קניון איילון קניות
צילום: אלכסנדר כץ

חברות האופנה מתלבשות על 2021 - התוצאות טובות והמניות טסות

המדינה יוצאת מהסגר וזה מתבטא היטב בתוצאות חברות האופנה, גדולות כקטנות, שטסות מתחילת החודש בעשרות אחוזים. מאז התחתית שרשמו בקורונה - המניות טסו במאות אחוזים
נתנאל אריאל | (3)

חברות האופנה חוזרות לאופנה: אחרי שסבלו משנה לא פשוטה בעקבות הקורונה, חברות האופנה מדווחות אחת אחרי השנייה - והמניות שלהן מזנקות בעשרות אחוזים. הסיבה היא שהדוחות מראים שהציבור הישראלי חוזר לצרוך ובגדול. 

היום בריל -1.16% דיווחה והיא מזנקת ב-25%, גם המשביר 365 2.29% דיווחה לפני שעה קלה ומזנקת ב-26% כעת. לפני שבועיים דלתא דיווחה וזינקה באותו יום ב-20% ובימים שלאחר מכן המשיכה לזנק בלמעלה מ-8%. פוקס 2.21% שדיווחה אתמול כבר עשתה את הקפיצה שלה לפני שלושה ימים כאשר ריטיילורס 2.5% , חברת הבת, דיווחה. שתי המניות קפצו באותו יום בכ-5%. היחידה שמדווחת ובינתיים לא מזנקת היא קסטרו 0.98%  ואולי ההסבר הוא שאת הזינוק שלה היא כבר עשתה בסוף אפריל כאשר בשלושה ימים רצופים, כאשר היא זינקה ב-6%, למחרת ב-7% וביום השלישי ב-4% נוספים - ולאחר מכן - רק מתחילת החודש היא זינקה כבר ב-20%.

חברת קסטרו 0.98% מדווחת על תוצאות טובות לתחילת השנה ומציגה הכנסות של 284.3 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה, לעומת כ-263 מיליון ברבעון הראשון אשתקד. ירדיה שנבעה מהסגר השלישי של הקורונה. הרווח התפעולי התסכם ב-25.9 מיליון שקל, לעומת הפסד של 83 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי של קסטרו הסתכם ב-15.1 מיליון שקל, לעומת הפסד של 87.3 מיליון שקל בתחילת השנה שעברה.

חברת בריל -1.16% דיווחה היום על מעבר מהפסד תפעולי של כ-7.7 מיליון שקל, לרווח תפעולי של כ-11.7 מיליון שקל וזאת בעיקר עקב קיצוץ בהוצאות מכירה ושיווק  הרווח הנקי לרבעון הסתכם בכ-8 מיליון שקל, לעומת הפסד נקי של כ-11 מיליון שקל. החברה הציגה גידול בתזרים מפעילות שוטפת עם תזרים חיובי של 5.3 מיליון שקל, לעומת תזרים של 4.6 מיליון אשתקד. מתחילת החודש היא מזנקת ב-106%.

גם המשביר לצרכן המשביר 365 2.29%  מדווחת כעת על תוצאותיה והמניה מזנקת. החברה אמנם דיווחה על ירידה של כ-27% בהכנסות הרבעון הראשון שהסתכמו בכ-146 מיליון שקל לעומת כ-201 מיליון ברבעון המקביל, אך מנגד החברה מציגה זינוק של פי חמישה ויותר ברווח התפעולי שעמד על 18.7 מיליון שקל בהשוואה ל-3.6 מיליון שקל שנה קודם לכן, זאת בחסות שיפור תנאי הסחר מול הספקים והתייעלות שביצעו בחברה. מתחילת החודש היא מזנקת ב-35%.

ואלה רק שתי דוגמאות מהיום. אתמול, פוקס 2.21%  דיווחה אתמול על גידול של 26.5% בהכנסות ל-810 מיליון שקל ברבעון. הרווח התפעולי עמד על 65 מיליון שקל, וזאת לעומת הפסד של 16 מיליון ברבעון המקביל. הרווח הנקי עמד על 42 מיליון שקל (בעקבות שיערוך אופציות לאומי פרטנרס על ריטיילורס - אחרת הרווח הנקי היה עומד על 60 מיליון שקל ברבעון) לעומת הפסד של 37.5 ברבעון המקביל בשנה שעברה.

