בוועידה השנתית לניהול סיכונים מטעם מידע כנסים שהתקיימה היום (ד'), דוברים בכירים מארגונים במשק נשאו דברים באשר לסיכונים הצפויים לארגונים בארץ, ובעיקר – ניסו למצוא דרכים לפתור אותם, להמנע מהם או להתמודד עימם.   עו"ד משה שמיר נשא דברים בנושא חוק איסור הלבנת הון – תוך שימת הזרקור על הקושי באיתור וזיהוי מבקש שירות שהינו אזרח זר, המעוניין להלבין את הונו באמצעות נותן השירות העסקי או הפיננסי בישראל. "אחד האתגרים הגדולים והמדוברים כיום בתחום איסור הלבנת הון בישראל ובעולם, הוא יכולתם המוגבלת של 'שומרי הסף', דהיינו, נותני השירות העסקי והפיננסי למיניהם, למלא אחר החובות המוטלות עליהם הנוגעות לזיהוי ודיווח אודות פעולות של הלבנת הון", אמר שמיר, תוך הצגת דוגמאות רלוונטיות. שמיר הציג את הבעיות העיקריות שמקשות על איתור פעולות הלבנת ההון: "קיימת ליברליות יתר במתן השירות, אנו מעוניינים לספק את צרכי הלקוח ואנו נעדרי הכשרה מתאימה לאתר את אותם מקרים, בעיקר כשהעבריינים משתכללים עם הזמן". כעת, לעומת אותה ליברליות, נוצר מעין מהפך: "קיים חשש לשיתוק מערכות בשל סירוב נותני שירות להיענות לבקשות לביצוע פעולות שונות מצד לקוחות מתוך חשש תיאורטי להלבנת הון, אף כאשר אין לסירוב כל יסוד חוקי ואף בהיעדר ראיה ממשית אשר תבסס את החשש להלבנת הון".   במהלך הוועידה התקיים פאנל בנושא סיכונים במימון חוץ בנקאי, בו השתתפו ערן וולף, מנכ"ל מימון ישיר, יוני אופיר, סמנכ"ל מערך האשראי באלטשולר שחם וחנה הולנדר, סמנכ"לית מערך האשראי בהפניקס. את הפאנל הנחה יאיר קפלן, מנכ"ל משותף בפז כלכלה. בפאנל שוחחו המשתתפים על סיכונים הקשורים בעסקים קטנים, בנדל"ן, בהשקעה באג"חים בחו"ל ומימון לרכישת אמצעי שליטה בחברות - מימון שנחשב לבעל רמת סיכון גבוהה. בעניין הנדל"ן ציין אופיר כי הם לא חוששים מהשקעת הכספים לטווח ארוך בנכסים מניבים. "אנו מסתכלים אל מול אלטרנטיבה של אג"ח ממשלתי בעוד הבנקים מסתכלים על זה מול המקורות שלהם". הולנדר סיפרה על מערך הנדל"ן שהוקם בהפניקס שעוסק בעיקר בנדל"ן מניב ועסקים קטנים-בינוניים ומתחרה בבנקים, כולל מתן פוליסות, ערבויות ועסקאות קומבינציה. לפי וולף, יש לצרף טכנולוגיה לפרקטיקות האשראי כדי להתגבר על חוסר המידע - וכך אכן עושות חברות המימון.   רו"ח רונית כהן, מנהלת הסיכונים בשיכון ובינוי, מסבירה שאכן קיימים לא מעט סיכונים בעולם הנד"לן, ואת דבריה פתחה בציטוט של ד"ר סוס: "כשאתה בצרה, לא נעים בכלל. לצאת מצרה, לא קל בכלל". לטענת כהן, כדי להבין מהם הסיכונים "יש קודם להחליט מה חזון החברה וכך לגזור אסטרטגיה ולעקוב אחריה, ובהתאם לנהל את הסיכונים. כמו כן, חשוב יותר להפיק לקחים מהסיכונים, ולא רק לטפל בהם. יש ליצור כלי ניהולי לזיהוי ותעדוף התהליכים שיפעל באופן שוטף".   לטענת כהן ההבשלה ליצירת תרבות של ניהול סיכונים כוללת תהליך מובנה, שיטות, כלים ושילוב בצמתים ובתהליכים המהותיים בארגון. "ניהול הסיכונים חייב להיות מוטמע בכל רבדי הארגון, בכל שיח ובכל שיטת עבודה. אך כאמור, ברגע שיהיה חזון ויהיו יעדים – החברה תדע היכן היא צריכה להיות וכך תדע מה הסיכונים שיעמדו בפניה".   