השבוע השחור של המטבעות הדיגיטליים: 180 מיליארד ד' נמחקו

המפולת במטבעות הדיגטליים נמשכת - צוללים בעשרות אחוזים; הביטקוין נסחר סביב 11,000 דולר; בתוך שבוע מחקו המטבעות הדיגיטליים שווי המקביל לחברת קוקה קולה // תראו את הטבלה

מערכת Bizportal | (6)
נושאים בכתבה ביטקוין

המטבעות הדיגטליים רושמים נפילה חדה של עשרות אחוזים. האית'ריום נופל ב-26% ונסחר מתחת ל-1,000 דולר. הביטקוין נופל בכ-25% ונסחר סביב רמה של 11,000 דולר. לפני כחודש, ב-16 בדצמבר, נגע הביטקוין ברמה של כ-20,000 דולר. כך שאיבד כמחצית ממחירו. מטבע הריפל צונח ב-44% ונסחר מתחת לדולר אחד. לפני מספר ימים נגע הריפל במחיר של 3 דולרים. קריסה זו כעת היא המשך של יום של ירידות שהקיף את רוב המטבעות הדיגיטליים. זאת בהעקבות התבטאות של בכיר בבנק המרכזי של סין כי  יש לאסור את המסחר במטבעות.  בתוך גל הירידות, מטבע אחד בודד (מתוך 60 המטבעות המובילים) רושם עליה של 2%, והוא מטבע ה-Tether. המטבע, שנסחר כעת בשווי שוק של 1 דולר, מציע שילוב של קריפטוגרפיה עם מטבעות הפיאט המוכרים. מטבע ה-Tether מרכז נפח מסחר של כמיליארד דולר נכון להיום. בתוך שבוע אחד: הביטקוין ירד משווי שוק של 240 מיליארד דולר ל-170 מיליארד, האת'ריום ירד מ-137 מיליארד ל-85 מיליארד, והריפל ירד מ-90 מיליארד ל-35 מיליארד דולר. כך ששווי השוק של שלושת המטבעות המובילים ירד כ-180 מיליארד דולר בתוך כשבוע - שווי המקביל לשווי השוק של חברת קוקה קולה העולמית.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הירידות במטד"ים מצויינות תיקון ועכשיו הביטקו יטפס 50% (ל"ת)
    דוד גלבוע 20/01/2018 15:03
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מישהו מופתע מהירידות ? (ל"ת)
    יעקב 17/01/2018 10:51
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אבי 17/01/2018 10:27
    הגב לתגובה זו
    בקלות עם מוחק
  • 2.
    א.א.א 17/01/2018 08:37
    הגב לתגובה זו
    4 שנים אחרונות - בינואר יש תיקונים וירידות באחוזים דומים. אתם יכולים להכין כתבה לינואר 2019 ולכתוב שהפעם הביטקוין קורס מ 55 אלף ל 39 אלף והנה הפעם הבועה באמת באמת באמת מתפוצצת. בהצלחה.
  • ל- א.א.א. 17/01/2018 16:38
    הגב לתגובה זו
    לעיוורים שהשקיעו בו .והוא היה נושא לימודי בכלכלה בדיוק כמו בועת הפקעות הוורדים של הולד במאה 17
  • 1.
    לילך בשן 17/01/2018 08:25
    הגב לתגובה זו
    רק צריך להירשם https://legt.me/15345
קריפטו
צילום: freepik
סיכום שבוע בקריפטו

למה שוק הקריפטו מדמם, והאם הלוויתנים יודעים משהו שאנחנו לא?

התרחקות מנכסי סיכון, ידיים חלשות, מינוף, אי הורדת ריבית - שלל סיבות ניתנו להתרסקות שוק הקריפטו בשבועות האחרונים, האם בכל זאת יש אור בקצה המנהרה? מי מנפיק בעיצומו של השוק הדובי? כמה ירדו השבוע המטבעות הגדולים? 

גיא טל |

דוחות אנבידיה והטלטלה בשוק הקריפטו

דוחות אנבידיה הציתו אופוריה שנמשכה רק כמה שעות, ובאחד מימי המסחר הקיצוניים ביותר בשנים האחרונות השוק התהפך עד מהרה ורשם ירידות חדות. גם שוק הקריפטו לא נמלט מהירידות, במה שהמשיך את המגמה השלילית שמאפיינת את השוק. מחיר הביטקוין מתבסס מתחת ל-90 אלף דולר, האת'ריום מתחת ל-3000 וגם שאר המטבעות הגדולים כמו בייננס קוין, ריפל וסולנה חווים ירידות חדות.

הגורמים לירידות: מאקרו ורגולציה

הירידות החדות בשוק הקריפטו מיוחסות בעיקר לאווירה שלילית גלובלית ולחוסר ודאות גובר במערכת הפיננסית. אחד המוקדים המרכזיים בתקופה האחרונה הוא גל מכירות של משקיעים בינוניים וקטנים שנבהלו מירידות חדות, זאת לצד יציאות כספים גדולות מתוך קרנות ETF של ביטקוין ואת'ריום, המעידות על עייפות וסנטימנט שלילי בצד המשקיעים המוסדיים. בנוסף, שילוב בין עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות, תנודתיות בתשואות הדולר והתגברות התחזיות לאי-ודאות כלכלית כלל-עולמית, דוחף את המשקיעים לצאת מהשקעות מסוכנות יותר כמו קריפטו ולחזור לנכסים סולידיים. גורם נוסף שהתווסף לטריגרים הדוביים הוא התפוגגות הציפיות להורדת ריבית בארה"ב עד תום השנה, כאשר הסיכוי להורדה בדצמבר ירד לכשליש בלבד, מה שגורם למשקיעים לסגת מנכסי סיכון באופן כללי. כל אלו, יחד עם הפסיכולוגיה ההמונית שמפעילה לחץ לממש רווחים או להגביל הפסדים, וסגירת פוזיציות ממונפות (שעדיין מציפות את שוק הקריפטו), יוצרים אפקט כדור שלג התורם לירידות נוספות.

מעבר לגורמים הכלכליים המאקרו-פיננסיים, תחום המטבעות הדיגיטליים ספג בתקופה האחרונה גם זעזועים טכנולוגיים ורגולטוריים שמעלים את רמת הסיכון בשוק: דאגה גוברת מהשלכות של טכנולוגיות מחשוב קוונטי על אבטחת הבלוקצ'יין, וחשש מביטול עסקאות. לנוכח השילוב בין תנאי מאקרו-כלכליים מורכבים והתגברות החששות מענף הקריפטו עצמו, כמעט כל נכסי הקריפטו המובילים סבלו מירידות חדות במיוחד בשבועות האחרונים.

מי מוכר ומי קונה?

מטבעות קריפטוגרפיים
צילום: Pixbay

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים

הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות

מנדי הניג |

הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.

המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.

גיבוי היברידי

בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.

ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.

הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.