הסקירה השבועית של המניות בעולם
ההשפעה ה"רעה" של ההערכות כי הריבית עשויה שלא לרדת בשנת 2007, כבר הכבידה על המדדים בשבוע שעבר וכעת המשקיעים חזרו להסתכל על חצי הכוס המלאה - נתוני המאקרו החזקים מהצפוי שמעידים על כך שהכלכלה האמריקאית הולכת ל"ריבאונד" ברבעון השני. נוסף לכך מדד הליבה של ה- PCE היה מעט נמוך מהצפוי והתייצב ברמה של 2% ותרם לסיום האופטימי של סוף השבוע.
בסיכום שבועי רשמו המדדים המובילים עליות נאות כאשר מדד ה- S&P500 ומדד ה- Nasdaq הצליחו לסיים את כל ימי המסחר בתשואה חיובית ובסיכום שבועי הוסיפו כ- 1.4% וכ- 2.2% לערכם בהתאמה. מדד ה- Dow Jones אשר באחד מהימים רשם ירידה קלה, סיים אף הוא שבוע חיובי עם תשואה שבועית של 1.2%.
שבע שנים לקח למדד ה- S&P500 להתאושש מהתפוצצות הבועה. ביום המסחר האחרון בבורסה האמריקאית השיא הקודם של מדד ה- S&P500 נשבר. מדד ה- Nasdaq עדיין רחוק מאוד מהשיא של כל הזמנים אשר נרשם בשנת 2000 והוא צריך להכפיל את ערכו ע"מ להגיע לשם.
טכנולוגיה
סקטור הטכנולוגיה, אשר לאחר פתיחה פנטסטית בתחילת השנה התיישר עם ביצועי השוק, חזר השבוע למרכז הבמה כאשר במדד הנסדא"ק ובסקטור הטכנולוגיה ב- S&P500 נרשמו עליות נאות (2%). אחת הסיבות לחולשה היחסית בסקטור הייתה עונת דוחות חלשה למדי, בניגוד לשאר החברות. עם זאת, ראוי לציין כי מספר חברות מפתח, כגון Microsoft ו- Intel, פרסמו דוחות טובים מהצפוי. מי שעוקב אחר פרסום הפרוטוקולים של ישיבות ה- Fed רואה כי הם מציינים כי הביקושים והצמיחה בסקטור הטכנולוגיה הם חזקים, בניגוד לצמיחה המתונה שנרשמה בסה"כ. בינתיים הצמיחה לא קיבלה ביטוי מספק בדוחות החברות אך להערכתנו עונת הדוחות הבאה אמורה להיות טובה יותר מהנוכחית. מכאן, אנחנו חוזרים על המלצתנו החיובית לגבי מניות הטכנולוגיה השונות אשר להערכתנו יניבו תשואה עודפת על השוק עד לסוף השנה.
חברת Dell (הוסיפה כ- 5% בסיכום שבועי) פרסמה דוחות טובים אשר הכו את התחזיות המוקדמות. בנוסף, החברה הודיעה על קיצוץ של כ- 10% בכוח האדם. צעד זה בא לאחר שבתחילת השבוע הודיע גם חברת IBM על קיצוץ קטן יותר בכוח האדם, בהיקף של כ- 1570 משרות.
המנצח השבועי – חומרי גלם
סקטור חומרי הגלם נהנה מעליה קלה במחירי הסחורות ובמחירי האנרגיה והוסיף לערכו כ- 2.7% בסיכום שבועי. לחיוב בלטה חברת הכרייה Freeport-McMoRan אשר מאז פרסום דוחותיה נמצאת במגמת עליה. החברה קיבלה תמיכה השבוע מג'ים קרמר, מנחה התוכנית Med-Money בארה"ב ולשעבר מנהל קרן גידור, אשר המליץ על רכישתה. החברה הוסיפה השבוע כ- 6.5% לערכה.
חברות הפלדה בלטו אף הן לחיוב לאור העלייה החדה יחסית שנרשמה השבוע במחיר המתכת. חברת United States Steel, הוסיפה כ- 7.3% לערכה וחברת הפלדה Nucor הוסיפה כ- 5.4% לערכה.
סקטור המוצרים ברי הקיימא וסקטור מוצרי הצריכה
שני סקטורי הצריכה במדד ה- 0S&P50 הצליחו להציג ביצועים עודפים על פניו, שבוע שני ברציפות. נתוני הצריכה החזקים מהצפוי והביצועים החלשים יחסית מתחילת השנה להערכתנו ימשיכו לתמוך בסקטורים כאשר כיום ההעדפה שלנו היא לסקטור המוצרים ברי הקיימא. את העליות הובילה חברת Target, אחת החברות הגדולות בסקטור המוצרים בריי הקיימא, אשר ממשיכה ליהנות ממומנטום חיובי מאז שפרסמה את דוחותיה בשבוע הקודם. החברה הוסיפה השבוע כ- 4.8% לערכה. חברה נוספת שבלטה היא Dow Jones (העיתון שעל שמו נקרא המדד) לאחר שמחזיקת המניות הגדולה בה, משפחת Bancrofts, הסכימה לדבר עם Rupert Murdoch על הצעת הרכש. המניה הוסיפה כ- 18.3% לערכה בסיכום שבועי ועברה במקצת את מחיר ההצעה מתוך ההערכה כי ההצעה עשויה לעלות.