כהן טוענת שהליך ניהול הסיכונים צריך להתחיל בסקר הסיכונים, שלאחריו יגיעו זיהוי ומיפוי הסיכונים, ולאחריהם – הערכת ודירוג הסיכונים: "יש ליצור בהתאם מפת סיכונים ולתעדף את אותם הסיכונים, ואז השלב החשוב מכל  בניית תשתית לניהול הסיכונים ולהחליט מה לעשות ואיך. המנהלים צריכים להיות במקום בו הם מבינים איך הסיכונים נמדדים ומשתנים בהתאם לשינויים בעולם. צריך לעצור, לחשוב ולהבין איפה אנחנו עומדים ואיפה אנחנו רוצים להיות. יש להרחיב את הבסיס לקבלת ההחלטות, לטפל בחשיפות הסיכונים בשקיפות ואחידות, למנוע ולצמצם נזקים של ארועי כשל והחשוב מכל – ללמוד ולהפיק לקחים".   עדי נוב, סמנכ"לית שיווק ופיתוח עסקי בבססח (החברה הישראלית לביטוח אשראי), מציינת סיכונים מעט אחרים שארגונים הפועלים בחו"ל עלולים להתקל בהם, ואיך לא – הפוליטיקה שוב מרימה ראשה המכוער. מעבר לחדלות פרעון של מדינה או איסור העברת מט"ח, קיימים סיכונים כמו מלחמה, הפיכה, פעולות איבה, הלאמה, החרמה ועוד, שיכולים לעמוד בדרכם של הארגונים, כשהיצואנים בראש. "ישנן סנקציות בינ"ל על כ-60 מדינות, בעיקר מדינות שחושבים שהן עוסקות בטרור, פעילות מדינית לא סבירה, קשר לסמים ועוד. כדי לבדוק מהו הסיכון ליצואנים, צריך לבדוק מי הגורם לסנקציות, מה היקפי הסנקציות, על מי הן מוטלות, מה הסיבה להטלתן וכן – מהם העונשים למי שאינו מציית להן".   צחי מלאך, מנכ"ל אשרא שעוסקת בביטוח סיכוני סחר חוץ, נשא דברים באשר לניתוח הסיכונים שיאפשרו את היצוא לחו"ל, תחום עם לא מעט סיכונים פרט לאותן סנקציות. כתמיכה ליצואנים קטנים-בינוניים, הציג מלאך תכנית ביטוח ערבויות חוזיות: ערבויות מקדמה, מכרז וביצוע. "ממשלת ישראל מעניקה באמצעות אשרא בטחונות בשיעור של 75% מהסכום הנדרש מהיצואן לשם העמדת ערבויות, מקדמה, מכרז או ביצוע לטובת קונה בחו"ל, ובכך משחררת ליצואן 75% מהביטחונות הקשים או מהמזומנים הנדרשים כבטוחה לבנק ומשפרת בכך את מצבו התזרימי". כמו כן, כלל השרשרת העסקית של היצואן מבוטחת.   פרופ' יוסי יסעור, מרצה לתורת ההחלטות ולמנהל עסקים במרכז האקדמי רופין, נעל את הוועידה בהרצאה משעשעת שכללה סרטון של קופים שזרקו מלפפונים ודאחקות על ח"כ מיקי זהר, שכל מטרתה הייתה להראות שאנו מרוצים ממצבינו אלא אם הדשא של השכן ירוק יותר, וכן שאנו נוטים לעקוב אחרי הסטטוס קוו וברירות המחדל ולא לקחת החלטות אקטיביות: "כשיש בחירה רבה אנו מתעייפים בתהליך קבלת ההחלטות ונוטים לבחור בהחלטות קלות, ברירת המחדל, ולא דווקא נכונות – ולרוב אפילו יש מנגנון רגשי שמניע אותנו. כמו כן, יש משמעות גדולה לשעה בה בוצעו ההחלטות – בשעות הערב אנחנו פחות מרוכזים ונוטים ללכת על 'אי החלטה' – אנחנו נמנעים מההחלטה ובוחרים בברירת המחדל, וכך גם במקרים שאנו רעבים או תשושים".   לאחר עוד לא מעט דוגמאות משעשעות שהמחישו שנעדיף את ברירת המחדל והסטטוס קוו, חתם יסעור את דבריו בניסיון לספק פיתרון לרגעים בהם ישנן החלטות קשות שאתם מתלבטים לגביהן: "אם יש לכם החלטה קשה – הפכו אותה מאקטיבית לפסיבית, ולפי התחושות שלכם עם ההחלטה הפאסיבית הזו – תפעלו. אתם מתלבטים אם למכור מניות של חברה שפחות מצליחה? דמיינו שמחר בטעות הברוקר שלכם מכר את כל המניות האלו. אתם שמחים או מאוכזבים? אם אתם מאוכזבים, הפכו את ההחלטה הפסיבית לאקטיבית – ומכרו את המניות".