מהפיכת מחירים בענף הרכב? צריך לחכות ולראות

לאחר שראינו את התוצאות של מהפיכת דמי הקישוריות של אולמרט, אנחנו אמורים להיות פחות תמימים. בחודשים שנותרו לשר האוצר הנוכחי בתפקידו, יש להתייחס בחשדנות למהפיכות אינסטנט
חזי שטרנליכט |

מישהו התעורר באוצר מעט מאוחר מדי בכל הנוגע להפחתת המיסוי בענף הרכב. המהפיכה שמוביל שר האוצר אולמרט, גם אם מבורכת, מזכירה לי בחטף "הטבה" ציבורית אחרת שנגמרה, כשבעלי התאגידים מחייכים וסופקים כפיים בהנאה, והציבור נותר קרח מכאן ומכאן. כן, אתם צודקים. אני מדבר על פרשת דמי הקישוריות בשוק הסלולרי.

בשבתו בתפקיד שר התקשורת החליט אולמרט להפחית את דמי הקישוריות שאנו משלמים לחברות הסלולר על השיחות. ההחלטה המבורכת זכתה לגל של תגובות נלהבות. מהלך הטבה משמעותי למען הצרכנים. אבל בסופו של יום חברות הסלולר הודיעו על העלאת מחירי השיחות, חרמות ציבוריות לא עזרו, והמהלך לא עמד בצפיות הציבור, אם בכלל.

השר אולמרט מבין מן הסתם שלא נותר לו הרבה זמן במשרד האוצר - עד למערכת הבחירות המתרגשת עלינו לטובה. אבל באופן טבעי הוא מבקש להשאיר חותם. הוא יודע שאחרי מערכת הבחירות אין לדעת מה יקרה. הוא ישאר באוצר? הליכוד ישאר בשלטון? שרון על כס רה"מ? ביבי מלמעלה? "אול בטס אר אופן" כמו שאומרים בלאס וגאס. אז מה יותר פשוט מלהכריז על חיתוך במחירי המיסוי על הרכב - מהפכה אינסטנט. מרגשת במבט ראשון, אבל כמו שהציבור בארץ יודע - מתחת לקצפת נשארת אותה העוגה החרוכה.

שוק כלי הרכב בארץ מובל על ידי קבוצת יבואניות ללא ייבוא מקביל שעושות בו כבשלהן. אם מישהו חולק עלינו, שיבדוק את נתוני הרווחיות בענף יש בו מספר חברות ציבוריות. המיסוי הנוראי שמלווה אותנו ושהיה אמור אולי להקל על הגודש בכבישים, לא רק שלא הקל על כך עד היום, אלא יצר מצב שבו אנחנו נוהגים בהמון מכוניות בדגמים פחות טובים מבמערב, בתשתית של עולם שלישי, ובפקקים של העולם הבא.

אז מה יעשו 7% של הנחה ליבואני הרכב בשנה הראשונה? יכול להיות שכלום. אין דבר שמונע התנהגות בסגנון קרטליסטי מהיבואניות בהפרש מיסוי כל כך נמוך. במיוחד אם לכל אחת יש את הבלעדיות על כלי הרכב שהיא מביאה. התחרותיות בשוק הזה תגיע לידי ביטוי רק כששיעורי המס יתחילו לרדת בצורה יותר משמעותית כפי שהוחלט בתוכנית. אך מדובר בשנים קדימה, ובישראל הכל יכול להתהפך וליפול על "סעיף" שעובר בועדת כספים, בתוך ימים.

אבל למה להתחיל במס? אולי משום שככה זה הכי קל. סיומה הרפה של רפורמת בכר מוכיח שרפורמות לא מוגשמות יפה במדינה הזאת. הן עוברות טלטלות ונחתכות שוב ושוב בכדי לרצות את כל הצדדים. לבסוף נשאר אפרוח קירח ומסכן, רועד מקור, כל נוצותיו נמרטו, ואם לא נתמזל מזלו הוא גם הופך לכוכב בקמפיינים העתידים לבוא של הפוליטיקאי שילד אותו.

ענף הרכב דורש באופן נואש מהפיכה אמיתית. מהפיכה שתשדרג את התשתיות במדינה, תקל על עומסי הצפיפות (אפשר לעשות זאת לדוגמא באמצעות יותר מס על הדלק ופחות מס על הרכב), תעניש עברייני תנועה אמיתיים בעונשים מרתיעים, וכו' וכו'.

הפחתת המיסוי המפתיעה עליה הכריז השר אולמרט היא אמנם צעד מבורך. אבל מקרי העבר לימדו אותנו שיש לעקוב אחרי ההחלטות הדרמטיות למען הצרכן שמקבל השר אולמרט, בכדי לגלות לבסוף את ההתפתחות שלהן. תרחיש שבו נגלה שיבואני הרכב יתעשרו, אנחנו נתרושש, והמצב ישאר כפי שהוא, נותר סביר, טרם שראינו את סופו של המהלך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.