שטייניץ: "זה לא מקרי שראשי ממשלות יוון וקפריסין היו כאן מאז שהמתווה אושר"

שר האנרגיה יובל שטייניץ מגן על המתווה בבג"צ לאחר שנתניהו ביקש להגיע לדיון אך נדחה על ידי השופטים
גיא ארז | (28)
נושאים בכתבה בג"צ מתווה הגז

בתוך חוסר הוודאות הרב סביב פיתוח מאגרי הגז (צניחת מחירי הנפט, התגליות במצרים, ועוד) - שופטי בית המשפט העליון (בשבתו כבג"ץ) דנים בעתירות כנגד המתווה שנחתם בין חברות הגז למדינת ישראל, כחודש וחצי לאחר העברתו הסופית על ידי ראש הממשלה ושר הכלכלה. הצהריים מתנהל הדיון ב-5 העתירות שהגישו, בין היתר, התנועה לאיכות השלטון, אדם טבע ודין והפורום הישראלי לאנרגיה.

שר האנרגיה יובל שטייניץ אמר בדיון: "אנחנו במשבר חמור, שלא רואים אותו. איני יכול להיות אחראי לבטחון האנרגטי של ישראל כל עוד יש שדה גז אחד. בטחון אנרגטי הוא חלק מבטחון לאומי, קל וחומר במדינת ישראל. זה לא מקרי שראשי ממשלות יוון וקפריסין היו כאן מאז שהמתווה אושר". לדבריו יש קשר גם עם מדינות שאין לנו יחסים איתן.

נציין כי עם קיומו של הדיון, הפתיע בא כוחה של המדינה וביקש כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו (בכובעו כשר כלכלה), שביקש להופיע בפני השופטים עם תום הדיונים בעתירות - נדחה על ידי בית המשפט. בעקבות הבקשה, השופטים רמזו כי ייתכן ויידרש להתקיים דיון נוסף בעתירות. בג"צ סירב לבקשה - ולא יאפשר לנתניהו להופיע: "שיגיש תצהיר" - ויוכל להגיע לדיון הבא.

עיקר הטענות של העותרים הוא השימוש הפסול (לדעתם) של ממשלת ישראל בסעיף 52, האמור לשמש לצרכים בטחוניים בלבד. בנוסף, הארגונים תוקפים סעיפים שונים במתווה.

נציגי המדינה (שר האנרגיה, ראש המוסד ומנכ"ל משרד החוץ) צפויים לטעון (יחד עם נציגי חברות הגז) להגנתם כי מתווה הגז מהווה את "החלופה האפקטיבית היחידה שיכולה להביא בהסתברות גבוהה למיצוי הפוטנציאל הטמון בתגליות הגז המצויות במימיה הכלכליים של מדינת ישראל". 

השופטים שידונו בעתירות הם רובינשטיין, ג'ובראן, חיות, פוגלמן וסולברג, כשלהערכת מומחים משפטיים רבים, סביר כי יחליטו שלא להתערב במתווה: קשה יהיה להם לאתר פרצות חוקתיות שיגרמו לבית המשפט לכבול את ידי הממשלה. במקביל, יש לזכור כי בשנים האחרונות בוחר בג"ץ להמנע מלהתערב בהחלטות הממשלה במשק האנרגיה. מנגד, התערבות מפתיעה של שופטי בית המשפט, צפויה מן הסתם לפגוע במניות הרלוונטיות.

תגובות לכתבה(28):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    אלון 07/02/2016 10:52
    הגב לתגובה זו
    ממש לא משנה מי יגיש תצהיר ל בית המשפט העליון אפשר גם לצרף תצהיר של הנהגים של בן גוריון.......פשוט לנובל אן את ההון הפיננסי להתחיל את המהלך לכן בקרוב יתחילו התרוצים ו הגשת תביעות קיקיוניות
  • 13.
    YL 05/02/2016 14:25
    הגב לתגובה זו
    כמה זיתים וגבינות מלוחות עם ישראל יכול לאכול כתשלום עבור הגז??????? תראו מה קורא עם גרמניה יוון מתנערת מ החזר ההלוואות לכן ממש לא משנה מ הפילוסוף מצהיר ל בגץ פשוט לזרוק לפח ***יתרה מזו יוון תיסגור את ברז הגז ש מועבר ל מדינות אחרות למרות שלא תשלם את חובה מקרא דומה זה עם חברת החשמל הרשות לא משלמת את החוב ואי אפשר לנתק את הזרם ***לחץ אמריקאי אגב תצהיר של מר נתניהו הפועל של תשובה שווה הרבה פחות***אבל יש מוצא תעודד הממשלה את חברת ישראמקו ותחייב את חברת החשמל לחתום חוזה הספקה מקביל ואז אולי רק אולי תהיה תחרות על המחיר
  • 12.
    מממ 04/02/2016 16:23
    הגב לתגובה זו
    בשום מדינה אין כזה לחץ על הציבור ע"י שר שמייצג את בעלי ההון ונלחם כמו אריה כדי שהם יבצעו הונאה על קופת המדינה .אם שטייניץ היה בסנט האמריקאי והיה פועל בנחישות כזאת הוא היה היום מטייל בחצר יחד אם האסירים הרגילים אין לזה אח ורע בעולם סליחה אולי ברפובליקת בננות או בשלטון של פוטין..
  • דוד 05/02/2016 04:45
    הגב לתגובה זו
    ברור שחייבים את המצווה
  • 11.
    הכבל-ים נובחים והשיירה עוברת (ל"ת)
    רועי 04/02/2016 09:08
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    שונאי ישראל מנסים להעזר בבגצ כדי לפגוע בפיתוח המדענה (ל"ת)
    אורן 03/02/2016 21:41
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אזרח לעתיד טוב 03/02/2016 14:41
    הגב לתגובה זו
    לפתח את לוויתן מהר וקדוח לנפט מתחת לגז.עכשיו שזול לקדוח ולפתח זה הזמן המחירים של הנפט והגז יעלו שוב זה לא ישאר נמוך להרבה זמן קדימה נובל וביבי תעשו משהו כבר הגז שם 6 שנים זה מחדל לדורות
  • ranr 03/02/2016 15:14
    הגב לתגובה זו
    אם אתה לא מהמקושרים של מרכז הליכוד ו\או ש"ס ו\או הבית היהודי, תמשיך ללעוס קש וגבבה ולחשוב שהמנה העיקרית בדרך.
  • תגובה טפשית ורדודה (ל"ת)
    רועי 04/02/2016 09:07
  • להעביר לפורום פנטזיה ומדע בדיוני (ל"ת)
    שמטוב 03/02/2016 14:53
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אזרח 03/02/2016 14:20
    הגב לתגובה זו
    מניה שהולכת להתפוצץ למעלה!!
  • 7.
    גיא 03/02/2016 14:20
    הגב לתגובה זו
    ומעשיו לאורך השנים הם בכייה לדורות
  • מתנהג כשר אחראי ! (ל"ת)
    ידידיה 05/02/2016 04:46
    הגב לתגובה זו
  • עופר 03/02/2016 14:26
    הגב לתגובה זו
    עוזר שלו, הלוביסטי הוא נתניהו
  • 6.
    tbh 03/02/2016 13:53
    הגב לתגובה זו
    הפרקליטות לא יכולה להגן ממש על המתווה,על מסירת הזיכיון ללא מכרז וללא תמורה ועל הבקשה לבטל במתווה על חוק ההגבלים העיסקיים(מונופולים). לכן כנראה ראש הממשלה רוצה לבוא ולנאום בפני השופטים. הבעייה היא שכך לא פועלים בבית המשפט העליון.
  • 5.
    אזרח 03/02/2016 11:30
    הגב לתגובה זו
