מהפיכת מחירים בענף הרכב? צריך לחכות ולראות

לאחר שראינו את התוצאות של מהפיכת דמי הקישוריות של אולמרט, אנחנו אמורים להיות פחות תמימים. בחודשים שנותרו לשר האוצר הנוכחי בתפקידו, יש להתייחס בחשדנות למהפיכות אינסטנט
חזי שטרנליכט |

מישהו התעורר באוצר מעט מאוחר מדי בכל הנוגע להפחתת המיסוי בענף הרכב. המהפיכה שמוביל שר האוצר אולמרט, גם אם מבורכת, מזכירה לי בחטף "הטבה" ציבורית אחרת שנגמרה, כשבעלי התאגידים מחייכים וסופקים כפיים בהנאה, והציבור נותר קרח מכאן ומכאן. כן, אתם צודקים. אני מדבר על פרשת דמי הקישוריות בשוק הסלולרי.

בשבתו בתפקיד שר התקשורת החליט אולמרט להפחית את דמי הקישוריות שאנו משלמים לחברות הסלולר על השיחות. ההחלטה המבורכת זכתה לגל של תגובות נלהבות. מהלך הטבה משמעותי למען הצרכנים. אבל בסופו של יום חברות הסלולר הודיעו על העלאת מחירי השיחות, חרמות ציבוריות לא עזרו, והמהלך לא עמד בצפיות הציבור, אם בכלל.

השר אולמרט מבין מן הסתם שלא נותר לו הרבה זמן במשרד האוצר - עד למערכת הבחירות המתרגשת עלינו לטובה. אבל באופן טבעי הוא מבקש להשאיר חותם. הוא יודע שאחרי מערכת הבחירות אין לדעת מה יקרה. הוא ישאר באוצר? הליכוד ישאר בשלטון? שרון על כס רה"מ? ביבי מלמעלה? "אול בטס אר אופן" כמו שאומרים בלאס וגאס. אז מה יותר פשוט מלהכריז על חיתוך במחירי המיסוי על הרכב - מהפכה אינסטנט. מרגשת במבט ראשון, אבל כמו שהציבור בארץ יודע - מתחת לקצפת נשארת אותה העוגה החרוכה.

שוק כלי הרכב בארץ מובל על ידי קבוצת יבואניות ללא ייבוא מקביל שעושות בו כבשלהן. אם מישהו חולק עלינו, שיבדוק את נתוני הרווחיות בענף יש בו מספר חברות ציבוריות. המיסוי הנוראי שמלווה אותנו ושהיה אמור אולי להקל על הגודש בכבישים, לא רק שלא הקל על כך עד היום, אלא יצר מצב שבו אנחנו נוהגים בהמון מכוניות בדגמים פחות טובים מבמערב, בתשתית של עולם שלישי, ובפקקים של העולם הבא.

אז מה יעשו 7% של הנחה ליבואני הרכב בשנה הראשונה? יכול להיות שכלום. אין דבר שמונע התנהגות בסגנון קרטליסטי מהיבואניות בהפרש מיסוי כל כך נמוך. במיוחד אם לכל אחת יש את הבלעדיות על כלי הרכב שהיא מביאה. התחרותיות בשוק הזה תגיע לידי ביטוי רק כששיעורי המס יתחילו לרדת בצורה יותר משמעותית כפי שהוחלט בתוכנית. אך מדובר בשנים קדימה, ובישראל הכל יכול להתהפך וליפול על "סעיף" שעובר בועדת כספים, בתוך ימים.

אבל למה להתחיל במס? אולי משום שככה זה הכי קל. סיומה הרפה של רפורמת בכר מוכיח שרפורמות לא מוגשמות יפה במדינה הזאת. הן עוברות טלטלות ונחתכות שוב ושוב בכדי לרצות את כל הצדדים. לבסוף נשאר אפרוח קירח ומסכן, רועד מקור, כל נוצותיו נמרטו, ואם לא נתמזל מזלו הוא גם הופך לכוכב בקמפיינים העתידים לבוא של הפוליטיקאי שילד אותו.

ענף הרכב דורש באופן נואש מהפיכה אמיתית. מהפיכה שתשדרג את התשתיות במדינה, תקל על עומסי הצפיפות (אפשר לעשות זאת לדוגמא באמצעות יותר מס על הדלק ופחות מס על הרכב), תעניש עברייני תנועה אמיתיים בעונשים מרתיעים, וכו' וכו'.

הפחתת המיסוי המפתיעה עליה הכריז השר אולמרט היא אמנם צעד מבורך. אבל מקרי העבר לימדו אותנו שיש לעקוב אחרי ההחלטות הדרמטיות למען הצרכן שמקבל השר אולמרט, בכדי לגלות לבסוף את ההתפתחות שלהן. תרחיש שבו נגלה שיבואני הרכב יתעשרו, אנחנו נתרושש, והמצב ישאר כפי שהוא, נותר סביר, טרם שראינו את סופו של המהלך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.