הסקירה השבועית של המניות בעולם

לאחר המימושים הקלים בשבוע שעבר חזרו המדדים האמריקאים להיסחר בעליות שערים נאות בצל נתוני מאקרו מעודדים.
איתי פורמן |

ההשפעה ה"רעה" של ההערכות כי הריבית עשויה שלא לרדת בשנת 2007, כבר הכבידה על המדדים בשבוע שעבר וכעת המשקיעים חזרו להסתכל על חצי הכוס המלאה - נתוני המאקרו החזקים מהצפוי שמעידים על כך שהכלכלה האמריקאית הולכת ל"ריבאונד" ברבעון השני. נוסף לכך מדד הליבה של ה- PCE היה מעט נמוך מהצפוי והתייצב ברמה של 2% ותרם לסיום האופטימי של סוף השבוע.

בסיכום שבועי רשמו המדדים המובילים עליות נאות כאשר מדד ה- S&P500 ומדד ה- Nasdaq הצליחו לסיים את כל ימי המסחר בתשואה חיובית ובסיכום שבועי הוסיפו כ- 1.4% וכ- 2.2% לערכם בהתאמה. מדד ה- Dow Jones אשר באחד מהימים רשם ירידה קלה, סיים אף הוא שבוע חיובי עם תשואה שבועית של 1.2%.

שבע שנים לקח למדד ה- S&P500 להתאושש מהתפוצצות הבועה. ביום המסחר האחרון בבורסה האמריקאית השיא הקודם של מדד ה- S&P500 נשבר. מדד ה- Nasdaq עדיין רחוק מאוד מהשיא של כל הזמנים אשר נרשם בשנת 2000 והוא צריך להכפיל את ערכו ע"מ להגיע לשם.

טכנולוגיה

סקטור הטכנולוגיה, אשר לאחר פתיחה פנטסטית בתחילת השנה התיישר עם ביצועי השוק, חזר השבוע למרכז הבמה כאשר במדד הנסדא"ק ובסקטור הטכנולוגיה ב- S&P500 נרשמו עליות נאות (2%). אחת הסיבות לחולשה היחסית בסקטור הייתה עונת דוחות חלשה למדי, בניגוד לשאר החברות. עם זאת, ראוי לציין כי מספר חברות מפתח, כגון Microsoft ו- Intel, פרסמו דוחות טובים מהצפוי. מי שעוקב אחר פרסום הפרוטוקולים של ישיבות ה- Fed רואה כי הם מציינים כי הביקושים והצמיחה בסקטור הטכנולוגיה הם חזקים, בניגוד לצמיחה המתונה שנרשמה בסה"כ. בינתיים הצמיחה לא קיבלה ביטוי מספק בדוחות החברות אך להערכתנו עונת הדוחות הבאה אמורה להיות טובה יותר מהנוכחית. מכאן, אנחנו חוזרים על המלצתנו החיובית לגבי מניות הטכנולוגיה השונות אשר להערכתנו יניבו תשואה עודפת על השוק עד לסוף השנה.

חברת Dell (הוסיפה כ- 5% בסיכום שבועי) פרסמה דוחות טובים אשר הכו את התחזיות המוקדמות. בנוסף, החברה הודיעה על קיצוץ של כ- 10% בכוח האדם. צעד זה בא לאחר שבתחילת השבוע הודיע גם חברת IBM על קיצוץ קטן יותר בכוח האדם, בהיקף של כ- 1570 משרות.

המנצח השבועי – חומרי גלם

סקטור חומרי הגלם נהנה מעליה קלה במחירי הסחורות ובמחירי האנרגיה והוסיף לערכו כ- 2.7% בסיכום שבועי. לחיוב בלטה חברת הכרייה Freeport-McMoRan אשר מאז פרסום דוחותיה נמצאת במגמת עליה. החברה קיבלה תמיכה השבוע מג'ים קרמר, מנחה התוכנית Med-Money בארה"ב ולשעבר מנהל קרן גידור, אשר המליץ על רכישתה. החברה הוסיפה השבוע כ- 6.5% לערכה.

חברות הפלדה בלטו אף הן לחיוב לאור העלייה החדה יחסית שנרשמה השבוע במחיר המתכת. חברת United States Steel, הוסיפה כ- 7.3% לערכה וחברת הפלדה Nucor הוסיפה כ- 5.4% לערכה.

סקטור המוצרים ברי הקיימא וסקטור מוצרי הצריכה

שני סקטורי הצריכה במדד ה- 0S&P50 הצליחו להציג ביצועים עודפים על פניו, שבוע שני ברציפות. נתוני הצריכה החזקים מהצפוי והביצועים החלשים יחסית מתחילת השנה להערכתנו ימשיכו לתמוך בסקטורים כאשר כיום ההעדפה שלנו היא לסקטור המוצרים ברי הקיימא. את העליות הובילה חברת Target, אחת החברות הגדולות בסקטור המוצרים בריי הקיימא, אשר ממשיכה ליהנות ממומנטום חיובי מאז שפרסמה את דוחותיה בשבוע הקודם. החברה הוסיפה השבוע כ- 4.8% לערכה. חברה נוספת שבלטה היא Dow Jones (העיתון שעל שמו נקרא המדד) לאחר שמחזיקת המניות הגדולה בה, משפחת Bancrofts, הסכימה לדבר עם Rupert Murdoch על הצעת הרכש. המניה הוסיפה כ- 18.3% לערכה בסיכום שבועי ועברה במקצת את מחיר ההצעה מתוך ההערכה כי ההצעה עשויה לעלות.

