משפחות החטופים ייסעו לחו"ל במימון המדינה

למעלה משנה לאחר חטיפת חיילי צה"ל, אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק לפיו המדינה תשלם את הוצאות נסיעות המשפחות לחו"ל כחלק מהמאמץ לשחרור הבנים. בני המשפחות מברכים

למעלה משנה לאחר חטיפת חיילי צה"ל גלעד שליט, אהוד (אודי) גולדווסר ואלדד רגב, אישרה הערב הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק לפיה המדינה תישא בהוצאות הנסיעות של משפחות החטופים לחו"ל, במסגרת המאמצים להביא לשחרור בניהם. עם אישור ההצעה, הביעו משפחות החטופים שביעות רצון מהמהלך. "לא האמנו שהשחרור יתעכב כל כך, ולכן החלטת הכנסת תסייע רבות", נמסר ממטה המאבק למען המשפחות.

את הצעת החוק יזם ח"כ ישראל חסון (ישראל ביתנו), שהופתע לאחרונה לגלות כי משפחות החיילים החטופים נאלצות לשלם מכיסן את הוצאות הטיסה לחו"ל, בשעה שהן יוצאות למפגשים עם מדינאים ברחבי העולם כדי לקדם את המגעים לשחרור בניהם.

הדברים הגיעו עד כדי אבסורד כאשר פקידים של משרד החוץ שהתלוו אליהם לנסיעות נסעו על חשבון המשרד, בעוד שבני המשפחות נאלצו לממן את הנסיעות בכוחות עצמם או מכספי תרומות.

גם אחרי שח"כ חסון והמשפחות הצליחו לעורר הד ציבורי בנושא, טסו לפני כשבועיים משפחות החטופים לבריסל פעם נוספת על חשבונן. "בשנה האחרונה למדנו כי אין ספק שמפגש בלתי אמצעי עם משפחות החטופים פותח דלתות אשר שום דיפלומט או פוליטיקאי אינו מסוגל לפתוח", אמר חסון. "הסיפור האישי, הדמעות בעיניים והאלבומים המשפחתיים שווים יותר מכל הסבר מלומד של מדינאי".

לדבריו, בהצעת החוק, שאושרה הערב בקריאה טרומית, קובעת המדינה באופן חד-משמעי כי שליחות המשפחות לשחרור יקיריהם הינה משימה לאומית, ולא גחמה פרטית. "מדינת ישראל מחויבת לשחרור החטופים, ולכן היא גם מחויבת לתמוך במי שפועל בשליחותה לשם כך. אסור שפעילות להצלת חיי חיילים תסתמך על היכולת הכלכלית של משפחותיהם".

עם אישור הצעת החוק, הביעו נציגי המשפחות שביעות רצון מהמהלך. ממטה המאבק למען משפחות החטופים נמסר עוד כי "המשפחות מבקשות להודות לכל התורמים והמתנדבים, שלכל אורך השנה עושים ימים ולילות בניסיון לסייע בפעילויות להשבת נושא השבת החטופים לסדר היום".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.