רווח של 62 מ' ש' לקרדן NV: ותודה לקרדן ישראל ו-UMI

המחצית של החברה נחתמה עם הכנסות של 96 מ' ש', תוך שהיא נהנית משלושת מגזרי הפעילות של הקבוצה. מגזר השירותים הפיננסיים הניב את הרווח הגבוה ביותר
שרון שפורר |

קבוצת קרדן.אן.וי פרסמה ב-31 באוגוסט 2005, את דוחותיה הכספיים לרבעון השני המציגים רווח של כ-62 מיליון שקל (14 מיליון דולר) לרבעון וכ-96 מיליון שקל (22 מיליון דולר) לחציון. החברה נהנתה בתקופה זו מרווחיות של כל שלושת מגזרי הפעילות הבינלאומית שלה וכן מרווחיות מפעילותה של קרדן ישראל.

מגזר השירותים הפיננסיים הניב את הרווח הגבוה ביותר עם רווח של כ-9 מיליון דולר בחציון שנבע בעיקר מהשלמת עסקה בה השקיעה Englefield Capital כ-40 מיליון דולר בחברת TBIH, המרכזת את פעילות הביטוח, הפנסיה והפיננסים של קרדן במזרח אירופה. לצד הרווח האמור המשיכה TBIH במחצית הראשונה של 2005 להציג שיפור ברווחיות השוטפת מפעילותה בתחומי הביטוח הפנסיה והפיננסים.

בנוסף לכך, דיווחה TBIH בתקופה הנוכחית על מספר עסקאות גדולות נוספות ובהן מכירת אחזקותיה בחברת הביטוח ברומניה ומכירת אחזקותיה בקרן הפנסיה בסלובקיה. הרווחים שינבעו לקרדן.אן.וי עם השלמתן של עסקאות אלו מוערכים בסך של כ-37 מיליון דולר וצפויים להיכלל בתוצאות החציון השני. החברה הודיעה בעבר, כי 22 מיליון דולר כבר יכללו בתוצאות הרבעון השלישי, השנה.

במקביל, ממשיכה TBIH בפיתוח עסקיה במדינות ובתחומים נוספים ובחודשים האחרונים נכנסה לפעילות ביטוח ברוסיה ולפעילויות פנסיה וליסינג באוקראינה.

במגזר הנדל"ן GTC Poland, ששווי השוק שלה בבורסה בוורשה חצה לאחרונה את רף 800 מליון הדולר, המשיכה בחציון הראשון ברכישת קרקעות בפולין וברומניה שהגדילו את השטחים המיועדים לפיתוח להיקף של מעל 1.5 מיליון מ"ר. במהלך החציון נפתח מרכז הקניות החדש של הקבוצה בקראקוב ובניין המשרדים בבלגרד.

הרווח השוטף של GTC Poland מפרוייקטים בהיקף של כ 240,000 מ"ר שהושלמו עד כה עלה ל-4.3 מיליון דולר ברבעון השני של השנה.

במגזר התשתיות המשיכה תה"ל אף היא להציג גידול ברווחיות וסיימה את הרבעון הנוכחי עם רווח של כ-800 אלף דולר מול רווח של כ-500 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד.

ברבעון האחרון השלימה הקבוצה הנפקה של חברת קרדן ישראל שלוותה בהצעת רכש למניות קרדן נדל"ן וגיוס של כ-200 מיליון שקל בקרדן ישראל במניות ואג"ח להמרה. בעקבות ההנפקה, שהניבה לקרדן אן וי רווח בסך של כ-4 מיליון דולר ירדה אחזקתה של קרדן.אן.וי בקרדן ישראל לכ-80%.

קרדן ישראל, הפעילה בישראל במגזרי הרכב ומוצרי הצריכה, התקשורת והטכנולוגיות והנדל"ן הציגה בחציון רווח של כ-19 מיליון שקל. עיקר הרווח נבע מחלקה ברווחי UMI, יבואנית רכבי קבוצת GM בישראל (שברולט, ביואיק, קאדילאק, אופל, סאאב ואיסוזו), שעלו לסך של 46 מיליון שקל, לעומת 37 מיליון ש"ח בחציון המקביל אשתקד וכן מרווחי מגזר התקשורת והטכנולוגיות שנבעו בעיקר מזכייתה של אי טרייד ישראל בבוררות מול אי טרייד העולמית.

"אנו מתמידים במדיניות של יצירת ערך לבעלי המניות" אומר איתן רכטר, מנכ"ל קרדן ישראל. "הגידול המתמשך בשווי וביצירת הערך משתקף בעיסקאות שונות שהחברה מבצעת עם משקיעים שונים לדוגמא קרן אנגלפילד הבריטית ומכירת פעילויות בתחום הביטוח ברומניה לאחרונה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.