מיקרוסופט רוכשת את ג'יטקו הישראלית תמורת 100 מיליון דולרים

חברת ג'יטקו מתמחה בפיתוח תוכנות לתמיכה טכנית אוטומטית במחשבים ובמכשירי קצה שונים

ענקית התוכנה מיקרוסופט רכשה אתמול (ג') את חברת הסטארט-אפ הישראלית ג'יטקו (Gteko) מרעננה. סכום העסקה לא פורסם, אך מקורות בשוק מעריכים שמדובר בכ-100 מיליון דולרים.

החברה הישראלית, שהוקמה ב-1992 ומעסיקה כ-150 עובדים, מפתחת תוכנות לתמיכה טכנית אוטומטית במחשבים ובמכשירי קצה שונים. תוכנות מהסוג הזה משמשות להפחתת כמות הפניות הטלפוניות למכרזי תמיכה ובכך להקטין את עלותם. בנוסף לתיקון תקלות אוטומטי, מספקת התוכנה של ג'יטקו למשתמש הקצה תוכן מותאם לתקלה, על מנת שיוכל לפתור אותה בעצמו בטרם פנייתו למוקד הלקוחות. החברה הוקמה על ידי ד"ר שוקי גלזר, המנהל אותה גם כיום. בין לקוחותיה נמנות חברות כמו סיסקו, לינקסיס, HP וקאנון, שבאמצעותן מותקנת תוכנת התמיכה של ג'יטקו בעשרות מיליוני מחשבים בעולם.

הרכישה של ג'יטקו היא הרכישה השניה של חברה ישראלית עבור מיקרוסופט השנה. בחודש מאי הודיעה הענקית מרדמונד, כי רכשה את חברת Whale Communications בסכום המוערך בכ-80 מיליון דולרים. הכרזה זו הגיעה כשלושה שבועות לאחר שמינתה מיקרוסופט את משה ליכטמן, ישראלי שעבד בתפקיד בכיר במטה החברה בארה"ב, לנשיא למחקר ופיתוח בישראל ובכך למעשה הקימה מרכז מו"פ שני בישראל. בעבר הרחוק יותר רכשה ענקית התוכנה שלוש חברות ישראליות נוספות: בשנות ה-90' רכשה חלק מפנורמה ואת חברת מקסימל בכ-20 מיליון דולרים כל אחת, את חברת פיץ' תמורת 70 מיליון דולרים, וב-2003 רכשה את פליקאן תמורת מיליון דולרים.

עם היוודע הרכישה אמר ליכטמן, כי "עד סוף העשור תרחיב מיקרוסופט באופן משמעותי את פעילותה במגזר הצרכני, שבו נחוצים פתרונות תמיכה מתקדמים. מעמדה המוביל של ג'יטקו באספקת פתרונות ידידותיים למגוון רחב של בעיות בסביבת ה-PC הפכה אותה להזדמנות רכישה אטרקטיבית במיוחד. שילוב הכוחות עם ג'יטקו הוא נדבך נוסף בהרחבת פעילותנו הטכנולוגית בישראל. הוא יסייע להרחיב את שיתופי הפעולה עם גורמים נוספים שיספקו יחד איתנו חוויית PC איכותית יותר ללקוחות".

"מדובר בהמשך ההכרה של מיקרוסופט העולמית בטכנולוגיה המפותחת בישראל", אמר ל-DailyMaily דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל. "עוד מוקדם לדעת במדויק כיצד נעשה שימוש במוצרי ג'יטקו, אבל מה שבטוח הוא שרכשנו אנשי פיתוח מעולים, עם טכנולוגיה מצויינת ובסיס לקוחות גדול – ואלו חלק מהפרמטרים ההופכים רכישה למוצלחת. אין ספק שהרכישה הזו מאיצה את ההרחבה של המו"פ שלנו בארץ ומוסיפה לו כמות מרשימה של אנשים ובכך מגדילה את עובדי מיקרוסופט בישראל ומעשירה את פורטפוליו המוצרים שלנו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.