משפחות החטופים ייסעו לחו"ל במימון המדינה

למעלה משנה לאחר חטיפת חיילי צה"ל, אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק לפיו המדינה תשלם את הוצאות נסיעות המשפחות לחו"ל כחלק מהמאמץ לשחרור הבנים. בני המשפחות מברכים

למעלה משנה לאחר חטיפת חיילי צה"ל גלעד שליט, אהוד (אודי) גולדווסר ואלדד רגב, אישרה הערב הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק לפיה המדינה תישא בהוצאות הנסיעות של משפחות החטופים לחו"ל, במסגרת המאמצים להביא לשחרור בניהם. עם אישור ההצעה, הביעו משפחות החטופים שביעות רצון מהמהלך. "לא האמנו שהשחרור יתעכב כל כך, ולכן החלטת הכנסת תסייע רבות", נמסר ממטה המאבק למען המשפחות.

את הצעת החוק יזם ח"כ ישראל חסון (ישראל ביתנו), שהופתע לאחרונה לגלות כי משפחות החיילים החטופים נאלצות לשלם מכיסן את הוצאות הטיסה לחו"ל, בשעה שהן יוצאות למפגשים עם מדינאים ברחבי העולם כדי לקדם את המגעים לשחרור בניהם.

הדברים הגיעו עד כדי אבסורד כאשר פקידים של משרד החוץ שהתלוו אליהם לנסיעות נסעו על חשבון המשרד, בעוד שבני המשפחות נאלצו לממן את הנסיעות בכוחות עצמם או מכספי תרומות.

גם אחרי שח"כ חסון והמשפחות הצליחו לעורר הד ציבורי בנושא, טסו לפני כשבועיים משפחות החטופים לבריסל פעם נוספת על חשבונן. "בשנה האחרונה למדנו כי אין ספק שמפגש בלתי אמצעי עם משפחות החטופים פותח דלתות אשר שום דיפלומט או פוליטיקאי אינו מסוגל לפתוח", אמר חסון. "הסיפור האישי, הדמעות בעיניים והאלבומים המשפחתיים שווים יותר מכל הסבר מלומד של מדינאי".

לדבריו, בהצעת החוק, שאושרה הערב בקריאה טרומית, קובעת המדינה באופן חד-משמעי כי שליחות המשפחות לשחרור יקיריהם הינה משימה לאומית, ולא גחמה פרטית. "מדינת ישראל מחויבת לשחרור החטופים, ולכן היא גם מחויבת לתמוך במי שפועל בשליחותה לשם כך. אסור שפעילות להצלת חיי חיילים תסתמך על היכולת הכלכלית של משפחותיהם".

עם אישור הצעת החוק, הביעו נציגי המשפחות שביעות רצון מהמהלך. ממטה המאבק למען משפחות החטופים נמסר עוד כי "המשפחות מבקשות להודות לכל התורמים והמתנדבים, שלכל אורך השנה עושים ימים ולילות בניסיון לסייע בפעילויות להשבת נושא השבת החטופים לסדר היום".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.