בסקטור מוצרי הצריכה בלטה לחיוב Wal-Mart אשר הודיעה על רכישה חוזרת של מניותיה בהיקף עצום של 15 מיליארד דולר. המניה הוסיפה קרוב ל- 4% לאחר ההודעה וכ- 5.5% בסיכום שבועי.
אירופה – ממשיכים קדימה
באירופה לא היו השבוע הפתעות מיוחדות, גרמניה ממשיכה לדהור קדימה והיא מושכת אחריה את כל אירופה. מדד ה- Dow Jones Stoxx600, המרכז את 600 החברות הגדולות ביבשת (כולל אנגליה), הוסיף כ- 1.7% לערכו והוא במרחק של קצת יותר מאחוז מהשיא של כל הזמנים שנקבע במרץ 2000, שיא אשר ככל הנראה ישבר השנה. לעליות עזרה מגמת הרכישות אשר ממשיכה לתפוס כותרות. את עיקר העניין תפס המאבק סביב ABN Amro. קבוצת המשקיעים בראשות Royal Bank of Scotland פרסמה רשמית את הצעתה שעומדת על רמה של כ- 95.6 מיליארד דולר, מעל הצעתה המקורית של Barclays אשר נתמכת ע"י הנהלת ABN.
גרמניה – מובילה את היבשת
הכלכלה הגדולה באירופה ניפקה השבוע נתוני מאקרו מעורבים. האינפלציה הייתה בהתאם לצפוי, האבטלה מעט גבוהה ומכירות הקמעונאים היו טובות מהצפוי. עם זאת, העלייה המרשימה של כ- 3.2% שרשם ה- DAX השבוע נגרמה בגלל נתוני מאקרו אחרים, הנתונים האמריקאים שהיו בסה"כ חיוביים. את המגמה החיובית הובילה חברת Deutsche Telekom (עליה של 7% בסיכום שבועי), אשר נהנתה מההערכות כי היא עשויה למכור את חטיבת הטלפון הסלולארי האמריקאי שלה. אחת המועמדות שהוזכרה היא קרן Cerberus.
חברה נוספת שנהנתה ממגמת הרכישות והמיזוגים היא חברת SAP אשר הוסיפה לערכה כ- 3.3% בסיכום שבועי. עיקר העלייה נרשמה לאחר שבשוק נפוצו שמועות כי חברת Oracle רכשה 12% מהחברה. בתגובה לשמועות הנהלת SAP טענה שהיא לא מגיבה לשמועות בשוק וחברת Oracle לא הגיבה כלל. במקום תגובה Oracle דווקא הוסיפה לתביעה שהוגשה במרץ כנגד SAP טענות בגין הפרת זכויות יוצרים והפרת חוזה. התביעה הוגשה במרץ האחרון לאחר שעובד של SAP, על פי טענת Oracle, פרץ לכאורה לאתר האינטרנט של החברה, הוריד קוד תוכנה ובעזרתו מכר שירותים במחירים נמוכים.
עוד בלטו השבוע
נוסף על גרמניה, נרשמה עליה במדד ה- IBEX הספרדי (כ- 3%) אשר לאט לאט חוזר לעצמו. לשלילה בלט המדד האיטלקי המוביל, ה- S&P/MIB. המדד נסחר כמעט ללא שינוי (ירידה זעירה), בניגוד למגמה המאוד חיובית בעולם. הכביד על המדד Banca Italease, אחד מהבנקים הקטנים במדינה (שווי שוק של כ- 2.7 מיליארד אירו), אשר צנח בקרוב ל- 20% לאחר שהתברר למשקיעים כי לקוחותיו איבדו כ- 400 מיליון אירו במסחר בנגזרים. באנגליה בלטה British Airways, לאחר ששמועות על רכישתה הקפיצו את מניית החברה. בהמשך השבוע השמועות הוכחשו ע"י החברה, המניה נחלשה ובסיכום שבועי הצליחה לרשום עליה של כ- 2%.
אסיה –סין ממשיכה לככב
סין ריכזה עניין רב לאחר שביום רביעי נרשמה צניחה חדה במדדים השונים. הירידות אמנם התפשטו באסיה ואף קצת לאירופה, אבל האופטימיות האמריקאית הייתה חזקה יותר. בסיכום שבועי רשם מדד אסיה פסיפיק של מורגן סטנלי עליה נאה של כ- 2.5%. הוביל את העליות מדד ה- Nikkei 225 עם עליה שבועית של 2.7%. המדד הצליח להתגבר על נתוני מאקרו מעורבים עם נטייה לכיוון השלילי לאחר הנתונים האמריקאיים הטובים וההערכות כי הכלכלה האמריקאית תפגין ביצועים טובים יותר ברבעון השני.
בסין נרשמו ירידות חדות לאחר שהממשלה החליטה לשלש את מס הבולים על קניה ומכירה של ניירות ערך (המס הועלה לרמה של 0.3%). התגובה (המדדים השונים איבדו בין 6%-9%), אשר הייתה חסרת פרופורציה לצעד שננקט, שיקפה הן את החשש כי הממשלה תנקוט בצעדים נוספים והן את החשש ההולך וגובר מכך שהבועה הסינית, וכיום כמעט כולם כבר קוראים לילד בשמו, עתידה להתפוצץ. מעניין לציין כי בניגוד לעבר, כאשר המדדים תיקנו מייד לאחר מכן, התיקון שנרשם לאחר מכן היה חלש ובסוף השבוע הירידות נמשכו כאשר המדדים המובילים איבדו בין 3%-6% נוספים.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
