רווח של 62 מ' ש' לקרדן NV: ותודה לקרדן ישראל ו-UMI
קבוצת קרדן.אן.וי פרסמה ב-31 באוגוסט 2005, את דוחותיה הכספיים לרבעון השני המציגים רווח של כ-62 מיליון שקל (14 מיליון דולר) לרבעון וכ-96 מיליון שקל (22 מיליון דולר) לחציון. החברה נהנתה בתקופה זו מרווחיות של כל שלושת מגזרי הפעילות הבינלאומית שלה וכן מרווחיות מפעילותה של קרדן ישראל.
מגזר השירותים הפיננסיים הניב את הרווח הגבוה ביותר עם רווח של כ-9 מיליון דולר בחציון שנבע בעיקר מהשלמת עסקה בה השקיעה Englefield Capital כ-40 מיליון דולר בחברת TBIH, המרכזת את פעילות הביטוח, הפנסיה והפיננסים של קרדן במזרח אירופה. לצד הרווח האמור המשיכה TBIH במחצית הראשונה של 2005 להציג שיפור ברווחיות השוטפת מפעילותה בתחומי הביטוח הפנסיה והפיננסים.
בנוסף לכך, דיווחה TBIH בתקופה הנוכחית על מספר עסקאות גדולות נוספות ובהן מכירת אחזקותיה בחברת הביטוח ברומניה ומכירת אחזקותיה בקרן הפנסיה בסלובקיה. הרווחים שינבעו לקרדן.אן.וי עם השלמתן של עסקאות אלו מוערכים בסך של כ-37 מיליון דולר וצפויים להיכלל בתוצאות החציון השני. החברה הודיעה בעבר, כי 22 מיליון דולר כבר יכללו בתוצאות הרבעון השלישי, השנה.
במקביל, ממשיכה TBIH בפיתוח עסקיה במדינות ובתחומים נוספים ובחודשים האחרונים נכנסה לפעילות ביטוח ברוסיה ולפעילויות פנסיה וליסינג באוקראינה.
במגזר הנדל"ן GTC Poland, ששווי השוק שלה בבורסה בוורשה חצה לאחרונה את רף 800 מליון הדולר, המשיכה בחציון הראשון ברכישת קרקעות בפולין וברומניה שהגדילו את השטחים המיועדים לפיתוח להיקף של מעל 1.5 מיליון מ"ר. במהלך החציון נפתח מרכז הקניות החדש של הקבוצה בקראקוב ובניין המשרדים בבלגרד.
הרווח השוטף של GTC Poland מפרוייקטים בהיקף של כ 240,000 מ"ר שהושלמו עד כה עלה ל-4.3 מיליון דולר ברבעון השני של השנה.
במגזר התשתיות המשיכה תה"ל אף היא להציג גידול ברווחיות וסיימה את הרבעון הנוכחי עם רווח של כ-800 אלף דולר מול רווח של כ-500 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד.
ברבעון האחרון השלימה הקבוצה הנפקה של חברת קרדן ישראל שלוותה בהצעת רכש למניות קרדן נדל"ן וגיוס של כ-200 מיליון שקל בקרדן ישראל במניות ואג"ח להמרה. בעקבות ההנפקה, שהניבה לקרדן אן וי רווח בסך של כ-4 מיליון דולר ירדה אחזקתה של קרדן.אן.וי בקרדן ישראל לכ-80%.
קרדן ישראל, הפעילה בישראל במגזרי הרכב ומוצרי הצריכה, התקשורת והטכנולוגיות והנדל"ן הציגה בחציון רווח של כ-19 מיליון שקל. עיקר הרווח נבע מחלקה ברווחי UMI, יבואנית רכבי קבוצת GM בישראל (שברולט, ביואיק, קאדילאק, אופל, סאאב ואיסוזו), שעלו לסך של 46 מיליון שקל, לעומת 37 מיליון ש"ח בחציון המקביל אשתקד וכן מרווחי מגזר התקשורת והטכנולוגיות שנבעו בעיקר מזכייתה של אי טרייד ישראל בבוררות מול אי טרייד העולמית.
"אנו מתמידים במדיניות של יצירת ערך לבעלי המניות" אומר איתן רכטר, מנכ"ל קרדן ישראל. "הגידול המתמשך בשווי וביצירת הערך משתקף בעיסקאות שונות שהחברה מבצעת עם משקיעים שונים לדוגמא קרן אנגלפילד הבריטית ומכירת פעילויות בתחום הביטוח ברומניה לאחרונה".
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
