הסקירה השבועית של המניות בעולם
ההשפעה ה"רעה" של ההערכות כי הריבית עשויה שלא לרדת בשנת 2007, כבר הכבידה על המדדים בשבוע שעבר וכעת המשקיעים חזרו להסתכל על חצי הכוס המלאה - נתוני המאקרו החזקים מהצפוי שמעידים על כך שהכלכלה האמריקאית הולכת ל"ריבאונד" ברבעון השני. נוסף לכך מדד הליבה של ה- PCE היה מעט נמוך מהצפוי והתייצב ברמה של 2% ותרם לסיום האופטימי של סוף השבוע.
בסיכום שבועי רשמו המדדים המובילים עליות נאות כאשר מדד ה- S&P500 ומדד ה- Nasdaq הצליחו לסיים את כל ימי המסחר בתשואה חיובית ובסיכום שבועי הוסיפו כ- 1.4% וכ- 2.2% לערכם בהתאמה. מדד ה- Dow Jones אשר באחד מהימים רשם ירידה קלה, סיים אף הוא שבוע חיובי עם תשואה שבועית של 1.2%.
שבע שנים לקח למדד ה- S&P500 להתאושש מהתפוצצות הבועה. ביום המסחר האחרון בבורסה האמריקאית השיא הקודם של מדד ה- S&P500 נשבר. מדד ה- Nasdaq עדיין רחוק מאוד מהשיא של כל הזמנים אשר נרשם בשנת 2000 והוא צריך להכפיל את ערכו ע"מ להגיע לשם.
טכנולוגיה
סקטור הטכנולוגיה, אשר לאחר פתיחה פנטסטית בתחילת השנה התיישר עם ביצועי השוק, חזר השבוע למרכז הבמה כאשר במדד הנסדא"ק ובסקטור הטכנולוגיה ב- S&P500 נרשמו עליות נאות (2%). אחת הסיבות לחולשה היחסית בסקטור הייתה עונת דוחות חלשה למדי, בניגוד לשאר החברות. עם זאת, ראוי לציין כי מספר חברות מפתח, כגון Microsoft ו- Intel, פרסמו דוחות טובים מהצפוי. מי שעוקב אחר פרסום הפרוטוקולים של ישיבות ה- Fed רואה כי הם מציינים כי הביקושים והצמיחה בסקטור הטכנולוגיה הם חזקים, בניגוד לצמיחה המתונה שנרשמה בסה"כ. בינתיים הצמיחה לא קיבלה ביטוי מספק בדוחות החברות אך להערכתנו עונת הדוחות הבאה אמורה להיות טובה יותר מהנוכחית. מכאן, אנחנו חוזרים על המלצתנו החיובית לגבי מניות הטכנולוגיה השונות אשר להערכתנו יניבו תשואה עודפת על השוק עד לסוף השנה.
חברת Dell (הוסיפה כ- 5% בסיכום שבועי) פרסמה דוחות טובים אשר הכו את התחזיות המוקדמות. בנוסף, החברה הודיעה על קיצוץ של כ- 10% בכוח האדם. צעד זה בא לאחר שבתחילת השבוע הודיע גם חברת IBM על קיצוץ קטן יותר בכוח האדם, בהיקף של כ- 1570 משרות.
המנצח השבועי – חומרי גלם
סקטור חומרי הגלם נהנה מעליה קלה במחירי הסחורות ובמחירי האנרגיה והוסיף לערכו כ- 2.7% בסיכום שבועי. לחיוב בלטה חברת הכרייה Freeport-McMoRan אשר מאז פרסום דוחותיה נמצאת במגמת עליה. החברה קיבלה תמיכה השבוע מג'ים קרמר, מנחה התוכנית Med-Money בארה"ב ולשעבר מנהל קרן גידור, אשר המליץ על רכישתה. החברה הוסיפה השבוע כ- 6.5% לערכה.
חברות הפלדה בלטו אף הן לחיוב לאור העלייה החדה יחסית שנרשמה השבוע במחיר המתכת. חברת United States Steel, הוסיפה כ- 7.3% לערכה וחברת הפלדה Nucor הוסיפה כ- 5.4% לערכה.
סקטור המוצרים ברי הקיימא וסקטור מוצרי הצריכה
שני סקטורי הצריכה במדד ה- 0S&P50 הצליחו להציג ביצועים עודפים על פניו, שבוע שני ברציפות. נתוני הצריכה החזקים מהצפוי והביצועים החלשים יחסית מתחילת השנה להערכתנו ימשיכו לתמוך בסקטורים כאשר כיום ההעדפה שלנו היא לסקטור המוצרים ברי הקיימא. את העליות הובילה חברת Target, אחת החברות הגדולות בסקטור המוצרים בריי הקיימא, אשר ממשיכה ליהנות ממומנטום חיובי מאז שפרסמה את דוחותיה בשבוע הקודם. החברה הוסיפה השבוע כ- 4.8% לערכה. חברה נוספת שבלטה היא Dow Jones (העיתון שעל שמו נקרא המדד) לאחר שמחזיקת המניות הגדולה בה, משפחת Bancrofts, הסכימה לדבר עם Rupert Murdoch על הצעת הרכש. המניה הוסיפה כ- 18.3% לערכה בסיכום שבועי ועברה במקצת את מחיר ההצעה מתוך ההערכה כי ההצעה עשויה לעלות.
