מדד המעו"ף - מתלבט לגבי המשך הדרך
לפני ימים מספר, בהערכה מחודשת, ומיד לאחר מכן, בראיון המצולם בנערך במסגרת BizportalTV באתר ביזפורטל, הערכתי שהראלי שהזניק את מדד המעו"ף מרמת 600 הנקודות לערך ועד לרמת 800 הנקודות, קצהו התחתון של היעד, עומד בסכנת שבירה. עד לנקודת הזמן הנוכחית, הערכה זו אינה קורמת עור וגידים, למעט העובדה ולפיה מדד המעו"ף נמוך מרמת 800 הנקודות המשמשת כרמת התנגדות קריטית. אותו כנ"ל גם בשוקי חו"ל. אין הדבר מעיד שהשווקים עומדים בפני זינוק משולח רסן מעלה אלא שבתקופה הקרובה יש לשים לב היטב לרמות ההתנגדות בהן אנקוב.
בסקירה הנוכחית אתקוף את התנהלות השוק מן הזווית קצרת הטווח במטרה לנסות ולהעריך האם מגמת העלייה צפויה להישמר ואם כן מה התנאים לכך.
במהלך היום אהיה זמין לשאלות הקוראים באתר דרך הטוקבקים שבתחתית הכתבה. אשתדל לענות לכל שאלה שהיא בכובד ראש וברצינות הראויה.
בטווח הקצר
אירועי השבוע האחרון הדגישו היטב את חשיבותה של רמת 800 הנקודות כרמת התנגדות. מיד עם ההגעה לשם התרחשו מספר גורמים שאיימו לחסל את גל העליות האחרון ולשלוח את מדד המעו"ף לתיקון משמעותי. ואלה הם:
1. לראשונה מאז תחילת גל העליות אנו עדים לשלושה נרות אדומים מלאי גוף הנוטים להופיע בסיומן של מגמות עלייה. הימים חמישי וראשון ייצרו תבנית היפוך.
2. לראשונה מאז תחילת גל העליות, אפשר לראות את מדד החפיפה סטייה המוצג בתחתית הגרף, מבצע חצייה מטה. חצייה זו מתרחשת בעיתות של היפוכי מגמה.
3. בגרף היומי במדד המעו"ף אפשר לראות ברורות ש"פער המחירים" שנפתח ב-12 לאפריל נסגר אתמול מטה. היה זה הפער הראשון והיחידי שנסגר במסגרת מהלך העליות האחרון.
שלושת המרכיבים הללו, יחד עם ההתנגדות שמתקבלת ברמת 800 הנקודות מעמידים את מהלך העליות בסכנה ומחייבים תשומת לב יתרה.
למה לשים לב
בטווח הזמן הקרוב יש לשים לב היטב לשתי רמות קריטיות שיקבעו את כיוונו של מדד המעו"ף לטווח הזמן הקצר :
1. רמת 800 הנקודות המשמשת כרמת התנגדות. רמה זו אינה פשוטה למעבר אך חציה שלה מעלה תשחרר את מדד המעו"ף מלחץ כבד של מוכרים ותסייע להמשך מגמת העלייה. יש לשים לב שפריצתה של רמה זו מתבצעת בליווי מחזור גבוה
2. רמת 745 הנקודות הוכיחה בשבוע שחלף את איכותה כרמת תמיכה. כל עוד תחזיק רמה זו מעמד בטווח הקרוב יוותרו סיכוייו של מדד המעו"ף לעלות גבוהים. שבירתה מטה, תעיד על יציאתו לדרך של גל ירידות.
סיכום
מדד המעו"ף מתלבט לגבי המשך הדרך. הראייה של השוק במצוי במגמת עלייה חד משמעית בשלב זה, מתעלמת לחלוטין מרמת 800 הנקודות המשמשת כרמת התנגדות ומשלל סימני החולשה שצצו בשבוע האחרון.
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?
שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.
שער הדולר שער הדולר-שקל דולר שקל רציף ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.
בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה
התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.
הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים.
- חולשה ביום האחרון: ת"א 35 יורד 1.2%, הביטוח נופל 2.4%, הבנקים 1.4% - מנורה מאבדת 4.5%
- מדד הביטוח ירד 1.3%, הנדל"ן הוסיף 1.9% בהובלת עזריאלי; המדדים ננעלו בעליות עד 1.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים.
שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?
שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.
שער הדולר שער הדולר-שקל דולר שקל רציף ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.
בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה
התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.
הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים.
- חולשה ביום האחרון: ת"א 35 יורד 1.2%, הביטוח נופל 2.4%, הבנקים 1.4% - מנורה מאבדת 4.5%
- מדד הביטוח ירד 1.3%, הנדל"ן הוסיף 1.9% בהובלת עזריאלי; המדדים ננעלו בעליות עד 1.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים.
