משפחות החטופים ייסעו לחו"ל במימון המדינה

למעלה משנה לאחר חטיפת חיילי צה"ל, אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק לפיו המדינה תשלם את הוצאות נסיעות המשפחות לחו"ל כחלק מהמאמץ לשחרור הבנים. בני המשפחות מברכים

למעלה משנה לאחר חטיפת חיילי צה"ל גלעד שליט, אהוד (אודי) גולדווסר ואלדד רגב, אישרה הערב הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק לפיה המדינה תישא בהוצאות הנסיעות של משפחות החטופים לחו"ל, במסגרת המאמצים להביא לשחרור בניהם. עם אישור ההצעה, הביעו משפחות החטופים שביעות רצון מהמהלך. "לא האמנו שהשחרור יתעכב כל כך, ולכן החלטת הכנסת תסייע רבות", נמסר ממטה המאבק למען המשפחות.

את הצעת החוק יזם ח"כ ישראל חסון (ישראל ביתנו), שהופתע לאחרונה לגלות כי משפחות החיילים החטופים נאלצות לשלם מכיסן את הוצאות הטיסה לחו"ל, בשעה שהן יוצאות למפגשים עם מדינאים ברחבי העולם כדי לקדם את המגעים לשחרור בניהם.

הדברים הגיעו עד כדי אבסורד כאשר פקידים של משרד החוץ שהתלוו אליהם לנסיעות נסעו על חשבון המשרד, בעוד שבני המשפחות נאלצו לממן את הנסיעות בכוחות עצמם או מכספי תרומות.

גם אחרי שח"כ חסון והמשפחות הצליחו לעורר הד ציבורי בנושא, טסו לפני כשבועיים משפחות החטופים לבריסל פעם נוספת על חשבונן. "בשנה האחרונה למדנו כי אין ספק שמפגש בלתי אמצעי עם משפחות החטופים פותח דלתות אשר שום דיפלומט או פוליטיקאי אינו מסוגל לפתוח", אמר חסון. "הסיפור האישי, הדמעות בעיניים והאלבומים המשפחתיים שווים יותר מכל הסבר מלומד של מדינאי".

לדבריו, בהצעת החוק, שאושרה הערב בקריאה טרומית, קובעת המדינה באופן חד-משמעי כי שליחות המשפחות לשחרור יקיריהם הינה משימה לאומית, ולא גחמה פרטית. "מדינת ישראל מחויבת לשחרור החטופים, ולכן היא גם מחויבת לתמוך במי שפועל בשליחותה לשם כך. אסור שפעילות להצלת חיי חיילים תסתמך על היכולת הכלכלית של משפחותיהם".

עם אישור הצעת החוק, הביעו נציגי המשפחות שביעות רצון מהמהלך. ממטה המאבק למען משפחות החטופים נמסר עוד כי "המשפחות מבקשות להודות לכל התורמים והמתנדבים, שלכל אורך השנה עושים ימים ולילות בניסיון לסייע בפעילויות להשבת נושא השבת החטופים לסדר היום".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.