הקורונה הדיגיטלית: אנחנו מבלים מול המסך 12 שעות ביום

בכל בית מורידים בממוצע קבצים בנפח של כ- 12 גיגה ליום, 62% ירצו להמשיך לעבוד מהבית גם לאחר הקורונה ו- 63% מעידים כי העבודה מהבית נוחה יותר, וכצפוי: הזום לא עוזר לתלמידים ללמוד
נתנאל אריאל | (1)

מדו"ח מצב האינטרנט ל-2020 שמפרסמת בזק, נדמה כי כל מה שכולנו יודעים מקבל גושפנקא. הדו"ח סוקר את הרגלי השימוש וההתנהגות של הישראלים בעידן הדיגיטלי, ומבוסס על מחקר שערכה החברה על דפוסי השימוש שלנו.

השנה בוצע הדו"ח בצל מגיפת הקורונה שגרמה לכולנו להיות מחוברים מתמיד ובמקביל האיצה תהליכי דיגיטציה בקרב כלל המגזרים והגילאים. 

 

מהדוח עולה כי בסוף שנת 2020 מספר הגולשים באינטרנט בישראל עומד על כ-6.7 מיליון איש, המהווים כ-76.9% ממשקי הבית בישראל. הגולש הממוצע מוריד כיום קבצים בנפח של כ-12 גיגה בממוצע ביום, עלייה של 30% בתקופת הקורונה, לעומת השנה שעברה. 35% מהבתים בישראל חכמים ו-26% חוו פריצה לחשבון האישי ברשת ו-21% מהגולשים חוו פגיעה ממתקפת סייבר במחשב או בטלפון החכם.

 

כולנו בבית מול המסך

מגיפת הקורונה המחישה יותר מתמיד את הצורך באינטרנט. על פי הדו"ח, אנחנו מבלים 12 שעות בממוצע ביום מול המסך, כאשר הסיבות לכך הן השימוש הגבוה במסך לטובת צרכי עבודה או לימודים שעברו מהפך והפכו להתקיים כמעט ורק מרחוק, באמצעות תוכנות כדוגמת ה-Zoom.

 

רוצים להמשיך לעבוד מהבית גם אחרי הקורונה

המסך הפך מכלי ל"קולגה", כאשר 68% מהנשאלים השיבו שבעקבות מגפת הקורונה הם עברו לעבוד מהבית, מתוכם 63% דיווחו כי העבודה מהבית נוחה יותר וכי רובם ירצו להמשיך לעבוד מהבית גם לאחר הקורונה. לעומת זאת, 69% אחוז מהנשאלים שהם הורים לילדים הלומדים גם הם מהבית מדווחים כי האיזון בין בית ועבודה נפגע וכי 57% מהם עובדים שעות רבות יותר ויעילות העבודה נפגעת, בשל העזרה לילדים.

 

הדו"ח הדגיש כי לאימהות עובדות קשה במיוחד, כאשר 43% דיווחו שהן מרגישות אימהות פחות טובות כשהן עובדות מהבית.

גם התלמידים סובלים מול ה-Zoom, כאשר 83% מהתלמידים שנשאלו דיווחו על תחושת בדידות, 62% מהבנות ענו כי חוות דיכאון וחרדה ו- 60% מכלל התלמידים שנשאלו אמרו שלא ירצו להמשיך ללמוד ב Zoom.

 

הבירוקרטיה משתפרת

הבירוקרטיה הצליחה סוף סוף להפוך לדיגיטלית, כאשר 94% מהנשאלים דיווחו כי החלו להשתמש בבירוקרטיה דיגיטלית, מתוכם 69% השתמשו השנה יותר בשירותים הדיגיטליים לעומת השנה שעברה.

 

רפואה מרחוק

תחום נוסף שצבר תאוצה בשנה האחרונה וגם הוא "הודות" לקורונה הוא תחום הרפואה מרחוק. הנשאלים ציינו כי הם נעזרים ברפואה מרחוק להזמנת מרשמים, התייעצות עם רופא או אחות, הזמנת תרופות הביתה וטיפול פסיכולוגי. עם זאת 70% מהנשאלים סבורים שקיים חשש לקבלת אבחון שגוי כאשר מדובר ברפואה מרחוק והיו מעדיפים בתחום הזה רפואה בלתי אמצעית.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

 

דייטים באינטרנט?

