
מי זו אקסס ולמה ההזדמנות שבה לא מגולמת עדיין במניית פריורטק?
פריורטק 1.54% הינה חברת אחזקות קלאסית. היא אומנם לא התחילה ככזאת, כאשר התאגדה עוד בשנות ה-80 והחלה בכלל כמפעל לייצור מעגלים מודפסים. אך במהלך השנים ביצעה החברה מהלכי ארגון מחדש והפכה לחברת אחזקות, המתמחה בסביבת ה"מוליכים למחצה" (Semiconductor). כיום החברה מתמקדת בשתי אחזקות: הראשונה והעיקרית היא קמטק 1.26% : מפתחת ומייצרת מערכות אופטיות לבדיקה ומדידה של רכיבי מוליכים למחצה (Semiconductor) וזאת על מנת לאתר פגמים הנוצרים בהליך הייצור. הליך זה, נעשה ע"י מארג טכנולוגיות הכוללות מערכות אופטיקה ואלגוריתם אוטומטי מתקדם, שעוזרות לאתר את הפגמים בזמן אמת ולמנוע משלוח של רכיבים פגומים ללקוח הסופי. החברה הונפקה בשנת 2000 בנאסד"ק ונרשמה למסחר גם בישראל. ביוני 2019, עוד לפני פרוץ הקורונה והשיבושים במערכות האספקה העולמיות, עליהם נרחיב בהמשך, פריורטק ביצעה מכירה אסטרטגית לכרומה הטאיוונית. כרומה רכשה למעשה 20% מקמטק, בעסקה משולבת של הנפקת מניות חדשות בקמטק ומכירה של מניות קיימות מפריורטק. בסה"כ שילמה כרומה כ-74 מיליון דולר בלבד עבור חלקה ונחתם עימה הסכם שליטה משותפת בקמטק. ההחזקה השנייה היא אמיטק דרכה מוחזקת אקסס. אמיטק מבית פריורטק, פיתחה טכנולוגיה לייצור "מצעים מתקדמים" לשבבים. אמיטק הקימה ביחד עם שותפים סינים (50% כנהוג בסין) את חברת אקסס, המייצרת ביצור המוני מצעים מתקדמים על בסיס הטכנולוגיה שפיתחה אמיטק. בהמשך בעקבות גיוסי אקווטי מקרנות הון סיניות, ירדה האחזקה של אמיטק באקסס לקצת פחות מ-40%. ה"מצע המתקדם", הינו למעשה "הבית" של השבב והוא שומר עליו מפני פגיעות, אחראי על חיבורו למעגל המודפס עליו והוא מקשר אותו חשמלית. כל שבב שמיוצר בעולם, יושב בתוך מצע ואספקת השבבים קשורה יד ביד עם יצרן המצעים. בהרבה מקרים, יש קשר ישיר בשלב הפיתוח בין יצרן השבב ליצרן המצע. אקסס מייצרת מוצרים עבור שוק השבבים האנלוגיים (RF), המשמש בעיקר את שוק הסלולר וגם עבור שוק השבבים הדיגיטליים (ASIC) המורכבים יותר ומשמשים בין היתר למכונות כרייה של מטבעות ווירטואליים (ביטקוין ודומיהם). אקסס ידעה הרבה עליות ומורדות במהלך השנים וחוותה תנודתיות רבה בהכנסות. מדובר בתופעה ידועה עבור חברות שבבים, הנמצאות בתחום מאוד מחזורי. באוקטובר 2017, פרצה שריפה גדולה במפעל הייצור הסיני. התיזמון של השריפה היה גרוע במיוחד עבור פריורטק, שחיפשה למכור את ההחזקה הזו ו 2017 הייתה אמורה להיות שנת המפנה, בה החברה עוברת לרווחיות בצפייה לעתיד ורוד. לשמחתה של פריורטק, האכזבה הייתה מוקדמת... תחילת המפנה: 2018 – פרוץ מלחמת הסחר והטלת מכסים הדדים בין סין וארה"ב בשל העובדה כי אקסס הינה חברה סינית המוכרת בעיקר בסין, מלחמת הסחר בין סין לארה"ב, דווקא השפיעה לחיוב על החברה. המדיניות בה נקטה ארה"ב, לפיה היא אוסרת על חברות מערביות, למכור רכיבים לחברות סיניות מסוימות, עודדה חברות הסיניות להתבסס על יצור מקומי בסין. בנוסף, גם הממשל בסין, במסגרת תוכנית "סין 2025", שם לו למטרה לתמוך ולהשקיע בתעשיית השבבים הסינית. בעקבות כך, אקסס קיבלה החלטה לפתוח מפעל נוסף (FAB) בטכנולוגיה מתקדמת יותר (FCBGA). בעלי המניות של אקסס, הזרימו כסף פנימה ע"פ חלקם. ה-FAB החדש הושלם והתחיל בפעילות ייצור ברבעון הרביעי של 2020. החברה מתכוונת להכות בברזל החם ולהמשיך להשקיע בפיתוח קווי יצור נוספים. 