רווח של 62 מ' ש' לקרדן NV: ותודה לקרדן ישראל ו-UMI
קבוצת קרדן.אן.וי פרסמה ב-31 באוגוסט 2005, את דוחותיה הכספיים לרבעון השני המציגים רווח של כ-62 מיליון שקל (14 מיליון דולר) לרבעון וכ-96 מיליון שקל (22 מיליון דולר) לחציון. החברה נהנתה בתקופה זו מרווחיות של כל שלושת מגזרי הפעילות הבינלאומית שלה וכן מרווחיות מפעילותה של קרדן ישראל.
מגזר השירותים הפיננסיים הניב את הרווח הגבוה ביותר עם רווח של כ-9 מיליון דולר בחציון שנבע בעיקר מהשלמת עסקה בה השקיעה Englefield Capital כ-40 מיליון דולר בחברת TBIH, המרכזת את פעילות הביטוח, הפנסיה והפיננסים של קרדן במזרח אירופה. לצד הרווח האמור המשיכה TBIH במחצית הראשונה של 2005 להציג שיפור ברווחיות השוטפת מפעילותה בתחומי הביטוח הפנסיה והפיננסים.
בנוסף לכך, דיווחה TBIH בתקופה הנוכחית על מספר עסקאות גדולות נוספות ובהן מכירת אחזקותיה בחברת הביטוח ברומניה ומכירת אחזקותיה בקרן הפנסיה בסלובקיה. הרווחים שינבעו לקרדן.אן.וי עם השלמתן של עסקאות אלו מוערכים בסך של כ-37 מיליון דולר וצפויים להיכלל בתוצאות החציון השני. החברה הודיעה בעבר, כי 22 מיליון דולר כבר יכללו בתוצאות הרבעון השלישי, השנה.
במקביל, ממשיכה TBIH בפיתוח עסקיה במדינות ובתחומים נוספים ובחודשים האחרונים נכנסה לפעילות ביטוח ברוסיה ולפעילויות פנסיה וליסינג באוקראינה.
במגזר הנדל"ן GTC Poland, ששווי השוק שלה בבורסה בוורשה חצה לאחרונה את רף 800 מליון הדולר, המשיכה בחציון הראשון ברכישת קרקעות בפולין וברומניה שהגדילו את השטחים המיועדים לפיתוח להיקף של מעל 1.5 מיליון מ"ר. במהלך החציון נפתח מרכז הקניות החדש של הקבוצה בקראקוב ובניין המשרדים בבלגרד.
הרווח השוטף של GTC Poland מפרוייקטים בהיקף של כ 240,000 מ"ר שהושלמו עד כה עלה ל-4.3 מיליון דולר ברבעון השני של השנה.
במגזר התשתיות המשיכה תה"ל אף היא להציג גידול ברווחיות וסיימה את הרבעון הנוכחי עם רווח של כ-800 אלף דולר מול רווח של כ-500 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד.
ברבעון האחרון השלימה הקבוצה הנפקה של חברת קרדן ישראל שלוותה בהצעת רכש למניות קרדן נדל"ן וגיוס של כ-200 מיליון שקל בקרדן ישראל במניות ואג"ח להמרה. בעקבות ההנפקה, שהניבה לקרדן אן וי רווח בסך של כ-4 מיליון דולר ירדה אחזקתה של קרדן.אן.וי בקרדן ישראל לכ-80%.
קרדן ישראל, הפעילה בישראל במגזרי הרכב ומוצרי הצריכה, התקשורת והטכנולוגיות והנדל"ן הציגה בחציון רווח של כ-19 מיליון שקל. עיקר הרווח נבע מחלקה ברווחי UMI, יבואנית רכבי קבוצת GM בישראל (שברולט, ביואיק, קאדילאק, אופל, סאאב ואיסוזו), שעלו לסך של 46 מיליון שקל, לעומת 37 מיליון ש"ח בחציון המקביל אשתקד וכן מרווחי מגזר התקשורת והטכנולוגיות שנבעו בעיקר מזכייתה של אי טרייד ישראל בבוררות מול אי טרייד העולמית.
"אנו מתמידים במדיניות של יצירת ערך לבעלי המניות" אומר איתן רכטר, מנכ"ל קרדן ישראל. "הגידול המתמשך בשווי וביצירת הערך משתקף בעיסקאות שונות שהחברה מבצעת עם משקיעים שונים לדוגמא קרן אנגלפילד הבריטית ומכירת פעילויות בתחום הביטוח ברומניה לאחרונה".
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
