה" בעין יפה

בינתיים נמשכת מדיניות האכיפה של המועצה על הגופים המשדרים. יגאל לוי מ"מ יו"ר המועצה, הוציא היום מכתב הפרה ל"הוט" בשל שידור פרקים של "האלופה" אשר סווגו לצפייה מגיל 8 ומעלה בלבד, על אף שכללו ביטויי אלימות מילולית ופיסית וכן הכילו, ולא בפעם הראשונה, פרסומת סמוייה.

לוי: "הטלנובלות, הפכו בשנים האחרונות פופולאריות מאוד בקרב כל שכבות הגיל, על אף שחלקן עוסקות בנושאים דוגמת: אלכוהול, סקס, סמים, התאבדות, אלימות ושפה בוטה, אשר אינם מתאימים לצפיית ילדים, והעובדה שלעיתים משולבות בהן פרסומות סמויות, מחמירה את המצב. המועצה תקפיד שיסופק להורים מידע מתאים לגבי הסיווג ותפעל נגד גופים משדרים שיפעלו בניגוד לכללים".

ערוץ הילדים לא לילדים בלבד

מכתב בירור הוצא היום ל"הוט" ול"יס" גם לגבי פרקי סדרת הנוער "החברה הטובים", אשר שודרו ב"ערוץ הילדים", בשעה 17.00 וסווגו לגילאי 8 ומעלה, על אף שנכללו בהם נושאים כדוגמת: אלימות, סקס וסמים, אשר אינם מתאימים לצפיית ילדים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.