גם תחום ההיכרויות עבר לגמרי לדיגיטל. אם עד השנה רווקים נעזרו באפליקציות דיגיטליות למטרת היכרות בני זוג, השנה ובחסות הקורונה גם המפגשים עברו לדיגיטל, כאשר 40% מהרווקים יוצאים לדייט מרחוק ו-64% אף מציינים שהדייט המרוחק חוסך להם הרבה זמן. לעומת זאת, 65% מתוכם לא נהנים בדייט מרחוק כמו בדייט רגיל.

הבייביסיטר החדש 

השנה, יותר מתמיד המסך הפך להיות הבייביסיטר הקבוע בכל בית. מדו"ח בזק עולה כי מרבית ההורים הודו שהשנה הקפידו פחות על הגבלות הזמן שהילדים בילו מול המסכים, כאשר 69% מההורים אפשרו לילדיהם יותר זמן מסך, זאת על מנת להתפנות למשימות שלהם.

בתוך כך, גם הגבלת זמן המסך לתינוקות שהתרופפה בשנים האחרונות, נפרצה משמעותית השנה, כאשר 40% מההורים מאפשרים זמן מסך גם לתינוקות בני שנה עד שנתיים. ואם כבר ילדים, אז מעניין לראות שהטלפון החכם (סמארטפון) הפך השנה לצעצוע המועדף על דור האלפא, כאשר כ-70% מההורים טענו שהילדים שלהם מעדיפים לשחק עם הסמארטפון בפער ניכר של עשרות אחוזים, לעומת משחקים אחרים, בהם גינה, לגו, כדור, קונסולות וכדומה.

 

צרכנים כפייתיים

כשליש מהציבור ציין שרכש השנה רהיטים און ליין ובנוסף, כ-30% מהם אף הגדילו את כמות האביזרים לבית. עוד עולה מהדו"ח כי מעל 70% מהנשאלים ציינו ששידרגו את תשתית האינטרנט וציוד המחשוב בבית. רק 30% מהציבור שעבר לעבוד מהבית נהנה מסיוע במימון השדרוג ממקום העבודה. עוד עלה מהדוח כי רק 11% מהתלמידים קיבלו מימון או ציוד מהרשויות המקומיות או משרד החינוך.   

 

48% ציינו כי החלו להעביר כספים באמצעות אפליקציות דיגיטליות ו-25% מהנשאלים ציינו שהם עברו לערוך קניות באינטרנט.

 

לראשונה הקניות באינטרנט עקפו את הקניות בחנויות הפיזיות, כאשר 90% העבירו את הקניות שלהם לרשת בשנה החולפת. 66% מהציבור ציינו כי הגדילו את ההוצאות באון ליין השנה. 56% מהציבור מעדיף לקנות און ליין מאשר בחנות פיזית, במטרה להוריד את הסיכון להדבקות מקורונה. התחומים בהם נצפתה בעיקר העלייה במכירות און ליין היו מחשבים וסלולר, בגדים ונעליים, ספרים ומכשירי חשמל.

 

למרות הכל, הקורונה לא רק שינתה את תמהיל ההוצאות, אלא יצרה לחץ כלכלי לצמצום ההוצאות כאשר 37% קנו פחות ברשת בשנה האחרונה בגלל דאגה מהמצב הכלכלי האישי.

 

קרן לייזרוביץ, סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק: "השנה האחרונה התאפיינה בהאצת תהליכים דיגיטליים בכל המגזרים. הקורונה השאירה את כולנו בבתים ושינתה את האופן בו אנחנו עובדים, קונים ולומדים ובעיקר הדגישה את הנחיצות של אינטרנט יציב שהפך למוצר צריכה בסיסי בכל בית. המסך, שעד היום נתפס כחוצץ בין אנשים, הפך לגורם מחבר ונראה שאנחנו לא יכולים בלעדיו. גם בעידן פוסט קורונה תהליכי הדיגיטציה ימשיכו להתקדם במהירות, ואם עד כה היו כאלה שחששו מביצוע פעולות ברשת, כמו קניות, העברת כספים או הורדת תוכנות, הקורונה הפכה את כולנו למומחי דיגיטל. אנו נמשיך לצרוך יותר ויותר תכני וידאו ומספר המכשירים המחוברים בכל בית יגדל, דבר שיוביל לצורך בתשתיות מתקדמות ואספקת קצבי גלישה של מאות מגה לכל בית".