בסקטור מוצרי הצריכה בלטה לחיוב Wal-Mart אשר הודיעה על רכישה חוזרת של מניותיה בהיקף עצום של 15 מיליארד דולר. המניה הוסיפה קרוב ל- 4% לאחר ההודעה וכ- 5.5% בסיכום שבועי.

אירופה – ממשיכים קדימה

באירופה לא היו השבוע הפתעות מיוחדות, גרמניה ממשיכה לדהור קדימה והיא מושכת אחריה את כל אירופה. מדד ה- Dow Jones Stoxx600, המרכז את 600 החברות הגדולות ביבשת (כולל אנגליה), הוסיף כ- 1.7% לערכו והוא במרחק של קצת יותר מאחוז מהשיא של כל הזמנים שנקבע במרץ 2000, שיא אשר ככל הנראה ישבר השנה. לעליות עזרה מגמת הרכישות אשר ממשיכה לתפוס כותרות. את עיקר העניין תפס המאבק סביב ABN Amro. קבוצת המשקיעים בראשות Royal Bank of Scotland פרסמה רשמית את הצעתה שעומדת על רמה של כ- 95.6 מיליארד דולר, מעל הצעתה המקורית של Barclays אשר נתמכת ע"י הנהלת ABN.

גרמניה – מובילה את היבשת

הכלכלה הגדולה באירופה ניפקה השבוע נתוני מאקרו מעורבים. האינפלציה הייתה בהתאם לצפוי, האבטלה מעט גבוהה ומכירות הקמעונאים היו טובות מהצפוי. עם זאת, העלייה המרשימה של כ- 3.2% שרשם ה- DAX השבוע נגרמה בגלל נתוני מאקרו אחרים, הנתונים האמריקאים שהיו בסה"כ חיוביים. את המגמה החיובית הובילה חברת Deutsche Telekom (עליה של 7% בסיכום שבועי), אשר נהנתה מההערכות כי היא עשויה למכור את חטיבת הטלפון הסלולארי האמריקאי שלה. אחת המועמדות שהוזכרה היא קרן Cerberus.

חברה נוספת שנהנתה ממגמת הרכישות והמיזוגים היא חברת SAP אשר הוסיפה לערכה כ- 3.3% בסיכום שבועי. עיקר העלייה נרשמה לאחר שבשוק נפוצו שמועות כי חברת Oracle רכשה 12% מהחברה. בתגובה לשמועות הנהלת SAP טענה שהיא לא מגיבה לשמועות בשוק וחברת Oracle לא הגיבה כלל. במקום תגובה Oracle דווקא הוסיפה לתביעה שהוגשה במרץ כנגד SAP טענות בגין הפרת זכויות יוצרים והפרת חוזה. התביעה הוגשה במרץ האחרון לאחר שעובד של SAP, על פי טענת Oracle, פרץ לכאורה לאתר האינטרנט של החברה, הוריד קוד תוכנה ובעזרתו מכר שירותים במחירים נמוכים.

עוד בלטו השבוע

נוסף על גרמניה, נרשמה עליה במדד ה- IBEX הספרדי (כ- 3%) אשר לאט לאט חוזר לעצמו. לשלילה בלט המדד האיטלקי המוביל, ה- S&P/MIB. המדד נסחר כמעט ללא שינוי (ירידה זעירה), בניגוד למגמה המאוד חיובית בעולם. הכביד על המדד Banca Italease, אחד מהבנקים הקטנים במדינה (שווי שוק של כ- 2.7 מיליארד אירו), אשר צנח בקרוב ל- 20% לאחר שהתברר למשקיעים כי לקוחותיו איבדו כ- 400 מיליון אירו במסחר בנגזרים. באנגליה בלטה British Airways, לאחר ששמועות על רכישתה הקפיצו את מניית החברה. בהמשך השבוע השמועות הוכחשו ע"י החברה, המניה נחלשה ובסיכום שבועי הצליחה לרשום עליה של כ- 2%.

אסיה –סין ממשיכה לככב

סין ריכזה עניין רב לאחר שביום רביעי נרשמה צניחה חדה במדדים השונים. הירידות אמנם התפשטו באסיה ואף קצת לאירופה, אבל האופטימיות האמריקאית הייתה חזקה יותר. בסיכום שבועי רשם מדד אסיה פסיפיק של מורגן סטנלי עליה נאה של כ- 2.5%. הוביל את העליות מדד ה- Nikkei 225 עם עליה שבועית של 2.7%. המדד הצליח להתגבר על נתוני מאקרו מעורבים עם נטייה לכיוון השלילי לאחר הנתונים האמריקאיים הטובים וההערכות כי הכלכלה האמריקאית תפגין ביצועים טובים יותר ברבעון השני.

בסין נרשמו ירידות חדות לאחר שהממשלה החליטה לשלש את מס הבולים על קניה ומכירה של ניירות ערך (המס הועלה לרמה של 0.3%). התגובה (המדדים השונים איבדו בין 6%-9%), אשר הייתה חסרת פרופורציה לצעד שננקט, שיקפה הן את החשש כי הממשלה תנקוט בצעדים נוספים והן את החשש ההולך וגובר מכך שהבועה הסינית, וכיום כמעט כולם כבר קוראים לילד בשמו, עתידה להתפוצץ. מעניין לציין כי בניגוד לעבר, כאשר המדדים תיקנו מייד לאחר מכן, התיקון שנרשם לאחר מכן היה חלש ובסוף השבוע הירידות נמשכו כאשר המדדים המובילים איבדו בין 3%-6% נוספים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).