רווח של 62 מ' ש' לקרדן NV: ותודה לקרדן ישראל ו-UMI
קבוצת קרדן.אן.וי פרסמה ב-31 באוגוסט 2005, את דוחותיה הכספיים לרבעון השני המציגים רווח של כ-62 מיליון שקל (14 מיליון דולר) לרבעון וכ-96 מיליון שקל (22 מיליון דולר) לחציון. החברה נהנתה בתקופה זו מרווחיות של כל שלושת מגזרי הפעילות הבינלאומית שלה וכן מרווחיות מפעילותה של קרדן ישראל.
מגזר השירותים הפיננסיים הניב את הרווח הגבוה ביותר עם רווח של כ-9 מיליון דולר בחציון שנבע בעיקר מהשלמת עסקה בה השקיעה Englefield Capital כ-40 מיליון דולר בחברת TBIH, המרכזת את פעילות הביטוח, הפנסיה והפיננסים של קרדן במזרח אירופה. לצד הרווח האמור המשיכה TBIH במחצית הראשונה של 2005 להציג שיפור ברווחיות השוטפת מפעילותה בתחומי הביטוח הפנסיה והפיננסים.
בנוסף לכך, דיווחה TBIH בתקופה הנוכחית על מספר עסקאות גדולות נוספות ובהן מכירת אחזקותיה בחברת הביטוח ברומניה ומכירת אחזקותיה בקרן הפנסיה בסלובקיה. הרווחים שינבעו לקרדן.אן.וי עם השלמתן של עסקאות אלו מוערכים בסך של כ-37 מיליון דולר וצפויים להיכלל בתוצאות החציון השני. החברה הודיעה בעבר, כי 22 מיליון דולר כבר יכללו בתוצאות הרבעון השלישי, השנה.
במקביל, ממשיכה TBIH בפיתוח עסקיה במדינות ובתחומים נוספים ובחודשים האחרונים נכנסה לפעילות ביטוח ברוסיה ולפעילויות פנסיה וליסינג באוקראינה.
במגזר הנדל"ן GTC Poland, ששווי השוק שלה בבורסה בוורשה חצה לאחרונה את רף 800 מליון הדולר, המשיכה בחציון הראשון ברכישת קרקעות בפולין וברומניה שהגדילו את השטחים המיועדים לפיתוח להיקף של מעל 1.5 מיליון מ"ר. במהלך החציון נפתח מרכז הקניות החדש של הקבוצה בקראקוב ובניין המשרדים בבלגרד.
הרווח השוטף של GTC Poland מפרוייקטים בהיקף של כ 240,000 מ"ר שהושלמו עד כה עלה ל-4.3 מיליון דולר ברבעון השני של השנה.
במגזר התשתיות המשיכה תה"ל אף היא להציג גידול ברווחיות וסיימה את הרבעון הנוכחי עם רווח של כ-800 אלף דולר מול רווח של כ-500 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד.
ברבעון האחרון השלימה הקבוצה הנפקה של חברת קרדן ישראל שלוותה בהצעת רכש למניות קרדן נדל"ן וגיוס של כ-200 מיליון שקל בקרדן ישראל במניות ואג"ח להמרה. בעקבות ההנפקה, שהניבה לקרדן אן וי רווח בסך של כ-4 מיליון דולר ירדה אחזקתה של קרדן.אן.וי בקרדן ישראל לכ-80%.
קרדן ישראל, הפעילה בישראל במגזרי הרכב ומוצרי הצריכה, התקשורת והטכנולוגיות והנדל"ן הציגה בחציון רווח של כ-19 מיליון שקל. עיקר הרווח נבע מחלקה ברווחי UMI, יבואנית רכבי קבוצת GM בישראל (שברולט, ביואיק, קאדילאק, אופל, סאאב ואיסוזו), שעלו לסך של 46 מיליון שקל, לעומת 37 מיליון ש"ח בחציון המקביל אשתקד וכן מרווחי מגזר התקשורת והטכנולוגיות שנבעו בעיקר מזכייתה של אי טרייד ישראל בבוררות מול אי טרייד העולמית.
"אנו מתמידים במדיניות של יצירת ערך לבעלי המניות" אומר איתן רכטר, מנכ"ל קרדן ישראל. "הגידול המתמשך בשווי וביצירת הערך משתקף בעיסקאות שונות שהחברה מבצעת עם משקיעים שונים לדוגמא קרן אנגלפילד הבריטית ומכירת פעילויות בתחום הביטוח ברומניה לאחרונה".
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- משרד התקשורת מבטל את העמלות על הוראות קבע לחברות התקשורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
פטריוט (צה"ל)ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית
וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט
טילי פטריוט בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה.
חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.
מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ
בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.
מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.
במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.
