ניתוח טכני: מדד עם "תיקרה כפולה"
הקריסה המהירה שחווה מדד דקס לאחרונה נוטה לשדר מסר כפול. ראשית בטווח הקצר צפוי תיקון חד כלפי מעלה. שתי סיבות לכך : הראשונה היא העובדה לפיה במהלך הירידה האחרונה נפגש מדד דקס עם רמת תמיכה משמעותית ששוכנת סביב 6,384 הנקודות. כפי שאפשר לראות על הגרף הוא נגע בה וזינק מעלה. שנית, יש לשים לב לחריגה הדרמטית מהרצועה התחתונה של בולינגר. אירוע זה מעלה מהותית את הסבירות לתיקון טכני כבר בתקופה הקרובה. ובשבוע האחרון החל תיקון שצפוי להימשך גם לאורך התקופה הקרובה. אחרי גל ירידות חד, אמור מדד דקס לתקן עוד כמה אחוזים מעלה. אלא שמהלך עליות זה מקבל התייחסות של תיקון טכני ולא יותר מכך. קשה להניח שאחרי ההיפוך שחווה המדד בדמות "תיקרה כפולה" וגל ירידות בעל מומנטום כה מרשים, תסתיים לה מגמת הירידה ללא התרעה מוקדמת.
אם נביט על הגרף המצורף נוכל לראות את גל הירידות הרציף שהחל 8,100 הנקודות והסתיים ברמת 6,384 הנקודות. החיתוכים המקובלים גורסים שהתיקון אמור להתכנס לרמות של 7,045 – 7,445. אני מניח שזה יהיה איזשהו מספר באמצע.
המסר השני נוגע למה שאמור להתרחש לאחר התיקון. פוטנציאל העליות של מדד דקס מוגבל. לכן, ההנחה היא שלאחר התיקון הטכני תתחדש מגמת הירידה והמדד צפוי לשבור כלפי מטה, או לכל הפחות לחזור לפחות עד לרמת השפל הקודמת.
רמות תמיכה והתנגדות
1. התנגדות ראשונה ומשמעותית ברמות שבין 7,045 – 7,445 הנקודות. רמות זו אמורות לבלום כל ניסיון עליות.
2. לשים לב היטב לרמת 6,384 הנקודות. רמה זו היא התחתית אותה קבע הדקס ואינה אמורה להישבר בשבוע הקרוב.
לסיכום: תיקון בטווח הקצר – ירידה בארוך.
* הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומלמד ניתוח טכני
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
