דודו מזרחי בזק
צילום: טוויטר

בזק מעלה תחזיות עם תוספת של 100 מ' ש' לרווח השנתי המתואם

לפי התחזית החדשה הרווח יסתכם ב-1.1 מיליארד שקל. תוספת זו היא על אף עלייה צפויה בהשקעות ההוניות של 100 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם  צפוי להיות כ-3.65 מיליארד שקל, לעומת כ-3.5 מיליארד שקל בתחזית המקורית
איתי פת-יה | (4)

קבוצת התקשורת בזק -0.38% מעלה את התחזית השנתית שלה עם תוספת של 100 מיליון שקל (10%) לרווח המתואם לעומת התחזית הקודמת. כך, עתה היא צופה כי הרווח המתואם  צפוי להיות כ-1.1 מיליארד שקל.

עוד פרסמה כי ה-EBITDA המתואם צפוי להיות כ-3.65 מיליארד שקל, לעומת כ-3.5 מיליארד שקל בתחזית המקורית, עלייה של כ-4.3%. ההשקעות ההוניות (CAPEX) עתידות לעמוד על כ-1.8 מיליארד שקל, לעומת כ-1.7 מיליארד שקל בתחזית המקורית, עלייה של כ-5.9%.

התחזית החדשה משקפת לבזק, שנסחרת לפי כ-11.2 מיליארד שקל, מכפיל של כ-10 על הרווח החזוי השנה. לכאורה הנתון נחשב נמוך, ואולם בסקטור הטלקום בארץ אלו המכפילים המקובלים, וכך גם מכפיל ה-EBITDA שלה לפי התחזית הנוכחית.

ברבעון השני של השנה דיווחה החברה על רווח מתואם של 304 מיליון שקל, ששיקפה קצב שנתי של מעל מיליארד שקל. התחזית החדשה של החברה מניחה שעוד השנה תעבור החברה את הרף הזה.

יוזכר כי ברבעון ההוא הסבירה שעל אף ירידה בהכנסות הטלפוניה (ותוזכר גם הפחתת התעריפים הצפויה בהמשך לאחר השימוע שנערך במשרד התקשורת), סעיף זה היה יציב בשל גידול בהכנסות משירותי תמסורת וענן ודיגיטל. כך נרשמה גם יציבות בהכנסות משירותי אינטרנט למרות הפחתה חדה בתעריפי השוק הסיטונאי, וזאת בזכות גידול בהכנסות מאינטרנט קמעונאי. 

במקביל לשיפור התחזיות, היום פורסמו דוחות סלקום 0.05% ובהם דווח על עלייה בהכנסות משירותי הנדידה, עם חזרת הטיסות לחו"ל. הדבר היה תלוי במדיניות משרד הבריאות כמו גם מצב הקורונה ביעדים התיירותיים - דבר שקשה היה לחזותו מראש. סביר כי פלאפון מקבוצת בזק, כמו סלקום, תצא נשכרת גם היא מהמגמה (על אף שבינתיים ברבעון הנוכחי בחלק ממדינות אירופה קצב התחלואה גדל). מנועי צמיחה נוספים הם מכירת ציוד הקצה וחיבור של משקי בית לרשת הסיבים האופטיים.

כאן נזכיר, שעל פי מתווה משרד התקשורת, בהמשך בבזק יצטרכו להפריש לקרן ממשלתית עבור אזורים בהם החברה לא תמצא כדאיות כלכלית לפרוש תשתית זו - כלומר להשקיע (אף אם במידה פחותה) בדבר שלא יחזור אליהם בהכנסות. זו למעשה הייתה הפשרה כתוצאה מכך שבמקור לחברה חובת פרישה בכל הארץ.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עוד מעניין לציין שעולה מהעלאת התחזית שעיצומי עובדי פלאפון לקראת המיזוג של עמיתיהם מהחברה האחות בזק בינלאומי עם yes, שהביאו להפסקת השירותים ללקוחות בעתות ההשבתה - לרבות נקודות מכירה של מכשירי סלולר, אביזרים וכו' - הייתה שולית עבור הקבוצה, או לחלופין קוזזה בסעיפים עליהם לא פירטה בזק כעת. השינוי בקבוצה נעשה בעקבות ביטול ההפרדה בין חברות ספק אינטרנט (בזק בינלאומי) לחברת תשתית (בזק קווי) - מה שייתר את הצורך בראשונה. על כן זו תמוזג לחברת הלוויין והטלוויזיה באינטרנט, בעוד פלאפון תישמר כחברה נפרדת.

כזכור, השינוי בקבוצה נעשה בעקבות ביטול ההפרדה בין חברות ספק אינטרנט (בזק בינלאומי) לחברת תשתית (בזק קווי) - מה שייתר את הצורך בראשונה. על כן זו תמוזג לחברת הלוויין והטלוויזיה באינטרנט, בעוד פלאפון תישמר כחברה נפרדת. טרם נחתם הסכם סופי מול עובדי החברות הבנות, אך משא ומתן מתקיים בעניין זה והמשקיעים ממתינים לראות כנגד הליך התייעלות מבני זה, מה יהיה העלויות בהיבט תנאי הפרישה המיטיבים עליהם דנים הצדדים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דןדן 17/11/2021 07:34
    הגב לתגובה זו
    סרצ'לייט יעשו אקזיט ולעובדים בבזק בינלאומי עושים גם אקזיט
  • 3.
    מייק1 16/11/2021 13:59
    הגב לתגובה זו
    את מנית בי קומוניקציה בעלת השליטה כי היא זולה בעלת מכפיל רווח נמוך יותר.
  • 2.
    אלי 16/11/2021 11:04
    הגב לתגובה זו
    באינטרנט זהב היו מקבלים 100 אחוז בכסף במקום חצי בי קום היתה 5000נק חבורת דבלים שמנהלים כספי ציבור צריך ועדת חקירה
  • 1.
    לא הגיע הזמן להחזיר את הדבידנדים? (ל"ת)
    סתם אחד 16/11/2021 10:53
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.