נוק-אאוט נוסף לשוק התעסוקה בארה"ב: ירידה של 17 אלף משרות בחודש ינואר

מספר המשרות החדשות במשק פספס בגדול את ציפיות האנליסטים, 17,000 משרות הוחסרו בחודש ינואר מהמשק האמריקני. נתון שיעור האבטלה השיל 0.1% לשיעור של 4.9%
אילן קליקה |

נתון האבטלה במשק האמריקני פורסם לפני זמן קצר והוסיף לא מעט לתמונת המצב של כלכלת ארצות הברית. הנתון מורכב ממספר נתונים שבראשן עומד נתון שיעור האבטלה. נתון שיעור האבטלה השיל 0.1% לשיעור של 4.9%, לאחר שהצפי נקבע על שיעור של 5% . נתון חשוב נוסף, מספר המשרות החדשות במשק, פספס את ציפיות האנליסטים שוב. 17,000 משרות הוחסרו בחודש ינואר למשק האמריקני, זאת בעוד שהתחזיות הצביעו על תוספת של 58,000.

נזכיר, שבחודש דצמבר השוק הוכה בתדהמה נוכח התוספת המזערית של 18,000 משרות, אשר תוקנה רטרואקטיבית לתוספת של 82,000 משרות. כמו כן, בחודש נובמבר נרשמה תוספת של 94 אלף משרות ובחודש אוקטובר נרשמה תוספת של 170 אלף משרות.

כאמור, נתוני התעסוקה לחודש ינואר, הצביעו כי מנוע הצמיחה הגדול בעולם ממשיך להתדרדר, נתון המשרות של המגזר הלא-ממשלתי בחודש שעבר, הכה את ציפיות הכלכלנים שציפו לעלייה של 58,000 מועסקים, כאשר החסיר של 17,000 מועסקים.

שיעור האבטלה במשק לחודש ינואר רשם ירידה לרמה של 4.9%, ובכך הכה את קונצנזוס הכלכלנים, אשר ציפו שישאר ברמה של 5%.

האינדקטורים הבאים ולא פחות חשובים נוגעים למספר שעות העבודה השבועיות, או מידת אורכו של שבוע העבודה – יחד עם זאת לא מעוררים תהודה מסוימת בשווקים. שעות העבודה השבועיות נותרו ללא שינוי ברמה של 33.8, זה השבוע השביעי ברציפות.

"באופן כללי דו"חות אלו מספקים חדשות רעות, דבר המחזקק את הסיכויים למיתון", מציין ניג'ל גאלוט, אנליסט ב- Global Insight.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: