ניתוח טכני: מדד עם "תיקרה כפולה"

קשה להניח שאחרי ההיפוך שחווה המדד בדמות "תיקרה כפולה" וגל ירידות בעל מומנטום כה מרשים, תסתיים לה מגמת הירידה ללא התרעה מוקדמת
אייל גורביץ |

הקריסה המהירה שחווה מדד דקס לאחרונה נוטה לשדר מסר כפול. ראשית בטווח הקצר צפוי תיקון חד כלפי מעלה. שתי סיבות לכך : הראשונה היא העובדה לפיה במהלך הירידה האחרונה נפגש מדד דקס עם רמת תמיכה משמעותית ששוכנת סביב 6,384 הנקודות. כפי שאפשר לראות על הגרף הוא נגע בה וזינק מעלה. שנית, יש לשים לב לחריגה הדרמטית מהרצועה התחתונה של בולינגר. אירוע זה מעלה מהותית את הסבירות לתיקון טכני כבר בתקופה הקרובה. ובשבוע האחרון החל תיקון שצפוי להימשך גם לאורך התקופה הקרובה. אחרי גל ירידות חד, אמור מדד דקס לתקן עוד כמה אחוזים מעלה. אלא שמהלך עליות זה מקבל התייחסות של תיקון טכני ולא יותר מכך. קשה להניח שאחרי ההיפוך שחווה המדד בדמות "תיקרה כפולה" וגל ירידות בעל מומנטום כה מרשים, תסתיים לה מגמת הירידה ללא התרעה מוקדמת.

אם נביט על הגרף המצורף נוכל לראות את גל הירידות הרציף שהחל 8,100 הנקודות והסתיים ברמת 6,384 הנקודות. החיתוכים המקובלים גורסים שהתיקון אמור להתכנס לרמות של 7,045 – 7,445. אני מניח שזה יהיה איזשהו מספר באמצע.

המסר השני נוגע למה שאמור להתרחש לאחר התיקון. פוטנציאל העליות של מדד דקס מוגבל. לכן, ההנחה היא שלאחר התיקון הטכני תתחדש מגמת הירידה והמדד צפוי לשבור כלפי מטה, או לכל הפחות לחזור לפחות עד לרמת השפל הקודמת.

רמות תמיכה והתנגדות

1. התנגדות ראשונה ומשמעותית ברמות שבין 7,045 – 7,445 הנקודות. רמות זו אמורות לבלום כל ניסיון עליות.

2. לשים לב היטב לרמת 6,384 הנקודות. רמה זו היא התחתית אותה קבע הדקס ואינה אמורה להישבר בשבוע הקרוב.

לסיכום: תיקון בטווח הקצר – ירידה בארוך.

* הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומלמד ניתוח טכני

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.