בני גאון בראיון ל-Bizportal : "הצעירים רואים רק אקזיטים"
על רקע המצב המורכב בו נמצא שוק ההון, כאשר גיוס כספים הפך לעסק פשוט הרבה פחות ובאופן כללי נראה כאילו זו שעת המבחן של המנהלים, בני גאון, בעל השליטה בגאון אחזקות ואולי המנכ"ל המיתולוגי של המדינה, פורס בפנינו את משנתו בענין זה ובמספר נושאים נוספים.
(ש) בכנס המשקיעים של גאון בית השקעות? דברת על "צמיחה לאלפיון העליון בלבד" למה התכוונת?
(ת) ללא סדר יום לאומי שכולל תקציבי רווחה לשכבות החלשות, השקעה בחינוך וכדומה, הצמיחה הכלכלית והפריחה של המשק למרות כל "המהומות מסביב" שהם מלחמת לבנון, משבר סאב-פריים ושביתות, תישאר מנת חלקו של האלפיון העליון.
(ש) איזה עצה היית נותן היום למנכ"לים של חברות לאור משבר האשראי?
(ת) נקודת הזמן של מצוקה היא ברגע שיש בעיה בתזרים המזומנים. בכל מערכת שאתה אמון עליה תשאיר לעצמך כרית מזומנים שהיא משמשת ככסא מפלט שלך, תמיד תוכל להישען עליה ברגע של מצוקה.
התזרים הוא לא רק נחלת מנהל הכספים אלא גם עניינו של המנכ"ל ואם המנכ"ל לא יודע מה נעשה בתזרים המזומנים, עדיף שיתפטר עכשיו מאשר אחר כך וזה היה בזמנו המצב בכור לפני הגעתי, כאשר מי ששלט בכיפה היה ה"אשף הפיננסי" והמנכ"ל היה מנותק. אני מספר זאת מכיוון שהיום המצב שונה, אם ניקח את שני העשורים האחרונים בהם עברנו מכלכלה סוציאלית לכלכלת שוק נוכל לראות כי היו שלושה עידנים.
היה את עידן הגנרל, שהיה מנהל בפוטנציה ואז אושיות התעשייה אוישו על ידי גנרלים ששימשו גם כעתודות למערכת הפוליטית. אבל לא כל גנרל הוא גם מנהל טוב של תאגיד. אחרי זה היה את עידן שוק ההון – עידן איש הכספים, זה היודע לשחק בתוך המערכת הפיננסית של החברה. היום המדינה מוצפת בכסף, יש את מדינת ישראל הכלכלית, שהיא לא זקוקה לממשלה וכאן ה"אשף הפיננסי" הוא לא פונקציה אלא ה"אשף המסחרי" - זה שצריך למכור את הסחורה. לא משנה על כמה מזומנים אני יושב כל עוד אינני יודע למכור את הסחורה שלי.
(ש) לפי דבריך ישנן שתי מדינות, "ישראל הכלכלית" "ישראל הפוליטית" האם אנו צפויים לראות איזון בין הקפיטליזם הרצחני לבין מדינת הרווחה?
(ת) אני לא חושב שיש היום קפיטליזם רצחני. המציאות של היום היא כלכלה גלובלית, אם מנהל נמדד בעבר בכמה הוא תרם, היום הוא נמדד בכמה הוא שווה. השאיפה של אנשים צעירים היום היא מתי אני עושה את ה"מכה"? ואני גם רואה חבר'ה צעירים בני 30-35 יושבים בפנסיה בסיליקון וואלי. אני לא מותח ביקורת על כך, יש להבין כי העולם השתנה אבל אני חושב שהשינוי הוא לא לטובה. הרבה מאוד מכירות של חברות אנחנו רואים בישראל והצמיחה מגיעה רק לאלפיון העליון - לא בנינו משהו במקום.
(ש) למה אתה מתכוון?
(ת) השאלה היא מה יותר טוב בהסתכלות אסטרטגית של המדינה, להקים מפעל באירביד (בירדן) או בגליל העליון? מה שקרה הוא שמכרנו הון אנושי והפכנו להיות מקום מאוד מאותגר לכסף זמין מהעולם. החברות הגדולות היום במשק אינן בידיים ישראליות וזה מוביל אותי לשאלה הבאה והיא היכן יהיה המפעל הבא של ישקר? בסין. גם המפעל הבא של מכתשים אגן כבר לא יהיה ברמת חובב.
אלה שהתכנסו ב"חווה" של שרון ובבית של רבין, כבר לא מהווים את הלובי למערכות השלטון. זאת אומרת, יש את ערוץ מדינת ישראל הכלכלית והיא נבנתה על העקרון שהיא לא זקוקה למדינת ישראל "ההיא", זו של הפוליטיקאים. הצמרת העסקית כבר לא מתבטאת באימרות פוליטיות. זאת משתי סיבות - האחת, "אני במילא לא יכול לשנות". השנייה - "שמא יבולע לי. במקסימום, אם קורה משהו, אני לוקח את המטוס שלי וטס לחו"ל".
(ש)מה הם הקשיים המשמעותיים ביותר שחווית בתור מנהל ואיך נחלצת מהם?
(ת)כשניהלתי את כור נתקלתי במצב הבא. יש 2 גורמים במדינה שמאוד לא אוהבים אחד את השני, האחד זה הבנקים והשני זה ההסתדרות. היתה אווירה ציבורית כי יש לפרק את המעוז ההסתדרותי הזה. קשה לך לבצע תוכנית עסקית כשהבנקים, בעלי המניות האמיתיים בכור, נושפים לך בעורף. הקושי היה לתרגם את החולשה לעוצמה ואמרתי להם, אם אתם רוצים תפטרו אותי. כשאתה המנכ"ל יש לזכור כי אין עבר מייחסים את כל כשלי העבר לך.
(ש)מהם כיווני ההשקעה שיניבו ערך מוסף למשקיע בתקופה הקרובה?

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
