נוק-אאוט נוסף לשוק התעסוקה בארה"ב: ירידה של 17 אלף משרות בחודש ינואר
נתון האבטלה במשק האמריקני פורסם לפני זמן קצר והוסיף לא מעט לתמונת המצב של כלכלת ארצות הברית. הנתון מורכב ממספר נתונים שבראשן עומד נתון שיעור האבטלה. נתון שיעור האבטלה השיל 0.1% לשיעור של 4.9%, לאחר שהצפי נקבע על שיעור של 5% . נתון חשוב נוסף, מספר המשרות החדשות במשק, פספס את ציפיות האנליסטים שוב. 17,000 משרות הוחסרו בחודש ינואר למשק האמריקני, זאת בעוד שהתחזיות הצביעו על תוספת של 58,000.
נזכיר, שבחודש דצמבר השוק הוכה בתדהמה נוכח התוספת המזערית של 18,000 משרות, אשר תוקנה רטרואקטיבית לתוספת של 82,000 משרות. כמו כן, בחודש נובמבר נרשמה תוספת של 94 אלף משרות ובחודש אוקטובר נרשמה תוספת של 170 אלף משרות.
כאמור, נתוני התעסוקה לחודש ינואר, הצביעו כי מנוע הצמיחה הגדול בעולם ממשיך להתדרדר, נתון המשרות של המגזר הלא-ממשלתי בחודש שעבר, הכה את ציפיות הכלכלנים שציפו לעלייה של 58,000 מועסקים, כאשר החסיר של 17,000 מועסקים.
שיעור האבטלה במשק לחודש ינואר רשם ירידה לרמה של 4.9%, ובכך הכה את קונצנזוס הכלכלנים, אשר ציפו שישאר ברמה של 5%.
האינדקטורים הבאים ולא פחות חשובים נוגעים למספר שעות העבודה השבועיות, או מידת אורכו של שבוע העבודה – יחד עם זאת לא מעוררים תהודה מסוימת בשווקים. שעות העבודה השבועיות נותרו ללא שינוי ברמה של 33.8, זה השבוע השביעי ברציפות.
"באופן כללי דו"חות אלו מספקים חדשות רעות, דבר המחזקק את הסיכויים למיתון", מציין ניג'ל גאלוט, אנליסט ב- Global Insight.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
