מיוחד ל-Bizportal: כך נראה תהליך היצור של פלוריסטם - מתי נראה תרופה?
לפני כחודשיים קיבל המפעל החדש של חברת פלוריסטם את אישורי הרשויות באירופה ובארה"ב להליך הייצור שלו. מפעל של ממש המסוגל לייצר כמות מסחרית של מנות טיפול בתהליך ייחודי ופורץ דרך. צוות Bizportal סייר במפעל החדש במת"מ חיפה ומביא את התמונות שמספרות איך נראה החלום.
יקי ינאי, נשיא ומנהל הפעילות השוטפת של פלוריסטם ייקח חלק במושב הביומד בוועידת "השקעות 2014 - מפת דרכים" שתתקיים ב-28 במאי.
- 14.העתיד 29/05/2014 11:52הגב לתגובה זוכל החברות, החוקרים, אנשי המפתח והנושאים החמים - מהארץ והעולם - בכנס ישראסטם 2014, 10+11 ביוני, כפר המכביה ר"ג http://bioforumconf.com/israstem2014
- 13.מוטי 22/05/2014 18:04הגב לתגובה זוזה לא מענין את אף אחד כל עוד המניה יורדת ומדשדשת אחד שמופסד המון
- שונא קנאים 22/05/2014 21:23הגב לתגובה זורק הפטנטים על הטכנולוגיה שווים יותר.
- לא יפה.ה"הא" וה"ע" סמוכות זו לזו במקלדת.תתנצל! (ל"ת)א.ב.יהודה 27/05/2014 19:02
- 12.ברק 22/05/2014 16:48הגב לתגובה זוחברה מצויינת, המניה במחיר מצחיק.
- שייקו 22/05/2014 18:22הגב לתגובה זוהכול נכון . אבל מה כול העולם עיוורים או סתם מטומטמים
- 11.ציון 22/05/2014 10:52הגב לתגובה זושטורח בערב שבת הוא יואכל בשבת מי שיחכה להיתעוררות של המניה ימצא עצמו בחוץ ועים חלומות שהיתנדפו כל הכתבות האלה באו לעורר אותנו ולהזכיר לנו שהשעה קרבה
- 10.אריק 22/05/2014 10:30הגב לתגובה זומקרים כאלה קורים בכל חברה, ויכולים להנחית את שווי המניה לשליש מחיר. זהירות.
- או להפך (ל"ת)מייק 22/05/2014 11:15הגב לתגובה זו
- 9.משקיע במניה 22/05/2014 10:15הגב לתגובה זוטכנולוגיה ופטנטים יחודיים שאין שני להם שעד עתה נוחלים הצלחות בניסויים בניגוד למתחרים
- 8.rr 22/05/2014 09:37הגב לתגובה זועל זה?
- ל rr 22/05/2014 11:24הגב לתגובה זוזמי נשאל על כך בעבר והשיב שאין להם בעיה לשלם על שליה! (למה כמה היא כבר שווה באמת? 10 ש"ח לקילו..? 20 ש"ח) הרי זה לא משהו שלא ניתן להשיג חינם! מה תעשה בשיליה? תחזיק אותה אצלך במקרר עד שיבוא קונה..? זה מה שמעניין גבר שאשתו עכשיו ילדה... לעשות מסחרה על איברים פנימים שנזרקים מיד לפח או נקברים...
