מהפיכת מחירים בענף הרכב? צריך לחכות ולראות
מישהו התעורר באוצר מעט מאוחר מדי בכל הנוגע להפחתת המיסוי בענף הרכב. המהפיכה שמוביל שר האוצר אולמרט, גם אם מבורכת, מזכירה לי בחטף "הטבה" ציבורית אחרת שנגמרה, כשבעלי התאגידים מחייכים וסופקים כפיים בהנאה, והציבור נותר קרח מכאן ומכאן. כן, אתם צודקים. אני מדבר על פרשת דמי הקישוריות בשוק הסלולרי.
בשבתו בתפקיד שר התקשורת החליט אולמרט להפחית את דמי הקישוריות שאנו משלמים לחברות הסלולר על השיחות. ההחלטה המבורכת זכתה לגל של תגובות נלהבות. מהלך הטבה משמעותי למען הצרכנים. אבל בסופו של יום חברות הסלולר הודיעו על העלאת מחירי השיחות, חרמות ציבוריות לא עזרו, והמהלך לא עמד בצפיות הציבור, אם בכלל.
השר אולמרט מבין מן הסתם שלא נותר לו הרבה זמן במשרד האוצר - עד למערכת הבחירות המתרגשת עלינו לטובה. אבל באופן טבעי הוא מבקש להשאיר חותם. הוא יודע שאחרי מערכת הבחירות אין לדעת מה יקרה. הוא ישאר באוצר? הליכוד ישאר בשלטון? שרון על כס רה"מ? ביבי מלמעלה? "אול בטס אר אופן" כמו שאומרים בלאס וגאס. אז מה יותר פשוט מלהכריז על חיתוך במחירי המיסוי על הרכב - מהפכה אינסטנט. מרגשת במבט ראשון, אבל כמו שהציבור בארץ יודע - מתחת לקצפת נשארת אותה העוגה החרוכה.
שוק כלי הרכב בארץ מובל על ידי קבוצת יבואניות ללא ייבוא מקביל שעושות בו כבשלהן. אם מישהו חולק עלינו, שיבדוק את נתוני הרווחיות בענף יש בו מספר חברות ציבוריות. המיסוי הנוראי שמלווה אותנו ושהיה אמור אולי להקל על הגודש בכבישים, לא רק שלא הקל על כך עד היום, אלא יצר מצב שבו אנחנו נוהגים בהמון מכוניות בדגמים פחות טובים מבמערב, בתשתית של עולם שלישי, ובפקקים של העולם הבא.
אז מה יעשו 7% של הנחה ליבואני הרכב בשנה הראשונה? יכול להיות שכלום. אין דבר שמונע התנהגות בסגנון קרטליסטי מהיבואניות בהפרש מיסוי כל כך נמוך. במיוחד אם לכל אחת יש את הבלעדיות על כלי הרכב שהיא מביאה. התחרותיות בשוק הזה תגיע לידי ביטוי רק כששיעורי המס יתחילו לרדת בצורה יותר משמעותית כפי שהוחלט בתוכנית. אך מדובר בשנים קדימה, ובישראל הכל יכול להתהפך וליפול על "סעיף" שעובר בועדת כספים, בתוך ימים.
אבל למה להתחיל במס? אולי משום שככה זה הכי קל. סיומה הרפה של רפורמת בכר מוכיח שרפורמות לא מוגשמות יפה במדינה הזאת. הן עוברות טלטלות ונחתכות שוב ושוב בכדי לרצות את כל הצדדים. לבסוף נשאר אפרוח קירח ומסכן, רועד מקור, כל נוצותיו נמרטו, ואם לא נתמזל מזלו הוא גם הופך לכוכב בקמפיינים העתידים לבוא של הפוליטיקאי שילד אותו.
ענף הרכב דורש באופן נואש מהפיכה אמיתית. מהפיכה שתשדרג את התשתיות במדינה, תקל על עומסי הצפיפות (אפשר לעשות זאת לדוגמא באמצעות יותר מס על הדלק ופחות מס על הרכב), תעניש עברייני תנועה אמיתיים בעונשים מרתיעים, וכו' וכו'.
הפחתת המיסוי המפתיעה עליה הכריז השר אולמרט היא אמנם צעד מבורך. אבל מקרי העבר לימדו אותנו שיש לעקוב אחרי ההחלטות הדרמטיות למען הצרכן שמקבל השר אולמרט, בכדי לגלות לבסוף את ההתפתחות שלהן. תרחיש שבו נגלה שיבואני הרכב יתעשרו, אנחנו נתרושש, והמצב ישאר כפי שהוא, נותר סביר, טרם שראינו את סופו של המהלך.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
