הכיון של נובל: חלק משמעותי מהגז מ'בלוק 12' יופנה ליצוא לאיטליה ויוון

השותפה הגדולה של אבנר ודלק קידוחים, המחזיקה ב-70% מבלוק 12 מול קפריסין, מציעה ליצא את רוב הגז מהמאגר הענק למדינות השכנות
ידידיה אפק | (7)

לאחר שלפני מספר חודשים דיווחה נובל אנרג'י, השותפה העיקרית ב'בלוק 12' מול חופי קפריסין, על כמות גז נמוכה מהצפי הראשוני מה שאומר שהקמת מתקן יבשתי לא תהיה כלכלית, כעת מתכוונת חברת האנרגיה האמריקנית למצוא דרך אחרת לייצוא הגז מהמאגר.

לפי אתר חדשות קפריסאי, נובל הציעה לייצא את הגז הטמון במעמקים באמצעות floating LNG, אסדה צפה מתאימה יותר לכמויות קטנות של גז טבעי. לפי הדיווח, בנובל מאמינים שכמות הגז במאגר, בו שותפות גם אבנר יהש ודלק קידוחים יהש עם 15% החזקה כל אחת, מגיעה ל-3.5 TCF, בעוד שקיימת אפשרות לגז באתרים נוספים בבלוק 12 שעדיין לא התגלו וכוללים ביחד כ-1.5 TCF.

אפילו אם התחזית הזו נכונה, הכמות אינה מספקת ואינה מצדיקה הקמת מתקן יבשתי, שעלות הקמתו מוצדקת רק אם מדובר בכמות גז מוכחת של למעלה מ-5.5 TCF.

מסיבה זו, נובל מציעה עכשיו לממשלה הקפריסאית ש-1 TCF מהגז המצוי במאגר יופנה לשימוש מקומי בשוק הקפריסאי, ועוד 3 TCF יופנו ליצוא ליוון ואיטליה הסמוכות. לפי הדיווח, ראשי נובל הציעו את המתווה הזה בחודש דצמבר בפגישה בניקוסיה.

מקורות באי השכן מסרו שנובל אנרג'י עדכנה לאחרונה את הממשלה המקומית כי עתודות הגז הניתנות לחילוץ ממאגר אפרודיטה בבלוק קרובות יותר ל-3.1 TCF, וזאת בסיכוי של 90%. בדוח המשאבים האחרון שמסרו השותפויות הישראליות לבורסה, נרשם כי המאגר מכיל כ-4.1 TCF של גז, אך המספר הזה מייצג סיכוי של 50%. מנובל נמסר כי למטרת ההשקעה במאגר הם מתייחסים לנתון הגבוה יותר באופן סטטיסטי.

בחודש שעבר רמזו בהנהלת נובל אנרג'י על קיומו של מאגר נפט בשכבות העמוקות של 'בלוק 12', כשהצפי הראשוני היה לפוטנציאל של 1.2 עד 1.4 מיליארד חביות נפט ששוכבות בעומק של 7.5 קילומטרים.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נובל אנרג'י תסמכו על ריצ'רדסון הוא יודע מה לעשות (ל"ת)
    tnbui 07/01/2014 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שלמה 03/01/2014 17:23
    הגב לתגובה זו
    הכל בלוף בסוף כל המושקעים יטביעו ווישתו הרבה קש
  • 3.
    לכולם רק לא לתורכיה !!!!!!!!! (ל"ת)
    bjoseph1 03/01/2014 15:12
    הגב לתגובה זו
  • טעןת חבר לטורקיה לג'יהאן ומשם לאיטליה (ל"ת)
    אנונימי 05/01/2014 16:13
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קפריסין לשימוש עצמי 03/01/2014 14:24
    הגב לתגובה זו
    קפריסין תבכה מרות אין לה מספיק גז ליצוא ו3.5 זה רק לשימוש עצמי הכמות זעומה נשמע אידיוטי לייצא כמות כזאת אבל לנובל אין רחמים .
  • יאיר 03/01/2014 22:37
    הגב לתגובה זו
    הפופוליסטים שיש בארץ, ושהשפיעו עליך ועל רבים כמותך. עדיף למכור היום מה שאתה יכול, כי בעוד עשור יותר או פחות, כבר יהיו מקורות אנרגיה חלופיים ועם הכסף מהמכירה היום אפשר יהיה לרכוש את הטכנולוגיות החדשות, בעוד שאם הגז ישאר במעמקי הים,לא יהיה בעתיד מה לעשות איתו.(וגם אם טעיתי בכמה שנים לכאן או לכאן,העיקרון ברור).
  • 1.
    son of the god 03/01/2014 13:59
    הגב לתגובה זו
    תמר לעת עתה מזרימה את הגז
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.