- 7.כן כן תרימו את הנייר להנחתה (ל"ת)זבל נייר 22/05/2014 09:22הגב לתגובה זו
- 6.למה מרצקי עזב חברה כל כך מבטיחה ? (ל"ת)גיל 22/05/2014 08:53הגב לתגובה זו
- ציון 22/05/2014 11:13הגב לתגובה זווהלך לעוד מיזם והוא בדרך ליזכות בעוד חבילת מזומנים מכובדת ואין צורך בסימני שאלה
- 5.חבורת פושעים 22/05/2014 08:52הגב לתגובה זושיצוצו תופעות הלואי ויצוצו מחלות חדשות חבורת פושעים
- תגובה על בסיס קנאה זה מגעיל. (ל"ת)שונא קנאים 22/05/2014 21:21הגב לתגובה זו
- 4.לא מאמים. זאת פרסומת מילכוד (ל"ת)ז 22/05/2014 08:47הגב לתגובה זו
- תמשיך לחיות בקונספירציות תגיע רחוק חמודי (ל"ת)ד 22/05/2014 10:18הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 22/05/2014 08:35הגב לתגובה זוראשית המציג (יקי ינאי) איננו איש רפואה הוא איש כספים וגם המנכל שלהם איננו איש רפואה. זה אומר המון. אל תשקיעו בחברה הזו מסיבה מאוד פשוטה - כול פעם שהם מפרסמים חדשות מעולות שמקפיצות את מחיר המניה - מספר ימים מאוחר יותר מתברר ששני החבר'ה האלה מכרו מניות. ואז הם מיתממים ואומרים "זו תוכנית מכירה אוטומטית" בלי לגלות לכבשים התמימות שהתנאי למכירה אוטומטית הוא קפיצה בערך המניה. תבדקו את כול המכירות שהיו בעבר ותראו איך הם תוזמנו לקפיצה במחיר המניה.
- תא PLX 22/05/2014 08:59הגב לתגובה זוזה שהמנכל ואיש הכספים הם מהתחום העסקי ולא הרפואי. לא גורע מהיכולות שלה אולי להפך. אולי הם "ממזרים"אבל לא נוכלים. תסתכלו על הטכנולוגיה ותשפטו לבד. קצת פרגון לתעשייה הזאת....
- צודקת 22/05/2014 09:33שמעתי אותו בכנס ואני מאמינה לו. הוא ידבר גם בוועידה הקרובה
- חיים 22/05/2014 09:21להפגש עם כסף בכיס וזה בשעה שהמשקיעים חיים בפנטזיה על השווי האסטרונומי שהחברה תגיע אליו. וכמו שאמרתי - אין אנשי מדע בולטים בראש החברה אלה אנשים שמה שמעניין אותם זה כסף בכיס הפרטי שלהם וכמה שיותר מהר.
- 2.חזי 22/05/2014 08:33הגב לתגובה זועם שווי שוק של מליארדים?
- הצדיק מסדום 22/05/2014 08:56הגב לתגובה זומשהו קונקרטי. לא רק סיסמאות באויר. ולפי מה שהבנתי מהסרטון, מדובר במשהו ש"מתבשל" על הכיריים. עיקר הפעילות הרווחית תחל במהלך 2016. שזה בעוד כשנה וחצי עד שנתיים. אגב, בנוגע לעובדה שאין (עדיין) משקיעים מוסדיים בחברה, הסיבה היא די פשוטה. בארה"ב יש כלל האומר שמוסדיים לא נכנסים למניה, אם מחירה פחות מחמישה דולר למניה. יכול להיות שזו הסיבה שמישהו לוחץ את המחיר מתחת ל-5 ואוגר בשקט.
- 1.שימוש בוידאו כדי למשוך את העדר למניה... (ל"ת)אחד 22/05/2014 07:40הגב לתגובה זו
- כל פעם שיש לי אפשרות אני קונה קצת.זה העתיד. (ל"ת)יואב 22/05/2014 08:35הגב לתגובה זו
כנס ניהול סיכונים: איך ד"ר סוס וקופים שזורקים מלפפונים יעזרו לכם להתמודד עם החלטות וסיכונים?
