אייזק דבח מנכל דלתא
צילום: יחצ
דוחות

דלתא בדוחות טובים: צופה גידול של כ-30% בהכנסות השנה - המניה מזנקת

מכירות החברה הסתכמו ב-416 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה, לעומת כ-334 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד; צפי ההכנסות ממכירות של החברה עומד על 1.7-1.8 מיליארד דולר, לעומת הכנסות שנתיות של כ-1.4 מיליארד דולר ב-2020
סתיו קורן |

חברת ההלבשה דלתא מדווחת על מכירות של כ-416 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה, לעומת כ-334 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול במכירות בארה"ב ברבעון הראשון של 2021 נבע בעיקר עקב רכישת חברת e-commerce קמעונאית בארה"ב Bare Necessities. הגידול במכירות בארץ נבע בעיקר ממכירות הדיגיטל. 

ה-EBITDA הסתכם בכ-53 למיליון דולר, לעומת כ-7.6 מיליון ברבעון המקביל. הרווח התפעולי הסתכם בכ-28 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של כ-29 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח הנקי הסתכם בכ-15 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-30 מיליון דולר ברבעון המקביל.

צפי הכנסות ל-2021: 1.7-1.8 מיליארד דולר

החברה צופה להכנסות ממכירות של בין 1.7 מיליארד דולר, ל-1.8 מיליארד דולר, לעומת הכנסות שנתיות של כ-1.4 מיליארד דולר ב-2020, והכנסות של 1.6 מיליארד דולר ב-2019. החברה צופה לרווח תפעולי של בין 140 ל-150 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של כ-7 מיליון דולר בשנה שעברה, ורווח תפעולי של כ-103 מיליון דולר ב-2019.

התייעלות החברה בעקבות נגיף הקורונה

החברה צמצמה את הוצאות שכר העבודה בדרך של הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום, וכן להקטנת עלויות שכר דירה בתיאום עם משכירי הנכסים. במהלך שנת 2020 החליטה החברה על ביצוע תכנית ארגון מחדש מקיפה. התכנית כלכלה צמצום ו/או סגירה של חלק מפעילויות הייצור שלה וכן צמצום תקורות במטות החברה. עלות התכנית הסתכמה בכ-39.2 מיליון דולר ונכללה כהוצאה בשנת 2020.

אייזיק דבח, מנכ"ל דלתא על שנת הקורונה: "שנת 2020 מייצגת שנה חסרת תקדים עבור דלתא גליל, כאשר נגיף הקורונה אילץ אותנו לחשוב מחדש על הדרכים שבהן אנו מתנהלים. אני מרוצה מהנמרצות ומהירות התגובה שלנו למגפה תוך יישום יוזמות הדרושות להפחתת העלויות התפעוליות ולשיפור הגמישות הפיננסית שלנו. הגענו לרמות שיא בשיעורי הרווחיות הגולמית והתפעולית ברבעון הרביעי, ולשיא בתזרים המזומנים השנתי מפעילות שוטפת, שנבעו מהתרחבות מהירה בפעילות האון ליין, בשילוב עוצמת המותגים ובסיס הלקוחות הנאמן שלנו, יחד עם תוצאות מהלכי ההתייעלות שנקטנו ושאנו רואים אותם ממשיכים בעתיד".

סך תכנית הייעול בשנת 2020 כללה כ-35.6 מיליון דולר במזומן בגין פיצויים ועלויות אחרות עקב סיום העסקת עובדים וכ-3.6 מיליון דולר שאינם במזומן ומיוחסים להפחתה בערך רכוש קבוע במפעלי החברה. במהלך הרבעון הראשון של 2021 המשיכה החברה ביישום התכנית, כך שנכון לסוף רבעון ראשון 2021 ביצעה החברה כ-14.5 מיליון דולר במזומן, מסך התוכנית וצפויה לסיימה במהלך השנה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?