כנס מיזוגים ורכישות: "הסינים הבינו מהאמריקנים שיש צורך בפיתוחים טכנולוגיים - והם מחפשים את זה בישראל"

ענת דניאלי |

בשנים האחרונות ניכר כי סין תגברה את פעילותה העסקית בישראל ובמיוחד ברכישת חברות וכן במיזוג עימן. היום (ד') בוועדה השנתית למיזוגים ורכישות של מידע כנסים, עסקו בשותפות הנרקמת בין החברות הישראליות ובין החברות הסיניות וכן באתגרים הגדולים הניצבים בתוך כך.  במהלך הכנס, בפאנל "לרקוד עם דרקונים" על שותפויות עם סין בהנחיית זאב לביא, מנהל האגף לקשרים בינלאומיים, אגוד לשכות המסחר, הציגו את הצורך בהבנת התרבות הסינית ובמיוחד הרגולציה ששונה בתכליתה מישראל: גידי שיינהולץ, מנכ"ל ומייסד חברת פגסוס טכנולוגיות שנרכשה על ידי חברת Yifang Digital  התייחס למניעי החברות הסיניות לבצע רכישות בישראל: "במקרה שלנו, ב-2009 שהתחלנו לדון ברכישה, היו מניעים ברורים. לפני 8-10 שנים החברות בסין הבינו שהן לא בצמיחה מספקת. כך החלו לעבור ממצב של ייצור המוצרים לפיתוח והבאת טכנולוגיות, תוך עמידה בחזית. הם הבינו מהסתכלות על השוק האמריקאי שמיזוגים ורכישות מהוות דרך להתרחבות וגדילה בתחום הטכנולוגי. הממשלה הסינית אף מנסה לקדם את ההכרה בפטנטים. למשל חברה סינית שרושמת פטנט בארה"ב היא מקבלת תמיכה כספית מהממשלה". נמרוד אלטמן, מנכ"ל נטלי שירותי רפואה נשאל על כך שבתחילת 2015 הוקמה שלוחה של נטלי בסין שהציגה הצלחה כבר בטווח הקצר יחסית: "תשובתי קשורה למהות בעלי המניות שלנו שהוא קוגלומט ענק בסין במגוון תחומים. כאשר יש משמעות רבה לקשר שנוצר עם הצד השני וכן להשקיע זמן רב ביחסים מעבר לפן העסקי והמקצועי. היה צורך בהתאמות רבות וביניהן המעבר לאנגלית". "חשוב להביט על הצד הרוגלטורי ברמה הפרקטית, כמו למשל, בישראל ייעוץ רפואי בטלפון הוא בסיסי, כך גם ביקורי רופאים בבתיהם של החולים. בסין לעומת זאת, אסור לייעץ בטלפון מבחינת הרגולציה שם. כמו כן, חשוב מאוד לסינים שההתקשרות היא ארוכת טווח וכן הצוות שם הוא מהמקום, תוך שהצוותים הישראלים תומכים בפעילות החברה שם וזה מסייע רבות. אך לנו אין מושג אייך מוכרים בסין, ערוצי מכירה שונים ושיטות שונות בתכליתן ולכן החיבור הוא כה מוצלח". עו"ד אברמי וול, שותף בכיר, פישר בכר חן וול אוריון ושות': "הדגש הוא בקשר האישי וכן ישנה חשיבות ליועצים מסין. מרבית העסקאות מיצרות ערוץ וחשוב שיהיו אנשים שמדברים את השפה בשני הצדדים וזה עם זה. כאמור, ישנה חשיבות רבה לרגולציה, אנו רגילים לעולם המערבי, אבל בסין המצב שונה. רוב הקהל שכח שהיה בעבר פיקוח על מטבע חוץ ובסין הם צריכים המון אישורים להוצאת הכספים מהמדינה ולשלם על כך כתוצאה מבקרת השלטון על עסקאות ובמיוחד בחברות בעלות זיקה ממשלתית". יעקב חן סמנכ"ל כספים בחברת דלתא גליל תעשיות: "הסינים הבינו שהם איבדו את היעילות בייצור והם רוצים להוביל בטכנולוגית מידע. למשל בעסקה עם תנובה, אך זו אג'נדה רחבה יותר. כמו כן, ישנה חשיבות לבטיחות המזון וחלק מהסינים לא רוכשים מוצרים לתינוקות בכלל וכדומה וצריך להבין את השוני בין השווקים". חן הוסיף, "יש בחיבור עם סין מסע מרתק, אם מגיעים לא ממקום של חינוך זה אפשרי ויכול להצליח. הסינים מאוד מעריכים את היהודים ויש להם ספרים רבים על ההצלחה שלנו. ההערכה העמוקה הזו, אם הופכת להדדית יכולה להיות מרתקת ומהנה, אך יש צורך בסבלנות רבה, הקצב שם שונה לחלוטין משלנו".    פרופ' יעקב ובר, דירקטור יחידת המחקר, בית הספר למנהל עסקים, המכללה למנהל שדיבר מוקדם יותר בכנס אמר "הרבה חושבים שאחרי שהם חותמים על הסכם מיזוג או רכישה אפשר ללכת לדוג או לנוח. אבל יש עוד הרבה מאוד עבודה ופתאום 2-3 שנים אחרי - המצב עגום. הסיבה היא במיוחד כי עוסקים במניות החברה רגע אחרי המיזוג או הרכישה, ממש ב-24 שעות הראשונות" ובר הוסיף כי "הטעויות הבולטות הן במיוחד בנושאים של הבדלי תרבות ארגונית, כמו השפה, וגם כאן יש צורך להעריך במספרים. כמו כן, ישנם הבדלי תרבות לאומית  ומקרים בהם ניהול כושל של האוטונומיה של המנהלים בחברה הנרכשת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ת"א גלובל

