רווח של 62 מ' ש' לקרדן NV: ותודה לקרדן ישראל ו-UMI
קבוצת קרדן.אן.וי פרסמה ב-31 באוגוסט 2005, את דוחותיה הכספיים לרבעון השני המציגים רווח של כ-62 מיליון שקל (14 מיליון דולר) לרבעון וכ-96 מיליון שקל (22 מיליון דולר) לחציון. החברה נהנתה בתקופה זו מרווחיות של כל שלושת מגזרי הפעילות הבינלאומית שלה וכן מרווחיות מפעילותה של קרדן ישראל.
מגזר השירותים הפיננסיים הניב את הרווח הגבוה ביותר עם רווח של כ-9 מיליון דולר בחציון שנבע בעיקר מהשלמת עסקה בה השקיעה Englefield Capital כ-40 מיליון דולר בחברת TBIH, המרכזת את פעילות הביטוח, הפנסיה והפיננסים של קרדן במזרח אירופה. לצד הרווח האמור המשיכה TBIH במחצית הראשונה של 2005 להציג שיפור ברווחיות השוטפת מפעילותה בתחומי הביטוח הפנסיה והפיננסים.
בנוסף לכך, דיווחה TBIH בתקופה הנוכחית על מספר עסקאות גדולות נוספות ובהן מכירת אחזקותיה בחברת הביטוח ברומניה ומכירת אחזקותיה בקרן הפנסיה בסלובקיה. הרווחים שינבעו לקרדן.אן.וי עם השלמתן של עסקאות אלו מוערכים בסך של כ-37 מיליון דולר וצפויים להיכלל בתוצאות החציון השני. החברה הודיעה בעבר, כי 22 מיליון דולר כבר יכללו בתוצאות הרבעון השלישי, השנה.
במקביל, ממשיכה TBIH בפיתוח עסקיה במדינות ובתחומים נוספים ובחודשים האחרונים נכנסה לפעילות ביטוח ברוסיה ולפעילויות פנסיה וליסינג באוקראינה.
במגזר הנדל"ן GTC Poland, ששווי השוק שלה בבורסה בוורשה חצה לאחרונה את רף 800 מליון הדולר, המשיכה בחציון הראשון ברכישת קרקעות בפולין וברומניה שהגדילו את השטחים המיועדים לפיתוח להיקף של מעל 1.5 מיליון מ"ר. במהלך החציון נפתח מרכז הקניות החדש של הקבוצה בקראקוב ובניין המשרדים בבלגרד.
הרווח השוטף של GTC Poland מפרוייקטים בהיקף של כ 240,000 מ"ר שהושלמו עד כה עלה ל-4.3 מיליון דולר ברבעון השני של השנה.
במגזר התשתיות המשיכה תה"ל אף היא להציג גידול ברווחיות וסיימה את הרבעון הנוכחי עם רווח של כ-800 אלף דולר מול רווח של כ-500 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד.
ברבעון האחרון השלימה הקבוצה הנפקה של חברת קרדן ישראל שלוותה בהצעת רכש למניות קרדן נדל"ן וגיוס של כ-200 מיליון שקל בקרדן ישראל במניות ואג"ח להמרה. בעקבות ההנפקה, שהניבה לקרדן אן וי רווח בסך של כ-4 מיליון דולר ירדה אחזקתה של קרדן.אן.וי בקרדן ישראל לכ-80%.
קרדן ישראל, הפעילה בישראל במגזרי הרכב ומוצרי הצריכה, התקשורת והטכנולוגיות והנדל"ן הציגה בחציון רווח של כ-19 מיליון שקל. עיקר הרווח נבע מחלקה ברווחי UMI, יבואנית רכבי קבוצת GM בישראל (שברולט, ביואיק, קאדילאק, אופל, סאאב ואיסוזו), שעלו לסך של 46 מיליון שקל, לעומת 37 מיליון ש"ח בחציון המקביל אשתקד וכן מרווחי מגזר התקשורת והטכנולוגיות שנבעו בעיקר מזכייתה של אי טרייד ישראל בבוררות מול אי טרייד העולמית.
"אנו מתמידים במדיניות של יצירת ערך לבעלי המניות" אומר איתן רכטר, מנכ"ל קרדן ישראל. "הגידול המתמשך בשווי וביצירת הערך משתקף בעיסקאות שונות שהחברה מבצעת עם משקיעים שונים לדוגמא קרן אנגלפילד הבריטית ומכירת פעילויות בתחום הביטוח ברומניה לאחרונה".
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
