הגרעון המסחרי הגיע באוגוסט ל-1 מיליארד דולר
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ראשון) את סחר החוץ של ישראל בחודש אוגוסט 2005. בחודש החולף, הסתכם יבוא הסחורות ב-3.9 מיליארד דולר, יצוא הסחורות ב-2.9 מיליארד דולר, והגירעון המסחרי במיליארד דולר.
בשמונת החודשים הראשונים של השנה הסתכם יבוא הסחורות ב-29.6 מיליארד דולר ויצוא הסחורות ב-24.4 מיליארד דולר. הגירעון המסחרי הגיע בשמונת החודשים הראשונים של השנה ל-656 מיליון דולר בממוצע לחודש, 7.9 מיליארד דולר במונחים שנתיים.
התפתחות סחר הסחורות בחודש אוגוסט 2005 הושפעה בין היתר משינויים בערך הדולר של ארצות הברית לעומת המטבעות האחרים בהם נערכות עסקאות היבוא והיצוא. בחודש אוגוסט 2005 נחלש הדולר של ארצות הברית ביחס לרוב המטבעות: 2.1%- ביחס לאירו, 2.4%- ביחס ללירה שטרלינג ולפרנק השוויצרי ו-1.1%- ביחס לין יפני. זאת, לעומת התחזקות של הדולר של ארה"ב שנמשכה מאפריל עד יולי.
יבוא הסחורות בחודש אוגוסט 2005, הסתכם כאמור ב-3.9 מיליארד דולר. 37% מסכום זה היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 15% יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות, 13% יבוא מוצרי צריכה, והיתר יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אניות ומטוסים.
נתוני המגמה של יבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים וחומרי אנרגיה), שחושבו לאחר ניכוי השפעת העונתיות הרגילה וגורמים בלתי סדירים, מצביעים על עלייה של 6.8% בחודשים יוני-אוגוסט בחישוב שנתי.
יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה) נותר ללא שינוי בחודשים יולי-אוגוסט, לאחר ירידה של 4.3% בחודשים אפריל-יוני. פירוט נתוני המגמה של יבוא חומרי גלם מצביע על ירידות ביבוא גומי ופלסטיקה (30.3%-), ביבוא ברזל פלדה (19.7%-) וביבוא חומרי גלם לתעשיית הנייר (18.9%-). לעומת זאת, נרשמו עליות ביבוא חומרי גלם לתעשיות מכונות ואלקטרוניקה (10.0%) וביבוא כימיקלים (5.7%).
יבוא מוצרי השקעה (למעט אניות ומטוסים) עלה ב-15.8% ביוני-אוגוסט בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לעלייה של 6.2% בחודשים אפריל-מאי. יבוא מכונות וציוד (המהווה כ-81% מיבוא מוצרי השקעה) עלה ב- 10.0% בחישוב שנתי, ויבוא כלי תחבורה להשקעה עלה באותה תקופה ב-39.3%.
עוד עלה מנתוני הלמ"ס, כי יבוא מוצרי צריכה עלה בחודשים יוני-אוגוסט ב-11.3% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 10.0% במרס-מאי. יבוא מוצרים בני קיימה (ריהוט ומוצרי חשמל ביתיים וכלי תחבורה) עלה ביוני-אוגוסט ב-21.9% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 28.8% בחודשים מרס-מאי. יבוא מוצרים לצריכה שוטפת (מזון, משקאות, תרופות, כלי בית והלבשה) עלה ב-4.5% ביוני-אוגוסט.
יבוא יהלומים (גולמיים ומלוטשים) הסתכם בשמונת החודשים הראשונים של 2005 ב-6.0 מיליארד דולר, עלייה של 6.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
יבוא מוצרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם) הסתכם בחודשים ינואר-אוגוסט השנה ב-4.4 מיליארד דולר, לעומת 2.9 מיליארד דולר בחודשים המקבילים בשנת 2004, עלייה של 54.4%.
יצוא הסחורות הסתכם בחודש אוגוסט החולף ב-2.9 מיליארד דולר. 73% מסכום זה היה יצוא תעשייתי (למעט יהלומים), 26% יצוא יהלומים והיתר יצוא חקלאי. יצוא הסחורות (למעט יהלומים), על פי נתוני המגמה עלה בחודשים יוני-אוגוסט ב-1.6% בחישוב שנתי. היצוא התעשייתי עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-2.8% בחישוב שנתי.
מבחינת פירוט נתוני המגמה של היצוא התעשייתי לפי העוצמה הטכנולוגית עולה, כי יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, המהווה 45% מכלל היצוא התעשייתי (למעט יהלומים), ירד ביוני-אוגוסט ב-2.2%, לאחר עלייה של 5.7% במרס-מאי. נתוני היצוא לפי ענף, מראים כי יצוא ענף ציוד תקשורת בקרה, רפואי מדעי ירד ב-3.7%. לעומת זאת, עלה יצוא ענף רכיבים אלקטרוניים ומחשבים ב-7.4% בחישוב שנתי.
יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (28% מכלל היצוא התעשייתי), עלה בחודשים יוני-אוגוסט ב-7.4% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 5.7% ב-מרס-מאי. עלייה גבוהה במיוחד נרשמה ביצוא ענף כימיקלים (24.8%).
יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית (19% מכלל היצוא התעשייתי), עלה ב-3.2% בשלושת החודשים האחרונים, לעומת ירידה של 2.2% במרס-מאי. יצוא ענף מוצרי מתכת בסיסית עלה בחודשים יוני-אוגוסט ב-11.4%.
יצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית (8% מכלל היצוא התעשייתי), עלה בחודשים יוני-אוגוסט ב-2.4% בחישוב שנתי. עלייה נרשמה ביצוא ענף עץ, ריהוט, נייר ודפוס (3.7%).
יצוא יהלומים (מלוטשים וגולמיים) הסתכם בחודשים ינואר-אוגוסט 2005, לפי נתונים מקוריים, ב-7 מיליארד דולר, לעומת 6.4 מיליארד דולר באותם החודשים אשתקד. נתוני המגמה מצביעים על ירידה של 5.9% בשלושת החודשים האחרונים ביצוא יהלומים מלוטשים.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.