מהפיכת מחירים בענף הרכב? צריך לחכות ולראות
מישהו התעורר באוצר מעט מאוחר מדי בכל הנוגע להפחתת המיסוי בענף הרכב. המהפיכה שמוביל שר האוצר אולמרט, גם אם מבורכת, מזכירה לי בחטף "הטבה" ציבורית אחרת שנגמרה, כשבעלי התאגידים מחייכים וסופקים כפיים בהנאה, והציבור נותר קרח מכאן ומכאן. כן, אתם צודקים. אני מדבר על פרשת דמי הקישוריות בשוק הסלולרי.
בשבתו בתפקיד שר התקשורת החליט אולמרט להפחית את דמי הקישוריות שאנו משלמים לחברות הסלולר על השיחות. ההחלטה המבורכת זכתה לגל של תגובות נלהבות. מהלך הטבה משמעותי למען הצרכנים. אבל בסופו של יום חברות הסלולר הודיעו על העלאת מחירי השיחות, חרמות ציבוריות לא עזרו, והמהלך לא עמד בצפיות הציבור, אם בכלל.
השר אולמרט מבין מן הסתם שלא נותר לו הרבה זמן במשרד האוצר - עד למערכת הבחירות המתרגשת עלינו לטובה. אבל באופן טבעי הוא מבקש להשאיר חותם. הוא יודע שאחרי מערכת הבחירות אין לדעת מה יקרה. הוא ישאר באוצר? הליכוד ישאר בשלטון? שרון על כס רה"מ? ביבי מלמעלה? "אול בטס אר אופן" כמו שאומרים בלאס וגאס. אז מה יותר פשוט מלהכריז על חיתוך במחירי המיסוי על הרכב - מהפכה אינסטנט. מרגשת במבט ראשון, אבל כמו שהציבור בארץ יודע - מתחת לקצפת נשארת אותה העוגה החרוכה.
שוק כלי הרכב בארץ מובל על ידי קבוצת יבואניות ללא ייבוא מקביל שעושות בו כבשלהן. אם מישהו חולק עלינו, שיבדוק את נתוני הרווחיות בענף יש בו מספר חברות ציבוריות. המיסוי הנוראי שמלווה אותנו ושהיה אמור אולי להקל על הגודש בכבישים, לא רק שלא הקל על כך עד היום, אלא יצר מצב שבו אנחנו נוהגים בהמון מכוניות בדגמים פחות טובים מבמערב, בתשתית של עולם שלישי, ובפקקים של העולם הבא.
אז מה יעשו 7% של הנחה ליבואני הרכב בשנה הראשונה? יכול להיות שכלום. אין דבר שמונע התנהגות בסגנון קרטליסטי מהיבואניות בהפרש מיסוי כל כך נמוך. במיוחד אם לכל אחת יש את הבלעדיות על כלי הרכב שהיא מביאה. התחרותיות בשוק הזה תגיע לידי ביטוי רק כששיעורי המס יתחילו לרדת בצורה יותר משמעותית כפי שהוחלט בתוכנית. אך מדובר בשנים קדימה, ובישראל הכל יכול להתהפך וליפול על "סעיף" שעובר בועדת כספים, בתוך ימים.
אבל למה להתחיל במס? אולי משום שככה זה הכי קל. סיומה הרפה של רפורמת בכר מוכיח שרפורמות לא מוגשמות יפה במדינה הזאת. הן עוברות טלטלות ונחתכות שוב ושוב בכדי לרצות את כל הצדדים. לבסוף נשאר אפרוח קירח ומסכן, רועד מקור, כל נוצותיו נמרטו, ואם לא נתמזל מזלו הוא גם הופך לכוכב בקמפיינים העתידים לבוא של הפוליטיקאי שילד אותו.
ענף הרכב דורש באופן נואש מהפיכה אמיתית. מהפיכה שתשדרג את התשתיות במדינה, תקל על עומסי הצפיפות (אפשר לעשות זאת לדוגמא באמצעות יותר מס על הדלק ופחות מס על הרכב), תעניש עברייני תנועה אמיתיים בעונשים מרתיעים, וכו' וכו'.
הפחתת המיסוי המפתיעה עליה הכריז השר אולמרט היא אמנם צעד מבורך. אבל מקרי העבר לימדו אותנו שיש לעקוב אחרי ההחלטות הדרמטיות למען הצרכן שמקבל השר אולמרט, בכדי לגלות לבסוף את ההתפתחות שלהן. תרחיש שבו נגלה שיבואני הרכב יתעשרו, אנחנו נתרושש, והמצב ישאר כפי שהוא, נותר סביר, טרם שראינו את סופו של המהלך.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
