הגרעון המסחרי הגיע באוגוסט ל-1 מיליארד דולר
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ראשון) את סחר החוץ של ישראל בחודש אוגוסט 2005. בחודש החולף, הסתכם יבוא הסחורות ב-3.9 מיליארד דולר, יצוא הסחורות ב-2.9 מיליארד דולר, והגירעון המסחרי במיליארד דולר.
בשמונת החודשים הראשונים של השנה הסתכם יבוא הסחורות ב-29.6 מיליארד דולר ויצוא הסחורות ב-24.4 מיליארד דולר. הגירעון המסחרי הגיע בשמונת החודשים הראשונים של השנה ל-656 מיליון דולר בממוצע לחודש, 7.9 מיליארד דולר במונחים שנתיים.
התפתחות סחר הסחורות בחודש אוגוסט 2005 הושפעה בין היתר משינויים בערך הדולר של ארצות הברית לעומת המטבעות האחרים בהם נערכות עסקאות היבוא והיצוא. בחודש אוגוסט 2005 נחלש הדולר של ארצות הברית ביחס לרוב המטבעות: 2.1%- ביחס לאירו, 2.4%- ביחס ללירה שטרלינג ולפרנק השוויצרי ו-1.1%- ביחס לין יפני. זאת, לעומת התחזקות של הדולר של ארה"ב שנמשכה מאפריל עד יולי.
יבוא הסחורות בחודש אוגוסט 2005, הסתכם כאמור ב-3.9 מיליארד דולר. 37% מסכום זה היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 15% יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות, 13% יבוא מוצרי צריכה, והיתר יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אניות ומטוסים.
נתוני המגמה של יבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים וחומרי אנרגיה), שחושבו לאחר ניכוי השפעת העונתיות הרגילה וגורמים בלתי סדירים, מצביעים על עלייה של 6.8% בחודשים יוני-אוגוסט בחישוב שנתי.
יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה) נותר ללא שינוי בחודשים יולי-אוגוסט, לאחר ירידה של 4.3% בחודשים אפריל-יוני. פירוט נתוני המגמה של יבוא חומרי גלם מצביע על ירידות ביבוא גומי ופלסטיקה (30.3%-), ביבוא ברזל פלדה (19.7%-) וביבוא חומרי גלם לתעשיית הנייר (18.9%-). לעומת זאת, נרשמו עליות ביבוא חומרי גלם לתעשיות מכונות ואלקטרוניקה (10.0%) וביבוא כימיקלים (5.7%).
יבוא מוצרי השקעה (למעט אניות ומטוסים) עלה ב-15.8% ביוני-אוגוסט בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לעלייה של 6.2% בחודשים אפריל-מאי. יבוא מכונות וציוד (המהווה כ-81% מיבוא מוצרי השקעה) עלה ב- 10.0% בחישוב שנתי, ויבוא כלי תחבורה להשקעה עלה באותה תקופה ב-39.3%.
עוד עלה מנתוני הלמ"ס, כי יבוא מוצרי צריכה עלה בחודשים יוני-אוגוסט ב-11.3% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 10.0% במרס-מאי. יבוא מוצרים בני קיימה (ריהוט ומוצרי חשמל ביתיים וכלי תחבורה) עלה ביוני-אוגוסט ב-21.9% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 28.8% בחודשים מרס-מאי. יבוא מוצרים לצריכה שוטפת (מזון, משקאות, תרופות, כלי בית והלבשה) עלה ב-4.5% ביוני-אוגוסט.
יבוא יהלומים (גולמיים ומלוטשים) הסתכם בשמונת החודשים הראשונים של 2005 ב-6.0 מיליארד דולר, עלייה של 6.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
יבוא מוצרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם) הסתכם בחודשים ינואר-אוגוסט השנה ב-4.4 מיליארד דולר, לעומת 2.9 מיליארד דולר בחודשים המקבילים בשנת 2004, עלייה של 54.4%.
יצוא הסחורות הסתכם בחודש אוגוסט החולף ב-2.9 מיליארד דולר. 73% מסכום זה היה יצוא תעשייתי (למעט יהלומים), 26% יצוא יהלומים והיתר יצוא חקלאי. יצוא הסחורות (למעט יהלומים), על פי נתוני המגמה עלה בחודשים יוני-אוגוסט ב-1.6% בחישוב שנתי. היצוא התעשייתי עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-2.8% בחישוב שנתי.
מבחינת פירוט נתוני המגמה של היצוא התעשייתי לפי העוצמה הטכנולוגית עולה, כי יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, המהווה 45% מכלל היצוא התעשייתי (למעט יהלומים), ירד ביוני-אוגוסט ב-2.2%, לאחר עלייה של 5.7% במרס-מאי. נתוני היצוא לפי ענף, מראים כי יצוא ענף ציוד תקשורת בקרה, רפואי מדעי ירד ב-3.7%. לעומת זאת, עלה יצוא ענף רכיבים אלקטרוניים ומחשבים ב-7.4% בחישוב שנתי.
יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (28% מכלל היצוא התעשייתי), עלה בחודשים יוני-אוגוסט ב-7.4% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 5.7% ב-מרס-מאי. עלייה גבוהה במיוחד נרשמה ביצוא ענף כימיקלים (24.8%).
יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית (19% מכלל היצוא התעשייתי), עלה ב-3.2% בשלושת החודשים האחרונים, לעומת ירידה של 2.2% במרס-מאי. יצוא ענף מוצרי מתכת בסיסית עלה בחודשים יוני-אוגוסט ב-11.4%.
יצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית (8% מכלל היצוא התעשייתי), עלה בחודשים יוני-אוגוסט ב-2.4% בחישוב שנתי. עלייה נרשמה ביצוא ענף עץ, ריהוט, נייר ודפוס (3.7%).
יצוא יהלומים (מלוטשים וגולמיים) הסתכם בחודשים ינואר-אוגוסט 2005, לפי נתונים מקוריים, ב-7 מיליארד דולר, לעומת 6.4 מיליארד דולר באותם החודשים אשתקד. נתוני המגמה מצביעים על ירידה של 5.9% בשלושת החודשים האחרונים ביצוא יהלומים מלוטשים.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 3.27% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״
״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף
לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.
״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.
״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.
״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.
- הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
- משרד האנרגיה 'יש לקבוע מדיניות ארוכת טווח למיסוי רכב חשמלי'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.
