ה"אלופה" מסבכת את "הוט": מין ואלימות לילדים בני 8?
יגאל לוי מ"מ יו"ר המועצה, הוציא היום מכתב הפרה ל"הוט" בשל שידור פרקים של "האלופה" אשר על אף שכללו ביטויי אלימות ומין, סווגו לצפייה מגיל 8 ומעלה. במקביל הודיעה מועצת הכבלים והלוויין שהיא בוחנת רפורמה בסימון וסיווג של שידורים, למניעת פגיעה בילדים ונוער.
כיום מסווגים השידורים בארץ לפי התאמתם לשלוש קבוצות גיל בלבד: מגיל 8ומעלה, מגיל 14 ומעלה ומגיל 18 ומעלה. בכוונת המועצה להמליץ לשר התקשורת על עדכון רמות הסיווג, באופן שתהיה התאמה בין התכנים, לבין גיל הצופים.
לגבי המצוירים הורה היום לוי להקפיד על סיווגם בערוץ הילדים, בהתאם לביטויי האלימות בהם. לוי: "טועה מי שחושב שסרטים מצויירים, זה מיקי מאוס ופופאי. סרטים אלה עשויים לכלול כיום, ביטויי אלימות שאינם נופלים מהסרטים הרגילים".
יגאל לוי, מ"מ יו"ר המועצה: "רמות הסיווג הקיימות, הינן רחבות מדי ולא מספקות אבחנה לגבי השוני ביכולות התפיסה ועיבוד המידע של ילדים ובני נוער בגילאים השונים. חוסר התאמה בין רמות הסיווג, לבין תכני השידור, עשוי אף לגרום לחוסר אמון של ההורים במערכת הסיווג, ולהתייחסות אליה כבלתי רלבנטית".
בחו"ל מקפידים יותר על רמות הסיווג מאשר בארץ
במסגרת בחינת כללי הסימון והסיווג של משדרים, ביצעה המועצה בדיקה השוואתית של כללי הסימון והסיווג במספר מדינות, כגון: ארצות הברית, קנדה, בריטניה, הולנד וצרפת. ממצאי הבדיקה העלו, כי בעולם נהוג לקבוע רמות סיווג רבות יותר, מהקיים בארץ.
כמו כן, במדינות שונות מקובל לקבוע "סיווג תיאורי", אשר מלווה את ה"סיווג הגילאי", כגון: "קיימים ביטויי אלימות", "נעשה שימוש בשפה בוטה", "קיימים ביטויים מיניים" וכו'. לעיתים אף מצורף לשידורים ציור המתריע מפני תוכן בלתי ראוי, כגון: אגרוף מתאר אלימות; עקרב מתאר אימה; ומזרק מתאר שימוש בסמים ואלכוהול.
לוי הדגיש, כי בהתאם לכללים ולמדיניות המועצה, במידה ושידור מסוים חייב בסימון בשל תוכן מכמה רמות, הוא יסומן על פי רמת הסיווג המחמירה, וזאת במטרה להגן על הצופים הצעירים; אי לכך גם לגורמים המשדרים בארץ, יש עניין בעדכון רמות הסיווג, אחרת תימנע צפייה במשדר מסויים מקבוצת גיל שיכולה לצפות בו, ובכך יאבדו קהלי יעד.
לוי לא רואה את ה"אלופה" בעין יפה
בינתיים נמשכת מדיניות האכיפה של המועצה על הגופים המשדרים. יגאל לוי מ"מ יו"ר המועצה, הוציא היום מכתב הפרה ל"הוט" בשל שידור פרקים של "האלופה" אשר סווגו לצפייה מגיל 8 ומעלה בלבד, על אף שכללו ביטויי אלימות מילולית ופיסית וכן הכילו, ולא בפעם הראשונה, פרסומת סמוייה.
לוי: "הטלנובלות, הפכו בשנים האחרונות פופולאריות מאוד בקרב כל שכבות הגיל, על אף שחלקן עוסקות בנושאים דוגמת: אלכוהול, סקס, סמים, התאבדות, אלימות ושפה בוטה, אשר אינם מתאימים לצפיית ילדים, והעובדה שלעיתים משולבות בהן פרסומות סמויות, מחמירה את המצב. המועצה תקפיד שיסופק להורים מידע מתאים לגבי הסיווג ותפעל נגד גופים משדרים שיפעלו בניגוד לכללים".
ערוץ הילדים לא לילדים בלבד
מכתב בירור הוצא היום ל"הוט" ול"יס" גם לגבי פרקי סדרת הנוער "החברה הטובים", אשר שודרו ב"ערוץ הילדים", בשעה 17.00 וסווגו לגילאי 8 ומעלה, על אף שנכללו בהם נושאים כדוגמת: אלימות, סקס וסמים, אשר אינם מתאימים לצפיית ילדים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
