הכיון של נובל: חלק משמעותי מהגז מ'בלוק 12' יופנה ליצוא לאיטליה ויוון
לאחר שלפני מספר חודשים דיווחה נובל אנרג'י, השותפה העיקרית ב'בלוק 12' מול חופי קפריסין, על כמות גז נמוכה מהצפי הראשוני מה שאומר שהקמת מתקן יבשתי לא תהיה כלכלית, כעת מתכוונת חברת האנרגיה האמריקנית למצוא דרך אחרת לייצוא הגז מהמאגר.
לפי אתר חדשות קפריסאי, נובל הציעה לייצא את הגז הטמון במעמקים באמצעות floating LNG, אסדה צפה מתאימה יותר לכמויות קטנות של גז טבעי. לפי הדיווח, בנובל מאמינים שכמות הגז במאגר, בו שותפות גם אבנר יהש ודלק קידוחים יהש עם 15% החזקה כל אחת, מגיעה ל-3.5 TCF, בעוד שקיימת אפשרות לגז באתרים נוספים בבלוק 12 שעדיין לא התגלו וכוללים ביחד כ-1.5 TCF.
אפילו אם התחזית הזו נכונה, הכמות אינה מספקת ואינה מצדיקה הקמת מתקן יבשתי, שעלות הקמתו מוצדקת רק אם מדובר בכמות גז מוכחת של למעלה מ-5.5 TCF.
מסיבה זו, נובל מציעה עכשיו לממשלה הקפריסאית ש-1 TCF מהגז המצוי במאגר יופנה לשימוש מקומי בשוק הקפריסאי, ועוד 3 TCF יופנו ליצוא ליוון ואיטליה הסמוכות. לפי הדיווח, ראשי נובל הציעו את המתווה הזה בחודש דצמבר בפגישה בניקוסיה.
מקורות באי השכן מסרו שנובל אנרג'י עדכנה לאחרונה את הממשלה המקומית כי עתודות הגז הניתנות לחילוץ ממאגר אפרודיטה בבלוק קרובות יותר ל-3.1 TCF, וזאת בסיכוי של 90%. בדוח המשאבים האחרון שמסרו השותפויות הישראליות לבורסה, נרשם כי
- ירושלים ברוקראז' על המהלך של תשובה: "אפסייד נאה למשקיעי דלק ואבנר"
- שובן של אגרות החוב צמודות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודש שעבר רמזו בהנהלת נובל אנרג'י על קיומו של
- 5.נובל אנרג'י תסמכו על ריצ'רדסון הוא יודע מה לעשות (ל"ת)tnbui 07/01/2014 13:57הגב לתגובה זו
- 4.שלמה 03/01/2014 17:23הגב לתגובה זוהכל בלוף בסוף כל המושקעים יטביעו ווישתו הרבה קש
- 3.לכולם רק לא לתורכיה !!!!!!!!! (ל"ת)bjoseph1 03/01/2014 15:12הגב לתגובה זו
- טעןת חבר לטורקיה לג'יהאן ומשם לאיטליה (ל"ת)אנונימי 05/01/2014 16:13הגב לתגובה זו
- 2.קפריסין לשימוש עצמי 03/01/2014 14:24הגב לתגובה זוקפריסין תבכה מרות אין לה מספיק גז ליצוא ו3.5 זה רק לשימוש עצמי הכמות זעומה נשמע אידיוטי לייצא כמות כזאת אבל לנובל אין רחמים .
- יאיר 03/01/2014 22:37הגב לתגובה זוהפופוליסטים שיש בארץ, ושהשפיעו עליך ועל רבים כמותך. עדיף למכור היום מה שאתה יכול, כי בעוד עשור יותר או פחות, כבר יהיו מקורות אנרגיה חלופיים ועם הכסף מהמכירה היום אפשר יהיה לרכוש את הטכנולוגיות החדשות, בעוד שאם הגז ישאר במעמקי הים,לא יהיה בעתיד מה לעשות איתו.(וגם אם טעיתי בכמה שנים לכאן או לכאן,העיקרון ברור).
- 1.son of the god 03/01/2014 13:59הגב לתגובה זותמר לעת עתה מזרימה את הגז
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה
פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.
המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.
חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.
רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט
למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.
העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה
פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.
המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.
חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.
רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט
למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.
העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.
.jpg)