מנכ"ל חברת 'מידרוג': "הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים לא תפגע ביציבות שלהם"

גיא ארז |
נושאים בכתבה מידרוג ערן היימר

בכנס של  חברת מידרוג שהתקיים הבוקר  במרכז הכנסים של הבורסה לני”ע, התקיים דיון על התפתחויות מימון הבנקים בארץ ובעולם. בין היתר, דנו בכנס על האפשרות של הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים - אחת הפעולות שצפויות לצאת לדרך כחלק מהמאבק בריכוזיות הבנקים - עם המשמעויות של המהלך על יציבותם:

 

"זאת רפורמה קלה יחסית שאפשר להעביר בקדנציה קצרה של שר אוצר או ממשלה. היא לא צפויה לייצר פגיעה ביציבות של הבנקים הגדולים, אבל גם אין בה בשורה משמעותית בשוק האשראי. הכי חשוב לטפל בדרך של פיקוח העמלות",  אמר ערן היימר, מנכ"ל חברת דירוג האשראי מידרוג.

 

חברות כרטיסי האשראי הנמצאות בבעלות הבנקים מספקות יותר ויותר אשראי חוץ בנקאי לצד גופים כמו, eLoan מימון ישיר, פנינסולה ועוד, אך אין עדיין מספיק תחרות. לדברי היימר, "הסקטור הבעייתי באמת הוא האשראי לעסקים קטנים ובינוניים שם ריח של תחרות התחילה בשנים האחרונות, אבל עדיין לא באופן מספיק, מכיוון שעדיין אין אלטרנטיבה למערכת הבנקאית בהיקף משמעותי. מטרת העל של כל הרגולטורים צריכה להיות שהכסף הגדול יכנס לתחום הלא תחרותי הזה".

 

עוד הסביר היימר כי "מימון חברות כרטיסי האשראי דרך שוק ההון ולא דרך הבנקים יצמצם את עלויות האשראי לצרכן". לדבריו, "בשביל צמיחה אמיתית הבנקים צריכים 8 מיליארד שקל בהיקף הון ראשוני".

 

מהיכן אם כן ישיגו הבנקים בישראל סכום גבוה כל כך? להערכת היימר הפתרון צריך להיות שוק משוכלל עם מגוון רחב של כלים כמו למשל אג"ח קוקו, איגוח חובות ומכירה יעילה יותר של חובות קונצרניים. הוא הסביר שכדי שיתקיים שוק איגוח אמיתי צריך להסדיר את התחום לא דרך וועדות שייקחו שנים, אלא על ידי יצירת סטנדרטים ברורים למערכת ולשוק. אם לא כל הרגולטורים הקשורים לעניין והשחקנים בשוק ידחפו השוק לא יתרומם ולא יהיה כלי אמיתי למימון.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נפט-גז

ירון זר: "מרכיב הזמן קריטי לעניין ייצוא הגז, מ-2020 צפוי עודף היצע בעולם"

אנליסט הגז-נפט בכלל פיננסים אומר עוד כי "בהסתכלות של חברות זרות, ההתנהלות פה סביב נושא האנרגיה זה כמו במדינות ערב ואפריקה"
תומר קורנפלד |

"מדינת ישראל צריכה לזרז את ייצוא הגז ממאגר 'לוויתן' אחרת ישנו סיכון ממשי לכל עניין הייצוא", כך מזהיר ירון זר אנליסט האנרגיה של כלל פיננסים בשיחה עם Bizportal. לדבריו, "הסיבה לכך היא שהקמת מתקן הנזלה צפויה להימשך כ-4-5 שנים ומסביבות שנת 2020 ואילך צפוי עודף היצע של גז טבעי על פני יכולת הביקוש העולמית". ירון זר יהיה על הבמה בועידת G&O Israel שתתקיים ע"י Bizportal בשיתוף 'מידע כנסים' ב-19 בנובמבר במלון דויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, מתחילים ב-9:00. להרשמה לועידה - לחצו כאן בימים אלו מנסות נובל ודלק לבחור את השותף האידיאלי לפרוייקט 'לוויתן' ובנובל הצהירו כי בכוונתן לעשות זאת עד סוף השנה. "להערכתי בסופו של התהליך לא ייכנסו ללויתן חברות סיניות או חברות רוסיות, כולל גזפרום", אומר זר. "הסיבה לכך היא שנובל כחברה אמריקנית תעדיף שותפים מערביים". להערכתו של זר גם חברות אירופאיות ואמריקניות עלולות להירתע מלהגיע לישראל. "החברות האירופאיות מושפעות במידה רבה מצד מדינות ערב ואילו החברות האמריקניות הגדולות חוששות מהרגולציה בארץ ולכן סביר להניח שהפוטנציאל המרכזי טמון בכניסת וודסייד האוסטרלית או חברת אמריקנית". זר ממשיך, "ממבט של עיניים מקומיות נראה כאילו המדינה החליטה לבצע רגולציה חד פעמית ולקבוע את כללי המשחק לטווח ארוך, אך בהסתכלות בעיניים של חברות זרות, ההתנהלות נראית כמו במדינות ערב ואפריקה, שם חברות בינלאומיות ספגו סוג של הלאמה ולכן הן חוששות מרגולציה נוספת בארץ". אחד מהנושאים שעל המדינה לתת עליהן את הדעת הוא וועדת צמח שעדיין לא אושרה בממשלה. יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ טוענת שיש לדון בכך רק לאחר הבחירות לכנסת, דבר שעלול להוביל לעיכוב נוסף בכניסת שותף. כמו כן, סוגיה בוערת נוספת הוא מיקומה של התחנה להנזלת הגז וקידום הקמתה של תחנה צפונית לקליטת גז. "אלמלא הרגולציה הכבדה ייתכן שהיינו מקבלים הפתעה בדמות חברה אמריקנית גדולה", סבור זר. "אני מצפה שבסופו של דבר הרגולטורים יזדרזו לסיים מלאכתם כך שהכללים יהיו ברורים באופן סופי ואז הבהירות הרגולטורית תמשוך משקיעים נוספים לארץ". ההתייחסות של זר מגיעה בשעה שחברות ענק כמו גזפרום וטוטאל זוכות במכרזי גז בקפריסין, ענקית הנפט אקסון מובייל מתעניינת ברכישת רישיונות בלבנון. זר מוטרד מהנושא ומציין כי "קיים תרחיש בסבירות לא נמוכה שבסופו של דבר ייצוא הגז מקפריסין יקדים את ייצוא הגז מישראל ולכן מרכיב הזמן הוא קריטי".