יצחק תשובה מאגר תמר
צילום: אלבטרוס, בוצ'צ'ו
חודש הגז

ספיישל גז בביזפורטל: איך מתחילים לחפש גז ואיך קודחים אותו החוצה?

למה כדאי להשתמש בגז? איך מוצאים גז ואיך קודחים? ומה ההשפעה שלו על הכלכלה הישראלית? פרק 2
מיקי קורנר | (4)

ספיישל גז בביזפורטל: כל מה שרציתם לדעת על הגז הטבעי בארץ ובעולם

 

בשיתוף איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הפכנו לעולם שלישי שמחפשי הגז ממנים כתבות ופירסומות תדמי (ל"ת)
    איתי 07/05/2019 23:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יעקב 07/05/2019 22:35
    הגב לתגובה זו
    להלן השלבים: 1. מוכרים אג"ח לציבור הרחב. 2. באמצעות הכספים שמתקבלים מהאג"ח מחפשים גז. 3. אם מוצאים גז, אז יופי, אפשר להחזיר לציבור את הכספים + ריבית אבל לא חייבים. אפשר לעשות תספורת. לא נעים אבל לא נורא. 4. לקדול זה כבר פשוט. אם יש כסף הכל אפשרי.
  • 2.
    י 07/05/2019 16:27
    הגב לתגובה זו
    נמדדים גם הנזקים הבריאותיים והצורך להרחבת מחלקות הסרטן? האם מודדים את ההוצאות הביטחוניות של הגנה? הבנזן מסרטן והמפעל הפטרוכימי הממוקם כ10 ק"מ מהחוף (זה המכונה בשפה צחה "אסדת הגז") הוא סכנה קיומית
  • 1.
    יפה 07/05/2019 13:42
    הגב לתגובה זו
    רק יורדות
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 3.45%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.