אירופה חתמה בירידות שערים: הפוטסי השיל 1.4% מערכו
המדדים המובילים באירופה חתמו את יום המסחר הראשון השבוע בירידות שערים. על המגמה השלילית ניצחו מניות הסקטור הפיננסי ומניות חברות הסחורות, כתוצאה מהתגברות החששות כי צמיחת הכלכלה הגלובלית מאיטה, וכי יתכן וחברות ידווחו על הפסדים נוספים הקשרים להשקעות הסאבפריים.
" הדבר שמפחיד הוא המיתון. לפני מספר שבועות, לא יכולנו לקבוע האם אנו עומדים בפני מיתון או האטה, וככל שהזמן עובר, כך מופיעים יותר סימני מיתון", ציין עימנואל סופר, מנהל נכסים ב- Neuflize.
בין המניות שבלטו היום היו מניות Antofagasta ו- Total, אשר נלחצו מטה בעקבות ירידת מחירי המתכות והנפט. כמו כן, מניית חברת Lafarge ומניית חברת Holcim הובילו את ירידות השערים בקרב יצרניות הבטון, זאת לאחר שענקית הפיננסים, Credit Suisse, חתכה את המלצת המניות ל"מכירה".
בחזית סקטור הפיננסים, מניות Barclays ו- Royal Bank of Scotland, נחלשו היום לאחר הדיווח, כי יתכנו מחיקות נוספות. כמו כן, מניית הבנק Societe Generale המשיכה היום בירידות של כ-3%, לרמת שפל של 3 שנים.
מדדים
אינדקס ה- Stoxx 600 השיל 1.1% לרמה של 318.7 נקודות. כמו כן, אינדקס ה- Stoxx 50 איבד 1% מערכו, בעוד אינדקס ה- Euro Stoxx 50, המודד את ביצועי מדינות גוש האירו, נחלש ב-0.3%.
המדדים המובילים באירופה חתמו את יום המסחר בירידות שערים ב-13 מתוך 18 הבורסות שנפתחו היום למסחר במערב אירופה. הקאק 40 הצרפתי איבד 0.6% מערכו, הפוטסי הלונדוני השיל 1.4% והדקס הגרמני נחלש ב-0.1%.
אירופאיות במרכז
כאמור, מניות יצרנית הנחושת הנשלטת על ידי משפחת לוס'קי הציליאנית, Antofagasta, נסגו אחורה ב-3.8% למחיר של 627.5 פני למניה. כמו כן, חברת הכרייה השנייה בגודלה בעולם,Anglo American, נחלשה צנחה היום ב-4.8% למחיר של 2,465 פני למניה. בנוסף, מניות החברה הגדולה ביותר באירופה לזיקוק הנפט, Total, איבדו היום 1.4% למחיר של 49.26 אירו למניה.
החברה גדולה ביותר בעולם ליצור בטון נחלשה היום ב-5% למחיר של 106.84 אירו למניה. החברה השנייה בגודלה בעולם, Holcim, צנחה גם היא ב-4.3% למחיר של 103 פרנק למניה.
הבנק השלישי בגודלו באנגליה, Barclays, איבד היום 1% מערכו למחיר של 482.5 פני למניה. הבנק השני בגודלו, Royal Bank of Scotland, איבד גם הוא 2.4% מערכו למחיר של 381.75 פני למניה. " אנו מצפים למחיקות גדולות יותר מהחזויות, כאשר Barclays ו- Royal Bank of Scotland נמצאים בעמדת סיכון", ציין דרסנר קלינורת'. קלינורת' הוסיף, 2008 תהיה שנה קשה".

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר
עבאדי בויאנג'ו כיהנה בתפקיד בין 2007 ל-2011 וכיום מכהנת כיו"ר קצא"א
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט למנות לתפקיד החשבת הכללית של האוצר את מיכל עבאדי-בויאנג'ו, כאשר סיום כהונתו הצפוי של החשב הכללי יהלי רוטנברג יגיע בסוף חודש ינואר. שר האוצר החליט להשיבה לתפקיד, כאשר כיום עבאדי בויאנג'ו מכהנת כיום כיו"ר קבוצת החברות קצא"א, לאחר שכיהנה כחשבת הכללית בעבר שהיתה בעבר ולאחר מכן כיהנה בשורת תפקידים בכירים במגזר הציבורי והפרטי וכיו״ר וכדירקטורית בגופים פיננסיים וציבוריים מרכזיים. לפי הודעת האוצר, מינויה יובא לאישור הממשלה בקרוב.
לפי ההודעה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר כי "משרד
האוצר וכלכלת ישראל זקוקים בעת הזו של אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים ליציבות ובגרות ולשילוב של ניסיון במגזר הציבורי ומגזר הפרטי. מיכל עבאדי-בויאנג'ו מביאה איתה את כל זאת ועוד, למען כלכלת ישראל בשנים הבאות. מיכל, דמות מקצועית חזקה ומוערכת, תצטרף לנבחרת הצמרת
הכלכלית של מדינת ישראל ותתרום מניסיונה העשיר להמשך ניהול הכלכלה המוצלחת של מדינת ישראל. אני מודה לה על נכונותה להיקרא לדגל ולשוב לתפקיד שאותו ביצעה בעבר בהצלחה רבה. אני רוצה להודות מכל הלב לחשב הכללי יהלי רוטנברג שהוביל בכשרון ובמקצועיות שאין שני לה את האגף
באחת התקופות המאתגרות ביותר בתולדות ישראל. יהלי היה עוגן משמעותי והותיר חותם של עשייה אדירה למען כלכלת ישראל ולייצוב אגף החשב הכללי כמוביל ודומיננטי. יהלי ידידי היקר, היית שותף להצלחות הלאומיות של מדינת ישראל. ניהלת בתבונה את החוב ואת התקציב של מדינת ישראל
בתקופה הסוערת של מגיפת הקורונה וכן בזמן המלחמה. היית שגריר של הכלכלה שלנו ובנית את האמון של העולם בשוק הישראלי שתורגם לאגרות חוב כדאיות תחת תנאים מאתגרים - האדם הנכון בזמן הנכון. יש לך חלק משמעותי בניצחון הצבאי בזירות השונות ובתפקודה האזרחי של המדינה בשנתיים
קשות של מלחמה. האדנים שהנחת בכלכלה ובפיתוח התשתיות במדינת ישראל יטביעו חותם עשרות שנים קדימה. אני מודה לך בשם ממשלת ישראל ובשם עם ישראל כולו" מינויה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו יבוא לאישור הממשלה בזמן הקרוב.