בסקטור מוצרי הצריכה בלטה לחיוב Wal-Mart אשר הודיעה על רכישה חוזרת של מניותיה בהיקף עצום של 15 מיליארד דולר. המניה הוסיפה קרוב ל- 4% לאחר ההודעה וכ- 5.5% בסיכום שבועי.
אירופה – ממשיכים קדימה
באירופה לא היו השבוע הפתעות מיוחדות, גרמניה ממשיכה לדהור קדימה והיא מושכת אחריה את כל אירופה. מדד ה- Dow Jones Stoxx600, המרכז את 600 החברות הגדולות ביבשת (כולל אנגליה), הוסיף כ- 1.7% לערכו והוא במרחק של קצת יותר מאחוז מהשיא של כל הזמנים שנקבע במרץ 2000, שיא אשר ככל הנראה ישבר השנה. לעליות עזרה מגמת הרכישות אשר ממשיכה לתפוס כותרות. את עיקר העניין תפס המאבק סביב ABN Amro. קבוצת המשקיעים בראשות Royal Bank of Scotland פרסמה רשמית את הצעתה שעומדת על רמה של כ- 95.6 מיליארד דולר, מעל הצעתה המקורית של Barclays אשר נתמכת ע"י הנהלת ABN.
גרמניה – מובילה את היבשת
הכלכלה הגדולה באירופה ניפקה השבוע נתוני מאקרו מעורבים. האינפלציה הייתה בהתאם לצפוי, האבטלה מעט גבוהה ומכירות הקמעונאים היו טובות מהצפוי. עם זאת, העלייה המרשימה של כ- 3.2% שרשם ה- DAX השבוע נגרמה בגלל נתוני מאקרו אחרים, הנתונים האמריקאים שהיו בסה"כ חיוביים. את המגמה החיובית הובילה חברת Deutsche Telekom (עליה של 7% בסיכום שבועי), אשר נהנתה מההערכות כי היא עשויה למכור את חטיבת הטלפון הסלולארי האמריקאי שלה. אחת המועמדות שהוזכרה היא קרן Cerberus.
חברה נוספת שנהנתה ממגמת הרכישות והמיזוגים היא חברת SAP אשר הוסיפה לערכה כ- 3.3% בסיכום שבועי. עיקר העלייה נרשמה לאחר שבשוק נפוצו שמועות כי חברת Oracle רכשה 12% מהחברה. בתגובה לשמועות הנהלת SAP טענה שהיא לא מגיבה לשמועות בשוק וחברת Oracle לא הגיבה כלל. במקום תגובה Oracle דווקא הוסיפה לתביעה שהוגשה במרץ כנגד SAP טענות בגין הפרת זכויות יוצרים והפרת חוזה. התביעה הוגשה במרץ האחרון לאחר שעובד של SAP, על פי טענת Oracle, פרץ לכאורה לאתר האינטרנט של החברה, הוריד קוד תוכנה ובעזרתו מכר שירותים במחירים נמוכים.
עוד בלטו השבוע
נוסף על גרמניה, נרשמה עליה במדד ה- IBEX הספרדי (כ- 3%) אשר לאט לאט חוזר לעצמו. לשלילה בלט המדד האיטלקי המוביל, ה- S&P/MIB. המדד נסחר כמעט ללא שינוי (ירידה זעירה), בניגוד למגמה המאוד חיובית בעולם. הכביד על המדד Banca Italease, אחד מהבנקים הקטנים במדינה (שווי שוק של כ- 2.7 מיליארד אירו), אשר צנח בקרוב ל- 20% לאחר שהתברר למשקיעים כי לקוחותיו איבדו כ- 400 מיליון אירו במסחר בנגזרים. באנגליה בלטה British Airways, לאחר ששמועות על רכישתה הקפיצו את מניית החברה. בהמשך השבוע השמועות הוכחשו ע"י החברה, המניה נחלשה ובסיכום שבועי הצליחה לרשום עליה של כ- 2%.
אסיה –סין ממשיכה לככב
סין ריכזה עניין רב לאחר שביום רביעי נרשמה צניחה חדה במדדים השונים. הירידות אמנם התפשטו באסיה ואף קצת לאירופה, אבל האופטימיות האמריקאית הייתה חזקה יותר. בסיכום שבועי רשם מדד אסיה פסיפיק של מורגן סטנלי עליה נאה של כ- 2.5%. הוביל את העליות מדד ה- Nikkei 225 עם עליה שבועית של 2.7%. המדד הצליח להתגבר על נתוני מאקרו מעורבים עם נטייה לכיוון השלילי לאחר הנתונים האמריקאיים הטובים וההערכות כי הכלכלה האמריקאית תפגין ביצועים טובים יותר ברבעון השני.
בסין נרשמו ירידות חדות לאחר שהממשלה החליטה לשלש את מס הבולים על קניה ומכירה של ניירות ערך (המס הועלה לרמה של 0.3%). התגובה (המדדים השונים איבדו בין 6%-9%), אשר הייתה חסרת פרופורציה לצעד שננקט, שיקפה הן את החשש כי הממשלה תנקוט בצעדים נוספים והן את החשש ההולך וגובר מכך שהבועה הסינית, וכיום כמעט כולם כבר קוראים לילד בשמו, עתידה להתפוצץ. מעניין לציין כי בניגוד לעבר, כאשר המדדים תיקנו מייד לאחר מכן, התיקון שנרשם לאחר מכן היה חלש ובסוף השבוע הירידות נמשכו כאשר המדדים המובילים איבדו בין 3%-6% נוספים.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