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבי 08/02/2021 10:13
    הגב לתגובה זו
    בלי הבנה. בלי להתחשב במספר האנשים שיהרגו עקב רשלונותו הפושעת. עם יועצי אחיתופל מלחכי נעליו.
אנילה ניסימוב. קרדיט צילום: ישראל פנחסובאנילה ניסימוב. קרדיט צילום: ישראל פנחסוב

משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן ואיכות חיים בגיל השלישי

מלחמת חרבות ברזל שהפכה את כל ישראל לחזית, הובילה לזינוק במתעניינים בהוספת ממ"ד או בשדרוג מגורים. משכנתא הפוכה מאפשרת להפוך נכסי נדל"ן לגמישות תזרימית ולשדרג את רמת החיים

בשיתוף הפניקס |
נושאים בכתבה משכנתא הפוכה

ישראל ניצבת בפני צומת דרכים מורכב, שבו אתגרים ביטחוניים, תנודות כלכליות ושינויים דמוגרפיים מצטלבים ויוצרים מציאות חדשה. בתוך מציאות זו, עולה קרנה של המשכנתא ההפוכה כפתרון רב-גוני המאפשר לאזרחים ותיקים למנף את הונם הנכסי לטובת ביטחונם האישי, סיוע לדורות הבאים, והבטחת איכות חיים בגיל השלישי.

העורף הופך לחזית: הצורך הדחוף במיגון

מלחמת "חרבות ברזל" הבהירה באופן כואב כי העורף הישראלי אינו חסין. "הנתונים מדאיגים: כ-56% מהדירות בישראל חסרות מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) , וארגון הקבלנים בנגב אף מזהיר כי כ-75% מהדירות אינן עומדות בתקן הנדרש. פער מיגוני זה חושף מיליוני אזרחים לפגיעה , כאשר עלויות בניית ממ"ד נעות בין 100 ל-160 אלף שקלים, וזמני ההמתנה להיתרים יכולים להגיע ל-8-12 חודשים, ואף ל-18 חודשים בבניינים לשימור", מציינת אנילה ניסימוב, מנהלת תחום מכירות משכנתא הפוכה מקבוצת הפניקס.  

תוכניות ממשלתיות קיימות, כמו מיגון אשקלון בהיקף 330 מיליון ש"ח או תוכנית לאומית למיגון תשתיות קריטיות ב-150 מיליון ש"ח, אך הן לרוב ממוקדות ואינן נותנות מענה כולל. "כאן נכנסת לתמונה המשכנתא ההפוכה: היא מאפשרת לבעלי נכסים, ובמיוחד לאזרחים ותיקים, לקבל סכום כסף חד פעמי לכל מטרה, כולל מימון בניית ממ"ד", מדגישה ניסימוב. וכמובן שבניית ממ"ד אינה רק צורך ביטחוני, אלא גם השקעה המעלה את ערך הדירה פי 3-4 מעלות הבנייה עצמה. עבור אזרחים ותיקים, שפעמים רבות מחזיקים בהון נכסי אך חסרים נזילות, המשכנתא ההפוכה הופכת את נכסם לכלי אסטרטגי למיגון עצמי ומשפחתי.  


שוק הנדל"ן: חוסן מול אתגרים

שוק הנדל"ן הישראלי מפגין חוסן יוצא דופן, כאשר מחירי הדיור עלו ב-7.7% בשנת 2024 וב-6.7% ב-12 החודשים שלאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". עם זאת, השוק חווה תנודתיות, עם ירידה חדה במכירות קבלנים ודירות יד שנייה בספטמבר אשתקד, והתאוששות הדרגתית ברבעונים האחרונים. מחירי הדיור הגבוהים, הדורשים בממוצע 168 משכורות לרכישת דירה בישראל, מקשים על הדור הצעיר להיכנס לשוק.  

המשכנתא ההפוכה מציעה פתרון גם לאתגרי הנדל"ן. היא מאפשרת לאזרחים ותיקים לספק הון עצמי לילדיהם או נכדיהם לרכישת דירה, ובכך לגשר על הפער הכלכלי. בנוסף, היא מאפשרת להם להישאר בביתם הנוכחי, להימנע ממכירה כפויה בתקופה של ירידת מחירים, ואף לשפץ ולהשביח את הנכס.