2020 – הקורונה והשיבוש בשרשראות האספקה עם פרוץ הקורונה, בסגר הראשון בישראל, חל מחסור חריף בביצים. בכירים בתעשייה, טענו בצדק, שהמחסור נובע מאגירה מיותרת של ביצים ע"י אנשים מודאגים ושבכל יום מטילות התרנגולות שלהם 5 מיליון ביצים. זה בדיוק המצב היום, בשוק השבבים. אמנם הקורונה הביאה לשיבוש בשרשראות האספקה בעולם, כאשר העצירה הזמנית של פעילות מפעלים בסין, גרמה לתגובת שרשרת עולמית, בשרשראות האספקה של חברות בכל העולם. אך השיבוש בשרשראות האספקה, התעצם מאוד, עת חברות גלובליות החלו לאגור לעצמן מלאים של שבבים. נוצר מצב, שהחברות החזקות בעולם, משתמשות בכוחן העסקי לקבל מלאים, בזמן שחברות אחרות מתייבשות ומתקשות לעמוד בביקוש למוצר הסופי שלהן. דוגמא קלאסית למצב, ראינו אצל פולקסווגן, שנאלצה להפסיק ייצורם של אלפי רכבים בשל המחסור בשבבים. לעניין המחסור הזמני בשבבים ובעיות האגירה, אנחנו בפתחה של המהפכה הטכנולוגית הרביעית. מדובר על המעבר לרשתות מדור 5, מכוניות חשמליות ואוטונומיות, צילום וידאו ברזולוציות שלא נראו, ייצור אנרגיה סולרית וכריית מטבעות וירטואליים. הביקוש המיידי הענק יחד עם הביקוש הגדל הצפוי לתעשייה, תפס את "קבלני השבבים" לא מוכנים. TSMC, אינטל וסמסונג, הודיעו כי אין הן עומדות בביקוש הרב לשבבים שלהם וצפויים עיכובים רבים באספקת רכיבים. חלק מהחברות טוענות שהמחסור צפוי להיות איתנו לפחות עד 2023. כיום חברות השבבים בעולם מבינות את המצב ופועלות להגדלה מאסיבית של יכולת הייצור שלהן, בהשקעה של עשרות מיליארדי דולרים. בנייה של מפעלים חדשים (FAB), תגדיל את הביקוש למכונות הבדיקה של קמטק ואילו הגדלת כמות השבבים, זה בדיוק החלום של אקסס והמצעים המתקדמים שלה. רצפת הייצור של אקסס חזרה לפעילות של 24 שעות ביממה במשך 7 ימים בשבוע ומתקן הייצור הראשון שלה מנוצל כמעט במלואו. הן אקסס והן קמטק נמצאות בצד "הנכון" של תעשייה שנמצאת בחוסר איזון. הכנסותיהן כבר מספרות את הסיפור כולו:
2017 | 2018 | 2019 | 2020 | |
הכנסות קמטק באלפי $ | 93,485 | 123,174 | 134,019 | 155,859 |
שיעור גידול | 32% | 9% | 16% | |
הכנסות אקסס ב-אלפי $ | 67,780 | 62,682 | 70,019 | 131,434 |
שיעור גידול | -8% | 12% | 88% |
- 5.מיצי 03/06/2021 07:59הגב לתגובה זוחוזר בגדול עם התאוששות העולם מהקורונה.
- 4.מעניין מאוד!! (ל"ת)עדי 02/06/2021 22:35הגב לתגובה זו
- 3.שוכנעתי ולקחתי לט"א. (ל"ת)ליאור 02/06/2021 10:59הגב לתגובה זו
- 2.יותם 02/06/2021 10:31הגב לתגובה זוממש חם. אין ספור כתבות. רעיון השקעה יפה!
- 1.מרתק, תודה על האינפורמציה!! (ל"ת)משה 02/06/2021 10:15הגב לתגובה זו

מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה
בשער הדולר״
רשת מקס סטוק מקס סטוק 2.8% מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר.
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים,
בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.
הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור
בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA
המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.
הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי
נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.
- בעלי השליטה במקס סטוק "מצטרפים לחגיגה", מכרו מניות במאות מיליונים
- מקס סטוק ממשיכה לצמוח: עליה של 11% ברווח הנקי ל-32 מיליון שקל – מה המכפיל המייצג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל.