הכיון של נובל: חלק משמעותי מהגז מ'בלוק 12' יופנה ליצוא לאיטליה ויוון
לאחר שלפני מספר חודשים דיווחה נובל אנרג'י, השותפה העיקרית ב'בלוק 12' מול חופי קפריסין, על כמות גז נמוכה מהצפי הראשוני מה שאומר שהקמת מתקן יבשתי לא תהיה כלכלית, כעת מתכוונת חברת האנרגיה האמריקנית למצוא דרך אחרת לייצוא הגז מהמאגר.
לפי אתר חדשות קפריסאי, נובל הציעה לייצא את הגז הטמון במעמקים באמצעות floating LNG, אסדה צפה מתאימה יותר לכמויות קטנות של גז טבעי. לפי הדיווח, בנובל מאמינים שכמות הגז במאגר, בו שותפות גם אבנר יהש ודלק קידוחים יהש עם 15% החזקה כל אחת, מגיעה ל-3.5 TCF, בעוד שקיימת אפשרות לגז באתרים נוספים בבלוק 12 שעדיין לא התגלו וכוללים ביחד כ-1.5 TCF.
אפילו אם התחזית הזו נכונה, הכמות אינה מספקת ואינה מצדיקה הקמת מתקן יבשתי, שעלות הקמתו מוצדקת רק אם מדובר בכמות גז מוכחת של למעלה מ-5.5 TCF.
מסיבה זו, נובל מציעה עכשיו לממשלה הקפריסאית ש-1 TCF מהגז המצוי במאגר יופנה לשימוש מקומי בשוק הקפריסאי, ועוד 3 TCF יופנו ליצוא ליוון ואיטליה הסמוכות. לפי הדיווח, ראשי נובל הציעו את המתווה הזה בחודש דצמבר בפגישה בניקוסיה.
מקורות באי השכן מסרו שנובל אנרג'י עדכנה לאחרונה את הממשלה המקומית כי עתודות הגז הניתנות לחילוץ ממאגר אפרודיטה בבלוק קרובות יותר ל-3.1 TCF, וזאת בסיכוי של 90%. בדוח המשאבים האחרון שמסרו השותפויות הישראליות לבורסה, נרשם כי
- ירושלים ברוקראז' על המהלך של תשובה: "אפסייד נאה למשקיעי דלק ואבנר"
- שובן של אגרות החוב צמודות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודש שעבר רמזו בהנהלת נובל אנרג'י על קיומו של
- 5.נובל אנרג'י תסמכו על ריצ'רדסון הוא יודע מה לעשות (ל"ת)tnbui 07/01/2014 13:57הגב לתגובה זו
- 4.שלמה 03/01/2014 17:23הגב לתגובה זוהכל בלוף בסוף כל המושקעים יטביעו ווישתו הרבה קש
- 3.לכולם רק לא לתורכיה !!!!!!!!! (ל"ת)bjoseph1 03/01/2014 15:12הגב לתגובה זו
- טעןת חבר לטורקיה לג'יהאן ומשם לאיטליה (ל"ת)אנונימי 05/01/2014 16:13הגב לתגובה זו
- 2.קפריסין לשימוש עצמי 03/01/2014 14:24הגב לתגובה זוקפריסין תבכה מרות אין לה מספיק גז ליצוא ו3.5 זה רק לשימוש עצמי הכמות זעומה נשמע אידיוטי לייצא כמות כזאת אבל לנובל אין רחמים .
- יאיר 03/01/2014 22:37הגב לתגובה זוהפופוליסטים שיש בארץ, ושהשפיעו עליך ועל רבים כמותך. עדיף למכור היום מה שאתה יכול, כי בעוד עשור יותר או פחות, כבר יהיו מקורות אנרגיה חלופיים ועם הכסף מהמכירה היום אפשר יהיה לרכוש את הטכנולוגיות החדשות, בעוד שאם הגז ישאר במעמקי הים,לא יהיה בעתיד מה לעשות איתו.(וגם אם טעיתי בכמה שנים לכאן או לכאן,העיקרון ברור).
- 1.son of the god 03/01/2014 13:59הגב לתגובה זותמר לעת עתה מזרימה את הגז
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
