מנכ"ל חברת 'מידרוג': "הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים לא תפגע ביציבות שלהם"
בכנס של חברת מידרוג שהתקיים הבוקר במרכז הכנסים של הבורסה לני”ע, התקיים דיון על התפתחויות מימון הבנקים בארץ ובעולם. בין היתר, דנו בכנס על האפשרות של הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים - אחת הפעולות שצפויות לצאת לדרך כחלק מהמאבק בריכוזיות הבנקים - עם המשמעויות של המהלך על יציבותם:
"זאת רפורמה קלה יחסית שאפשר להעביר בקדנציה קצרה של שר אוצר או ממשלה. היא לא צפויה לייצר פגיעה ביציבות של הבנקים הגדולים, אבל גם אין בה בשורה משמעותית בשוק האשראי. הכי חשוב לטפל בדרך של פיקוח העמלות", אמר ערן היימר, מנכ"ל חברת דירוג האשראי מידרוג.
חברות כרטיסי האשראי הנמצאות בבעלות הבנקים מספקות יותר ויותר אשראי חוץ בנקאי לצד גופים כמו, eLoan מימון ישיר, פנינסולה ועוד, אך אין עדיין מספיק תחרות. לדברי היימר, "הסקטור הבעייתי באמת הוא האשראי לעסקים קטנים ובינוניים שם ריח של תחרות התחילה בשנים האחרונות, אבל עדיין לא באופן מספיק, מכיוון שעדיין אין אלטרנטיבה למערכת הבנקאית בהיקף משמעותי. מטרת העל של כל הרגולטורים צריכה להיות שהכסף הגדול יכנס לתחום הלא תחרותי הזה".
עוד הסביר היימר כי "מימון חברות כרטיסי האשראי דרך שוק ההון ולא דרך הבנקים יצמצם את עלויות האשראי לצרכן". לדבריו, "בשביל צמיחה אמיתית הבנקים צריכים 8 מיליארד שקל בהיקף הון ראשוני".
- "גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן
- מידרוג קובעת דירוג ראשוני לניו-מד אנרג'י: A1 עם אופק יציב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהיכן אם כן ישיגו הבנקים בישראל סכום גבוה כל כך? להערכת היימר הפתרון צריך להיות שוק משוכלל עם מגוון רחב של כלים כמו למשל אג"ח קוקו, איגוח חובות ומכירה יעילה יותר של חובות קונצרניים. הוא הסביר שכדי שיתקיים שוק איגוח אמיתי צריך להסדיר את התחום לא דרך וועדות שייקחו שנים, אלא על ידי יצירת סטנדרטים ברורים למערכת ולשוק. אם לא כל הרגולטורים הקשורים לעניין והשחקנים בשוק ידחפו השוק לא יתרומם ולא יהיה כלי אמיתי למימון.
כנס מיזוגים ורכישות: "הסינים הבינו מהאמריקנים שיש צורך בפיתוחים טכנולוגיים - והם מחפשים את זה בישראל"
בשנים האחרונות ניכר כי סין תגברה את פעילותה העסקית בישראל ובמיוחד ברכישת חברות וכן במיזוג עימן. היום (ד') בוועדה השנתית למיזוגים ורכישות של מידע כנסים, עסקו בשותפות הנרקמת בין החברות הישראליות ובין החברות הסיניות וכן באתגרים הגדולים הניצבים בתוך כך. במהלך הכנס, בפאנל "לרקוד עם דרקונים" על שותפויות עם סין בהנחיית זאב לביא, מנהל האגף לקשרים בינלאומיים, אגוד לשכות המסחר, הציגו את הצורך בהבנת התרבות הסינית ובמיוחד הרגולציה ששונה בתכליתה מישראל: גידי שיינהולץ, מנכ"ל ומייסד חברת פגסוס טכנולוגיות שנרכשה על ידי חברת Yifang Digital התייחס למניעי החברות הסיניות לבצע רכישות בישראל: "במקרה שלנו, ב-2009 שהתחלנו לדון ברכישה, היו מניעים ברורים. לפני 8-10 שנים החברות בסין הבינו שהן לא בצמיחה מספקת. כך החלו לעבור ממצב של ייצור המוצרים לפיתוח והבאת טכנולוגיות, תוך עמידה בחזית. הם הבינו מהסתכלות על השוק האמריקאי שמיזוגים ורכישות מהוות דרך להתרחבות וגדילה בתחום הטכנולוגי. הממשלה הסינית אף מנסה לקדם את ההכרה בפטנטים. למשל חברה סינית שרושמת פטנט בארה"ב היא מקבלת תמיכה כספית מהממשלה". נמרוד אלטמן, מנכ"ל נטלי שירותי רפואה נשאל על כך שבתחילת 2015 הוקמה שלוחה של נטלי בסין שהציגה הצלחה כבר בטווח הקצר יחסית: "תשובתי קשורה למהות בעלי המניות שלנו שהוא קוגלומט ענק בסין במגוון תחומים. כאשר יש משמעות רבה לקשר שנוצר עם הצד השני וכן להשקיע זמן רב ביחסים מעבר לפן העסקי והמקצועי. היה צורך בהתאמות רבות וביניהן המעבר לאנגלית". "חשוב להביט על הצד הרוגלטורי ברמה הפרקטית, כמו למשל, בישראל ייעוץ רפואי בטלפון הוא בסיסי, כך גם ביקורי רופאים בבתיהם של החולים. בסין לעומת זאת, אסור לייעץ בטלפון מבחינת הרגולציה שם. כמו כן, חשוב מאוד לסינים שההתקשרות היא ארוכת טווח וכן הצוות שם הוא מהמקום, תוך שהצוותים הישראלים תומכים בפעילות החברה שם וזה מסייע רבות. אך לנו אין מושג אייך מוכרים בסין, ערוצי מכירה שונים ושיטות שונות בתכליתן ולכן החיבור הוא כה מוצלח". עו"ד אברמי וול, שותף בכיר, פישר בכר חן וול אוריון ושות': "הדגש הוא בקשר האישי וכן ישנה חשיבות ליועצים מסין. מרבית העסקאות מיצרות ערוץ וחשוב שיהיו אנשים שמדברים את השפה בשני הצדדים וזה עם זה. כאמור, ישנה חשיבות רבה לרגולציה, אנו רגילים לעולם המערבי, אבל בסין המצב שונה. רוב הקהל שכח שהיה בעבר פיקוח על מטבע חוץ ובסין הם צריכים המון אישורים להוצאת הכספים מהמדינה ולשלם על כך כתוצאה מבקרת השלטון על עסקאות ובמיוחד בחברות בעלות זיקה ממשלתית". יעקב חן סמנכ"ל כספים בחברת דלתא גליל תעשיות: "הסינים הבינו שהם איבדו את היעילות בייצור והם רוצים להוביל בטכנולוגית מידע. למשל בעסקה עם תנובה, אך זו אג'נדה רחבה יותר. כמו כן, ישנה חשיבות לבטיחות המזון וחלק מהסינים לא רוכשים מוצרים לתינוקות בכלל וכדומה וצריך להבין את השוני בין השווקים". חן הוסיף, "יש בחיבור עם סין מסע מרתק, אם מגיעים לא ממקום של חינוך זה אפשרי ויכול להצליח. הסינים מאוד מעריכים את היהודים ויש להם ספרים רבים על ההצלחה שלנו. ההערכה העמוקה הזו, אם הופכת להדדית יכולה להיות מרתקת ומהנה, אך יש צורך בסבלנות רבה, הקצב שם שונה לחלוטין משלנו". פרופ' יעקב ובר, דירקטור יחידת המחקר, בית הספר למנהל עסקים, המכללה למנהל שדיבר מוקדם יותר בכנס אמר "הרבה חושבים שאחרי שהם חותמים על הסכם מיזוג או רכישה אפשר ללכת לדוג או לנוח. אבל יש עוד הרבה מאוד עבודה ופתאום 2-3 שנים אחרי - המצב עגום. הסיבה היא במיוחד כי עוסקים במניות החברה רגע אחרי המיזוג או הרכישה, ממש ב-24 שעות הראשונות" ובר הוסיף כי "הטעויות הבולטות הן במיוחד בנושאים של הבדלי תרבות ארגונית, כמו השפה, וגם כאן יש צורך להעריך במספרים. כמו כן, ישנם הבדלי תרבות לאומית ומקרים בהם ניהול כושל של האוטונומיה של המנהלים בחברה הנרכשת".
