ה"אלופה" מסבכת את "הוט": מין ואלימות לילדים בני 8?
יגאל לוי מ"מ יו"ר המועצה, הוציא היום מכתב הפרה ל"הוט" בשל שידור פרקים של "האלופה" אשר על אף שכללו ביטויי אלימות ומין, סווגו לצפייה מגיל 8 ומעלה. במקביל הודיעה מועצת הכבלים והלוויין שהיא בוחנת רפורמה בסימון וסיווג של שידורים, למניעת פגיעה בילדים ונוער.
כיום מסווגים השידורים בארץ לפי התאמתם לשלוש קבוצות גיל בלבד: מגיל 8ומעלה, מגיל 14 ומעלה ומגיל 18 ומעלה. בכוונת המועצה להמליץ לשר התקשורת על עדכון רמות הסיווג, באופן שתהיה התאמה בין התכנים, לבין גיל הצופים.
לגבי המצוירים הורה היום לוי להקפיד על סיווגם בערוץ הילדים, בהתאם לביטויי האלימות בהם. לוי: "טועה מי שחושב שסרטים מצויירים, זה מיקי מאוס ופופאי. סרטים אלה עשויים לכלול כיום, ביטויי אלימות שאינם נופלים מהסרטים הרגילים".
יגאל לוי, מ"מ יו"ר המועצה: "רמות הסיווג הקיימות, הינן רחבות מדי ולא מספקות אבחנה לגבי השוני ביכולות התפיסה ועיבוד המידע של ילדים ובני נוער בגילאים השונים. חוסר התאמה בין רמות הסיווג, לבין תכני השידור, עשוי אף לגרום לחוסר אמון של ההורים במערכת הסיווג, ולהתייחסות אליה כבלתי רלבנטית".
בחו"ל מקפידים יותר על רמות הסיווג מאשר בארץ
במסגרת בחינת כללי הסימון והסיווג של משדרים, ביצעה המועצה בדיקה השוואתית של כללי הסימון והסיווג במספר מדינות, כגון: ארצות הברית, קנדה, בריטניה, הולנד וצרפת. ממצאי הבדיקה העלו, כי בעולם נהוג לקבוע רמות סיווג רבות יותר, מהקיים בארץ.
כמו כן, במדינות שונות מקובל לקבוע "סיווג תיאורי", אשר מלווה את ה"סיווג הגילאי", כגון: "קיימים ביטויי אלימות", "נעשה שימוש בשפה בוטה", "קיימים ביטויים מיניים" וכו'. לעיתים אף מצורף לשידורים ציור המתריע מפני תוכן בלתי ראוי, כגון: אגרוף מתאר אלימות; עקרב מתאר אימה; ומזרק מתאר שימוש בסמים ואלכוהול.
לוי הדגיש, כי בהתאם לכללים ולמדיניות המועצה, במידה ושידור מסוים חייב בסימון בשל תוכן מכמה רמות, הוא יסומן על פי רמת הסיווג המחמירה, וזאת במטרה להגן על הצופים הצעירים; אי לכך גם לגורמים המשדרים בארץ, יש עניין בעדכון רמות הסיווג, אחרת תימנע צפייה במשדר מסויים מקבוצת גיל שיכולה לצפות בו, ובכך יאבדו קהלי יעד.
לוי לא רואה את ה"אלופה" בעין יפה
בינתיים נמשכת מדיניות האכיפה של המועצה על הגופים המשדרים. יגאל לוי מ"מ יו"ר המועצה, הוציא היום מכתב הפרה ל"הוט" בשל שידור פרקים של "האלופה" אשר סווגו לצפייה מגיל 8 ומעלה בלבד, על אף שכללו ביטויי אלימות מילולית ופיסית וכן הכילו, ולא בפעם הראשונה, פרסומת סמוייה.
לוי: "הטלנובלות, הפכו בשנים האחרונות פופולאריות מאוד בקרב כל שכבות הגיל, על אף שחלקן עוסקות בנושאים דוגמת: אלכוהול, סקס, סמים, התאבדות, אלימות ושפה בוטה, אשר אינם מתאימים לצפיית ילדים, והעובדה שלעיתים משולבות בהן פרסומות סמויות, מחמירה את המצב. המועצה תקפיד שיסופק להורים מידע מתאים לגבי הסיווג ותפעל נגד גופים משדרים שיפעלו בניגוד לכללים".
ערוץ הילדים לא לילדים בלבד
מכתב בירור הוצא היום ל"הוט" ול"יס" גם לגבי פרקי סדרת הנוער "החברה הטובים", אשר שודרו ב"ערוץ הילדים", בשעה 17.00 וסווגו לגילאי 8 ומעלה, על אף שנכללו בהם נושאים כדוגמת: אלימות, סקס וסמים, אשר אינם מתאימים לצפיית ילדים.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
