כלכלת ישראל, יחד עם שאר כלכלות העולם, עוברת ימים לא קלים בתקופה האחרונה. משבר הקורונה שגרר איתו את משבר האינפלציה, לצד הלחימה באוקראינה ויחד עם הבחירות עליהן הכריזה הממשלה לפני כמה ימים גררו האטה בכלכלה המקומית. אמנם האינפלציה אצלנו (קצב שנתי של 4.1%) נמוכה יותר מאשר שאר מדינות העולם (8.6% בארה"ב), אך מחירי הדירות, הפירות והירקות לא מפסיקות לעלות, וחלקנו בספק שלקצב האינפלציה ה"איטי" יחסית במדינה אין קשר לעובדה שתמיד היה יקר לחיות בארץ. 

כך או כך, החיים ממשיכים בשלהם ובעקבות הגידיטציה ההולכת ומתפתחת, החלו בתחילת 2018 לדבר במשרד האוצר על "שקל דיגיטלי", מאין חלופה ישראלית למטבעות הקריפטו שמתקשים לתפקד כרגע. 

השקל הדיגיטלי הוא מיזם עתידי שמתוכנן כאמור על ידי משרד האוצר. סוג זה של מטבע מתוכנן להיות מטבע ממוחשב שקל שקל חדש שיונפק ויפוקח על ידי בנק ישראל. בניגוד למטבעות מבוזרים כמו הביטקוין, השקל הדיגיטלי אינו נסמך על רשת מחשבי המשתמשים במטבע, אלא על ידי שרתים מרכזים של בנק ישראל עצמו. 

בכנס מטבעות הקריפטו שערכה חברת  MASTERCARD INCORPORATED (סימול: MA), נאם דניאל חחיאשוילי, סגן המפקח על הבנקים, מנהל אגף טכנולוגיה וחדשנות שציין כיצד החדשנות שקיימת כעת בתחום המטבעות הדיגיטליים (STO, CBDC ,DeFi, NFT) משפיעה בעיקר על מוצרים פיננסים אחרים כמו תשלומים או השקעות. לראייתו תחום זה מעמיד את הרגולטורים בסיכון אל מול האתגרים ששינויים אלו יביאו, במיוחד בתחום פיקוח וניטור החדשנות אל מול הגנת הצרכן ופיקוח על הסיכונים. 

• עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
• בלי חתימות בסניף והגדלת היקפי האשראי: הקלות הפיקוח על הבנקים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

זוכרים את השקל הדיגיטלי?

כמו כן, התייחס חחיאשוילי לאפשרות שישראל תשיק שקל דיגיטלי וסקר את היתרונות של מהלך כזה. לדבריו היתרונות הם תשלום יעיל, מתקדם וחלופה מאובטחת לאמצעים קיימים וחדשים של תשלום. בנוסף, מעבר לשקל דיגיטלי יתמוך במדיניות הממשלה לתמיכה בהפחתת השימוש במזומן והמאבק נגד ה"שוק השחור". יחד עם זאת טוען כי במידה ומשהו משתבש המוניטין של הבנק המרכזי עלול להיות בסיכון.

החזקת מטבעות הקריפטו בישראל נמוכה ביחס לעולם, כאשר זו עומדת כאן על שיעור של בין 2%-3% בעוד שבעולם הממוצע הוא בין 3%-4%. במדינות המפותחות נתונים אלו גבוהים יותר, כאשר בסינגפור עומד שיעור האחזקה על כ-10% ובארה"ב 9%. 

מנכ"ל מאסטרקארד בישראל, עומר אונגר, ציין כיצד בשנתיים האחרונות ישנה עליה משמעותית ברכישו קריפטו בישראל כאשר למרות הירידות סך העסקאות שביצעו ישראלים ברכישת קריפטו במאי 2022 גדול פי 27 לעומת יולי 2020.

• שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
• שוק הקריפטו פותח את נובמבר ב"רגל שמאל" - האם נמצא תחתית?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הביטקוין מתאושש - אך אוקטובר 2025 נרשם כחודש הגרוע ביותר זה...

יוהאן גרבר, סגן נשיא לסייבר וחדשנות במאסטרקארד הסביר כי "יש הזדמנות לקריפטו לעשות דברים גדולים, העתיד של התחום יכול לכלול תשלום משכנתא, שכר דירה וחשבונות שונים. בשנת 2021, מאסטרקארד ראתה גידול של כ 900% ברכישות מטבעות דיגיטליים לעומת 2020. עם הגידול ברכישות, נרשם גם גידול בסך ההונאות שהסתכמו ב-14 מיליארד דולר בשנה זו ובסיכונים לבנקים וגופים פיננסיים אשר נעשה על ידי יחידים, קבוצות ואף מדינות.

ננסי ווד מהמחלקה המשפטית של ה-FBI בתל אביב ציינה כי  הסוכנות עובד בשיתוף פעולה הדוק עם הרשויות בישראל במציאת הונאות קריפטו וכי בישראל יש חברות סטארט-אפ רבות שיכולות לעזור במשימה.

דייב ג'יבנס מנכ"ל CipherTrace, חברה שנרכשה לאחרונה על ידי מאסטרקארד ושעוסקת במניעת פשעי קריפטו ובהגנה על ארגונים אמר כי "ל-50% מכל הבורסות למטבעות קריפטוגרפיים ברחבי העולם יש תהליכי זיהוי לקוח חלשים וכי שיעור ההונאות במטבעות קריפטוגרפיים לעומת עסקאות שאינן במטבעות קריפטוגרפיים גדול פי 4. בצד החיובי ציין כי "ישנם כיום כבר יותר מ- 300 מיליון משתמשים במטבעות קריפטוגרפיים ברחבי העולם וכי נרשמה עלייה בנפחי הרכישה של נכסי מטבעות קריפטוגרפיים ברשת של מאסטרקארד מ-1.6 מיליארד דולר ב- 2020 ל- 15.8 מיליארד דולר ב- 2021".

לאחרונה יצא בנק ישראל, בשותפות עם הרשות המוניטרית של הונג קונג, לשת"פ על מנת לבדוק כמה יעיל השימוש בשקל הדיגיטלי. במסגרת הפרוייקט יתצבע ניסוי מיוחד לבדיקת היתכנות למטבע דיגיטלי קמעונאי של הבנק המרכזי. בעת ההכרזה על הניסוי מסר המשנה לנגיד בנק ישראל כי "הגברת התחרות בשוק התשלומים הנה אחת המוטיבציות העיקריות להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי". 

כך או כך, בסקר שנערך לאחרונה על ידי בנק ישראל נשאל הציבור לגבי סיכויי השימוש שלו במטבע במידה ויונפק. בתשובה נמצא כי 34% מהציבור מאמין שכן, בעוד ש-51% אינם בטוחים אם ישתמשו בו.