    מערכת הבריאות קורסת, אזור חיפה מוכה זיהום וסרטן, מצוקת דיור ויוקר מחיה, קצבאות זקנה מהמנמוכות ב oecd, בכל הדברים האלה הוא לא מתעסק הראש ממשלה. אבל את מתווה הגז שמעניק הטבות מפליגות למונופול תשובה/נובל הוא לקח כפרויקט אישי בו הוא עוסק בכל הזדמנות
  • מונופול תשובה נובל 03/02/2016 12:30
    הגב לתגובה זו
    נובל היחידה שחיפשה ומצאה. כל עוד הם הפסידו כספים אף אחד לא השתתף בהפסדים כשהם מצאו גז כולם שותפים. פתאום צץ לו שישנסקי. בכל העולם רואים שישראל מומחית בהפרת הסכמים. שישנסקי זה הפרת הסכם!!!. וגם על חשבון הצבור . אף אחד לא יתנדב לחפש ולחלק גז לפרזיטים פה המדינה התגלתה במלוא כיעורה וחוסר אמינותה. גם הציבור ישלם בחסכונותיו בקרוב.
  • יעקב 03/02/2016 17:33
    מחיר הגז גבוהה עפ"י המתווה , ביחוד לאור הנפילות במחירי הנפט בחודשים האחרונים, וזאת בזכות ועדת שישינסקי שהטילה מיסוי כזה ואחר בשיעור של למעלה מ 80 אחוז (בדיוק למה מחיר הבנזין לא יורד למרות שמחיר הנפט ירד פלאים! חברות הגז חיבות במחיר עוגן לזמן ארוך כדי לתכנן תוכנית עיסקית עבור הבנקים לקבלת אשראי ע נ ק לפיתוח שדות הגז שהם בסופו של דבר העתיד הכלכלי של המדינה שלנו לאורך זמן.
  • שמטוב 03/02/2016 14:44
    היו מימצאי גז מרשימים לפני ההתקשרות לנובל. על שדה תמר היה ידוע כבר בטרם מסירת הזכיונות. נדרשו רק בדיקות נוספות כדי להשלים את המידע על "תמר". לא היו חסרות חברות שהיו מוכנות לחפש עוד גז. כל סיפורי הסבתא שלה היו מי שיאותו לחפש גז הם שקרים. המסירה של הזכיונות בחינם נעשתה על ידי פואד בן אליעזר שכנראה קיבל שוחד על כך, כהרגלו. אהוד אולמרט, גנב בזכות עצמו, נתן גיבוי לנכלים של בן אליעזר. ירון זליכה דרש מפואד בן אליעזר שמשקיף מטעמו יהיה נוכח בדיונים שעורך בן אליעזר בעניין חמסירת הזכיונות. פואד סירב ועשה דיונים שרק הוא ידע מה קורה בהם. לדעתי, צריך תולהקים וועדת חקירה ממלכתית לבדיקת הכשרות של מסירת זכיונות הגז. עד אז המדינה צריכה להחזיק בידיה את הזכיונות וגם לפעול להעברת הגז לתעשיה בישראל במחיר נאות בהקדם האפשרי, היצוא יכול לחכות (אם בכלל יש סיכוי ליצוא גז).
  • 4.
    ww 03/02/2016 11:11
    הגב לתגובה זו
    לא יעיזו ללכת נגדו
  • 3.
    לא נורמלי איפה נשמע דבר כזה תטפל במנהרות יותר חשוב (ל"ת)
    אורן 03/02/2016 10:57
    הגב לתגובה זו
  • זה נורמלי ועוד איך 03/02/2016 12:25
    הגב לתגובה זו
    כמו ששרה הגיעה לחקירה במשטרה כך גם הוא יגיע לבית משפט צריך לברך ברכת הגומל שסוף סוף ביבי מתחיל להזיז את עצמו התכונה שלו לדחות כל דבר לרגע האחרון היא בעוכריו. כולם מסתובבים סביב הזנב . מחפשים גז בזול תוותרו על שישנסקי . אין שישנסקי וגז בזול.
  • 2.
    לא ילכו נגד ביבי . (ל"ת)
    השופטים 03/02/2016 10:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איתן 03/02/2016 09:51
    הגב לתגובה זו
    תסיקי את המסקנות ותצאי ממפלגת העבודה. אולי אז הסיכויים לחזור לשלטון יהיו ריאליים.
  • לא רק שלי 03/02/2016 12:21
    הגב לתגובה זו
    מתנקמת בבעלי דירות שהשכירו לה דירה . ראו מי היא והעדיפו שתעזוב. שלי, רוזנטל ושפיר הביאו את הקומוניזים והאח הגדול למפלגה . שמולי נמצא שם רק למען המשכורת שתוציא אותו מהחובות . לא מנהיגות ולא תועלת חוץ מלעצמם.
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.