חברת הבת של פוקס, ריטיילורס 2.5% , שהונפקה לאחרונה, דיווחה כי ההכנסות זינקו ב-33% וכי הרווח הנקי בנטרול שיערוך - הוכפל. החברה הכניסה ברבעון הראשון של השנה 173.1 מיליון שקל, לעומת כ-130 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020. הרווח התפעולי זינק גם הוא ל-12.2 מיליון שקל, לעומת כ-7.3 מיליון שקל אשתקד. בעקבות שיערוך האופציות של לאומי פרטנרס (הוצאות מימון של 18.3 מיליון שקל) החברה רשמה הפסד נקי של 11.68 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-3 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד, אך בנטרול שיערוך האופציות הרווח הנקי של ריטיילורס ברבעון הראשון של 2021 הוכפל ל-6.6 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לפני כשבועיים דלתא דיווחה כי היא צופה גידול של כ-30% בהכנסות (ל-1.7-1.8 מיליארד שקל, לעומת כ-1.4 מיליארד בשנה שעברה) והמניה זינקה. מכירות החברה הסתכמו ב-416 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה, לעומת כ-334 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. באותו דיווח של דלתא, ה-EBITDA קפץ ל-53 למיליון דולר, לעומת כ-7.6 מיליון ברבעון המקביל. הרווח התפעולי הסתכם בכ-28 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של כ-29 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח הנקי הסתכם בכ-15 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-30 מיליון דולר ברבעון המקביל. מתחילת החודש היא מזנקת ב-31%.

לאן הולכים מכאן?

כאמור, פתיחת המשק עושה טוב מאוד לחברות האופנה. בריל עדיין נסחרת בהפסד ומתנדנדת בכל פעם בין רווח להפסד, אך אם היא תצליח לשמור על הקיטון בהוצאות ייתכן שהיא תעבור לרווח וזה מה שהמשקיעים רוצים לראות. למעשה, הזינוק היום במניה הוא המשמעותי ביותר בשנים האחרונות והחברה חזרה כעת להיסחר בשערים בהם נסחרה רק ב-2017. זינוק שמגיע לאחר שהמניה התרסקה ב-90%. מאז היא זינקה ב-300% ונסחרת כעת בשער של 15 שקלים למניה, אך רחוקה עדיין הרבה מהשיא של 40 שקל למניה שרשמה אי שם ב-2011. ב-12 החודשים האחרונים זינקה בריל ב-200% אך למעשה זו התשואה שעשתה רק מתחילת השנה.

פוקס נסחרת במכפיל רווח של 19, בשווי שוק של 5 מיליארד שקל ובמחיר של 375.9 שקל למניה, לאחר שב-12 החודשים האחרונים זינקה ב-190%. בניגוד לבריל, פוקס נסחרת במחירי שיא של כל הזמנים - אך היא בהחלט ממשיכה להמציא את עצמה מחדש, מנפיקה עוד ועוד חברות, כמו ריטיילורס, טרמינל X ועוד, ואפילו נכנסת לתחום הסלולר. ריטיילורס עצמה נסחרת לפי שווי שוק של 2.93 מיליארד שקל, מעט פחות מדלתא.

דלתא נסחרת במכפיל בשמיים של 110, לאחר שזינקה ב-12 החודשים האחרונים ב-163% ומהתחתית של הקורונה ב-260%, וחזרה להיסחר במחירי כל הזמנים, במחיר של 120 שקל למניה ולפי שווי שוק של 2.98 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בריל תהיה הלהיט של2021 (ל"ת)
    איתי 26/05/2021 21:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נפץץץץץץ (ל"ת)
    26/05/2021 16:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הם הרוויחו מהסגר לא שילמו משכורות (ל"ת)
    חרטא אחת גדולה 26/05/2021 15:08
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?