בוועידה השנתית לניהול סיכונים מטעם מידע כנסים שהתקיימה היום (ד'), דוברים בכירים מארגונים במשק נשאו דברים באשר לסיכונים הצפויים לארגונים בארץ, ובעיקר – ניסו למצוא דרכים לפתור אותם, להמנע מהם או להתמודד עימם. עו"ד משה שמיר נשא דברים בנושא חוק איסור הלבנת הון – תוך שימת הזרקור על הקושי באיתור וזיהוי מבקש שירות שהינו אזרח זר, המעוניין להלבין את הונו באמצעות נותן השירות העסקי או הפיננסי בישראל. "אחד האתגרים הגדולים והמדוברים כיום בתחום איסור הלבנת הון בישראל ובעולם, הוא יכולתם המוגבלת של 'שומרי הסף', דהיינו, נותני השירות העסקי והפיננסי למיניהם, למלא אחר החובות המוטלות עליהם הנוגעות לזיהוי ודיווח אודות פעולות של הלבנת הון", אמר שמיר, תוך הצגת דוגמאות רלוונטיות. שמיר הציג את הבעיות העיקריות שמקשות על איתור פעולות הלבנת ההון: "קיימת ליברליות יתר במתן השירות, אנו מעוניינים לספק את צרכי הלקוח ואנו נעדרי הכשרה מתאימה לאתר את אותם מקרים, בעיקר כשהעבריינים משתכללים עם הזמן". כעת, לעומת אותה ליברליות, נוצר מעין מהפך: "קיים חשש לשיתוק מערכות בשל סירוב נותני שירות להיענות לבקשות לביצוע פעולות שונות מצד לקוחות מתוך חשש תיאורטי להלבנת הון, אף כאשר אין לסירוב כל יסוד חוקי ואף בהיעדר ראיה ממשית אשר תבסס את החשש להלבנת הון". במהלך הוועידה התקיים פאנל בנושא סיכונים במימון חוץ בנקאי, בו השתתפו ערן וולף, מנכ"ל מימון ישיר, יוני אופיר, סמנכ"ל מערך האשראי באלטשולר שחם וחנה הולנדר, סמנכ"לית מערך האשראי בהפניקס. את הפאנל הנחה יאיר קפלן, מנכ"ל משותף בפז כלכלה. בפאנל שוחחו המשתתפים על סיכונים הקשורים בעסקים קטנים, בנדל"ן, בהשקעה באג"חים בחו"ל ומימון לרכישת אמצעי שליטה בחברות - מימון שנחשב לבעל רמת סיכון גבוהה. בעניין הנדל"ן ציין אופיר כי הם לא חוששים מהשקעת הכספים לטווח ארוך בנכסים מניבים. "אנו מסתכלים אל מול אלטרנטיבה של אג"ח ממשלתי בעוד הבנקים מסתכלים על זה מול המקורות שלהם". הולנדר סיפרה על מערך הנדל"ן שהוקם בהפניקס שעוסק בעיקר בנדל"ן מניב ועסקים קטנים-בינוניים ומתחרה בבנקים, כולל מתן פוליסות, ערבויות ועסקאות קומבינציה. לפי וולף, יש לצרף טכנולוגיה לפרקטיקות האשראי כדי להתגבר על חוסר המידע - וכך אכן עושות חברות המימון. רו"ח רונית כהן, מנהלת הסיכונים בשיכון ובינוי, מסבירה שאכן קיימים לא מעט סיכונים בעולם הנד"לן, ואת דבריה פתחה בציטוט של ד"ר סוס: "כשאתה בצרה, לא נעים בכלל. לצאת מצרה, לא קל בכלל". לטענת כהן, כדי להבין מהם הסיכונים "יש קודם להחליט מה חזון החברה וכך לגזור אסטרטגיה ולעקוב אחריה, ובהתאם לנהל את הסיכונים. כמו כן, חשוב יותר להפיק לקחים מהסיכונים, ולא רק לטפל בהם. יש ליצור כלי ניהולי לזיהוי ותעדוף התהליכים שיפעל באופן שוטף". לטענת כהן ההבשלה ליצירת תרבות של ניהול סיכונים כוללת תהליך מובנה, שיטות, כלים ושילוב בצמתים ובתהליכים המהותיים בארגון. "ניהול הסיכונים חייב להיות מוטמע בכל רבדי הארגון, בכל שיח ובכל שיטת עבודה. אך כאמור, ברגע שיהיה חזון ויהיו יעדים – החברה תדע היכן היא צריכה להיות וכך תדע מה הסיכונים שיעמדו בפניה". כהן טוענת שהליך ניהול הסיכונים צריך להתחיל בסקר הסיכונים, שלאחריו יגיעו