חשבונית דיגיטלית
צילום: FREEPIK
בלעדי

דירוג רואי החשבון: איזו פירמה עלתה למקום השני ב-BIG5 ומי הידרדרה?

89% מהחברות הציבוריות מבוקרות ב-5 משרדים, כלומר - החברות הציבוריות מעדיפות להיות מבוקרות אצל ה-"BIG-5" בלבד. אלו פירמות מבקרות את הבנקים ואת חברות הביטוח, הנדל"ן וההייטק; וגם - כיצד הושפעו רואי החשבון ממגיפת הקורונה?
נתנאל אריאל | (4)

בשנת 2018 מספר המועסקים במשרדי רואי החשבון הגדולים בישראל גדל ב-4%, בשנת 2019 הביקוש לרואי חשבון נמשך ומספר העובדים גדל ב-9% נוספים, אך בשנת 2020, שנת הקורונה, גם רואי החשבון נפגעו: אחוז הגידול הממוצע עמד רק על 0.5%. אבל גם גידול בשנה כזו זה הישג. 

אלו פירמות מבקרות את הבנקים, את חברות הביטוח, את הנדל"ן ואת ההייטק?

על פי דירוג DUN'S 100 לשנת 2021 רק שני משרדי רואי החשבון מבקרים את חברות הביטוח: EY עם 56% מהחברות בענף, וסומך חייקין עם 44% מהחברות. ענף הבנקאות מתחלק בין המשרדים הגדולים כאשר סומך חייקין מוביל עם 40%, דלויט עם 27%, BDO עם 20% ו-EY עם 13%.

בענף הנדל"ן הפיזור רחב יותר במקצת: EY עם 30%, דלויט עם 19%, BDO עם 17%, סומך חייקין עם 10% ו-24% במשרדים אחרים.

בענף ההייטק EY ממשיך להיות ראשון עם 30% מהחברות, כולל חברות ישראליות בנאסד"ק כמו וויקס, פייבר, סייבר ארק ופלייטיקה, הבאה בתור היא PWC עם 24% מהחברות, דלויט עם 11%, BDO עם 10%, סומך חייקין עם 9% ו-16%  עם חברות אחרות.

שינויים במיקומים בין חמש הגדולות

חמשת משרדי רואי החשבון הגדולים בישראל ממשיכים להיות ללא ספק דומיננטיים מאוד בשוק. אבל בתוך החמישה - מתרחשים שינויים.

פירמת ראיית החשבון שממשיכה להיות במקום הראשון ובפער ניכר היא EY, שמבקרת את דוחותיהן של 231 חברות ציבוריות נכון לסוף 2020 (עלייה לעומת 215 בשנה שעברה). למקום השני מטפסת Deloitte שמבקרת 123 חברות ציבוריות (עלייה לעומת 112 בשנה שעברה), למקום השלישי עולה PwC עם 98 חברות (ללא שינוי לעומת השנה שעברה). מי שמאבדת שני מקומות היא סומך חייקין שמבקרת 70 חברות ציבוריות (ירידה לעומת 82 חברות ציבוריות בשנה שעברה) ואת רשימת חמש הפירמות המובילות סוגרת פירמת BDO ישראל שמבקרת 89 חברות ציבוריות (עליה קלה לעומת 86 חברות בשנה שעברה).

יחד מבקרות חמש הפירמות הגדולות את דוחותיהן הכספיים של 611 חברות ציבוריות, כאשר כל שאר משרדי רואי החשבון יחד מבקרים 78 חברות. כלומר, כ-89% מהחברות הציבוריות מעדיפות לעבוד עם המשרדים הגדולים. יש לכך יתרונות אבל גם חסרונות, כאשר העומס על המשרדים הגדולים הוא גדול.

הדירוג מבוסס על מודל המשקלל מס' פרמטרים: מספר רואי החשבון, מספר העובדים המקצועיים האקדמאיים - רו"ח, מתמחים, כלכלנים, משפטנים וכד' (לא נכללו עובדי אדמיניסטרציה והנהלת חשבונות), סה"כ החברות המבוקרות, לקוחות עיקריים בביקורת, מספר החברות הציבוריות המבוקרות, הכנסות לשנת 2020, ביקורת לחברות במדד ת"א 125 (רק ל-5 הפירמות הגדולות)

 

כאמור, באופן לא מפתיע את הדירוג מובילות הפירמות הישראליות המשתייכות ל- "Big 4" המובילות בעולם, ולכן מעניין גם לראות את היקפי החברות הללו בעולם (נכון לשנת 2020)

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

רשת בינלאומית הכנסות לשנת 2020 (במיליארדי דולרים) מספר מועסקים בעולם (באלפים) מספר המדינות בהן מפעילה הרשת סניפים
Deloitte Touche Tohmatsu Limited 47.6 330 150
PwC 43 284 157
Ernst & Young 37.2 299 150
KPMG 29.3 220 146
 

אפרת שגב, סמנכ"ל דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט מסבירה כי: "משבר הקורונה לא פסח גם על פירמות ראיית החשבון. ההאטה בפעילות הכלכלית השפיעה באופן ישיר על המשרדים, גדולים כקטנים. הלקוחות שנפגעו צמצמו במידה מסוימת את צריכת השירותים שהם מקבלים מהפירמות. למעשה, מנועי הצמיחה המשמעותיים של הפירמות - תחומי הייעוץ, היו הראשונים להיפגע מצמצום של צריכת שירותים כמו- יעוץ אסטרטגי, יעוץ כלכלי, ניהול סיכונים וכו'.

