"מהיום בו הטבענו את דגל ישראל על מוצרינו - תראה מה קרה למניה"
"זהו יום חשוב לתעשייה הישראלית ולכלכלה הישראלית. זהו לא אקזיט. אף אחד לא מעביר אותנו מכאן, אנחנו נשארים כאן ברהט בנגב. אבא, זוהי פעולת הנצחה עבור כל אותם 6 המיליונים שנספו ועבורך, שזכית לראות את היום הזה", כך אמר היום דניאל בירנבאום, מנכ"ל סודהסטרים בפתח מסיבת העיתונאים המשותפת של החברות. בירנבאום סיפר על העבר של משפחתו ועל אביו שהגיע לישראל לאחר השואה.
בירנבאום התייחס לנושא ישראליות החברה, שאוימה בעבר על ידי חרם של BDS: "מהיום שבו הטבענו את הדגל על מוצרינו - תראו מה קרה למחיר המניה. כשזה מגיע לערכים של דו קיום, העובדים שלנו אומרים כל יום שאנחנו עושים שלום ומייצרים סודה. הנושאים החברתיים וגם הכלכליים חשובים לנו מאוד".
רמון לגוארטה, המנכ"ל והנשיא הבא של פפסיקו אמר: "נשאיר את המפעל בישראל לפחות ב-15 שנים הקרובות. אולי לנצח. חיכיתי לרגע הזה להגיע לישראל, אני מאוד גאה להיות חלק מהמשפחה הזו. סודהסטרים היא מנוע של כשרון ועבודה קשה. הם בנו חברה עם המון שכל ולב גדול. הרכישה הזאת היא חלק מהצעדים שאנחנו עושים כחלק ממדיניות 'מים קודם' (העדפה של מים על פני מיצים ממותקים - נ.ב) אותה אנו מקדמים. השותפות תועיל לשני הצדדים. אנחנו חולקים את אותו החזון". עוד אמר לגוארטה לבירנבאום: "כפרה עלייך".
"אני צופה שבעתיד הלקוחות יפנו למשקאות עם כמות סוכר שניתנת לשליטה, כמו גם טעמים. מעבר לכך, העולם עובר לצרכנות ירוקה. אנחנו מייצרים את המוצרים שלנו מחומרים ניתנים למחזור וכעת נשלב את סודהסטרים שמייצרת מוצר שניתן לשימוש חוזר", אמר לגוארטה.
- כתב אישום חמור: סחיטה באיומים, איומים בשריפה וניסיון גניבה של ציוד צבאי
- "100 אלף דולר תמורת שחרור חטוף": מה עומד מאחורי ההצעה של דניאל בירנבאום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 4.סודה 20/08/2018 15:58הגב לתגובה זולמכור אז הוא לא דאג שהעיסקה תעשיר את ישראל .הוא דאג לכיסא ושיקשק מיחימוביץ שמא היא תארגן לו עוד הפגנה. העדיף שקט ושכל העם יפסיד. ככה זה כשהעם טיפש ויש לו זכרון קצר וכמה נוח שאפשר להאשים רק את לפיד בהפסד למדינה. ולהרויח עוד קולות מצביעים הציבור בישראל טיפש אז מגיע לו
- תרגיע 20/08/2018 16:45הגב לתגובה זוסודה זה מים עם גזים, הבנת ?
- 3.avist 20/08/2018 15:25הגב לתגובה זונראה לי שפסטיבל הסודה קצת יצא מפרופורציות יש הרבה שאלות מדוע האמריקאים בחרו לקנות מפעל סודה ללא שום פטנט , קו יצור פשוט מאוד לא מפעל הייטק עם השקעות אסטרונומיות מרוחק 10000 ק"מ מהלקוחות שלו לי נראה שהכוונות של האמריקאים שונות
- 2.avist 20/08/2018 15:14הגב לתגובה זולא להתבלבל מדובר כולה על סודה לא הייטק ולא פיתוח חוצה עולם , אם לא יהיה ריווחי לאמריקאים הם יארזו את כל פס היצור ויעבירו אותו למכסיקו. ראו הוזהרתם
- 1.דנה 20/08/2018 15:09הגב לתגובה זוהעברת המפעל של סודה סטרים מיהודה ושומרון ל-רהט בנגב נועדה כדי לבטל את החרם שהוטל על מוצרי סודה סטרים בואו נדייק .....

