נפט-גז

ימצאו נפט? זרח מבצעת בימים אלה סקר סיסמי יבשתי בים המלח - צפו בתמונות

רמי קרמין ל-Bizportal: "אם יש באיזור נפט, שווה לחפש את המקור המרכזי שלו - וזה מה שאנחנו עושים". כמה זמן יימשך הסקר?
יעל גרונטמן | (13)

אוגוסט, ים המלח, האדמה והאוויר לוהטים, אבל בשותפות הקידוחים זרח יהש שמחזיקה ב-100% משטחי רשיון "זרח", שהוחזר לה לאחרונה במסגרת פשרה עם המדינה, לא מחכים. כבר כעת מתבצע הסקר הסייסמי היבשתי בשטח הרשיון שמצוי באזור מניפת נחל 'משמר' שבים המלח, מזרחית לקידוח 'אמונה 1' וכביש 90. לידי Bizportal הגיעו תמונות בלעדיות מהסקר הסייסמי 2D.

את הסקר הססמי הדו ממדי והסקר הגרבימטרי, שהחל ב-6 באוגוסט וצפוי להמשך כשבועיים, מבצע בעבור זרח המכון הגיאופיזי לישראל שבראשו עומד הגיאולוג ד"ר אורי פריזלנדר. הסקר שיבוצע לאורך 18 ק"מ יעלה לשותפות כ-1.5 מיליון שקל.

לדברי רמי קרמין, יו"ר ומנכ"ל זרח - "אנחנו מצפים לאמת את הפרוספקט שבוצע כבר בעבר ושמתבסס על סייסמיקה ישנה. הסקר הנוכחי מתבצע כ-3 ק"מ מקידוח אמונה 1 בו נמצא בעבר נפט. גילוי עבר זה נותן סיכויים גבוהים מאוד להימצאותו גם בקידוח נוסף שיבוצע באזור. אם יש באיזור נפט, שווה לחפש את המקור המרכזי שלו וזה מה שאנחנו עושים. כמה חביות? אי אפשר לקבוע מהו גודל המאגר לפני שתסתיים הסייסמיקה".

"תהליך ביצוע הסקר הסייסמי נעשה על ידי פרישה של כבל עם סנסורים לאורך הציר, אשר קולטים את ההחזר של הגל האקוסטי שאותו שולחים ויברטורים המוצבים על גבי משאיות ענק שנוסעות לאורך הציר, שמרעידים את האדמה ויוצרים רעידות אדמה קטנות, או גל אקוסטי מאוד כבד (של עשרות טונות) שמוקלט ושמהגלים החוזרים ממנו ניתן להבין את המבנה התת קרקעי", הוסיף קרמין.

בשותפות מאמינים כי הנסיגה המתמשכת במפלס ים המלח, שחשפה שטחי קרקע נוספים ממזרח לכביש 90, יוצרת הזדמנות לקבלת נתונים סייסמיים וגיאולוגיים בתוך השטחים החבויים והעמוקים יותר שעד היום לא נבחנו של ים המלח, המקום הנמוך בעולם.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    YL 14/08/2013 22:15
    הגב לתגובה זו
    להערכתי זו היתה הסיבה העיקרית שבגצ החזיר לזרח את השטח פרנסה למכון אגב יש לי שאלה מה הנסיון העובדתי של המכון??? האם חוץ מעצמות יבשות גילה עוד משהו? רבותי לתחום הנל דרוש הרבה מאוד נסיון שנים על שנים אז מה המכון יכול לתרום
  • 10.
    בחודש הקרוב שער המניה ישבור שיא מעלה. (ל"ת)
    יובל 13/08/2013 20:40
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    גיאו 13/08/2013 17:41
    הגב לתגובה זו
    מחפשים את הכיפה הטובה ביותר לצורך ההפקה לדעתי סיכויים טובים מאוד לתגלית מסחרית
  • 8.
    הכי ותיק 38 13/08/2013 17:18
    הגב לתגובה זו
    אם יש משהו טוב בעולם הנפט זה סקרD3בדיוק מה שהביא ל תשובה את הרווחים האדירים אבל.......למי אכפת הההה שורפים כסף של משקיעים ועוד גובים עמלה על כך מה רע???? ואכשיו קצת ברצינות לאור גלוי הנפט בעבר בשטח ברור שהנפט באיכות ירודה ו מדובר כנראה בכסי נפט לא רציניים אז......לא עדיף כחברה תפרנית להתמקד רק בים התיכון???? שכל אגורה חשובה להמשך הדרך????? מר רמי ***שפוני*** אתה לא עבדת קשה עבור הכסף שבחברה והגע הזמן שתתבגר ותפעל לטובת המשקיעים ולא עבור העמלות של ההנהלה נ.ב לא מושקע
  • הגרפולוג 14/08/2013 15:24
    הגב לתגובה זו
    כל מלה מיותרת
  • זה מספיק D3 בים (ל"ת)
    גיאו 13/08/2013 17:42
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אנונימי 13/08/2013 16:58
    הגב לתגובה זו
    כמה עוד יעבדו על הציבור רק שהפעם לא יפלו להם הצינורות כמו בקידוח הקודם חבל להשקיע את הכסף על חברה לא אמינה שכזו ראו הוזהרתם אל תתפתו לכל שמועה שהחברה מוציאה הכל שקר
  • 6.
    ב"ה הם ימצאו משהו מגיע להם (ל"ת)
    מקווה 13/08/2013 16:57
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אריאן 13/08/2013 16:54
    הגב לתגובה זו
    תיזהרו מביז פורטל שיצאו אם איזו כתבה כמו שאתמול יצאו על הליותן הפלצנים האלה יוסי פינק מחפשים רק נזק למשקיעים ממש בושה
  • 4.
    אין סכוי שיש שם יותר סביר במרכז הארץ עורק מהים:) (ל"ת)
    tr 13/08/2013 16:53
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הגנבים האלו ממשיכים לגזול את כספי המשקיעים (ל"ת)
    צחי 13/08/2013 16:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תוך חודש תוצאות סקר גוליבר תוך 10 ימים תוצאות קידוח שמן (ל"ת)
    אבי 13/08/2013 16:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    די כבר לבזבז כסף על כלום די יאללללה די (ל"ת)
    נושן 13/08/2013 16:35
    הגב לתגובה זו
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.