"בתחילת המשבר, הפירמות נקטו בצעדים שונים למזעור הנזקים- עובדים רבים הוצאו לחופשות או לחל"ת, קוצץ שכר בכירים והיה ניסיון לצמצם הוצאות בהתאם למצב. מרבית הפירמות ניסו להימנע מפיטורים ככל שניתן, אך נאלצו להתאים את הוצאותיהן למצב.

"דווקא רואי החשבון ועבודת הביקורת עצמה קיבלו משנה חשיבות. תפקידם הפך להיות מכריע. הם חווים את האתגרים של המשבר לא רק על עצמם אלא גם בצורך לסייע ללקוחות שנמצאים במצב של חוסר וודאות".

 

להלן דירוג 25 המשרדים המובילים לשנת 2021:

 

דירוג 2021 שם המשרד רשת בינלאומית עובדים מקצועיים אקדמאיים (כולל רו"ח ומתמחים) מספר רואי חשבון מספר שותפים מספר החברות הציבוריות המבוקרות בשנת 2020* סה"כ מועסקים דירוג 2020
1 EY ישראל - קוסט פורר גבאי את קסירר EY 1709 751 105 231 1830 1
2 Deloitte Israel Deloitte 1259 401 77 123 1373 3
3 PwC Israel PwC 1119 446 69 98 1196 4
4 סומך חייקין KPMG 1160 703 76 70 1214 2
5 BDO ישראל BDO 1272 447 69 89 1642 5
6 פאהן קנה ושות' Grant Thornton Israel Grant Thornton International 234 121 22 19 320 6
7 שטיינמץ עמינח ושות' UHY 211 124 14 11 272 7
8 ליאון, אורליצקי ושות' Moore Global 276 128 17 7 316 8
9 ברית פיקוח MBT PRAXITY 298 93 23 - 412 9
10 בן דוד שלוי קופ BDSK Leading Edge Alliance: LEA Global 165 104 10 2 231 10
11 RSM שיף הזנפרץ ושות' רו"ח RSM International 184 85 16 2 223 11
12 שטראוס לזר Nexia International 135 98 10 9 163 12
13 ברזלי ושות', רו"ח MSI Global Aliance 124 84 14 7 180 13
14 בייקר טילי Bakertilly International 78 33 10 5 84 14
15 רוזנבלום הולצמן, רו"ח Morison Ksi 80 43 7 - 120 15
16 PKF עמית, חלפון PKF International 41 30 7 12 50 16
17 וקסלר קודנצ'יק אנוך ושות' - 33 23 6 1 67 19
18 קנובל בלצר סוראיה ושות' MGI 45 30 8 2 68 17
19 הורוביץ, אושרת, מג'ר, אפלקר, לוגסי - רו"ח - 57 33 8 - 120 18
20 אבולעפיה אביטל את שרנסקי ושות' רואי חשבון Prime Global 50 29 10 - 99 23
21 מועלם ומועלם רואי חשבון - 49 38 9 - 83 22
22 פריידקס ושות' Integra International 32 29 6 - 51 21
23 חייקין כהן רובין ושות' רואי חשבון - 44 36 7 1 58 20
24 גוזלן לוריא ושות' - 31 25 6 - 46 24
25 גיא, גופר, יהב, גילמן, אודם ושות' HLB International 23 19 8 - 44 25
*הדירוג נקבע לפי פרמטרים נוספים שאינם מוצגים בטבלה: הכנסות, לקוחות עיקריים וסה"כ החברות בביקורת

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שי 01/02/2023 17:47
    הגב לתגובה זו
    הם עבדים ואנחנו עבדי ה' עובדים ב'ה מס' שעות בודדות ומקבלים תענוג יותר...
  • 2.
    אני 25/06/2021 07:32
    הגב לתגובה זו
    משרדי רואי החשבון הגדולים הם גוף שמנצל מתמחים וחושב רק על השקל. טובת הלקוח והעובדים לא קיימת.
  • 1.
    תודה לאל שאני כבר לא בעולם הנצלני הזה (ל"ת)
    לשעבר 22/06/2021 01:02
    הגב לתגובה זו
  • דורון 25/06/2021 05:31
    הגב לתגובה זו
    אנשי כספים יחסרו בשנים הבאות מה שיעזור לאנשי הכספים להתברג במשרות טובות ובמשכורות מעולות
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?