זיהוי ומיפוי הסיכונים, ולאחריהם – הערכת ודירוג הסיכונים: "יש ליצור בהתאם מפת סיכונים ולתעדף את אותם הסיכונים, ואז השלב החשוב מכל בניית תשתית לניהול הסיכונים ולהחליט מה לעשות ואיך. המנהלים צריכים להיות במקום בו הם מבינים איך הסיכונים נמדדים ומשתנים בהתאם לשינויים בעולם. צריך לעצור, לחשוב ולהבין איפה אנחנו עומדים ואיפה אנחנו רוצים להיות. יש להרחיב את הבסיס לקבלת ההחלטות, לטפל בחשיפות הסיכונים בשקיפות ואחידות, למנוע ולצמצם נזקים של ארועי כשל והחשוב מכל – ללמוד ולהפיק לקחים". עדי נוב, סמנכ"לית שיווק ופיתוח עסקי בבססח (החברה הישראלית לביטוח אשראי), מציינת סיכונים מעט אחרים שארגונים הפועלים בחו"ל עלולים להתקל בהם, ואיך לא – הפוליטיקה שוב מרימה ראשה המכוער. מעבר לחדלות פרעון של מדינה או איסור העברת מט"ח, קיימים סיכונים כמו מלחמה, הפיכה, פעולות איבה, הלאמה, החרמה ועוד, שיכולים לעמוד בדרכם של הארגונים, כשהיצואנים בראש. "ישנן סנקציות בינ"ל על כ-60 מדינות, בעיקר מדינות שחושבים שהן עוסקות בטרור, פעילות מדינית לא סבירה, קשר לסמים ועוד. כדי לבדוק מהו הסיכון ליצואנים, צריך לבדוק מי הגורם לסנקציות, מה היקפי הסנקציות, על מי הן מוטלות, מה הסיבה להטלתן וכן – מהם העונשים למי שאינו מציית להן". צחי מלאך, מנכ"ל אשרא שעוסקת בביטוח סיכוני סחר חוץ, נשא דברים באשר לניתוח הסיכונים שיאפשרו את היצוא לחו"ל, תחום עם לא מעט סיכונים פרט לאותן סנקציות. כתמיכה ליצואנים קטנים-בינוניים, הציג מלאך תכנית ביטוח ערבויות חוזיות: ערבויות מקדמה, מכרז וביצוע. "ממשלת ישראל מעניקה באמצעות אשרא בטחונות בשיעור של 75% מהסכום הנדרש מהיצואן לשם העמדת ערבויות, מקדמה, מכרז או ביצוע לטובת קונה בחו"ל, ובכך משחררת ליצואן 75% מהביטחונות הקשים או מהמזומנים הנדרשים כבטוחה לבנק ומשפרת בכך את מצבו התזרימי". כמו כן, כלל השרשרת העסקית של היצואן מבוטחת. פרופ' יוסי יסעור, מרצה לתורת ההחלטות ולמנהל עסקים במרכז האקדמי רופין, נעל את הוועידה בהרצאה משעשעת שכללה סרטון של קופים שזרקו מלפפונים ודאחקות על ח"כ מיקי זהר, שכל מטרתה הייתה להראות שאנו מרוצים ממצבינו אלא אם הדשא של השכן ירוק יותר, וכן שאנו נוטים לעקוב אחרי הסטטוס קוו וברירות המחדל ולא לקחת החלטות אקטיביות: "כשיש בחירה רבה אנו מתעייפים בתהליך קבלת ההחלטות ונוטים לבחור בהחלטות קלות, ברירת המחדל, ולא דווקא נכונות – ולרוב אפילו יש מנגנון רגשי שמניע אותנו. כמו כן, יש משמעות גדולה לשעה בה בוצעו ההחלטות – בשעות הערב אנחנו פחות מרוכזים ונוטים ללכת על 'אי החלטה' – אנחנו נמנעים מההחלטה ובוחרים בברירת המחדל, וכך גם במקרים שאנו רעבים או תשושים". לאחר עוד לא מעט דוגמאות משעשעות שהמחישו שנעדיף את ברירת המחדל והסטטוס קוו, חתם יסעור את דבריו בניסיון לספק פיתרון לרגעים בהם ישנן החלטות קשות שאתם מתלבטים לגביהן: "אם יש לכם החלטה קשה – הפכו אותה מאקטיבית לפסיבית, ולפי התחושות שלכם עם ההחלטה הפאסיבית הזו – תפעלו. אתם מתלבטים אם למכור מניות של חברה שפחות מצליחה? דמיינו שמחר בטעות הברוקר שלכם מכר את כל המניות האלו. אתם שמחים או מאוכזבים? אם אתם מאוכזבים, הפכו את ההחלטה הפסיבית לאקטיבית – ומכרו את המניות".