שלמה מעוז: "יש להוריד דרמטית את המס על הבורסה, הכדאיות לסחור קטנה משמעותית - רק הפראיירים נשארו"

אריאל סנדר: "היום הולך וגובר הצורך להבין מה הציבור רוצה". ענת פייער: "התמקדות בהשקעות בארץ בלבד זה מצב לא בריא בכלל"
סהר אביב |

בשנים האחרונות הלכה והחריפה הרגולציה על הגופים המוסדיים הפועלים בשוק ההון. פאנל הרגולציה שנערך במסגרת וועידת ת"א גלובל של Bizportal בשיתוף עם מידע כנסים ניסה לתת מענה מה ניתן לעשות כדי להילחם במחזורים הדלילים בבורסה. בפאנל לקחו חלק שלמה מעוז יו"ר הון ליין מקבוצת אלפא פלטינום, מוטי ימין יועץ בכיר ליו"ר רשות ני"ע, אביב טלמור מנכ"ל utrade, עו"ד אריאלה להב ממשרד עורכי הדין להב ושות', אריאל סנדר יו"ר גלעד יחסי ממשל ולובינג וענת פייער מנהלת מחלקת שוק ההון במשרד האוצר. בפתיחת הפאנל תקף מעוז את הבורסה בתל אביב וציין כי "אני לא חושב שאי פעם הייתה פה בורסה. לא באמת ניתן להשתלט על חברה שבה בעל השליטה מחזיק ב-60%-80% מהמניות שלה. כל בק-אופיס בתוך בית השקעות הפך להיות פרונט-אופיס. 80% מהזמן הם עסוקים לענות לכל מיני גורמים". "אומרים לנו שצריך לפזר סיכונים, אבל בבורסה בתל אביב אין שום פיזור ולכן היא פאסה. צאו החוצה מהבורסה. הכדאיות היום לסחור בבורסה היא מאוד קטנה ולכן צריך להוריד את המס על הבורסה. רק הפראיירים נשארו בבורסה בזמן שיש בחוץ אפיקים פטורים ממס כמו אפיק הדיור". מוטי ימין, יועץ בכיר ליו"ר רשות ני"ע, התייחס למבנה הרגולטורי בישראל, "הגישה התואמת את מה שקורה בארץ היא המודל הדו ראשי, בו יש הפרדה בין הגופים השונים כשכל אחד מופקד על נושא אחר. אני סבור כי המתחים בין הגולטורים הם בריאים". אריאל סנדר, יו"ר גלעד יחסי ממשל ולובינג, התייחס למה שאנו קוראים כיום 'הפוליטיקה החדשה'. סנדר טוען כי "הציבור היום הוא אחד מן הגורמים המשפיעים ביותר על מקבלי ההחלטות. אם נחזור לרגע למאה ה-19, למפלגה שקמה בארה"ב וחרטה על דגלה את הפופוליזם, נבין כי הדברים מאוד דומים למה שקורה היום. פופוליזם משמעותו רצון העם, והיום גובר הצורך להבין מה הציבור רוצה ולנצל את רצונותיו לטובתנו". ענת פייער התייחסה גם היא לאופן פעולתו של הרגולטור בישראל. "חשוב שיש מספר רגולטורים, ולכל אחד נקודת המבט שלו. רשות ניירות ערך אחראית יותר על החסכון לטווח הקצר ואילו אגף שוק ההון אחראי על החסכון לטווח הארוך, לפנסיות של הציבור. אם נסתכל אחורה, ל-10 השנים האחרונות, רוב רובן של ההשקעות היו בתוך הארץ, זה בהחלט לא מצב בריא. החוסך הישראלי לא מעוניין שהחסכון שלו יתמקד אך ורק בישראל ואם נשווה את המצב לזה שבמדינות המפותחות נראה כי שם עיקר ההשקעות הוא בחו"ל". עו"ד אריאלה להב דיברה על נושא הרפורמות האחרונות, מנקודת מבט של מי שמייצגת משקיעים. "המשקיעים מצפים שהצד השני, במקרה הזה המדינה או החברות, יעמוד בהתחייבויות שלו, ולכן כשמזגזגים ומשנים תכופות את המודל העסקי אז המשקיע בהחלט יחשוב פעמיים אם לבוא. המילה פופוליזם הוזכרה ואכן חלק מהרפורמות שבוצעו הן בשביל הצרכן הקטן, ואני לא מזלזלת בצרכן הקטן. אבל מה זה עושה למשקיעים ולחברות? לא תמיד חושבים על הדברים האלה". אביב טלמור התייחס בדבריו למסחר האוטומטי, וטען כי הוא "מגדיל נזילות, מגדיל נפח, מגדיל פיזור ומקטין סיכון. אך הבעיה הגדולה היא שהמסחר האוטומטי בארץ הוא נטול רגולציה. אני כיזם וכסוחר נאלץ לכתת רגליים עד לונדון בכדי לקבל מענה רגולטורי".