רמז עבה לסיום העליות בבורסה
האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?
השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה.
התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.
כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם?
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.

שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
הבורסה היא מונופול שנשלט ומנוהל על ידי איתי בן זאב ושכבת מנהלים שדואגת בעיקר לרווחתם - הם מרוויחים יותר ממנהלי בנקים (ששכרם מוגבל), למרות שהמודל העסקי שלהם מוגן בדומה לבנקים, על ידי המדינה. הנה המימושים האחרונים של המנהלים
מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב שווה קרוב ל-300 מיליון שקל. הוא היה במקום הנכון בזמן הנכון. מתפקיד בכיר בבנק הוא דילג לפני כ-8 שנים לתפקיד מנכ"ל הבורסה ודאג בחוכמה גדולה לרכז את הכוח בידיו. הבורסה היא דוגמה לחברה שמנוהלת ונשלטת על ידי מנהליה. בדרך הזו, אין בעל בית שדורש תוצאות, אין בעל בית שמגביל את השכר, אין מדינה שמגבילה את השכר (אחרי הכל בורסה היא סוג של גוף סמי ציבורי). יש הפקרות ושכר של מיליונים רבים לשכבה גדולה של אנשים כשבכלל - כפי שבדקנו והצגנו בעבר, השכר הממוצע של כל עובדי הבורסה הוא שמן מאוד - שכר ממוצע של 75 אלף שקל בחודש - וזה לא בהייטק.
בורסה, צריך להזכיר היא מונופול. המודל העסקי שלה ברור ומוגן כמונופול שאין לו תחרות. אין כאן חוכמה גדולה ויכולות פנומנליות כדי להעביר אותה לרווחים מרשימים. השוק טוב - הרווחים יעלו. למעשה, הבורסה, למרות הגדלת הרווחים והעליה המטאורית במניה, נכשלה בתפקיד ה עיקרי שלה - להפוך את הבורסה לנגישה לציבור, להרחיב את מגוון ההשקעות ולהביא לכאן חברות טובות להנפקה.
ההצלחה שלה נובעת בעיקר כי הפוטנציאל ענק - נקודת הפתיחה שבה קיבל איתי בן זאב את הבורסה לידיו היתה כל כך נמוכה שמשם אפשר רק לעלות. אז זה היה גוף למען הציבור, סוג של מלכ"ר שהוחזק על ידי הבנקים והברוקרים שקיבלו את "הרווחים" כחלק מקיזוזי העמלות בסוף שנה. הוא לא היה מכוון למטרת רווח, אבל בורסה היא תמונת ראי של הכלכלה, והכלכלה החזקה של ישראל לא השתקפה במספרים שלה. בהדרגה, בן זאב עשה סדר והפך אותה לגוף עסקי. הוא הצליח וזה מרשים, אבל שימו כל מנכ"ל סביר בראש ארגון כזה והוא יצליח. הבסיס של העסק מצויין.
ולכן, התגמול נראה מופרע לחלוטין, במיוחד שהמדינה היא זו שנתנה את הרשיון להדפיס כסף ובמיוחד מכיוון שהמדינה הגבילה את השכר של מנהלי הבנקים. למה בן זאב מרוויח 30-50 מיליון שקל בשנה ומנכ"ל בנק - חנן פרידמן, ידין ענתבי מרוויחים כ-3-4 מיליון בשנה?
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- הבורסה לניירות ערך: קפיצה של 80% ברווחים למרות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך או אחרת, בכירים בבורסה ניצלו בשבוע האחרון את העליות ומימשו אופציות למניות שהוענקו להם לאורך השנים ומכרו אותן במחיר של 74 שקל למניה, תמורת סכום מצרפי של יותר מ-72 מיליון שקל. הרווח הכולל מהמכירה: 52 מיליון שקל ברוטו.
מי מימש וכמה?
בין המוכרים הבולטים: